1. רגישות כניסה. אם לשני מגברים אותו הספק, הם אמורים לדחוף בצורה שווה את אותו הרמקול, אולם, אם רגישות הכניסה גבוהה יותר באחד מהם, הוא יישמע חזק יותר כבר בווליום נמוך יותר (על הסקאלה).
2. בדקת את מילון המונחים שלנו?
והשאלה העיקרית :
האם המדידה של ההספק נעשתה באותם תנאים
ובאותם דרישות בשני המכשירים שמושווים ?
לא כל מדידה שנעשתה במכשיר אחד זהה
למדידה שנרשמה במכשיר אחר.....
מרטין למה התכוונת ב"רגישות כניסה"?
ומה אומרים הנתונים האלה " Voltage gain ב- db ו- Peak Current ב-Amps" ולמה אף יצרן לא מציין את הנתונים האלה במפרט הטכני של המגברים שהוא מוכר?
וגם לגבי ההסברים במילון המונחים הם לא בדיוק מפורטים:
"המגבר המחובר במישרין לרמקול. מכיל לרוב מתג כיבוי/הדלקה בלבד. "
"מגבר השליטה, המכיל בקרי מעבר בין מקורות, ווליום, ואת החיווט הקשור לעיבוד צליל."
המתח שנכנס למגבר הוא לא מתח מוצא בגודל קבוע של כמה mV של מכשירים שמחוברים למגבר(cd,dvd,מחשב) ?
ואיך מתחת זה משפיע על המגבר? ואיך הוא גורם לו להניע את הרמקולים בעוצמה שונה?
וכמו שאתם רואים אני דיי בור בנושא ומנסה להבין ,אז אם אפשר לקבל הסברים קצת יותר מפורטים ולא 2 שורות?
ההבדל נובע בן התאמה יותר טובה בן עקבת יציאת המגבר ועקבת הרמקול, עקומת הענות של המגבר והתאמתה לעקומת הענות של הרמקול (לפעמים המגבר מגביר יותר את התדרים שהרמקול חלש בהם אף מגבר ואף רמקול לא נותנים הענות לינארית לחלוטין) הזרם שהמגבר מספק ועוד..
כל רמקול נישמע שונה עים כל מגבר ממש כמו שידוך של חתן וכלה לפעמים יש התאמה מושלמת וליפעמים לא !
החתן הכי מוצלח והכלה הכי טובה לפעמים גם לא מתאימים ומיתגרשים ממש כמו רמקולים ומגבר צריך שהשידוך יהיה מתאים ונישמע טוב.
(דוגמא קיצונית לחבר רמקולים סרווין וגה למגבר מנורות..... הרמקול נציל ומתאים על הנייר אבל התוצאה מזעזעת).
גם רכב עים מנוע 1600 וגיר אוטמטי של טויוטה למשל נוסע אחרת מהרכב של הונדה למרות שמישקלם כמעט זהה כל מגבר שונה מהשני אחרת לא היה מקום לכל כך הרבה מותגים.
דן
רב סרן-רועי קליין.
רועי קליין היה סגן מפקד גדוד 51 של גולני.בעת שהיית הגדוד ומס' גדודים אחרים בעיירה בינת ג'בל ניזרק רימון אל עבר בית בו נכחו קליין וגדודו, קליין זינק על הרימון בקריאת:"שמע ישראל" ונהרג.ובכך,הציל את שאר החיילים.
כל המקורות הרגילים היום מספקים מתח מוצא של 2 וולט חילופין בקצב של 20 עד 20 אלף פעימות לשניה. מתח זה בעצם משתנה כל הזמן ושיא עוצמתו כ- 3 וולט - כמו שתי סוללות ששמים בשלט.
מתח זה מיועד לעבוד עם עומס בעל צריכת חשמל מאוד נמוכה.
כאן בא המגבר . רסיבר - תפקידו לקבל מספר רב ככל האפשר של מקורות, לבחור אחד מהם, לעבד בצורה זו או אחרת את אות המקור, כולל שליטה על העוצמה, שזה תפקיד הקדם מגבר - ברסיבר הוא כלול בפנים.
לאחר העיבוד האות המעובד מועבר להגברה של המגבר מכשיר בודד אצל בני האצולה, או חלק מהרסיבר של העם הפשוט (והכל היום כבר לא בודד, כפול 2 או 5.1 או 6 או 7...)
המגבר הסופי הזה תפקידו להגביר את האות ככל שידרש - פעולת ההגברה מתבטאת בהגדלת עוצמת המתח, תןך שמירה על צורת הגל של אות השמע.
דבר חשוב שציינו כמה, זו היכולת לספק כל זרם שהרמקולת יצטרך לו.
למעשה ההבדל בין מגברים או רסיברים שאינם מנורות נמצא בתחילת המילניום במצב שהוא קרוב יותר לאגדה מאשר מציאות, למרות כל הצריחות שכנגד.
יש אפילו יבואן מכובד הטוען שאפילו המנורות עונות לכך כל עוד מי שתכנן את המגבר יודע כראוי את מלאכתו.