לפני זמן מה הבטחתי שאחרי שאקבל את הממיר של טדי פרדו ואריץ אותו, אמסור עליו רשמים מעמיקים יותר. ובכן, לאחר למעלה מ-300 שעות הרצה, ואחרי השוואה למכשירים אחרים אני חושב שהגיע הזמן לעשות את זה.
ראשית, חשוב לציין שאת רוב ההאזנה והבדיקות ערכתי עם הטרנספורט המצוין של CEC מדגם 51X (בעל הנעת רצועה, כמו בפטפון). לזמן קצר בדקתי את הממיר גם עם יחידות הטרנספורט ב-CDP של פרימה לונה (Prologue Eight) ושל מכשיר DVD פשוט. למותר לציין שהתוצאה הטובה יותר באופן משמעותי התקבלה עם הטרנספורט של CEC. החיבור בין הטרנספורט לממיר נעשה בעזרת כבל אינטרקונקט (עם נתונים זהים לכבל דיגיטלי) באורך 60 ס"מ שקניתי מטדי פרדו.
כמה מילים על הכבל הזה. כששמעתי את השקיפות המופלאה במערכת של טדי חשדתי שלכבלי האינטרקונקט שלו יש חלק משמעותי בכך. ביקשתי ממנו להכין לי זוג כזה (עם מחברים טובים של NEUTRICK), ואחרי בדיקה קצרה אצלי החלטתי לחווט איתם את כל המערכת שלי. התברר שהחשד שלי היה נכון. מדובר בכבלים הטובים ביותר ששכנו אצלי אי פעם במערכת: נייטרליים לגמרי, דינמיים ושקופים בצורה בלתי רגילה, ובלי להדקיק או לעבות את הצליל. לעומתם, הכבלים הקודמים שלי (שמחיר כל זוג שלהם הוא 1000$) נשמעו פתאום צבועים, איטיים וכהים. כשחושבים על כך שמחיר כל זוג כבלים אצל טדי (באורך מטר עד מטר וחצי) הוא 580 ₪ בלבד, הרי זו מציאה פריקית. חקרתי אצל טדי ומצאתי שהוא קנה גליל מן הכבל הזה מעודפי הצבא האמריקאי, שהזמין אותו לצרכי שימוש עם ציוד רגיש מאוד.
נחזור לממיר. אינני מעורה בנבכי הקרביים הדיגיטליים, אבל הבנתי מטדי שהצ'יפ הדיגיטלי במכשיר הוא המתקדם בסוגו בעולם. לממיר יש ארבעה חיבורים: שניים קואקסיאליים, אחד USB, ואחד אופטי. הבחירה ביניהם נעשית בעזרת מתג בורר בחזית המכשיר. כאמור, אינני מעורה בקרביים דיגיטליים, אבל אני כן יודע שחלק גדול מן הסוד של כל מכשיר אודיו טמון ברמת ספק הכוח שלו, וזה בדיוק הפורטה של טדי פרדו והתחום שבו הוא מצטיין. במה מתבטאת בפועל איכותו של ספק כוח טוב? ברצפת רעש נמוכה, בדיוק ובשקיפות, שתורמים בתורם לפירוט רב יותר ולבמה רחבה וגדולה.
בדקתי את הממיר (בשילוב הטרנספורט של CEC) כשלעצמו, וכן מול שלושה נגנים משולבים: מרידיאן G08, פרימה לונה Prologue 8, נגן CECמדגם 51XR. לא הזדמן לי עדיין לערוך השוואה ישירה מול ממיר איכותי אחר או מול CDP על (אם כי השוואה כזאת נערכה בביתו של ידיד, אבל היא הייתה בעייתית מאוד. דיווח על כך כתבתי לפני שלושה שבועות בערך).
בקצרה, השילוב של הממיר של טדי פרדו ביחד עם הטרנספורט של CEC טוב יותר בכמה וכמה דרגות משלושת הנגנים האמורים, וכמעט מכל הבחינות האפשריות. אני אומר "כמעט", מפני שהנגן של פרימה לונה (בשילוב עם השפופרות הנכונות) מייצר PRaT פשוט מושלם ומפיק צליל מפתה. עם זאת, אחרי כמה דקות האזנה לשילוב של טדי ו-CEC קשה כבר לחזור לאחור: השילוב הזה עושה כל דבר הרבה, הרבה, יותר טוב.
המערכת שלי חושפנית מאוד, והמגבלות של שלושת הנגנים האמורים נחשפות מייד, ובאור זרקורים. לעומתם, השילוב של הממיר עם הטרנספורט מתיישב היטב עם שאר חלקי המערכת. זהו שילוב שקט מאוד, עם רקע שחור משחור, מפורט עד ה-ND האחרון, מדויק, חלק (smooth), מהיר ודינמי בצורה לא רגילה, עם טרנזיינטים פרועים וסלם (SLAM) שחשבתי שיש רק לפטפון טוב. הבמה עצומה לרוחב ולעומק, והרמקולים נעלמים לגמרי. תחום התדרים רחב מאוד – מן הבסים הנמוכים ביותר של העוגב ועד הגבוהים המנצנצים שלו. ואם כבר מדברים על עוגב, זו הפעם הראשונה שאני שומע עוגב (בביצוע האהוב עליי, של WALCHA) שצלילי הבס מן הצינורות האימתניים שלו אינם "בולעים" זה את זה. היכולת של השילוב הזה להתמודד עם קטעים קשים פשוט מעוררת השתאות: שום עיוות, שום בליל צלילים חסר פשר. הכול ברור ומובן. מבחינת העושר הטונלי, זה תלוי מאוד בהקלטות. בחלקן (בעיקר בהקלטות אנלוגיות טובות שהומרו היטב למדיה הדיגיטלית) אני מסופק ומוצא שהצליל משכנע וערב לאוזן, בייחוד הקול האנושי, ובחלק לא מבוטל מהן אני מרגיש צורך בקצת יותר בשר וצבע טבעי. ובכלל, דרך השילוב הזה נוכחתי בפער העצום בין ההקלטות הדיגיטליות השונות. נכון, גם בין ההקלטות האנלוגיות יש פערים גדולים, אבל נדמה לי שבמדיה הדיגיטלית הפערים רחבים יותר ומשתרעים בין כמות מבהילה של הקלטות (ו/או המרות) צורמות, מכווצות, שטוחות, ובשתי מילים, בלתי נסבלות, לבין הקלטות פנטסטיות.
כל רכיב חדש במערכת מחייב טיונינג מחודש לאורך השרשרת, ובמערכת שלי מצאתי שהטיונינג הנחוץ הוא באזור כבלי החשמל. שלושה מבין ארבעת כבלי החשמל אצלי הם מתוצרת אקוסטיק זן, מדגם צונמי. זהו כבל שקט מאוד, הפותח במה נהדרת, אבל בעל צליל צנום ומעט זול. ניסיתי כבלים של VDH, אבל התוצאה היתה צליל מנופח, צבוע, איטי, ועם תדרים קטומים. לא אלאה אתכם בניסיונות השונים שביצעתי, אבל המצב כרגע הוא כזה: כבל חשמל (POWER OVAL 2) של אנליסיס פלוס בטרנספורט (כבל מאוזן וניטרלי), צונמי בממיר, קונדו בקדם מגבר (כבל מופלא בעל צליל עשיר ודינמי, אם כי מחירו לא זול), וצונמי במגבר.
בתור אנלוגופיל, קשה לי להימנע מהשוואה בין פטפון טוב (והמדיה האנלוגית בכלל) לבין השילוב האמור. האמת היא שדי הופתעתי מן היכולות הגבוהות של השילוב הזה, בעיקר מן הטרנזיינטים, המהירות והניטרליות שלו, כמו גם מן הבמה העצומה שהוא מייצר. למרות זאת, הקשבה למוזיקה במערכת אלקטרונית היא אשליה, ועדיין – כמה חבל! – מערכת אנלוגית משובחת מספקת, לפחות לי, אשליה משכנעת יותר.
עם זאת, ולסיכום, השילוב בין הממיר של טדי פרדו לטרנספורט של CEC הוא כלי מוצלח ביותר ומהנה – גם לאנלוגופיל! – להתוודע להקלטות משלושים השנה האחרונות (או להקלטות ישנות נדירות). במחירו (6600 ₪ לממיר, ו-4850 ₪ לטרנספורט), ולמען האמת, מכל המכשירים הדיגיטליים ששמעו אוזניי עד ל-15000$ (וליתר דיוק, עד ל-PLAYBACK DESIGN), זהו השילוב הטוב ביותר. פונקט.
התרשמות: הממיר של טדי פרדו
כרגיל סקירה מקיפה וכתובה למופת. שאלה קטנה. אתה מתאר הבדל גדול בין איכות ההקלטות הדיגיטליות השונות. האם אתה מרגיש שיש הבדל על ציר הזמן? אני כרגע מדבר על הקלטות ולא המרות מאנלוגי לדיגיטלי- remastering. אני מרגיש על מערכת אחרת לגמרי ומוזיקה שונה שההקלטות מעשר השנים האחרונות נשמעות הרבה יותר חדות ומדויקות. לפי מה שהבנתי הדבר קשור בתהליכים שעברו האולפנים שמאפשרים הקלטות ללא שלב אנלוגי ברמה גבוה מאוד.
כל יום לומדים משהו חדש
תודה.gover כתב:כרגיל סקירה מקיפה וכתובה למופת. שאלה קטנה. אתה מתאר הבדל גדול בין איכות ההקלטות הדיגיטליות השונות. האם אתה מרגיש שיש הבדל על ציר הזמן? אני כרגע מדבר על הקלטות ולא המרות מאנלוגי לדיגיטלי- remastering. אני מרגיש על מערכת אחרת לגמרי ומוזיקה שונה שההקלטות מעשר השנים האחרונות נשמעות הרבה יותר חדות ומדויקות. לפי מה שהבנתי הדבר קשור בתהליכים שעברו האולפנים שמאפשרים הקלטות ללא שלב אנלוגי ברמה גבוה מאוד....
אין ספק שההקלטות הדיגיטליות בשנים האחרונות נשמעות לרוב יותר טוב מן ההקלטות הדיגיטליות בשנות השמונים. למען האמת, חלק מן ההקלטות הדיגיטליות בשנות השמונים היה כל כך בעייתי, עד שגם הוא עבר רמסטרינג בשלב מאוחר יותר.
אני מקשיב בעיקר לג'ז וקלסי, ולמזלי ההקלטות של המוזיקה הזאת איכותיות יותר בדרך כלל מהקלטות למוזיקה קלה וכיו"ב.
אני מעריך שהסיבה העיקרית לכך היא שכרגיל זו מוזיקה אקוסטית, ולכן אין הרבה מקום "להתעללות" באולפן.
