שלום, אני אובססיבי ויש לי חולשה לידיות נשיאה. לא, אני לא לוקח את הסטריאו לטיול, ולא גם אין לי שום כוונה לשאת את הדברים הכבדים האלה בחום הזה לשום מקום.
אבל יש לי חולשה לידיות נשיאה. לא יודע למה בכלל הוסיפו אותן לציוד ביתי בשנות השבעים ואולי גם בשנות השמונים - אולי כדי לתת לציוד מראה תעשייתי - אבל מה 'כפת לי.
הבעיה היא שהופך קשה וקשה יותר למצוא את הדברים האלה, והמחירים שלהם מתחילים להיות מגוכחים ביחס לתועלת הסונית שלהם (אפסית בריבוע), מהסיבה הפשוטה שמי שמניח ידיו על ידיות הנשיאה האלה לא ממש שש להיפטר מהן, אלא אם המחיר הוא ממש ממש נכון. כמכור, ג'אנקי של ידיות נשיאה, זה מציב בפני בעיה לא פשוטה.
זו המערכת השנייה בסלון, שאמורה לשמש את המזיקות (האשה והילדה). ולא, הן לא יודעות להעריך ווינטאג' סטריאו, כי הן נשים. כבר איזה שנה שאני מחפש ידיות לטיונר הזה של קנווד. הוא פשוט למראה, ודי פשוט גם מבחינת פיצ'רים (פשוט טיונר בסיסי ל fm), אבל הקליטה שלו עם אנטנה מביכה היא פנומינאלית, והסאונד...אההה הסאונד המלטף הזה...אז אני אוהב את הטיונר הזה. הפשטות שלו, היא היתרון שלו. בכלל, כל הקו הישן הזה של קנווד משנות השבעים - מגברי סדרת ה KA והטיונרים מסדרת ה KT, הם שישארו כאן אחרי השואה הגרעינית. הם והמקקים.
הבעיה היא שאיזה שנה הטיונר עומד בשיממונו עם אחיו הבכור בעל הידיות, ומקנא. כבר תפסתי אותם מתקוטטים כמה פעמים, והיה ברור שהגיעה העת למצוא גם לו ידיות. אז מצאתי.
רק חובב ווינטאג' יבין זאת.
לפני:
]
אחרי:
עכשיו לילה. מחר בבוקר נראה איזה הבדל הידיות עושות בסאונד. יש לי הרגשה שמחר המוזיקה תהיה יפה יותר.
.
והייתי מאוד רוצה ידיות אבל זה עולה ואף פעם לא טרחתי לקנות ... (איזה דביל אני)
של קנווד.