אבא שלי החזיק רסיבר בבית, פטיפון, טייפ דק, רמקולים של בייקר ואפילו אוזניות. אממה - אלו היו ימים אחרים - שהלכו והתמעטו עד שאני נולדתי. בשלב שכבר התחלתי להבין מה קורה - הם היו קבורים עמוק עמוק במחסן וכמעט ונזרקו (היום, אגב, לאחר מכבש לחצים - הם חזרו לסלון ואפילו מעלים לאבא שלי חיוך על השפתיים שוב)
הכל התחיל כשקפצתי לחבר, מוזיקאי חובב. השמיע לי הופעה של דיוויד גילמור ב-5.1 עם סט של פיור אקוסטיקס. לא הבנתי מאיפה זה הגיע - ואיך פספסתי דבר כל כך מטורף. התחלתי לחקור - לקחתי את הרסיבר של אבא שלי מפעם והוספתי לו סט רמקולים של סטורם, הייתי מאושר. עברתי לסנסוי 6060 והעולם היה ורוד.
לפני שנה וחצי נשרפו הטרנזיסטורים של ה-6060 וחזרתי אחורה. קצת מבואס, אבל לא נורא. שמעתי תמיד שאפשר להחליף לרמקולים איכותיים - אבל אני בשלי - הם מספיקים - הכל בסדר!
אממה - בשנה וחצי האחרונות תקפה אותי שדרגת קשה. קניתי רסיבר ק"ב, החלפתי את כל הרמקולים לסט איכותי ובעיקר - לענייננו - עברתי לרוטל 875 וזוג רוג'רס LS3/5A. עולם חדש של צלילים נפתח בפניי - בעיקר כשעברתי למקור איכותי והתחלתי להוריד קבצי פלאק כדי שיתאימו לצרכים.
עכשיו מישהו מוכן להסביר לי - איך לעזאזל קורה מצב שאני, בעל השמיעה הסטנדרטית לחלוטין - שפעם היה מסוגל להמיר שירים מיוטיוב ולחיות טוב עם זה - מתבאס עכשיו על קובץ פלאק של 540KBPS כי הוא לא כל כך איכותי ומרגיש ממש טוב עם איכות המוזיקה רק עם ההופעה החיה של ביבי קינג שהומרה מויניל בקצב של 30000KBPS?!
באמת שהתמימות היא ברכה. המרדף אחר השלמות הגיע גם אליי, בשושו - מאחורה. הפתיע אותי. אבל נתפסתי - ועכשיו כבר אין לי לאן לברוח.
לעזאזל....
כמה שאני אוהב מוזיקה איכותית


