שאלה למביני ענין: כיצד יצרני פונו סטייג'ים מודדים את אחוז העיוותים?

chalmh · שליחה #1 14/09/2010 9:53

תמיד תהיתי כיצד יצרני פונו סטייג'ים מצהירים על מוצרהים כעל מגברים עם אחוז עיוותים נמוך.

בבסיסו פונו סטייג' הוא מגבר מעוות ולא לינארי במרחב התדר בשל ה-RIAA COMPENSATION CURVE.
על מנת למדוד את מידת העיוות של מגבר בדרך כלל מזינים לתוכו גל ריבועי ואמורים למדוד ביציאה גל ריבועי כלשהו שאמור להיות נאמן למקור. בגדול - חפיפת/אי חפיפת השטחים מייצגים את רמת העיוות של מסלול ההגברה.

בשל היות הפונו סטייג' סוג של פילטר (ואפילו די מורכב), הגל הריבועי שמזינים בכניסה לא דומה אפילו לגל ריבועי במוצא. אז מאיפה "מצוצים" המספרים הנמוכים של אחוז העיוותים?

בהנחה שרכיבים פסיביים כגון נגדים אינם מעוותים כי התנהגותם לינארית באופן תיאורטי, אזי הרכיבים המעוותים הם רכיבים אקטיביים, קבלים וסלילים. כידוע בפונו סטייג' ישנם מספיק קבלים ולעיתים גם סלילים. אז מהיכן המספרים?

האם ההשוואה נעשית בעזרת גל סינוס במספר תדרים והחפפת השטח שלהם? האם השיטה הזאת "תיקנית" כדי לפרסם נתוני אחוז עיוותים?

שליחה #2 14/09/2010 10:17

אני מניח שמייצרים את העקום של הפונו סטייג' ומשווים לעקום ה-RIAA התיאורטי.
ההפרש זה העיוות.

שליחה #3 14/09/2010 10:30

חנן
ממתי מודדים עיוותים עם גל ריבועי?

chalmh · שליחה #4 14/09/2010 10:52

yairf,

לא עונים לשואל בשאלה. אתה רוצה להשיב, אז השב.
גם מדידה עם גל ריבועי היא שיטה. ותחשוב על זה.

שליחה #5 14/09/2010 10:54

הנוהל הרשמי הוא עם גל סינוס...

chalmh · שליחה #6 14/09/2010 10:58

יאיר,

גל סינוס בתדר בודד? איזה תדר? 1קה"ץ? הרבה תדרים? כמה?
יש לך קישור לנוהל "הרשמי" הזה?

מרטין,

לדעתי ההשוואה בין עקומת המגבר לעקומת ה-RIAA הסטנדרטית מצביעה על אחוזי הסטייה מהתקן (RIAA) ולוא דווקא על אחוזי העיוות. הייתכן?

שליחה #7 14/09/2010 12:33

אני מניח ש-1K, כמו בדיקות מיותרות רבות אחרות. בדיקה מעניינת הרבה יותר היא סדר ההרמוניות (בעיקר האי זוגיות שבהן)

chalmh · שליחה #8 14/09/2010 12:42

למה כן גל ריבועי ולמה לא גל ריבועי.

אם מכניסים במבוא המסלול גל ריבועי אנו מצפים לקבל במוצא את אותו הגל באופן תיאורטי (מוגבר או מונחת בהתאם לאופי המסלול). בהנחה שהגברת המסלול היא X1 אין עיוותים בכלל אנו אמורים לקבל במוצא את הגל בדיוק כמו שהוזן למבוא.
אם נייחס את שטחי החלק (החיובי לצורך העניין) בין המבוא למוצא Sout/Sin נקבל תוצאה חשבונית שווה ל-1.

כעת, נניח שמזינים במבוא גל בעצמה של 1Vp והמוצא מתקבלת אחת הצורות מהתמונה המצורפת, ברור לנו שהמסלול מעוות את הגל הריבועי בשל העובדה שהוא יוצר אפליית היענות לתדר בספקטרום אותו הוא מעביר. לכן יש לנרמל את מתח המוצא ביחס כלשהו כך שהמתח המירבי במוצא יהא גם 1Vp. כעת אם נבצע את יחס השטחים Sout/Sin נקבל שהוא שונה מ-1. אם נפחית מהתוצאה 1 נקבל הפרש כלשהו (בדרך כלל שבר מספרי) נכפיל ב-100 ונקבל את אחוזי העוות.

בדיקת העיוות עם הגל הריבועי יעילה במסלולים רחבי סרט אך מוגבלת במסלולים המתוכננים כפילטרים מפלי היענות לתדר. מלכתחילה המעגל תוכנן לעוות.

באופן כללי פונו סטייג' מפוצה RIAA יתנהג בערך כמו צורת הגל ב-D.

בשל העובדה שפונו סטייג' הוא מוגבל רוחב סרט (מאוד), כנראה נוטים לבצע את הבדיקה עם אות סינוס (טהור ככל שניתן) והעברת מוצא המגבר דרך מסנן מעביר/חוסם פס בתדר מדוייק של הסינוס כדי להוריד ככל שניתן מרכיבי רעש (לבן/וורוד/חום...) הנובעים משאר התדים ומכניסים שגיאת מדידה. כמובן שהמסנן הוא צר סרט מאוד (Q גבוה) אך לא מגביר ולא מנחית (נייטרלי בהגברה) את האות העובר דרכו. משווים את האותות במבוא במגבר ובמוצא המסנן ומחשבים את אחוז העיוותים.

chalmh · שליחה #9 14/09/2010 12:44

יאיר,

תודה על התשובה