שרשורפלצת פוטנציאלי: איך נחשפתי לתחום...

[oferlaor]

לבקשת אחד מחברי האתר, אני פותח שרשור חדש שיאחד סיפורים של כל מי שרוצה להשתתף לגבי איך הוא נחשף לראשונה לתחום ונדלק עליו.

אני אתחיל:

מאז שאני ילד מאוד אהבתי טלויזיה. אני זוכר כמה התאמצתי לראות את קפריסין (בלילות הקיץ החמים, מהכרמל), ואת ירדן עם אנטנות שצריך היה להרים אותם לשמים בשביל לראות תמונה. כשסבא שלי רכש טלויזיה צבעונית, נדלקתי מיד.

גדלתי תקופה לא קצרה בארה"ב, ולפני הטיסה אני זוכר בפירוש את החלום שלי - שיהיה לי מסך טלויזיה נורא קטן ואחד נורא גדול...

על הסרט הראשון שנדלקתי עליו צריך להגיד תודה ל-HBO, שאודות לשידורים החוזרים שלהם אופשר לי לראות את STAR WARS המקורי בערך 100 פעם כילד.

רק לקראת סוף השהות שלנו שם (לפני התיכון) נדלקתי על המוזיקה שעד היום דומיננטית בחיי - הרוק הכבד, אשר היה מאוד פופולרי באותה תקופה (תחילת שנות ה-80).

בתיכון נחשפתי לראשונה למערכת הסראונד הראשונה, שהיתה אצל סבא שלי שהיה אודיופיל מובהק. כבלים רבי גידים (אני זוכר ויכוח בינו לבין אבא שלי ב-1985 על למה הוא צריך כבלים עם כמה שכבות ושכבלים עושים הבדל משמעותי בסאונד - אבא שלי סירב לקבל את הטענות של סבא שלי...).

לאחר הצבא הייתי כמה שנים בארה"ב לעבודה וללימודים ולקראת סוף השהות חזרנו עם טלויזיה גדולה מאוד (34" של גרונדיג, הכי גדול שהיה בנמצא דאז). את הסטריאו לא ממש רציתי להכניס הביתה כי ידעתי שאשתי לא חובבת את ז'אנר המוזיקה הזה ולכן תסבול ממני ולכן נמנעתי.

רק כאשר חבר נכנס איתי שותף לרכישה של מערכת קולנוע 5.1 ראשונה (אמנון סאונד, למי שמתעניין), נכנסתי לעניין קולנוע הביתי, עדיין עם אותה טלויזיה.

את ה-BUG האמיתי קיבלתי כאשר המסך התחיל לפשל. הייתי מזהה כל מני ARTIFACTS על המסך שאשתי לא הבינה על מה אני מדבר. קראתי לטכנאי שגם הוא לא הבין על מה אני מדבר (גאומטריה?! מה זה זילגת צבעים) ולכן נאלצתי לכתת רגלים (סוף שנות התשעים) לפורום AVSFORUM והפכתי לקורא ותיק שם.

באותה תקופה התחילו FUJITSU לדבר על מהפכת הפלזמה ויניר מערכות התחילו ליבא כאלה לארץ עבור קולנוע ביתי. בכדי להמנע ממכס, הם היו מגדירים את זה כמסך מחשב גדול ואז מוסיפים בארץ טיונר... המחירים היו 40-60 אלף ש"ח למסך (זה היה בשנת 99 או 2000).

בכדי לחסל מלאים בכל פעם שהיו עוברים דור, הם היו מעבירים אותם דרך המכרז של המדינה. חיכיתי לתורי וכאשר היה איזה שבוע סופר בעייתי מדינית (לאף אחד קולנוע ביתי לא היה בראש) ידעתי שזה ההזדמנות שלי ונתתי הצעת מחיר טובה. המחיר התקבל לשמחתי (ולצערה של אשתי שחטפה חצי שבץ כשראתה כמה הצעתי) וכשבועיים לאחר מכן מיקי (ז"ל) מיניר קפץ אלי והתקין את המסך.

TO MY HORROR גיליתי שיש בפלזמה לא מעט בעיות משל עצמה. התחלתי לעשות מחקר על כל אחד ואחד מהתופעות והתחלתי להתעניין בתחום עיבוד התמונה (שזה בין היתר משהו שאני עוסק בו בעבודתי). מהר מאוד קודמתי בתחום ב-AVSFORUM והפכתי עד מהרה למנהל שם.

את המסך הישן העברתי להורי. מהר מאוד הצלחתי להעביר הלאה את המסך ולשדרג ולשדרג ולשדרג.

השלב השני היה נושא עיבוד התמונה, התחלתי להיות BETA TESTER של מכשירים רבים, מתוך סבל אמיתי מאיכות השידורים שהיתה זמינה לי באותה העת (תחילה כבלים, אח"כ יס, ובהמשך DVD).

רק בשנים האחרונות, כאשר אני סוף סוף מקבל תכני HD כראוי מכל מקור אפשרי, אני מתחיל להרגיש שהגעתי למנוחה ולנחלה. אני יכול לשבת ולהנות מסרט ולא להסתכל על הבעיות בתמונה כפי שהיתה מנת חלקי בעשור שקדם לכך.

[guyezra]

יאללה,
שלב א'
לפני כ-11-12 שנים עם יציאת מכשירי DVD שעלו 3K-5K קניתי כרטיס הוליווד פלוס למחשב (האצת חומרה ל-MPEG2!!!) וכונן DVD וחיברתי את הכרטיס ב-S-VIDEO לטלויזיה - איכות תמונה על ה-CRT שלי - סוף הדרך! הוספתי שלט רחוק ועינית שמתחברת לחיבור עכבר (ישן) חור בקיר, ורואים עם המחשב שנמצא בחדר אחר...

שלב ב'
לפני כ-8 שנים הייתי פעיל בתפוז בפורום סירטי DVD
אורגן מפגש בבית של אחד רומן שהוא אספן סרטים כפייתי.
היה לו מקרן CRT מפלצתי, מסך קבוע וסלון שהוא בעצם חדר קולנוע ביתי - אז החלטתי שאני חייב מקרן.
מרטין אירגן ב-2004 רכישה קבוצתית של מקרן פוג'יטסו HDR שאז גם לא ממש ידעו מה זה HD ומכרו אותו בתור מקרן קולנוע 16:9 כי רוב המקרנים אז היו 4:3, תמורה מעולה לכסף.
הוספתי ב-1200 ש"ח כרטיס מסך עם האצת חומרה ל-MPEG2 כדי לראות שיחרורי TS ב-1080i שפרש לגימלאות עם הגעת ה-Z500

משם הכל היסטוריה (כולל הפוג'יטסו שהלך לעולמו לאחרונה אחרי 2300 שעות)...

[agent__smith]

עוד אחד.
מאז ומעולם אהבתי לשמוע טוב ואיכותי.

ב97 לאחר שהשתחררתי גיליתי כמה דברים,
א. שיש דולבי דיגיטל בעולם.
ב. שיש כרטיסי מסך למחשב עם יציאת SVIDEO לטלוויזיה.
עשיתי אחד ועוד אחד וקניתי ATI 8MB עם יציאה כזו.
מצד שני רכשתי מגבר ימהה 592 עם מעבד DD בשם DDP1 ולייזק דיסק של פיונייר.
מאז אני עם HTPC וDOLBY DIGITAL.

גיליתי לאחר זמן מה את פורום אודיו וקולנוע ביתי בIOL ושם נחשפתי לעולם הHIGHEND.
מפגשים שאורגנו פשוט גרמו לסערת מוח כמה ימים טובים לאחר מכן,
יש דיסקי אוסף מהמפגשים של מוסיקה וקטעי הדגמה לא מהעולם הזה.
עם התפתחות התחום קניתי DVD ובמחשב התפתחתי בעוצמה הגראפית כיוון שאני משחק,
כרטיסי מסך HIEND בד"כ מגיעים עם אופציות לכידה ונהנתי משני העולמות.
רכשתי בשעתו מסך מחשב CRT די רציני IIYAMA VISION MASTER PRO 454
שאמנם לא FHD אבל יותר מHDR עם רזולוציה 1280*1024 ב85HZ ואיכות תמונה שעדיין רוב הLCD/פלסמה לא מגיעים אליה, מאז די מובן עניין הSD/HD וההבדל ביניהם.

(גילוי נאות - רק לפני כשנה מחיר מסכי LCD שאיכותיים כמעט כמו הCRT הזה התחילו להיות שווים את מחירם - אז רכשתי LG ב6000 ש"ח)

אחת מהתובנות שלמדתי היא שיש הרבה חברים עם HIEND ויותר עם ציוד MIDRANGE אבל מעטים מאלו באמת מבחינים בהבדל בין מוסיקה רגילה לאפילו מערכת MIDRANGE שיש לרוב החברים פה,
ובאמת יש "תירוץ" לתחביב הזה כיוון שהוא בהחלט לא מקל את החיים כלכלית

[itay123]

את האהבה שלי לתחום הקולנוע ובמיוחד האודיו...עוד התחיל אצלי מאבי...שכניראה ממנו ירשתי את הסימפטיה לנושא, לאבי בעבר, הייתה מערכת אודיו בחלקים של SHERWOOD, ש-מנה: רסיבר+טיוניר+טייפ+סידי...ורמקולים עלומי שם.
החיבה שלי למוזיקה עוד התחילה מאז שאני זוכר עצמי, כאשר התחברתי לטלוויזית הטלטקסט הראשונה, ונהניתי לשמוע מוזיקה ע"פ ערוצי בחירה.את דמי הכיס שלי הייתי משקיע בדיסקים רוכש אותם ומבקש מאבי לשמוע אותם באוזניות במערכת החלקים שלו...החיבה שלי התחילה יותר לכיוון ה-ROCK METAL...ולאט לאט התפתחתי לכמעט כל ז'אנר מוזיקלי.
בתחילת שנות ה-90, מערכות המיני (HI-FI) תפסו תעוצה, ונכנסו עמוק לתודעה, אבי כניראה שרצה ל"התעדכן" ולהיות מודרני יותר, העדיף מערכת מיני HI-FI על מערכת החלקים שלו שאותה הביא לי במתנה.

לאחר שהבנתי, שאודיו בשבילי, זה יותר מלאזין למוזיקה, זה הפך להיות טקס.
כמו כן לראות סרט, בטלוויזה ה-14 אינץ' והוידאו JVC..שלי היה קולנוע בהתגלמותו...
כמו כן אוסף קלטות הווידאו שלי שמנע מעל 100 קלטות (מקוריות).

כל זאת קבל תפנית, כאשר ראיתי בדף האחרון של עיתון פנאי פלוס בשנת 90, על "קולנוע" בסלון האירוח.
והצגתו לראשונה בעיתוני המגזינים העבריים, הייתה למוצר מסיבי דמוי קרוסלת דיסקים, אלגנטי שניקרא "לייזר דיסק".
ועלותו למעוניין בחו"ל הוא 5000$.
כמובן שהופנטתי לאור מה שקראתי, והחלום הזה היה ניראה לי רחוק.
אמנם 5 שנים לאחר מכן, נפתחה חנות חדשה במרכז העסקים ליד בית הורי בראשל"צ...שניקרא LASER CENTER, (חנות זו החליפה חנות למשחקי ווידאו ומגאסון למינהם)....
ולאחר שבוע מפתיחת החנות, לראשונה באמת הופנטתי למראה עיניי-ספרית ווידאו גדושה בתמונות של סרטים בגודל תקליט ובתוכם, דיסק כסוף בגודל אימתני.
באותו יום חוויתי את ההדגמה הרשונה של HOME CINEMA.
מתוך רסיבר של YAMAHA דגם: RX-V2090, לייזר דיסק בסיסי דגם: S-104, חמישת רמקולים של יצרנית ישראלית בשם LASER.וטלוויזיה 32 אינץ גדולה של גרונדינג, שלישיה קדמית, שני רמקולים מדפיים גדולים סנטר בינוני במידותיו, ורמקולים סאטליטים מאחור, כאשר התנגן פורמט ה-DOLBY PRO-LOGIC SURROUND, ההדגמה היתה לסרט חדש בשם: MORTAL KOMBAT, הסראוונד שנשמע מאחור, הבעיטות, הבאסים בהחלט "שתפו אותי" ומבחינתי זו הייתה מערכת ה-HIGH END הראשונה שחוויתי (בתור נער בן 15),
עבדתי באותו הקיץ כמו מטורף בתיוק ניירת במשרד של אימי ועם עזרה של ההורים רכשתי את הלייזר דיסק הראשון! דגם: CLD-S104 ושני הכותרים הראשונים שלי: TERMINATOR 2 SE ו-ALIENS
וכמובן שידחתי אותו לריסבר, כאשר בעל החנות אמר לי.."יש PRO-LOGIC ברסיבר"...הסתכלתי עליו בהרמת גבה למילות הסינית שהוא הרגע פצה מפיו...
וכמובן שלאחר חיבור הלייזר דיסק למערכת ה-SHERWOOD, הבנתי מהר מאוד שכאן זה לא נגמר...

החודשים עברו, והחלטתי לשדח עוד זוג רמקולים, (A B), מאחור, (אמנם לא הייתי מודע למשמעות סראוונד) וכאמור שמעתי את הנמצא מלפנים גם מאחור, דבר שהלהיב אותי בתחילה אך אט אט עייף.
החלטתי שאני חייב רסיבר כזה שתומך ב-"PRO-LOGIC".
ביום הולדתי ועם התחייבות קטנה בבנק, רכשתי את ה-2090 מהתצוגה בחנות במחיר של 4500 ש"ח (מחיר מצויין לאותה התקופה). וכאמור, פה הסונטה התחילה...
וכאמור רכשתי גם את הרמקולים הקדמיים של LASER מתצוגה בכ-1800 ש"ח וסנטר תואם ב-700 ש"ח.
לאחר ש"התקרצצתי" בחנות יום יום ושהיתי שעות, התחלתי לעבוד שם ואט אט ספריית הלייזר דיסק שלי החלה לתפוח וכמו כן ההבנה וההשתדרגות.
ה-2090 של YAMAHA הביא אחריו את ה-2092 וכאמור גם הלייזר דיסק שודרג בהתאם מ-104 ל-180 ואז ל-370 שהיה AC-3 RF.


מיותר לציין שציוניי התדרדרו ושהייתי בביה"ס הייתה מינמלית
נו טוב, לפחות בליבי קבלתי סיפוק ונהניתי...

בשנת 98/99 יצאו רסיברים מודרניים עם הפורמט היוקרתי והנחשב ביותר שהיה בזמנו ה-DTS
החלטתי שהטכנולוגיה אמנם ממשיכה אך אני ממשיך איתה, ה-2092 פינה מקומו ל-2095 (שעלה הון לא קטן אפילו עם ההנחה המשמעותית של SG בזמנו)...
הרמקולים שודרגו לסט מצויין של MISSION סדרה 700, ואכן חווית הקולנוע השתפרה פלאים, והרגשתי king of the world, במיוחד שרק לי מקרב חבריי היה בעל ציוד מאוד איכותי ומאוד נחשב...
אמנם קרעתי עצמי לא מעט, ישנם שפינטזו על חו"ל, אני בזמנו פינטזתי על קולנוע...

את שאר מעללי בהיסטוריית השדורוג אתם כבר מכירים...

[Netstat]

טוב עכשיו תורי ,קולנוע די תמיד אהבתי אבל החלום הבייתי התחיל בתור ילד כשלקחו אותנו מבית הספר להקרנה פרטית בדיזינגוף סנטר את הסרט הסיפור שאיננו נגמר ,זוכר זאת כחוויה מדהימה עם האפקטים של אותם ימים השמע ,והתמונה המדהימה לאותה תקופה . אבל מה שחיבר אותי באמת את הכל ,הוא עולם המחשוב ,בשנת 99 עת רכשתי מחשב פנטיום 2 עם מעבד אמתני של 350MGHZ ,הוספתי לו כרטיס מאיץ מסוג סיגמה דיזיין - תחת השם HOLYWOOD + וכונן DVD (בעלות מטורפת של כ1400 ש"ח דאז) אשר היה משורשר ,באותם ימים עם כרטיס הATI זה היה הדבר היחידי שהצליח לנגן DVD בצורה חלקה עם יציאה למסך 21" של גרונדינג ויציאת אודיו אנלוגית PLST - מבחינתי זה היה מדהים ממש פסגת הטכנולוגיה ,בהמשך שנה לאחר מכן רכשתי רסיבר אשר תמך בעוד פלא DD או AC3 תלוי איך מסתכלים על זה ,YAMAHA RX-V395 ,בעל כניסות רב ערוציות אנלוגיות 5.1 ,,אח"כ ב 2001בטיסה לארה"ב רכישת מכשיר DVD בדיוטי מפרי של LG עם יציאת סיב אופטי שעלה בזמנו בארץ כ2600 ש"ח בעלות של כ200$, ומשם זה רק עניין של שדרוגים ע"מ לשפר ולהגיע לאיכות גבוהה יותר .
היום גם בלי ציוד HIGH END אבל ,גם בקונפיגורציות לא רעות הקיימות אצלי בבית אני נהנה מאוד מאיכות ,למרות שלא כל המסכים הם FHD ,וגם הרסיברים שלי לא תומכים בפורמטי האודיו החדשים ביותר ,(בתקווה שבעתיד הקרוב זה ישתנה) .זו כנראה איזו סוג של "מחלה " שלא ניתן להפטר ממנה .כמובן יש לציין את תרומתו של האתר בנושא מבחינתי ,בעיקר בנושא של כניסה לעולם הסטרימרים ,ושאר הנושאים הטכניים והכלליים שנעזרתי בהם,ואני בטוח שגם אחרים .גם במסגרת עבודתי הקודמת והנוכחית אני נחשף לנושא בצורה לא מעטה ,כך שקשה ממש להגמל .בכל מקרה אם אני מנסה לתאר את קפיצת הדרך מ"ההתחלה" ועד היום -הקפיצה היא ענקית .

[itay123]

"החלום הבייתי התחיל בתור ילד כשלקחו אותנו מבית הספר להקרנה פרטית בדיזינגוף סנטר את הסרט הסיפור שאיננו נגמר ,זוכר זאת כחוויה מדהימה עם האפקטים של אותם ימים השמע ,והתמונה המדהימה לאותה תקופה"

וואי אני זוכר בתור ילד את מתחם קולנוע רון בדרום מזרח ראשל"צ...כמתחם שהיה שיא גבול ההנאה שחוויתי...
ערב משפחתי, היה סרט קולנוע ומסעדה.
אני זוכר כשראיתי את הסיפור שאינו נגמר ב-86 התמוגגתי...אמנם בתור ילד, הבובות היו ניראות לי אמיתיות כ"כ ואף הרטיעו במקצת, אך עדיין האמוציות והאדרנלין שחוויתי בתור ילד על ה-BIG SCREEN היתה בהחלט פנומנאלית...
התקופה של 86-89 העברנו בקולנוע רון ובקולנוע חן בדיזנגוף, לראות סרטים כמו סופרמן 4,ומי הפליל את רוגר ראביט, בחזרה לעתיד 2, היו לא פחות מ-AVATAR של היום...ואף התעלו בגודל הציפייה והחוויה...

[uris]

גם אני רוצה
בקצרה...
מגיל צעיר (13) אני "מתעסק" עם מחשבים וזה תחום עסוקי היום מחשבים שרתים אבטחת מידע וכו' וכמובן גאג'טים שונים ומשונים.
לפני מספר שנים גילתי את תחום המולטימדיה (קולנוע ביתי , אודיו , סטרימרים וכו') הגדלתי את ידיעותיי עם השנים בזכות הניסיון ובזכות אתר זה שתרם לי המון והכניס אותי גם לשגעון הזה (למרות שאני לא מגדיר את עצמי כוידאופיל או אודיופיל) אך עדיין אוהב איכות ומוצרים מתקדמים !
זהו, מאז חשבון הבנק הולך וקטן הולך וקטן הולך וקטן הולך וקטן ....

[shy]

גיליתי לאחר זמן מה את פורום אודיו וקולנוע ביתי בIOL ושם נחשפתי לעולם הHIGHEND.
מפגשים שאורגנו פשוט גרמו לסערת מוח כמה ימים טובים לאחר מכן,
יש דיסקי אוסף מהמפגשים של מוסיקה וקטעי הדגמה לא מהעולם הזה.

...

אתה מעלה כאן נשכחות..... יואל