תקן ישראלי לבית חכם

שליחה 21/12/2009 13:28

לא מעט שואלים אותי בנוגע למערכות שעובדות לפי תקן ישראלי.
עד לאחרונה לא היה תקן ישראלי בתחום הזה והחלל מאוגוסט השנה מכון התקנים הוסיף תקן ישראלי 14543 שעוסק בבית חכם.

התקן הישראלי מבוסס על התקן הבינלאומי ISO/IEC 14543, שמבוסס על תקן KNX שמבוסס על הטכנולוגיה וארכיטקטורת הרשת המשמשות את איגודי היצרנים האירופאים השונים (EIB, EHSA).

התקן לא עושה שימוש במונח "בית חכם", אלא מדבר על "ארכיטקטורה של מערכת אלקטרונית ביתית" (מא"ב), הגדרה שגם היא נלקחה מהתקן הבינלאומי (Home Electronic System (HES) Architecture).

התקן עוסק ברבדים השונים של המערכות החל מארכיטקטורת הרשת, דרך הניהול, התווך הקווי והאלחוטי ומערכות המיחשוב.

התקן אינו תקן מחייב, ולא כל מי שרוצה להתקין מערכת שליטה ובקרה בביתו צריך ללכת רק לפי התקן הזה (בדיוק כשם שלא כל מי שרוצה להתקין פתרון לחסכון בחשמל או במים יחוייב לעשות זאת בהתאם לתקן בניה ירוקה).

rbroudo · שליחה 21/12/2009 14:22

מה לגבי קבלנים הטוענים כי המפרט אותו הם מספקים כולל "בית חכם" או "חשמל חכם"?

האם התקן מחייב אותם? מבחינת אביזרים? התקנה וכד?

שליחה 21/12/2009 15:03

rbroudo כתב:מה לגבי קבלנים הטוענים כי המפרט אותו הם מספקים כולל "בית חכם" או "חשמל חכם"?

האם התקן מחייב אותם? מבחינת אביזרים? התקנה וכד?
...

רק אם הם טוענים שהם בונים לפי התקן הישראלי.
מהנדס החשמל של הפרוייקט יכול להקל על עצמו ולהגדיר שהמערכת שתותקן בפרוייקט תהיה רק כזו שעומדת בתקן הישראלי. (בהנחה שיש לו עצמאות מלאה מהיזם לקבל החלטה כזו).

rbroudo · שליחה 21/12/2009 17:33

וברמת הפרקטיקה,
האם כל המערכות המשווקות היום בארץ עומדות בתקן הישראלי?
סתם לדוגמה, מה לגבי מערכת Legrand שמשווקת על ידי לב אופיר המותקנת אצלי?

שליחה 22/12/2009 8:47

לא.
למעשה רוב המערכות המשווקות היום בארץ לא פותחו לפי התקן הזה. רוב המוצרים של החברות האמריקאיות לא מיועדות לשימוש בארכיטקטורה שמגדיר התקן, אבל זה לא הופך אותן ללא רלוונטיות. גם בגלל שהתקן לא מחייב וגם מפני שהחברות האלה (לפחות חלקן) מפתחות רכיבים שבעזרתם המערכות שלהן תוכלנה להתממשק עם הארכיטקטורה הזאת. יותר מזה- אני יכול להגיד שכיום אתה יכול לראות רכיבים של אותן חברות בתוך או כחלק ממערכות אחרות שכן עובדות בתקן ומסייעים להן להרחיב את יכולות המערכות בעזרת כלי ממשק וניהול שונים.

המערכת שאתה ציינת, לא עומדת בתקן הישראלי, אבל נכון לעכשיו היא גם לא צריכה.
צריך לזכור שהיא לא מערכת בית חכם קלאסית ולא מתחרה במערכות בית חכם הסטנדרטיות, אלא כזו שמספקת פתרון ברמה מסויימת לאנשים שמעוניינים בשליטה על מעגלי חשמל בבית (מאור, תריסים וכו') ואין להם תשתית ייעודית לבית חכם.

שליחה 27/05/2010 22:25

מר יוסי פוגל שלום
אני חולק עליך
[interest]
הודעה מעוסק בתחום - מרטין
[/interest]

שליחה 28/05/2010 11:04

yoavi ברוך הבא לפורום.
זה טוב שאתה חולק עלי. אם כולם היו מסכימים, העולם שלנו היה מאד משעמם...

אבל רגע אחד לפני שאתה יוצא בהכרזה כזאת בומבסטית שפוסלת על הסף את רוב המערכות (מה לעשות שרוב המערכות בארץ לא עובדות בשיטה הזאת) בגלל נזק שהן גורמות כביכול לרשת החשמל, הרשה לי לאתגר אותך ולבקש ממך להביא הוכחות לטענה שלך, כמקובל בפורום מקצועי.
אם אשתכנע שאכן רק מערכות שפועלות בשיטת EIB/KNX יכולות להבטיח את תקינות מערכת החשמל בבית, אצטרף לקריאה הנרגשת שלך.

שליחה 29/05/2010 1:01

מר פוגל היקר שלום

איןןןןןןןןןןןןןןןן כל תקן אירופאי או בינ"ל מוסכם לגבי חשמל חכם כך שכדאי להפגין קצת יותר ידע .
"התקן" הישראלי שאותו המציאו הישראלים קיים רק פה במקומות שחברות שנות לא יודעות לקבל תחרות ,
אותן חברות מנצלות קשרים וגודל כדי לקדם אינטרסים אישיים , כמו כן הן פוגעות בענפים שונים בענף החשמל
בארץ .
להערתך כי לגרנד אין לו תקן - לגרנד הינה חברה פעילה ומרכזית באירגון הנקרא KNX ויש לה מערכות תואמות ובנוסף הינה החברה הגדולה בעולם בתחות החשמל בחכם הביתי (וינטג' ביטיצינו ולגרנד) עובדות בשטח
לא תייצר מוצרים שאינם בתקן אירופאי לשוק זה .
כמומחה עולמי תדייק בתשובות המקצועיות שלך .
למפסקים אלקטרוניים יש תקן שונה מהחשמל החכם שאתה מכיר (תבדוק את התקנים)
דרך אגב לגבי ה-PLC הנוסף שאתה מציע תבדוק אם יש לו בכלל תקן אירופאי המתאים לשוק הישראלי .
ה-PLC-BUS הינו מוצר בעל תקן אמריקאי ולא תואם את התקן !!!!!!!!!!!!!!
חברים לא תזיק מיקצוענות

שליחה 30/05/2010 10:32

yossinone,

יוסי, אנחנו לא מכירים, אבל כדאי מאוד שהטונים ירדו מכיוון שלא מקובל כאן טון דיון שכזה.

בנוסף, ערכתי מספר הודעות שלך שהן לא פחות פרסום עצמי. נא עיין בחוקי האתר שוב לגבי עוסקים בתחום. תודה.

שליחה 30/05/2010 11:07

yossinone כתב:מר פוגל היקר שלום

איןןןןןןןןןןןןןןןן כל תקן אירופאי או בינ"ל מוסכם לגבי חשמל חכם כך שכדאי להפגין קצת יותר ידע .
"התקן" הישראלי שאותו המציאו הישראלים קיים רק פה במקומות שחברות שנות לא יודעות לקבל תחרות ,
אותן חברות מנצלות קשרים וגודל כדי לקדם אינטרסים אישיים , כמו כן הן פוגעות בענפים שונים בענף החשמל
בארץ .
להערתך כי לגרנד אין לו תקן - לגרנד הינה חברה פעילה ומרכזית באירגון הנקרא KNX ויש לה מערכות תואמות ובנוסף הינה החברה הגדולה בעולם בתחות החשמל בחכם הביתי (וינטג' ביטיצינו ולגרנד) עובדות בשטח
לא תייצר מוצרים שאינם בתקן אירופאי לשוק זה .
כמומחה עולמי תדייק בתשובות המקצועיות שלך .
למפסקים אלקטרוניים יש תקן שונה מהחשמל החכם שאתה מכיר (תבדוק את התקנים)
דרך אגב לגבי ה-PLC הנוסף שאתה מציע תבדוק אם יש לו בכלל תקן אירופאי המתאים לשוק הישראלי .
ה-PLC-BUS הינו מוצר בעל תקן אמריקאי ולא תואם את התקן !!!!!!!!!!!!!!
חברים לא תזיק מיקצוענות
...

אשמח לשתף אותך, יוסי, כמו גם את קוראי הפורום האחרים במספר עובדות:

החל מאוגוסט שנה שעברה, נכנס לתוקפו תקן ישראלי 18012 שמדבר על הדדיות בין מערכות אלקטרוניות, מה שמכונה בפי "העם" בית חכם.

מעולם לא ציינתי שלחברת לגראנד, אותה אתה מייצג אין מוצרים שיודעים לעבוד בתקן הזה, ומאד הגיוני שיהיו לה לא מעט מוצרים שאכן יודעים לעבוד בתקן הזה. ויחד עם זאת אני לא רואה קשר בין המוצרים האלה לבין המערכת עליה נשאלה השאלה בפורום. למיטב ידיעתי היא לא עובדת בתקן הזה (אני מדבר על אותם מפסקים של PLC-BUS). אם אני טועה, אשמח להתעדכן ממך.

ברשותך, לא אתייחס כאן לטענה שלך בנוגע לחברות מתחרות. כי כל רמז מצד גורמים בעלי אינטרסים לכך שמתארגן כאן בארץ איזה קרטל בנושא, לדעתי מיותר ומזיק לתחום כולו.

ובנוגע ל-PLC הנוסף, אני משתדל לא להציע יותר מדי, אלא לשתף את קוראי הפורום בידע שלי אודות הקיים, ובכל מקרה, אני ממליץ שכל אחד יעשה את שיעורי הבית שלו לפני הרכישה. לא ציינתי שהם עומדים בתקן כזה או אחר.

אני חוזר ומציין שכל עוד לא מדובר בתקן מחייב, הרי שמערכות רבות ושונות הן ראויות בעיני לפחות כמו אלה העובדות באותו תקן, כל עוד הן עושות את עבודתן לשביעות רצון הלקוחות.

באופן כללי אני מציע להרגיע קצת את הרוחות. אני יודע שתחום הבית החכם הוא תחום מרתק עם המון אמוציות, אבל מדובר פה באמת בפורום מקצועי עם תרבות דיון מסוימת.

שליחה 08/01/2012 23:12

כחבר בוועדת מומחים 216001 במכון התקנים וכאיש שהנושא קרוב לליבו ולאור אי הדיוקים הרבים שעולים מהדיון בנושא הנני מוצא לנכון להבהיר מספר נקודות:

אכן, התקן הישראלי (ת"י 14543) אינו תקן מחייב בשלב זה. הוא אומץ על ידי מכון התקנים בנובמבר 2009כתקן ישראלי שהועתק כלשונו מהתקן הבינלאומי ISO/IEC14543 במסגרת החלטת ממשלה משנת 2005 לאמץ תקינה בינלאומית. בהתייחס לתקן שאותו הזכיר יוסי פוגל (ת"י 18012) זהו תקן לתאימות בין מערכות המתאים יותר ליצירת מנשקים (Gateway) בין רשתות שונות. זה לא תקן שנמצא במרכז הדיון הזה. צריך להתמקד בת"י 14543 על כל תתי סעיפיו (יש כ 10 תקנים).
אכן, השוק הישראלי רווי חברות שמוכרות מערכות מיתוג ("חשמל חכם") אלקטרוניות כאילו ואחרות, טובות יותר או טובות פחות. אמריקאיות, אירופאיות או ממקומות אחרים בעולם (סין, ניו-זילנד וכו').

לכל מערכת יתרונות וחסרונות משלה, אך חשוב לזכור שהתקינה לא נועדה למשווקים (טובים ככל שיהיו) התקינה נועדה להבטיח כי לצרכנים הסופיים תהיה מערכת איכותית, בעלת מוצרים חליפיים, ופתוחה ככל האפשר. אנו מתכווננים למערכות שפותחו לרשת חשמל 230V באופן טבעי ולכן התקינה האירופאית מתאימה לנו יותר מהתקינה האמריקאית שמבוססת על חשמל של 110V.

מספר דגשים לגבי התקן:
1. פרוטוקול התקשורת לפי התקן היינו פתוח וחופשי, כך שכל יצרן או לקוח יכול במידה וירצה לרכוש את פרוטוקול התקן ולפתח מוצרים, תוכנות שליטה בעצמו.
2. התקן בעל ארכיטקטורה המפרידה בין רכיבי התקשורת (הפרוטוקול) לרכיבי האפליקציה, כך שיצרנים שלא מעוניינים בפיתוח רכיבי תקשורת יכולים פשוט לרכוש רכיבים אילו מחברות כגון ABB, שניידר או אחרים ולהשתמש בהם עם האפליקציה שהם פיתחו (למשל יצרן מנעולים חשמליים יכול פשוט לרכוש מודול תקשורת KNX ולהפוך את המוצר שלו לכזה שעומד בתקן).
3. אישור העמידה בתקן ניתן רק לחברות שמייצרות לפי תקן ISO9000 כך ששימוש במוצרים אילו מבטיח לצרכנים שהמוצר יוצר בתהליכים מסודרים
4. אישור העמידה בתקן ניתן רק לחברות שהמוצרים שלהם עברו בדיקות תאימות למוצרים אחרים ע"פ מבחני תאימות (המפורטים בתקן בפרק תאימות פונקציונאלית), כך שלקוח שרוכש מוצר לפי תקן זה מבטיח את יכולתו להחליף ספק או מוצר במידה ויחפוץ בכך.
5. אישור העמידה בתקן ניתן רק למוצרים שעומדים בבחינות מעבדה לבטיחות פונקציונאלית, כך שלקוח שרוכש מוצרים אילו מקבל רמת ביטחון שהמוצר אינו מסוכן עבורו.

ספק מערכות יכול לטעון כי המוצר שלו איכותי גם ללא שעומד בתקן, אך ללקוח הסופי אין את היכולת לאמוד על טיבו של המוצר מבלי שיש לו אסמכתא מגוף תקינה שלטוני אובייקטיבי נטול אינטרסים מסחריים.

בנוסף, מכיוון שכל נושא מערכות החשמל במתח נמוך (עד 1000V) מעוגן בחוק (במסגרת חוק החשמל), ובחוק החשמל מוגדר בבירור:

תקנות החשמל (התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט), התשנ"א-1991, פרק ב': דרישות כלליות, סעיף 3. תכנון, התקנה ותחזוקה של לוח:
(א) לוחות יתאימו לפחות לתקנים שיחולו עליהם במפורש בתקנות ע"פ חוק.

כך למעשה, התקינה רלוונטית גם כאשר היא לא מחייבת.
בנוסף, מבחינה ביטוחית, במידה וקורה משהו כדאי להתכסות בשמיכה של התקן. כאשר לקוח פונה לחברת הביטוח, שם יתברר לו שחברות הביטוח יכולות להתנער מאחריות במידה ולא עבדו לפי תקנים מפורסמים (גם אם הם לא מחייבים). ובעצם למה לקחת סיכון, פשוט כי חברה רוצה למכור את המוצר שלה? הצרכן הוא החסם.

לסיום, אני מציע שכל אותן חברות שעדיין לא מייבאות מוצרים לפי התקן, ייקחו את הנושא ברצינות, התקן יהפוך להיות מנדטורי בסופו של דבר, זה קשור לתהליכי תקינה גדולים יותר שקורים בישראל במסגרת רשת החשמל של ישראל (Smart Grid) וחוק לוחות החשמל (ת"י 1419). פשוט חייבים לעשות סדר בנושא הזה ולהיות קצת יותר דומים למדינות מסודרות יותר. חברות שלא מיבאות מוצרים ע"פ התקן יאלצו לעשות זאת בעקבות

ישנם מעל 200 יצרנים שמייצרים מוצרים לפי תקן זה. הבולטים בינהם בישראל הם: ABB, שניידר, סימנס, הגר, ברקר, IPAS, יונג, גוויס ועוד. לרשימה מלאה אפשר לגשת לאתר www.knx.com

למען גילוי נאות:
הכותב הינו הבעלים של חברת ארדן סמארט הום

שליחה 21/01/2012 21:58

אהלן גיא,
עברו למעלה משנתיים מאז שהתחיל השרשור הזה ועד לתגובה שלך, ובכל זאת אני שמח שהרמת את הכפפה ובחרת להגיב.
מאז התחום הזה עבר לא מעט שינויים וגם אנחנו...
בניגוד למצב דאז, היום אני בדיוק כמוך, כבר לא אובייקטיבי בתגובות שלי. ברור לי שבתור אחד מהמשתתפים בוועדת התקינה וגם בתור מנכ"ל של אחת החברות בתחום, הנושא קרוב ללבך.

התפיסה שלי היום שונה מעט לאחר שראיתי לאן מוביל אותנו התקן הזה.
אמנם זה נשמע מאד הגיוני שמי שבוחר במוצר שפועל לפי תקן כלשהו, חש במידה מסויימת יותר בטחון בבחירה שלו, אבל בעיני זה קצת בעייתי.
בעיני העובדה שמוצר מסויים פועל תחת תקן מסויים כשלעצמה לא מהווה ייתרון משמעותי על פני כל מוצר אחר שעבר את אישור מכון התקנים ואושר להתקנה. כלומר, איכות המוצר לא נמדדת או נקבעת לפי השאלה לאיזה תקן הוא מתאים.

כשועל בית חכם ותיק, אתה בוודאי מכיר עוד תקנים שכבר שימשו את התחום בעבר ושאינם רלוונטיים עוד אצלנו. רק לשם דוגמא אציין את התקן הנפוץ שנקרא X10, שזמנו עבר עקב בעיות אמינות שנוצרו עם השנים בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות.

זו בדיוק הסיבה שאני גם לא צופה שהתקן הזה יהפוך למשהו מחייב, כי גם זמנו יכול לעבור ביום מן הימים.
אני מאמין שבתחום מתפתח והולך כמו הבית החכם, הרצון לקחת טכנולוגיה או פרוטוקול תקשורת ולנסות "לכלוא" אותם בתוך תקן, הוא בעייתי.
די להעיף מבט ברשימה הארוכה של החברות המפתחות והמייצרות בהתאם לתקן הזה, כדי להבין שיש פה אלמנט של "סינדול" שלא מאפשר לטכנולוגיות מתקדמות יותר לפרוץ את הגבולות. או במילים אחרות- לפעמים כדי להתאים לקבוצה גדולה מאד של חברות, חייבים לעשות פשרות ולחפש דווקא את המכנה המשותף הנמוך. אני לא אומר שהתקן לא יכול להשתנות עם ההתפחות הטכנולוגית, בדומה לתקן Wi-Fi שהתחיל מ- 802.11a והשתנה כבר 5 פעמים, אבל במקרה כזה, הציוד והתוכנה שקיימים בבית הלקוח לא בהכרח ימשיכו להיות תואמים.

לכאורה מי שבוחר במערכת KNX אמור להיות רגוע יותר כי הוא פחות תלוי בחברה שהתקינה לו את המערכת. רק לכאורה.. כי למעשה הלקוח עדיין תלוי בחברה המתקינה. מתמונת המצב שאני רואה, דווקא בגלל התחרות בין החברות שמציעות מוצרים בתקן הזה, יש לא מעט חברות שמחליטות "לשמור את הקלפים קרוב לחזה", ואז ביום שהלקוח רוצה לעבור לקבל שירות בחברה אחרת, הוא מגלה שהפרוייקט שלו לא נגיש ברמה כזו שהחברה המתחרה יכולה לתת לו שירות. ושבקר מסוג A יכול לדבר עם בקר מסוג B, רק בתנאי שמאפשרים לו את זה...

זה גם אומר שכמות נותני השירות האפשריים היא לא גדולה.
כדי שמתקין מערכות יוכל לתת שירות על המערכת הזאת, הוא נדרש להיות בעל הסמכה מיוחדת בתקן הזה ורק מי שלמד שפת תכנות ייעודית יוכל לתמוך במערכת, דבר שמאפשר לספקי השירות בתחום לגבות כמעט כל סכום שירצו על ביקור בית או טיפול בממשק הלקוח וכו'.

הטענה בנושא הבטיחות משונה בעיני. האם יש פה אמירה שמי שרוכש מערכות אחרות, מסכן את הבטיחות שלו ושל ילדיו בבית? זה נשמע קצת כמו הפחדה... הרי ידוע שבארץ לא מייבאים ומתקינים מוצרים בתחום החשמל והאלקטרוניקה ללא בדיקות קפדניות של מכון התקנים וקבלת אישורים רלוונטיים. ועוד ידוע שכל מתקן חשמלי נבדק ומאושר ע"י בודק של חברת החשמל טרם הכניסה לבית.

האם בקר של KNX לא יכול להישרף?! האם ספק כוח במערכת לא עלול להפסיק לפעול ביום בהיר אחד?
האם הבקר לא יכול להינזק כתוצאה מהתקנה לא נכונה או משימוש לא נכון?

בתגובה שלך העלית את הטענה שהתקן נועד להבטיח כי לצרכנים הסופיים תהיה מערכת איכותית, בעלת מוצרים חליפיים, ופתוחה ככל האפשר. אני מסכים איתך באלף אחוז.

בשוק הישראלי קיימות היום מערכות שונות הפועלות בתקנים ובפרוטוקולים שונים שיודעות להבטיח איכות, אמינות, מוצרים חליפיים והמון פתיחות, בלי קשר לתקן הנ"ל.

אני מסכים שהתקן הזה יכול להוות מקום מפלט לבעלי מקצוע שונים שמחפשים "חיים קלים" ולא מעוניינים להכיר או ללמוד טכנולוגיות שונות ומתקדמות, אבל בסופו של דבר, אנחנו לא עוסקים בהם אלא בטובת הצרכן.

למען גילוי נאות:
הכותב בחן בעבר מספר מערכות KNX על הייתרונות והחסרונות שלהן וכיום עובד עם מערכות בטכנולוגיות שונות, בבניה חדשה ולבתים קיימים.

ChenAharon · שליחה 30/10/2013 15:29

ב"ה

שלום,

רציתי לדעת אם יש עוד סטנדרטים שמשותפים לכל הבתים החכמים??

aihysp · שליחה 20/06/2014 12:30

רק אותי זה מרגיז שחבר בוועדה במכון התקנים הוא גם בעלים של חברה בעלת אינטרסים כלכלים ברורים בתחום?

מדינת ישראל היא ממש בדיחה!

יסלח לי אדוני!

אבל בסופו של דבר אני אידיוט שלא מבין בתקנים ולא מבין כלום
ויושבים בעלי אינטרסים וקובעים איזה תקן ילך בארץ

ברור שעדיף שהוא יחליט ולא אני כי הוא מומחה, אבל
אני חושב שהוא ילך לכיוון הנוח לו בסופו של דבר

שליחה 09/07/2014 17:04

לדעתי הוא "ירה לעצמו ברגל".
בהתחלה ה KNX לא היה פופלארי בארץ אולם כיום המון משווקים החלו להביא מערכות אלו והורידו את המחירים בצורה דרמטית.
מבחינת הצרכן KNX זה KNX ומבחינתו על אותו המוצר המחיר מנצח ! (ולכן ארדן איבדה פה את היתרון שהיה לה) !

תקן ישראלי לבית חכם

התקינה לא מבטיחה מערכת תקינה