ה באטש ה ראשון היה 250 גר של טנזניה דגימה קולומביה ,
רציתי להגיע ל קלייה דיי כהה מין אהבה ישנה כזו,
היה לי קשה מאד להרגיש את הגין ולשמוע את הפיצוצים , בשלב הזה עוד לא הוצאתי ארובה ו פשוט קליתי על שפת המרפסת עם מאוורר כלפי חוץ, שמעתי היטב את הפיצוץ הראשון ואז הורדתי את החום , כש החום צנח ל 180 מעלות העלתי אותו חזרה והמתנתי לפיצוץ שני , אלא שהוא הבריז לי וכנראה פיספסתי, במקום פיצוץ שני קיבלתי סימן מה עשן הרב שפתאום פרץ לו החוצה מרגע זה הכל קרה כלכך מהר ואני עמדתי חסר אונים וראיתי את ה באטש שלי מתפחם
כמובן ש יזמתי קירור ידני אבל ה פולים כבר היו מפוצצים בשמן הם ממש נדבקו לדפנות הזכוכית , הנגלה הזו יצאה כהה מדי לטעמי וריח חריף עולה ממנה .
לא התיאשתי ו הכנתי עוד באטש של קולומביה,קוסטה-ריקה,דגימה,עדן עם כוונה להגיע ל CR+ .
הפעם הייתי עם היד על הדופק.
השתמשתי ב אותם נתונים , שאיפה לעלות לחום מכסימאלי עד פיצוץ ראשון והורדת החום עד ל 180 , משם עלייה חזרה עד לפיצוץ שני, הפעם קירבתי את האוזן ל אוסף המוץ ו אני חושב ששמעתי את ה פיצוץ השני.
איך ש העסק התחיל לעשן ו הצבע נראה סביר בעינים התחלתי לקרר,
ה תוצאה CR
מעניין אם זה יהיה טעים ,
לסיכום אני יכול לומר ש זה עולם אחר ו אני חושב ש אחרי כלכך הרבה זמן שסבלתי עם קלייה במחבת באמת מגיע לי,
מה ש מדהים זה ש התערובת יצאה אחידה לגמרי אפילו ש היא כללה פולים שונים ב גודל ולחות שונים לגמרי. ה דגימה פולים קטנים מאד חלקם שבורים ו הוכנו בתהליך יבש לעומת קולומביה וקוסטה ש הם ממש גדולים ו עברו שטיפה.
לא יודע איך זה קורה כנראה הם משפיעים אחד על השני ונקלים בהרמוניה .
אין ספק ש אצטרך עוד ללמוד להרגיש את הקולה וייה עוד יותר קשה ש אוציא את צינור הפליטה החוצה , מה שכן בא לי לקלות ולקלות בלי סוף , אבל יש לי כבר קפה לשבועיים הבאים
תודה לכולם על ה טיפים וההמלצות
)
