Nemesis כתב:אני לא יודע מי זה אותו גאון שהמציא את "הנוסחאות" לפיהן מחשבים את גודל הטלוויזיה ביחס למרחק הצפייה.
זה גם נורא "מפתיע" שהנוסחה משתנה עם הזמן, והגודל המתקבל גדל לאותו מרחק בהתאם להפתחות והוזלת הטלוויזיות הגדולות.
לדעתי זה הכל קשקוש אחד גדול.
בסלון אני מקרין על מסך בגודל 92" ממרחק של כ-4.5 מטרים. זה נראה מצויין.
מול המחשב אני יושב מרחק של 60 ס"מ ממסך בגודל 27". גם נהדר.
עבור חדר השינה רכשתי עכשיו פלזמה 42" (עוד לא הגיעה), ולדעתי היא תהיה קטנה עבור מרחק צפייה של כ-2.5 עד 2.7 מטרים. הסיבה לגודל נובעת ממגבלת תקציב.
לדעתי יש לקנות את המסך הגדול ביותר שמאפשר התקציב, כשהמגבלה היא שלא תדרש תזוזה של הראש כדי לראות את כל המסך, או כ-95% ממנו.
...
למקרנים לא אתייחס, אין לי נסיון בצפיה בהם. לגבי מסכים (פלזמה, LCD), גם אני לא מבין את כל הנוסחאות האלה. לדעתי מי שהמציא אותם פשוט רצה לפצות על משהו
יוצא לי לצפות בכל מני סיטואציות בכל סוגי המסכים: LCD, LED, פלזמה. יש אמת אחת שנשארת נכונה, בכל האמור לגבי שידורי SD. הם משודרים בארץ ב 480 קווים, או 576 קווים (NTSC). המסכים הם 1300X700 (לא זוכר בדיוק) או 1920X1080 (שוב, לא זוכר אם אני מדייק). זה אומר, ואי אפשר לחלוק על זה, שהמסכים האומללים האלה נאלצים להשלים המון המון פיקסלים, משהו כמו 24-30 פעמים בשניה. בכל פעם שמתקרבים למסך, פחות משני מטר, וזה אמור לגבי מסך 37 ומעלה - רואים ב SD תמונה מחרידה, מגורענת, מפוקסלת, מטושטשת. כל מסך CRT איכותי מנצח את המסכים האלה במרחקים האלה.
ועדיין, אנשים ממליצים על מסכים בגודל 9000 אינ'ץ לכל מי שרואה במרחק של יותר משני מטר. זה לא מגוחך בעיני, זה לא מטופש בעיני, זה עצוב בעיני. אחר כך אני מגיע לבתים של אנשים ורואה איך הם בכל הכוח מנסים לסחוט ממך התפעלות מהמסך שלהם, וזה כשהם רואים מונדיאל בערוץ 1 (SD!) וכמובם שה גם מותחים את התמונה, וזה משניים וחצי מטר
תהרגו אותי, לא מבין את זה. בעיני הטעות של רוב האנשים היא קניית מסך *גדול* מדי.
ההמלצה שלך - לקנות מסך הכי גדול שרק אפשר, כל עוד לא צריך להזיז את הראש, שגוייה יסודית בעיני.
אדגיש ואומר: אין הכוונה בדברי לכל הפריקים של הסטרימרים וצופי ה HD למיניהם. עבורם החוקים שונים.
אבל רוב האנשים רואים "טלוויזיה" וזה אומר יס או הוט, וגם אם יש להם ממיר HD, מיעוט התכנים מכתיב צפייה ב SD רוב הזמן. מסכים דקים, ממרחק של פחות משני מטר, בגודל 37 אינץ ומעלה, בשידורי SD, מציגים תמונה איומה.
אני יודע שתכף פה כולם יקפצו ויזמינו אותי אליהם הבייתה כגי לראות איך הפנאסוניק\ קורו או כל פלזמה אחרת (וגם LED כמובן) מראה אצלם תמונה מ-ע-ו-ל-ה ב SD.
בהחלט יתכן שאני סובל מבעיית ראיה כלשהיא. מנסיוני האישי כצופה ( ולא צריך פה שום מומחיות WHAT SO EVER), עוד לא ראיתי תמונת SD *סבירה* בפרמטרים שציינתי.
יש היום במסכים כל מני צעצועים מטופשים, אפסקייל (גם במגברי KB), כל מני מעבדי תמונה היישר ממעבדות NASA.
כשקיבלתי את המסך שלי (M81 של סמסונג), דלקו בו כל מעבדי התמונה. לא הבנתי למה, אבל כל השידורים ניראו כמו סרט דוקומנטרי. זו לא המצאה שלי. תסרקו את הפורום ותיראו עוד אנשים שקיבלו את התחושה הזו. כיביתי את כל המעבדים, והתמונה חזרה לחיים.
האמת היא, שבני האדם, עבור מוצרי צריכה, לא ייצרו עדיין שום מעבד תמונה שיכול לעשות עבודה כמו שצריך. זה לא רק דורש כוח חישוב, זה דורש בינה מלאכותית - בזמן אמיתי. המעבדים האלה הם לא פוטושופ, ותחשבו כמה עבודה צריך בפוטושופ כדי לשפר פריים אחד.
מסך 42 אינץ לחדר השינה, זה נראה לי מעשה שהייתי בוכה עליו הרבה זמן. לא בגלל הכסף המבוזבז, אלה בגלל הסבל.
אני חושב שהבעיה הכי גדולה שלנו כבני אדם, היא שאחרי שקנינו מוצר, במיוחד עם הוא יקר, יהיה לנו קשה עד בלתי אפשרי להגיד שהחוויה ממנו היא חר@. תסרקו כל פורום ברשת (או את זאפ). על כל מאוכזב אחד מהמוצר שלו, יש 50 שחושבים שמה שהם קנו זה "פצצה". זו בעיה אנושית, אבל אני חושב שבישראל היא חמורה במיוחד
