יש לי כמה שאלות אני ישמח אם תוכלו להקדיש לי איזה 5 דקות..
אני חושב שאני כבר מבין יותר טוב אבל עדיין יש לי מלא מלא ללמוד!
יש 3 דברים שלא ברורים לי בכלל ואני ישמח את תוכלו לעזור לי
1) כשאני רואה אלמנטים באתרים יש שמה מלא מידע כמו W והתנגדות שאותם אני יודע אבל את כל השאר אני לא מבין
ואני ישמח אם תפרטו מה כל אחד אומר ומה ההשפע שלו..
ובעצם אפשר לשאול את השאלה : מה הופך אותו (האלמנט) לטוב??
2) כל עסק ההגברה... מה זה רסיבר? למה אני צריך הרבה מגברים כשיש לי רק 2 רמקולים רצפתיים (עם קרוס אובר) ? ומה כל אחד עושה?
איך אני שומר על האלמנט שהוא לא ישרף? האם הקרוסאובר עושה את זה?
3) מה טווח התדרים של
מייד-
וופר-
טוויטר -
סאב-
אני צריך עזרה בכמה שאלות על רמקולים
-
יוסףחורי
-
- חבר פעיל

- תגובות: 79
- הצטרף: ינואר 2011
נערך לאחרונה על ידי יוסףחורי ב 18/03/2011 12:08, נערך פעם 1 בסך הכל.
- JEXY
-
- עוסק בתחום

- תגובות: 12241
- הצטרף: אפריל 2009
- מיקום: פתח תקווה
Re: אני צריך עזרה בכמה שאלות ..
1: אלמנט טוב בנוי מחומרים שלא מתנגשים אחד בשני, רכיבים קלים, בנייה נכונה על ידי מכונה מדויקת או יד אדם, שימוש בחומרים אשר לא פוגעית בצורת הגל שאותה מייצר הרמקול.יוסףחורי כתב:יש לי כמה שאלות אני ישמח אם תוכלו להקדיש לי איזה 5 דקות..
אני חושב שאני כבר מבין יותר טוב אבל עדיין יש לי מלא מלא ללמוד!
יש 3 דברים שלא ברורים לי בכלל ואני ישמח את תוכלו לעזור לי
1) כשאני רואה אלמנטים באתרים יש שמה מלא מידע כמו W והתנגדות שאותם אני יודע אבל את כל השאר אני לא מבין
ואני ישמח אם תפרטו מה כל אחד אומר ומה ההשפע שלו..
ובעצם אפשר לשאול את השאלה : מה הופך אותו (האלמנט) לטוב??
2) כל עסק ההגברה... מה זה רסיבר? למה אני צריך הרבה מגברים כשיש לי רק 2 רמקולים רצפתיים (עם קרוס אובר) ? ומה כל אחד עושה?
איך אני שומר על האלמנט שהוא לא ישרף? האם הקרוסאובר עושה את זה?
3) מה טווח התדרים של
מייד-
וופר-
טוויטר -
סאב-...
2: רסיבר, תתרגם מאנגלית ותקבל שזה קבלה של משהו מסויים. בנושא של הגברה רסיבר קיבל גוון של קבלת הרבה מקורות, מיתוג והשמעה של כל מקור על פי הבחירה.
למה צריך הרבה מגברים? מי אמר לך שצריך הרבה? הכוונה אולי שלכל אלמנט צריך הגברה משלו, כך אתה מנצל את מלואו ההגברה במינימום בזבוז הספק ומנתב את התדרים בדיוק לאן שהם צריכים להגיע.
כיצד לשמור? לא להגיע לרמת המקסימום שלו אשר מפרט היצרן... קרוסאובר מגן בצורה מסוימת אך גם הוא לא חסין...
3:
טווח תדרים מתחלק לשלושה
תדרים נמוכים בין 20 ל 160 הרץ
תדרים בינוניים בין 160 הרץ ל2500 הרץ
תדרים גבוהים בין 2500 הרץ ל20000 הרץ.
מה שרשמת וופר, טוויטר וסאב זה שמות של אלמנטים...
וופר זה אלמנט שמסוגל להשמיע גם תדרים נמוכים וגם בינוניים
טוויטר מסוגל להשמיע תדרים גבוהים
סאב פירושו מתחת באנגלית, כוונה היא לתדרים נמוכים מאוד מ20 עד 80 הרץ הרבה רמקולים לא יכולים להתמודד עם תדר כזה, כמו כן האוזן האנושית, לכן ישנו רמקול שיודע לתת את הטווח תדרים אלו בצורה מדויקת ונכונה.
- s3t
-
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 412
- הצטרף: אפריל 2009
1.
חוץ מנתון של W (שאינו משמעותי בסביבה של בית) יש גם נתונים נוספים אשר מוצגים בדאטאשיט:
- נתונים מכניים:
Qts/Qms/Qes
- MMS
- VAS
- SD
- Xmax
אשר מתארים את אופן התנהגות של רמקול בצד המכאני. מנתונים אלו מחשבים גודל תיבה ותדר שעליו צריך להיות מכויל פורט.
מצד החשמלי - יש עוד אוסף של פרמטרים, כמו Le/Re, וגרף של impedance.
הנתונים האלו משפיעים על קרוסובר פסיבי שהולך להיות מחובר על הרמקול - וצריך להתחשב בהם בזמן תכנון.
יש עוד צד נוסף - אקוסטי - הגרף של frequency response, אשר מתאר את כל המערכת חשמלית\מכאנית בגרף אחד.
יש להתחשב בו בזמן תכנון קרוסובר - בזמן בחירת תדרי חיתוך. תמיד עדיף להתרחק מאזורים על הגרף שיש בהם פיקים\חורים.
למה הם יקרים? בגלל שכדי לקבל את הפרמטרים אשר רשומים בדאטאשיט, צריך להשקיע הרבה כסף בפיתוח, התאמת חומרים (שהם לא ממש זולים), וכו.
בנוסף, יש פרמטר נוסף - THD - אשר בד"כ לא מוצג בדאטאשיט.
אפשר להתרשם מהנתון הזה באתר של ג'יון קרוטקא - zaphaudio.com
הוא מסמל כמות עיוותים שיוצאים מהרמקול תוך כדי נגינה. כמה שפחות עיוותים - כך הרמקול ישמע יותר טוב.
2.
רסיבר... אין לי מושג למה רסיבר. פעם, לפני עשרות שנים, היו מגברים - amplifier, והיו רסיברים - receiver = מגבר עם מקלט רדיו.
היום המשיכו עם השילוב של מגבר ורדיו, והשילוב הזה נקרא רסיבר.
משום מה דוחפים את הרדיו המיותר הזה לכל קופסה שיש בה מגבר, וקוראים לשילוב הזה רסיבר.
לפחות כך אני חושב
3.
טווח תדרים הוא רציף ולא מתחלק
אפשר להתייחס לתחומים שלו בצורה שונה...
טווח תדרים ברמקולים נע באזור 20-20000HZ, בגלל שזה מגבלות שמיעה של בני עדם.
אפשר לחלק את הטווח להרבה חתיכות:
10000-20000 - super tweeter
4000-10000 - tweeter
2000-4000 - hi-mid
400-2000 - mid
200-400 - low mid
80-200 - midwoofer
50-80 - woofer
20-50 - subwoofer
....
או
3000-20000 tweeter
60-3000 woofer
...
חוץ מנתון של W (שאינו משמעותי בסביבה של בית) יש גם נתונים נוספים אשר מוצגים בדאטאשיט:
- נתונים מכניים:
Qts/Qms/Qes
- MMS
- VAS
- SD
- Xmax
אשר מתארים את אופן התנהגות של רמקול בצד המכאני. מנתונים אלו מחשבים גודל תיבה ותדר שעליו צריך להיות מכויל פורט.
מצד החשמלי - יש עוד אוסף של פרמטרים, כמו Le/Re, וגרף של impedance.
הנתונים האלו משפיעים על קרוסובר פסיבי שהולך להיות מחובר על הרמקול - וצריך להתחשב בהם בזמן תכנון.
יש עוד צד נוסף - אקוסטי - הגרף של frequency response, אשר מתאר את כל המערכת חשמלית\מכאנית בגרף אחד.
יש להתחשב בו בזמן תכנון קרוסובר - בזמן בחירת תדרי חיתוך. תמיד עדיף להתרחק מאזורים על הגרף שיש בהם פיקים\חורים.
למה הם יקרים? בגלל שכדי לקבל את הפרמטרים אשר רשומים בדאטאשיט, צריך להשקיע הרבה כסף בפיתוח, התאמת חומרים (שהם לא ממש זולים), וכו.
בנוסף, יש פרמטר נוסף - THD - אשר בד"כ לא מוצג בדאטאשיט.
אפשר להתרשם מהנתון הזה באתר של ג'יון קרוטקא - zaphaudio.com
הוא מסמל כמות עיוותים שיוצאים מהרמקול תוך כדי נגינה. כמה שפחות עיוותים - כך הרמקול ישמע יותר טוב.
2.
רסיבר... אין לי מושג למה רסיבר. פעם, לפני עשרות שנים, היו מגברים - amplifier, והיו רסיברים - receiver = מגבר עם מקלט רדיו.
היום המשיכו עם השילוב של מגבר ורדיו, והשילוב הזה נקרא רסיבר.
משום מה דוחפים את הרדיו המיותר הזה לכל קופסה שיש בה מגבר, וקוראים לשילוב הזה רסיבר.
לפחות כך אני חושב
3.
טווח תדרים הוא רציף ולא מתחלק
אפשר להתייחס לתחומים שלו בצורה שונה...
טווח תדרים ברמקולים נע באזור 20-20000HZ, בגלל שזה מגבלות שמיעה של בני עדם.
אפשר לחלק את הטווח להרבה חתיכות:
10000-20000 - super tweeter
4000-10000 - tweeter
2000-4000 - hi-mid
400-2000 - mid
200-400 - low mid
80-200 - midwoofer
50-80 - woofer
20-50 - subwoofer
....
או
3000-20000 tweeter
60-3000 woofer
...
-
יוסףחורי
-
- חבר פעיל

- תגובות: 79
- הצטרף: ינואר 2011
דבר ראשון ממש תודה!! באמת חידשתם לי המון...
1) למה הנתון w אינו משמעותי בסביבה של בית??
עכשיו לגביי הנתונים המכנים אני אשמח אם תוכל לפרט על כל נתון ועל מה הוא משפיע
ולתת דוגמא פשוטה על איך מחשבים לפי הנתונים
תיבה ופורט ??! לגביי שאר הנתונים אני לא יודע ועוד לא נכנסתי לתחום הקרוס אז זה לא פרקטי לי ..!!
ממש ממש תודה!!
2) יש לי במגבר רדיו .. אז הוא רסיבר?? ואם יש לי זוג רמקולים עם קרוסאובר אז ( במובן פשוט) מספיק מגבר אחד בשבילם ??!!
3) בעצם השאלה שלי היא.. טוויטר מוציא 3000-20000 וופר 60-3000 אז למה צריך מייד ?? מה יעיל בו אם כבר יש אלמנטים שמכסים את התחום תדרים..!!
1) למה הנתון w אינו משמעותי בסביבה של בית??
עכשיו לגביי הנתונים המכנים אני אשמח אם תוכל לפרט על כל נתון ועל מה הוא משפיע
ולתת דוגמא פשוטה על איך מחשבים לפי הנתונים
תיבה ופורט ??! לגביי שאר הנתונים אני לא יודע ועוד לא נכנסתי לתחום הקרוס אז זה לא פרקטי לי ..!!
ממש ממש תודה!!
2) יש לי במגבר רדיו .. אז הוא רסיבר?? ואם יש לי זוג רמקולים עם קרוסאובר אז ( במובן פשוט) מספיק מגבר אחד בשבילם ??!!
3) בעצם השאלה שלי היא.. טוויטר מוציא 3000-20000 וופר 60-3000 אז למה צריך מייד ?? מה יעיל בו אם כבר יש אלמנטים שמכסים את התחום תדרים..!!
- s3t
-
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 412
- הצטרף: אפריל 2009
1. W - כמה הספק הרמקול מסוגל לספוג לפני שישרף.
בד"כ בבית לא שורפים את הרמקולים, וגם בד"כ מגבלת XMAX נכנסת הרבה לפני שהספק הנספג מתקרב לנתון המקסימלי.
XMAX = סטייה מקסימלית של ממברנה לפני שהרמקול מתחיל לקרקש.
לפרט כל נתון ונתון - זה הרבה ולפעמים מיותר.
בד"כ מסתקלים על שלושת הנתונים של Qms, Qes, VAS.
VAS - מעיד לנו במידה מסויימת כמה התיבה צריכה להיות גדולה
QMS, QES = מקדמי תהודה חשמלי (ES) ומכאני (MS). שילוב שלהם הוא QTS.
לפי QTS אפשר לראות כמה הרמקול מתאים לאיזה סוג תיבה.
QTS 0.3-0.45 - עם פורט
0.5-0.8 - סגורה
0.7-1 - open baffle
0.1-0.2 - דברים בסגנון horn
אההה, שכחתי את FS - תדר תהודה של רמקול. מסמל כמה נמוך הרמקול מסוגל לרדת בתדרים.
מה שבד"כ עושים - לוקחים את הפרמטרים האלו מדאתאשיט, מציבים על תוך תוכנה לסימולציה\חישוב תיבה - ומקבלים נפח מומלץ\סימולציה של תיבה.
מחפשים response הכי ישר, שירד כמה שיותר נמוך וגם שירידה לא תהייה חדה.
תנסה את WinISD - יש בתוכו מוסד נתונים מכובד, ואפשר גם להוסיף דרייברים אחרים.
2. YES, יש לך רסיבר
קרוסובר = מעגל הפרדת תדרים.
כדי שכל דרייבר יעבוד בתחום תדרים שהוא לא מרעיש בו, ומסוגל לעבוד בו.
עם קרוסוברים פסיביים צריך רק מגבר אחד (ארוץ אחד) לתיבה אחת.
בתוך תיבה נמצא הקרוסובר, שמחלק את התדרים בין הדרייברים שנמצאים בתיבה.
3. גם סוברו גאסטי יכול להגיע מתלאביב לאילת.
יש דרייברים שונים, שתוכננו להצתיין בעבודה בתדרים מסויימים.
יש מגבלות -
רמקול קטן לא יכול לנגן בעוצמה סבירה תדרים נמוכים.
רמקול גדול לא יכול לנגן תדרים גבוהים.
בגלל כך באו ואמרו - נקח דרייברים קטנים ונשים אותם בתור טויטרים
דרייברים בינוניים יקחו תחום של תדרי ביניים
ודרייברים גדולים - ינגנו באס.
וכדי שהם לא יפריעו אחד לשני - נחלק בינהם את התדרים כך, שכל אחד יקבל רק את התדרים שהוא מתמקצעה בהם.
בד"כ בבית לא שורפים את הרמקולים, וגם בד"כ מגבלת XMAX נכנסת הרבה לפני שהספק הנספג מתקרב לנתון המקסימלי.
XMAX = סטייה מקסימלית של ממברנה לפני שהרמקול מתחיל לקרקש.
לפרט כל נתון ונתון - זה הרבה ולפעמים מיותר.
בד"כ מסתקלים על שלושת הנתונים של Qms, Qes, VAS.
VAS - מעיד לנו במידה מסויימת כמה התיבה צריכה להיות גדולה
QMS, QES = מקדמי תהודה חשמלי (ES) ומכאני (MS). שילוב שלהם הוא QTS.
לפי QTS אפשר לראות כמה הרמקול מתאים לאיזה סוג תיבה.
QTS 0.3-0.45 - עם פורט
0.5-0.8 - סגורה
0.7-1 - open baffle
0.1-0.2 - דברים בסגנון horn
אההה, שכחתי את FS - תדר תהודה של רמקול. מסמל כמה נמוך הרמקול מסוגל לרדת בתדרים.
מה שבד"כ עושים - לוקחים את הפרמטרים האלו מדאתאשיט, מציבים על תוך תוכנה לסימולציה\חישוב תיבה - ומקבלים נפח מומלץ\סימולציה של תיבה.
מחפשים response הכי ישר, שירד כמה שיותר נמוך וגם שירידה לא תהייה חדה.
תנסה את WinISD - יש בתוכו מוסד נתונים מכובד, ואפשר גם להוסיף דרייברים אחרים.
2. YES, יש לך רסיבר
קרוסובר = מעגל הפרדת תדרים.
כדי שכל דרייבר יעבוד בתחום תדרים שהוא לא מרעיש בו, ומסוגל לעבוד בו.
עם קרוסוברים פסיביים צריך רק מגבר אחד (ארוץ אחד) לתיבה אחת.
בתוך תיבה נמצא הקרוסובר, שמחלק את התדרים בין הדרייברים שנמצאים בתיבה.
3. גם סוברו גאסטי יכול להגיע מתלאביב לאילת.
יש דרייברים שונים, שתוכננו להצתיין בעבודה בתדרים מסויימים.
יש מגבלות -
רמקול קטן לא יכול לנגן בעוצמה סבירה תדרים נמוכים.
רמקול גדול לא יכול לנגן תדרים גבוהים.
בגלל כך באו ואמרו - נקח דרייברים קטנים ונשים אותם בתור טויטרים
דרייברים בינוניים יקחו תחום של תדרי ביניים
ודרייברים גדולים - ינגנו באס.
וכדי שהם לא יפריעו אחד לשני - נחלק בינהם את התדרים כך, שכל אחד יקבל רק את התדרים שהוא מתמקצעה בהם.
-
יוסףחורי
-
- חבר פעיל

- תגובות: 79
- הצטרף: ינואר 2011
ואוו .. ממש תודה!!! באמת באמת באמת עזרתם לי!!!
ואני גם שם לב שעונים!! תודה!!!
כשיהיו לי עוד שאלות אני ישאל!!!
ממש ממש תודה@!!
ואני גם שם לב שעונים!! תודה!!!
כשיהיו לי עוד שאלות אני ישאל!!!
ממש ממש תודה@!!