האור הירוק מצד שמאל דולק, אבל המשאבה מתה. לא מגיב כלום.
כיביתי והדלקתי - שום דבר.
עיני יצאו מחוריהן, הלחץ חלחל מהגב התחתון אל האוזן התיכונה, ויברציות של חיל ורעדה תופפו במעמקי הבטן - ואניטה איננה.
הספקתי לחלוט 2/3 כוס אספרסו לפני שהשאבה כך מתה לי בפרצוף.
שתיתי אותו, לאט לאט, לזכרה של אניטה. ניקיתי את המכונה וממש התבאסתי.
אחרי 2 דקות החלטתי לנסות ולהדליק שוב.
הדלקתי - ושום דבר.
נאדה.
דממת קפאין מרחפת על פני הקפה הטחון.
המשאבה מתה, נפחה את נשמתה הויברציונית ולקחה איתה, אל גן העדן של המשאבות, את טעם החיים שלי.
במלוא מובן המילה הכתובה.
לנגד עיני ראיתי את מיקו, הילד האלמותי מצ'רלי וחצי, מדבר בטלפון הציבורי וצועק לגילה ש:"הוא פצוע קשה, לא יודעים מה יש לו" (משפט שמאז ומעולם היה תמוה בעיני... הוא פצוע קשה, אז איך זה שלא יודעים מה יש לו?)
לפתע שמתי לב שגם האורות מצד ימין, שמראים על פעילות גוף החימום - מתים.
לא ירוק ולא אדום. לא צבע ולא אור.
אין חיים.
נרגעתי מעט, כי הבנתי שכנראה זו לא המשאבה שנתקלקלה לה, אלא משהו גדול ובסיסי יותר - שהרי אין זרם גם לגוף החימום. אבל למה המנורה מצד שמאל, הירוקה הבהירה החמדמדה הזו, ממשיכה לדלוק?
כבר התחלתי לתכנן איך מחר בבוקר אני אוסף את אניטתי, אורז את מטלטלי בסדין על הגב, ומתחיל במסע אל אספרסימו, כשנפל לי האסימון שאולי פשוט נגמרו המים...
וואלה, באמת המון זמן שלא מילאתי את מיכל המים ואתמול חשבתי לעצמי שצריך באמת לבדוק מה קורה שם...
הרמתי את המכסה ואכן - המכונה ריקה לגמרי!
מילאתי מיים ואניטה'לה המתוקה שלי, בבת עיני המבריקה, הנירוסטה של חיי - התחילה לגרגר בקול רם וחיבקה אותי באהבה.
יא אללה, איזו אנחת רווחה, שאגה של שמחה ונפיחה סרוחה* שאני שחררתי כאן!!
ללמדכם ש:
1. זו הפעם הראשונה שזה קורה לי מאז שקניתי את המכונה! בחיים לא קרה מצב שנגמרו לי המיים, אני תמיד בודק וממלא. לא ברור לי איך שכחתי. זו גם הסיבה שלא הבנתי מה קורה למכונה, לא חשבתי בכלל על האופציה הזו של תקלה במפעיל...
2. אני צריך מכונה בחיבור ישיר
*כל הסיפור נכון, על כל נפתלותיו ועלילתו הסבוכה. רק נקודה אחת לא נכונה כאן והיא הנפיחה הסרוחה. האמת שיש קילו חומוס על הגז, השריתי עוד מאתמול בבוקר. אני מתכנן להכין המון חומוס לארוחת הצהריים אצל ההורים. הנפיחות, בהתאם, תבאנה בהמשך היום. עדכונים, כרגיל, כאן בפורום הריחני שלנו.








