סיפור חביב על לה-פאבוני

[hosq]

ביקרתי היום אצל הקונסטרוקטור שלי. איך שנכנסתי אני רואה בזוית העין פאבוני קטנה וחביבה על השיש במטבח.
אחרי שסיימנו לדסקס על מה שהיה לדסקס, שאלתי כמובן - מה הסיפור עם המכונה הזו?
קיבלתי את התשובה הקבועה, "לחברים שלנו נמאס והם קנו מכונה אחרת, רצינית, אז הם תרמו לנו את הפאבוני"
נשמע מוכר? יש לי תחושה שכל פאבוני עוברת בחייה עשרה ידיים עד המנוחה והנחלה.
טוב, אשתו רצתה להכין לי קפה, וציינה כמובן לפני שבדרך כלל הקפה לא יוצא משהו. גם נשמע מוכר. ואז הטקס מתחיל:
היא הוציאה קפה מהמקפיא, להפתעתי - פולים ולא משהו טחון. ואז היא שלפה את מטחנת להבים פשוטה - "מטחנה מצויינת, אני טוחנת איתה גם תבלינים". טחנה, הדליקה את המכונה (היא באמת קטנה, המכונה הזו. נראית "לא רצינית").
אחרי חמש דקות אני קולט שהואקום ברייקר, אם זה מה שזה היה, לא מפסיק לפלוט אדים. כנראה תקלה. אבל מה - שמתי כוס, הרמתי הידית והמים יוצאים בשצף. אם כך, אפשר להכין! נתתי למים קצת לזרום כדי לחמם את הראש.
טוב, האשה שמה קפה בפילטר הכפול, דוחסת עם הכף עצמה, מכניסה הידית לראש וחולטת. החליטה לקחה פחות מעשר שניות. הטעם היה בהתאם
שורה סופית? חוויה שמדגימה יפה את הפיספוס הגדול של המכונה הזו. ממה שראיתי, יש לה את כל האמצעים לנפק קפה טוב. אבל הסיכוי שהיא תיפול לידיים הנכונות אפסי - אנשים שלרוב לא היו מוכנים להכניס מכונת קפה למטבח, קונים אותה רק בגלל איך שהיא נראית. כואב הלב.
בקיצור, מישהו מוכר פאבוני? סליחה - מוסר?

[Alexander]

נסה לסביר להם היכן הם שוגים, תראה את התגובה האפתית ואז תבין כמה המצב טוב.
אנשים לא אוהבים ללמוד דברים חדשים, במיוחד מחברים או מכרים. זה גורם לחבר/מכר להיראות מתנשא - יש לו ידע שלאדם הלומד אין.

[moti_r]

אלכס, נקודה מצויינת. אני מרגיש אותה הרבה, כשאני מדבר עם אנשים על קפה. אתה מיד נתפס כפלצן מתנשא.

אבל יש לי סיפור שאני מספר הרבה, כדי להבהיר שאכן יש משהו בכל נושא הקפה הזה:

מעט אחרי שהתחלתי עם הקפה, קצת אחרי המקינטה (הייתי תקופה קצרה עם גאג'יה קלאסיק) הלכתי לקנות פולים במועדון הקפה. יש להם תערובת שנקראת "מולאטו" שהיה כתוב עליה שהיא בעלת "טעמים שוקולדיים". הייתי בחנות עם חבר וממש צחקתי על התיאור הפלצני הזה. טעמים שוקולדיים? בקפה?? חבר'ה, תרגיעו. בסה"כ מדובר בכוס קפה, והרי ברור שאין הבדלים גדולים בין תערובות, ובטח שלא "טעמים שוקולדיים".

קניתי את התערובת הזו בכל זאת ולמחרת הכנתי לעצמי אספרסו ולחברה שלי קפוצ'ינו. כמובן שלא סיפרתי לה שום דבר על התערובת, כי שכחתי את הנושא לגמרי. היא שתתה ושאלה אותי אם הוספתי קצת קקאו או שוקו פנימה. צחקתי ואמרתי שברור שלא, והיא אמרה שהיא מרגישה קצת טעם של שוקו בתוך הקפה. פתאום נפל לי האסימון ונזכרתי בתיאור שקראתי יום לפני כן. טעמתי גם אני, ובאמת הרגשתי טעם ברור של שוקולד.

זו היתה ההתחלה, ובנקודה ההיא הבנתי שאכן יש כאן מעבר לסתם אספרסו.


כשאני מספר את הסיפור הזה לאנשים, הם מחייכים וצוחקים, אבל גם נפתחים מעט כדי לשמוע עוד ולהסכים שכמו בתחום היין, גם כאן יש המון פלצנות, אבל בכל זאת - יש בסיס ברור ומוצק.

[דבוטאנט]

זה נכון להרבה תחומים.
מי פה לקח קורס נהיגה מתקדמת במסלולים או משהו כזה? אני לא מכיר הרבה אנשים שמוכנים להודות שגם אחרי 20 שנה של נהיגה אין להם למעשה מושג איך נוהגים נכון. לך תסביר מה זה היגוי יתר ותת היגוי...
אני די בטוח שאפשר להוציא מהלה פבוני אחלה קפה אבל זה לא יהיה פשוט.

[barakdan]

[moti_r] כתב:
אלכס, נקודה מצויינת. אני מרגיש אותה הרבה, כשאני מדבר עם אנשים על קפה. אתה מיד נתפס כפלצן מתנשא.
מעט אחרי שהתחלתי עם הקפה, קצת אחרי המקינטה (הייתי תקופה קצרה עם גאג'יה קלאסיק) הלכתי לקנות פולים במועדון הקפה. יש להם תערובת שנקראת "מולאטו" שהיה כתוב עליה שהיא בעלת "טעמים שוקולדיים". הייתי בחנות עם חבר וממש צחקתי על התיאור הפלצני הזה. טעמים שוקולדיים? בקפה?? חבר'ה, תרגיעו. בסה"כ מדובר בכוס קפה, והרי ברור שאין הבדלים גדולים בין תערובות, ובטח שלא "טעמים שוקולדיים".

(לא הצליח לי כל כך הקטע של ה"צטט"... )

תגובתי:
אני נתקל בתופעת ה"פלצן של הקפה" הרבה מאוד, אפילו אצל ילדיי נתקלתי בזה בהתחלה.
היום דרך אגב - אין מצב שכשהם בבית הם לא דורשים את מנת האספרסו או הקפוצ'נו שלהם.
גם לגבי "הטעמים השוקולדיים" אני בעצמי היתי דיי סקפטי פעם עד שנתקלתי בתערובת פולים שהדהימה אותי בטעמי השוקולד שלה ואז נוכחתי לדעת שזה אמיתי...

דני

[Alexander]

קפה מאורו עיצבו בקו החדש את כל השקיות עם מאפייני הטעם על האריזה - כמה שוקולדי, כמה עשבוני, כמה פרחוני.

בשתייה, בניגוד לאוכל אנחנו עדיין לא רגילים להבדיל בין הטעמים ברמה הזאת וגם מושג כמו "אפיצות" נתפס כלא מובן, למרות שבתרבויות מסויימות זה טעם -מתוק, מר, אפיץ...

[asimo2]

ל hosq
אנא הסביר לפשוטי העם מה לא נעשה נכון במכונת La Pavoni שראית
אני מודה שבמסעי לאיתור מכונת קפה ביתית הלכתי לראות את לה פבוני, אך נבהלתי מתהליך עשיית הקפה המסובך, וגם קצת מהמחיר
סיימתי את המסע עם CHROMEX 180 , אני די מרוצה

[uriler]

barakdan,
אם אתה רוצה לצטט ידני, תפתח עם התגית [ quote="user" ] (בלי הרווחים, המרכאות משני צידי שם המשתמש) ותסגור עם [ /quote ].

מעשית, תקבל -

(בלי הרווחים, המרכאות משני צידי שם המשתמש) ותסגור עם

...

[דבוטאנט]

ל ASIMO רק תראה איך לה פבוני מתארים מה צריך לעשות:
http://www.lapavoni.com/manualivideo_en ... =1&lang=en

בלי קשר אספרסו צריך לזלוג לפחות 20 שניות - פחות מזה ואתה לא מקבל אספרסו.
בלה פבוני אין קפיץ. לחץ החליטה נקבע לפי כמות הקפה והדחיסה אבל בעיקר לפי הלחץ הידני שלך.
מעבר לזה כדי שהראש לא יתחמם צריך לכבות את הדוד או לקרר עם מגבת אחרי כמה שוטים.

[דבוטאנט]

סתם לידיעה - יש בסך הכל 5 טעמים: מר מלוח מתוק חמוץ ואוממי.
כל השאר הם ריחות. שוקולד זה לא טעם זה ריח.
חריף זה סתם תגובה לכאב.
המוח משלב את הטעם מהלשון והריח של האף לתחושה אחת כאילו אבל אלו 2 דברים שונים.

[Alexander]

בלי להפריע לך יותר מדי, אבל "טעם" זה שם שאנחנו נתנו.
זה שאנחנו לא תופסים "אפיץ" כטעם, אלא כתגובה פיזית, לא אומר שאחרים מגדירים את זה כך.

כנ"ל לגבי צבעים - לא כל בני האדם מגדירים צבעים באותה צורה או בכלל באותן קבוצות, אלו הבדלים תרבותיים.

חזרה לנקודה - בשביל להרגיש את הטעמים יש להתנסות לאורך זמן.

[hosq]

סתם לידיעה - יש בסך הכל 5 טעמים: מר מלוח מתוק חמוץ ואוממי.

...

אוממי דודה'שך

[דבוטאנט]

אלכס: טעם זאת לא הגדרה אישית של אף אחד. זה דבר מאוד מוגדר ובלשון יש קולטנים נפרדים לכל טעם.
זה נכון שהחליטו לקרוא לטעם מר "מר " ויכלו לקרוא לא קוקו אבל זה עדיין שונה מחמוץ. (אומרים עפיץ לא אפיץ).
גם בצבעים השונים הוא פיזי לגמרי - אורך גל של צהוב שונה מאדום בכל מקום ביקום.
כבר אמרתי לך: זה שאתה עוסק בתחום לא עושה אותך חכם יותר...אז אל תסתלבט יותר מדי.

עדו: אוממי ביפנית זה עושה נעים - אל תערב משפחה כי בתדודה'שלי זאת אמא'שך...

[uriler]

אוממי זה אכן טעם, הבעיה היא שרוב האנשים לא יודעים להגדיר אותו.
מבחינה כימית, המולקולה שגורמת לטעם "אוממי" היא MSG - מונוסודיום גלוטמט, והטעם הזה לא מוגדר ע"י רובנו, אלא רק בגלל המאכלים להם יש את הטעם הזה (מזון אסייתי, בעיקר יפני, ודגים שונים - כמו אנשובי).

[joncafe]

אוממי זה אכן טעם, הבעיה היא שרוב האנשים לא יודעים להגדיר אותו.
מבחינה כימית, המולקולה שגורמת לטעם "אוממי" היא MSG - מונוסודיום גלוטמט, והטעם הזה לא מוגדר ע"י רובנו, אלא רק בגלל המאכלים להם יש את הטעם הזה (מזון אסייתי, בעיקר יפני, ודגים שונים - כמו אנשובי).

...

כמעט נכון -
הקולטנים על הלשון מגיבים ליון הקרבוקסילי של חומצה גלוטמית, שהיא אחת מחומצות האמינו שנמצאות במזונות רבים בצורה טבעית.
ה-MSG (שהוא מלח סינטטי של חומצה גלוטמית) הוא תוסף מזון שמעורר את אותו הטעם שהמזונות הטבעיים מעוררים, אך בצורה מרוכזת וחזקה יותר.