האזנה למוזיקה
אתמול יצאתי בשעת ערב גשום להקשיב למוזיקה. אכן טירחה לצאת מהבית , להכנס לרכב ולנסוע ,רק כדי לשמוע מוזיקה במקום אחר...
הבס נשמע קצת "בומי" דרך הרמקולים. הדבר המדהים שזה לא הפריע לי לחלוטין בהנאה המוזיקאלית.
האם משהו השתנה אצלי ואני לא צריך יותר "סאונד" משופר בכדי לקבל קייק רציני ממוזיקה?
האם אתם מאליו שמתלוננים על סאונד של אחרים?
למשל בקונצרט או מערכת של חבר?
נניח ונשמע לכם לא במיטבו, האם תשתפו את "בעלי המקום"?
הבס נשמע קצת "בומי" דרך הרמקולים. הדבר המדהים שזה לא הפריע לי לחלוטין בהנאה המוזיקאלית.
האם משהו השתנה אצלי ואני לא צריך יותר "סאונד" משופר בכדי לקבל קייק רציני ממוזיקה?
האם אתם מאליו שמתלוננים על סאונד של אחרים?
למשל בקונצרט או מערכת של חבר?
נניח ונשמע לכם לא במיטבו, האם תשתפו את "בעלי המקום"?
ראשית אם אני נהנה מהמוסיקה ודאי שאיידע את המארח.
הערות לגבי דברים שמפריעים לי לא אהסס לומר(בצורה שלא תפגע חליליה).
בדרך כלל האנשים שקוראים לי להקשיב,יודעים את דעותיי.
זה לא אומר שאני צודק.....
הערות לגבי דברים שמפריעים לי לא אהסס לומר(בצורה שלא תפגע חליליה).
בדרך כלל האנשים שקוראים לי להקשיב,יודעים את דעותיי.
זה לא אומר שאני צודק.....
מוזיקה היתה אהבתי הראשונה
אני מסוגל לשמוע מוסיקה שאני נהנה ממנה דרך רדיו של רכב מחרחר עד שהרעש גובר על המוסיקה. כמובן שאני מעדיף לשמוע הכי צלול וטוב שאפשר, ולא אסבול את זה ממערכת ביתית, אבל ככל שאני נהנה יותר מהחומר, אני נוטה יותר לסלוח לסאונד וממשיך להאזין.
יש הבדל בין להנות שעתיים שלוש ממערכת קצת בומית או להיפך קצת בהירה, מאשר להאזין לה כל יום לאורך זמן.diz1 כתב:אתמול יצאתי בשעת ערב גשום להקשיב למוזיקה. אכן טירחה לצאת מהבית , להכנס לרכב ולנסוע ,רק כדי לשמוע מוזיקה במקום אחר...
הבס נשמע קצת "בומי" דרך הרמקולים. הדבר המדהים שזה לא הפריע לי לחלוטין בהנאה המוזיקאלית.
האם משהו השתנה אצלי ואני לא צריך יותר "סאונד" משופר בכדי לקבל קייק רציני ממוזיקה?
האם אתם מאליו שמתלוננים על סאונד של אחרים?
למשל בקונצרט או מערכת של חבר?
נניח ונשמע לכם לא במיטבו, האם תשתפו את "בעלי המקום"?...
כל דבר בחיים שעושה או נראה יוצא דופן או מגרה בהתחלה, סופו בד"כ להימאס או להוות מטרד לאורך זמן.
- ran_carney
-
- חבר ותיק

- תגובות: 1919
- הצטרף: אפריל 2008
- נתן תודות: 10 פעמים
- קיבל תודות: 57 פעמים
דיז - תענוג לקרוא את הדברים שלך. מזדהה.
לפני כמעט שנתיים הייתי בהופעה של כריס קורנל - בכנות? לא זוכר מה הייתה איכות הצליל - פשוט זוכר שזו הייתה הופעה אדירה לחלוטין. נהניתי. הבחור נתן שואו. בהופעה של MGMT לעומת זאת, כמה חודשים אח"כ, הצליל היה כ"כ מחורבן שהתבאסתי מאוד.
אה, וגילוי נאות - יש לי באוטו רדיו טייפ (טייפ!) מחורבן להחריד ואני שומע בו מוזיקה בדרך למכללה כשהוא מחובר באוקסילרי עם הקלטות של פעם שמחוברת לאמפי3 - ונהנה!
יכול להיות שבורכתי, יכול להיות שלא - לי חשובה המוזיקה. שואף לאיכות הגבוהה ביותר שניתן, אבל תמיד אשמח לשמוע מוזיקה. באיכות גבוהה יותר או פחות.
לפני כמעט שנתיים הייתי בהופעה של כריס קורנל - בכנות? לא זוכר מה הייתה איכות הצליל - פשוט זוכר שזו הייתה הופעה אדירה לחלוטין. נהניתי. הבחור נתן שואו. בהופעה של MGMT לעומת זאת, כמה חודשים אח"כ, הצליל היה כ"כ מחורבן שהתבאסתי מאוד.
אה, וגילוי נאות - יש לי באוטו רדיו טייפ (טייפ!) מחורבן להחריד ואני שומע בו מוזיקה בדרך למכללה כשהוא מחובר באוקסילרי עם הקלטות של פעם שמחוברת לאמפי3 - ונהנה!
יכול להיות שבורכתי, יכול להיות שלא - לי חשובה המוזיקה. שואף לאיכות הגבוהה ביותר שניתן, אבל תמיד אשמח לשמוע מוזיקה. באיכות גבוהה יותר או פחות.
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
זה לא הפריע לוואגנר להתחבר ולפתח ידידות אישית עם כמה יהודים, אחד מהם אף נשא את ארונו בלוויתו.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
לגבי וואגנר- לא יודע אם היה יותר אנטישמי מבטהובן למשל. בכל אופן עד עתה הצלחתי להעביר חיים מוזיקאלים מספקים בהחלט ללא האזנה לואגנר ולא בגלל השאלה אם היה אנטישמי או לא., אלא כהדזהות עם ניצולי השואה ועם הסמל (בצדק או לא ) שהנאצים עשו מואגנר.
בכל אופן לפני כמה חודשים טיילתי בחבל קמפניה באיטליה, בעיירה יפה מאוד בשם ראוולו, שם יש "בית קיט וגנים" שואגנר בזמנו היה מתפנן.
לא בטוח שבעירה הזו היו יהודים, אבל הנוף בהחלט יפה והאווירה שם (הוא הלחין שם) היא הדבר הכי רחוק מהימים האפלים ומהסמל שהפכו אותו

Uploaded with ImageShack.us
הכניסה לוילה רופולו

Uploaded with ImageShack.us

Uploaded with ImageShack.us
והנקודה הישראלית בעיניין:
הנשיא האנס שלנו, בזמנו , התראיין בעקבות קונצרט שדניאל ברינבאום ניצח עליו ושם נוגן ואגנר.
קצב טען שלא צריך להשמיע מלחינים אנטישמיים ונאצים כמו ואגנר ומאהלר.
כבר אז ידעתי שהליצן שהיה נשיא מדינת ישראל הוא אימבציל , חסר דעת ואיגנוראנט.
לזכותו יאמר שדעתו זו הייתה הבושה הכי קטנה שהוא זיכה אותנו.
בכל אופן לפני כמה חודשים טיילתי בחבל קמפניה באיטליה, בעיירה יפה מאוד בשם ראוולו, שם יש "בית קיט וגנים" שואגנר בזמנו היה מתפנן.
לא בטוח שבעירה הזו היו יהודים, אבל הנוף בהחלט יפה והאווירה שם (הוא הלחין שם) היא הדבר הכי רחוק מהימים האפלים ומהסמל שהפכו אותו

Uploaded with ImageShack.us
הכניסה לוילה רופולו

Uploaded with ImageShack.us

Uploaded with ImageShack.us
והנקודה הישראלית בעיניין:
הנשיא האנס שלנו, בזמנו , התראיין בעקבות קונצרט שדניאל ברינבאום ניצח עליו ושם נוגן ואגנר.
קצב טען שלא צריך להשמיע מלחינים אנטישמיים ונאצים כמו ואגנר ומאהלר.
כבר אז ידעתי שהליצן שהיה נשיא מדינת ישראל הוא אימבציל , חסר דעת ואיגנוראנט.
לזכותו יאמר שדעתו זו הייתה הבושה הכי קטנה שהוא זיכה אותנו.
The Dude:F_uck sympathy! I don't need your f_uckin' sympathy, man, I need my f_ucking
Johnson!
Johnson!
- dragon
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 157
- הצטרף: יוני 2006
- מיקום: מרכז
- נתן תודות: 173 פעמים
- קיבל תודות: 32 פעמים
החיים המוזיקליים שלך יכולים להיות עוד יותר מספקים אם תאזין לווגנר. האיש כתב מוזיקה גאונית, והחרם שהוטל עליו בארץ הוא דבילי ותלוש מהמציאות. מישהו פשוט החליט פעם שוואגנר הוא הסמל לאנטישמיות ולכן מקצים אותו, וזהו. הפסד של מי שלא מאזין.
.Anything can be done, but it's only done if it's done
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
וואגנר כאדם היה מאוד מורכב ובעייתי, גם בחייו האישיים ולא רק בגלל יחסו כלפי היהודים. את המוזיקה שלו אני דרך אגב לא ממש אוהב אם כי היא מייצגת נאמנה את הלכי הרוח התרבותיים של אותה תקופה ואת השאיפה למצוא זהות "גרמנית" - דבר שהיה חידוש לגבי מדינה שרק לפני שנים ספורות הייתה מורכבת מאוסף נסיכויות נפרדות ששנאו אחת את השניה.
הלאומיות של וואגנר, יחד עם האופי המאוד בומבסטי של היצירות שלו מאוד קסם לנאצים. וואגנר כאדם אולי לא חטא מעולם כלפי היהודים אבל מי שאהבו את המוזיקה שלו השתמשו ביצירותיו כרקע מוזיקלי לפשעים הנוראים ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
הלאומיות של וואגנר, יחד עם האופי המאוד בומבסטי של היצירות שלו מאוד קסם לנאצים. וואגנר כאדם אולי לא חטא מעולם כלפי היהודים אבל מי שאהבו את המוזיקה שלו השתמשו ביצירותיו כרקע מוזיקלי לפשעים הנוראים ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
הכרחתי את עצמי להמנע מיצירותיו לאור העבר.Catskinner כתב:וואגנר כאדם היה מאוד מורכב ובעייתי, גם בחייו האישיים ולא רק בגלל יחסו כלפי היהודים. את המוזיקה שלו אני דרך אגב לא ממש אוהב אם כי היא מייצגת נאמנה את הלכי הרוח התרבותיים של אותה תקופה ואת השאיפה למצוא זהות "גרמנית" - דבר שהיה חידוש לגבי מדינה שרק לפני שנים ספורות הייתה מורכבת מאוסף נסיכויות נפרדות ששנאו אחת את השניה.
הלאומיות של וואגנר, יחד עם האופי המאוד בומבסטי של היצירות שלו מאוד קסם לנאצים. וואגנר כאדם אולי לא חטא מעולם כלפי היהודים אבל מי שאהבו את המוזיקה שלו השתמשו ביצירותיו כרקע מוזיקלי לפשעים הנוראים ביותר שאפשר להעלות על הדעת....
אינני יודע מה הפסדתי אם בכלל
מוזיקה היתה אהבתי הראשונה
הייבריד , הפסדת והרבה , מדובר באחת מפסגות התרבות המערבית ללא ספק
אין שום קשר בין האנטישמיות של ואגנר (שהיה אגב אולטרה נוכל ורמאי הרבה יותר
משהיה אנטישמי) לבין המוסיקה שכתב ,ואם כבר חרם הרי שהיה צריך להחרים גם את
י"ס באך בגלל הפאסיונים (יוהנס ומתאוס) שם מואשמים היהודים מפורשות בהסגרת
בן האלוהים לידי הרומאים .
השפעתו של ואגנר על בני דורו והבאים אחריו היתה עצומה , אין כמעט מלחין שבא
אחריו שלא חב לו חוב כלשהו, למעשה הוא "אילץ" את שנברג לחפש אפיקים חדשים במוסיקה,
כבר ב"טריסטן" הוא מתח את גבולות הטונאליות ולמעשה לא הותיר הרבה ברירות לבאים אחריו
אין שום קשר בין האנטישמיות של ואגנר (שהיה אגב אולטרה נוכל ורמאי הרבה יותר
משהיה אנטישמי) לבין המוסיקה שכתב ,ואם כבר חרם הרי שהיה צריך להחרים גם את
י"ס באך בגלל הפאסיונים (יוהנס ומתאוס) שם מואשמים היהודים מפורשות בהסגרת
בן האלוהים לידי הרומאים .
השפעתו של ואגנר על בני דורו והבאים אחריו היתה עצומה , אין כמעט מלחין שבא
אחריו שלא חב לו חוב כלשהו, למעשה הוא "אילץ" את שנברג לחפש אפיקים חדשים במוסיקה,
כבר ב"טריסטן" הוא מתח את גבולות הטונאליות ולמעשה לא הותיר הרבה ברירות לבאים אחריו
אז כךkatzofe כתב:הייבריד , הפסדת והרבה , מדובר באחת מפסגות התרבות המערבית ללא ספק
אין שום קשר בין האנטישמיות של ואגנר (שהיה אגב אולטרה נוכל ורמאי הרבה יותר
משהיה אנטישמי) לבין המוסיקה שכתב ,ואם כבר חרם הרי שהיה צריך להחרים גם את
י"ס באך בגלל הפאסיונים (יוהנס ומתאוס) שם מואשמים היהודים מפורשות בהסגרת
בן האלוהים לידי הרומאים .
השפעתו של ואגנר על בני דורו והבאים אחריו היתה עצומה , אין כמעט מלחין שבא
אחריו שלא חב לו חוב כלשהו, למעשה הוא "אילץ" את שנברג לחפש אפיקים חדשים במוסיקה,
כבר ב"טריסטן" הוא מתח את גבולות הטונאליות ולמעשה לא הותיר הרבה ברירות לבאים אחריו...
אין לי שום בעיה עם איזה מתאוס פסיונים ודומיהם,תמיד אני זוכר את מוצאו של "הקדוש"
הרי הוא בני עמנו....והתאלה(מלשון אל)כ-200 שנה אחר כך ע"י יהודים כמונו.
בפרוש אני שופט מוסיקה כמוסיקה בלבד!
לגבי ואגנר השימוש שעשו בו הנאצים אינו מאפשר לי להקשיב למוסיקה
שכתב ואני מעדיף להשאיר זאת כך.
מוזיקה היתה אהבתי הראשונה
- danlior
- חבר מכור קשה

- תגובות: 6462
- הצטרף: ינואר 2006
- מיקום: תל-אביב
- נתן תודות: 81 פעמים
- קיבל תודות: 66 פעמים
אתה מפסיד את אחד האמנים הכי מדהימים שאי פעם יצרו. ביצירות של ואגנר אתה יכול למצוא את השיא שבכל דבר - שיא היופי, שיא הרעש, שיא השקט, שיא הכאב............Hybrid כתב:הכרחתי את עצמי להמנע מיצירותיו לאור העבר.Catskinner כתב:וואגנר כאדם היה מאוד מורכב ובעייתי, גם בחייו האישיים ולא רק בגלל יחסו כלפי היהודים. את המוזיקה שלו אני דרך אגב לא ממש אוהב אם כי היא מייצגת נאמנה את הלכי הרוח התרבותיים של אותה תקופה ואת השאיפה למצוא זהות "גרמנית" - דבר שהיה חידוש לגבי מדינה שרק לפני שנים ספורות הייתה מורכבת מאוסף נסיכויות נפרדות ששנאו אחת את השניה.
הלאומיות של וואגנר, יחד עם האופי המאוד בומבסטי של היצירות שלו מאוד קסם לנאצים. וואגנר כאדם אולי לא חטא מעולם כלפי היהודים אבל מי שאהבו את המוזיקה שלו השתמשו ביצירותיו כרקע מוזיקלי לפשעים הנוראים ביותר שאפשר להעלות על הדעת....
אינני יודע מה הפסדתי אם בכלל...
הוא סך הכל כתב מעט מאוד יצירות (אם כי ארוכות).
אין ספק שמדובר באדם עם דיעות ניבזות אבל סך הכל הוא היה מטורלל לגמרי ודעותיו הם התוצאה של כך. אותו טירוף הביא כנראה לחיבור לאותבה גאונות. כאילו הוא כותב בהשפעת סם חזק כ-LSD.
הגאוניות ביצירות המופת של ואגנר לא מסתכמות רק במוסיקה אלא גם בכתב ובהמחזה. הוא כתב גם את המלל לרוב האופרות שלו והוא לא פחות בחזקת מופת מהמוסיקה.
"זו היא דעתי האישית והסובייקטיבית ואין לראות בדברי כאמת הבלעדית"

