ואם כבר מדברים על וואטים
KRELL REFERENCE MASTER
1000 וואט ב 8
2000 וואט ב4 (הCROWN 5000 מוציא 5000 וואט ב4 אום בריג')
4000 וואט ב2
וכןן הוא גם יורד לאחד אום ומגיע ל8000 וואט (נמר נראה לי גם את ה850 שלך הוא מעיף)



נמר, אם אתה כל כך בטוח בתוצאות אתה יכול לנסות ליצור קשר אם אותו בחור (שמרטין אם אני לא טועה דבר עליו בעבר) הוא מציע פרס כספי למי שמוכן להיבחן במבחן עיוור של כבלים (לא זוכר אם מדובר על אינטרקונקטים או כבלי רמקולים) ולהצליח בו, אני אישית בזמנו הרצתי בדיקה כזאת עלי ועל מספר חברים שלי שבה נבחנו מספר כבלים מעלות של 18 שקלים עד למאות שקלים למטר (גם כבלי רמקולים וגם כבלי קואקס) והתוצאות היו שאף אחד לא הבחין, בנוסף לזה עשיתי מבחן נוסף הפעם לעצמי בלבד לפני כשנה כשקניתי כבלים לרמקולים התוצאות היו דומות, בכל אופן אשמח לשמועה שהגעתם לתוצאות אחרות ואולי גם תרוויחו קצת כסףבנוגע לחרטה או לא??
בקרוב יערך מבחן שמרטין יסקר ויתן תוצאות בפורום..
יותר מידי פרטים אינני יכול לתת אבל מי יודע??
את אחד הטכנוקרטים הגדולים ביותר שהכרתי.. אייל {שהוא היום אחראי קטגוריה אודיו} כבר קיבל את ההוכחה
שמע אותה באוזניו ונישאר פעור פה..
ויש עוד כמה סקפטים שבאים לשמוע את העיניין באזנייהם....
il, מבחן עיוור משמע מבחן שבו אתה לא יודע איזה כבל בדיוק מחובר, זה מגיע על מנת להוריד את הפרמטר הפסיכולוגי, אין כאן עניין של עצימת עיניים פיזית, יש שיטות אחרות.לעניין 'המבחן העיוור', אף פעם לא הצלחתי לרדת לעומקה של הטכניקה המדוברת.
אני מניח שמרביתנו אנשים בעלי יכולת ראיה תקינה- אני אישית מרכיב משקפיים.
לתחושתי, קשה לי להוריד משקפיים ולהאזין בקשב לפרטים, נוצרת אצלי תחושת חוסר איזון ולחץ על החושים האחרים. הדבר גורם לאי נוחות ואולי אפילו חרדה קלה ו / או חוסר ביטחון.
מרביתנו לא מאמנים את עצמנו לחיות עם חסרונו של אחד מחושינו- וגם אם מדי פעם אנחנו עוצמים את העיניים אין בזה פיתוח מיומנות....
הבדיקה היא דיי מהירה, כאשר אני עשיתי אחת השתמשתי בממתג ומניסיוני ניתן לבצעה גם בלי במהירות די גדולה ככה ששינוי באם נשמע על ידי המאזין הוא די מהיר בכדי שלא תצטרך לסמוך על זיכרונך השמיעתי.מעבר לכך, אף אחד מאיתנו לא בעל זיכרון לצליל, תחושה כן, אנליזה וזכירת פרטים כן- אבל זיכרון חושי הוא בעיה....
לגבי הדוגמה הנ"ל (במיוחד חלקה הראשון) לדעתי לא מדובר כאן על אי שמיעת הבדל אלא על חוסר חשיבותו בעיניי המאזין, אבל זה כבר סיפור אחר ולא שייך כי אני מדבר על שמיעת הבדל בכלל ולא על האם ההבדל הנ"ל הוא שיפור או ההפך וזאת ניתן לבחון בעזרת המבחן המדובר.כל אחד מאיתנו נתקל בלא מעט אנשים שאומרים שהם לא שומעים שום הבדל בין מערכת פלסטיק ב 100 ש"ח למערכות שכולנו אוספים- אז הם לא שומעים, אחרים מצהירים שלא יחושו בהבדל בין סטאפ של 10,000 ש"ח ל 100,000 ש"ח -
בגלל זה אין יותר אדיופילים?...
כן, אני חושב שחלק מהתחום מבוסס על פסיכולוגיה וכל אחד יבחר לעצמו האם הוא רוצה להעמיד את שמיעתו במבחן או שמעדיף להישאר בתחום האפור שגם בו יש קסם לא מועט, פשוט יש כאלו שלהם זה לא מתאים ומעדיפים להפריד בין הפסיכולוגיה והשמיעה הממשית לאלו מבחן עיוור זו לדעתי הדרך הקלה והזולה ביותר להבחנה בין השנים.או שמא כל האודיופילים מדמיינים את ההבדלים?...

נראה לי ש IL אומר שהאוזן/מח/חוש שלנו עובד יותר טוב כמאבחן ערכים אבסולטיים, ופחות טוב כמאבחן שינויים יחסיים הדורשים השוואה מיידית המושתת על זיכרון קצר.knappertsbusch כתב:ממש, אבל ממש לא הבנתי את סעיף 2....
המטרה של ההיבחון לפחות מבחינתי הייתה לדעת האם אני כאדם פרטי מסוגל לשמוע הבדלים בין כבלים בסטאף נתון שהוא במקרה היה גם הסטאף שלי מכאן כל עניין הבחינה בסטאפים שונים איננה רלוונטית לדעתי ברגע שהמבחן מתבצע לגופו של אדם ספציפי מול סטאף ספציפי כמו המקרה שלי.1. להערכתי הדבר קשור למספר פרמטרים: רזולוציית ציוד ההשמעה, התאמת הכבלים לאופי הציוד וכדומה. לא תמיד תכונות השילוב בין הציוד לכבלים יכולה להביא להבחנה, כדי לנטרל את הדבר (אם באמת רוצים לבצע מבחן מדויק) יש לבחון מספר רב של סטאפים בעת ובעונה אחת....
בזה לא ממש ירדתי לסוף דעתך. כאשר אין זיכרון חושי מדויק של צליל- קרי ההבחנה בין השינויים כהה יותר מחושים אחרים ולא מצליחה לעורר זיכרון מחודד בדמיוננו- כל ההחלפות המהירות הן לטעמי חסרות משמעות- הכל תחושה ולא דיוק במדידה החושית....
לא, כוונתי הייתה שהמשפט שכתבת לגבי אלו הטוענים לאי שמיעת הבדלים בין מערכת ב 100 ש"ח למערכות סטריאו ברמה גבוהה יותר נובע לפעמים מכך שהם שומעים הבדל כלומר במבחן המוצע הם יוכלו להגיד עכשיו מנגנת מערכת אחת ועכשיו אחרת אבל ההבדל הנ"ל לא משמעותי מבחינתם ולכן נאמר המשפט שנתת כדוגמה.. אם טענתך כי היכולת לאי איכפתיות מהצליל מביאה אדם לא להבחין בהבדל, אזי אתה מדבר על פילטר מכויל מוחית. אם הדבר קיים אז גם יצירת פילטרים אחרים קיימת, וכמו שאמרתי לעיל הם כולם חסרי זיכרון והבחנה מדויקים....
דבר ראשון לא בטלתי את התחום האפור מה שנכתב על ידי לא היה ציני, שנית היכולת לתרגם חושים בדוגמה שציינת לדעתי לא רלוונטית מפני שמדובר בחוש נקודה ולא באינטרפרטציה שלו, אתה שומע או לא שומע אני לא מחפש תרוץ ללמה אני לא שומעה או לא מסוגל להבחין במשהו אני רוצה לדעת האם אני בעל יכולת לשמועה הבדל בין כבל X לכבל Y בסטאף נתון בחדר נתון וזה מה שהבדיקה באה להראות, במידה ויש לך דרך טובה יותר לענות על השאלה הנ"ל אשמח לשמוע.5. מידת דיוקה היא שאלה מעניינת אבל היא אינה נשענת על כלום מעיקרה. והתחום האפור שאתה נוטה לבטלו אינו בעיקרו טעות זוהי מגבלת היכולת לתרגם חושים, בדיוק כפי שאנחנו לא תמיד מסוגלים לתרגם למילים תחושות בכלל....
כמו שכתבתי לא הבחנתי בהבדל בשני מבחנים שעשיתי בנפרד אחד מהשני על הסטאף שלי (הראשון כלל אנשים נוספים והתוצאות היו דומות), כמות חזרות גדולה יחסית באה בדיוק לפתור את הבעיה הנ"ל ולקבוע בוודאות די גדולה האם הנבחן שומע הבדל או שמדובר בניחושים לא מבוססי שמיעה, התופעה של שמיעת הבדלים במקרה אחד ואי שמיעת הבדל במקרה אחר בהחלט יכולה לנבוע מהעובדה שסטאפים שונים שמשו לבדיקה, בנקודה הזאת אני מוגבל ברמה מסוימת מפני שבדיקותיי נעשו על הציוד שלי בלבד עם זאת יש לציין שהמבחן במקרה שלי בא לבדוק בדיוק את הסטאף הנתון ואותי כמובן ככה שמבחינתי הוא היה יותר ממספק תשובות חד משמעיות (לשאלה האם כדי מבחינתי האישית לשדרג לכבלים יקרים יותר או שמה אין בכך טעם).1. אני לא יודע מה הבחנת או לא- עניתי לך שבהרבה מקרים שמעתי הבדלים ולעיתים לא. הסיבות מעבר לחושי היו בהחלט יכולות להיות קשורות לציוד והסטאפ עצמו.
2. אם מעולם לא הבחנת בהבדל- תבורך, אם כן אז כנראה שיש משמעות לכמות, לשיטה ולסטטיסטיקה, ולכן יש מקום למבחן כמותי....
אני בהחלט לא הכללתי עבור אף אחד, בפרוש כתבתי שכל אחד אשר מעוניין בכך צריך לבחון את עצמו על מנת להגיע למסקנות פרטיות עבורו ועבור הסטאף שלו, ברור לי לחלוטין שחוסר יכולתי אינו בא להחליף בדיקה רחבת משתתפים (מחקר של ממש) בנושא שרק לאחריו ניתן יהיה לקבוע מסקנות רחבות היקף וברור לי לחלוטין שגם מסקנות אלו תהיינה בהחלט לא אבסולוטיות מפני שתמיד ניתן למצוא חריגים וזה נכון כמעט בכל מחקר ביולוגי שיצא לי לעיין בו ואם משהו אכן יקבע כשומע הבדלים בפרוש ראוי שיחליט עבור עצמו (כמו בכל שאר הנושאים בתחומינו) האם ההבדלים הנשמעים על ידו שווים שדרוג או לא.3. האלטרנטיבה של שמיעת סטאפ אחד היא אינדיקציה אישית שמתאימה ליום מסוים, ציוד מסוים, מצב רוח מסוים- אם על פי זה אתה מכליל לכלל שמאפיין את התופעה, גם אז תבורך....
בדיוק את "חוסר הביטחון" הזה מגיעות לבדוק החזרות המרובות (והמהירות יש לזכור) וככל שהן רבות כך טווח הטעות קטן מפני שההבדל בין ניחוש לבין שמיעה יופיעו מיד בניתוח הסטטיסטי של המבדק. בבדיקה המוצעת על ידי (זה נשמע כאילו המצאתי אותה4. לגבי ההבדל בין התחושה ליכולת לשחזר זיכרון בצליל- זו בדיוק הבעיה. לעיתים נדמה לך שזיכרונך מדויק (וזה קורה לנו בהרבה מקרים שאינם קשורים לצליל- אלא לסדר אירועים, מה נאמר בשיחה וכדומה, ואלו רשמים קלים יותר לשיחזור) ולעיתים אתה לא בטוח. אין שום אמת מידה, וטווח הטעות משתנה בערכים גבוהים....
בדיוק את הטעות הנ"ל אני מציעה לבדוק כל אחד לעצמו כאמור.5. מדוע הטווח כל כך נתון לטעויות- כי שמיעה אינה חוש מדויק כמו ראיה (ולכן רוב האנשים מסוגלים לצייר קלסתרון עם הרבה פרטים של אדם שראו בחטף ולא ישחזרו באותם פרטים צליל אקראי), ועדיין אנחנו מנסים לפתח אבחנה מעודנת בתחום- גם אם לעיתים טעינו....
לא ממש ירדתי לסוף דעתך בסעיף הזה, בכל אופן אם אתה אומר שאתה שומע הבדלים בין כבלי רמקולים, איך אמרת, תבורך, בין אם בחנת יכולת זאת ובין אם לא, כל אחד יחליט לעצמו איך הוא מגיע למסקנות. אני אישית לא יכול לחיות אם עצמי בידיעה שלא העמדתי את חושי למבחן המנטרל את האספקט הפסיכולוגי אבל כמו שאמרתי כל אחד ודרך חייו.6. נכון שקיימת אבחנה בין ערכים אבסלוטיים של שוני- אבל היכן מסתיים הגבול בהפרש בין פלסטיק לשאר.לניסיוני אותה האבחנה קיימת בין חוט חשמל כמוליך לרמקול לבין חוט איכותי, ואפשר לצמצם את הפערים ועדיין לשמוע הבדלים....
ברור שזה לא אפשרי הרי ברור שגם במצב של אי הבחנה סטטיסטית לא יתכן שלא תתן תשובה נכונה אפילו פעם אחת, כאמור הכל נבחן בתוצאות הסופיות כלומר בדיקת אחוז ההצלחה של כל נבחן, מניסיוני הדל לא התקבלו תוצאות גבוליות (כמובן שזה יחסי, מבחינתי הגבל היה גבול הרנדומליות כלומר ככל שעולים מעל 50 אחוזי ההצלחה כך התוצאה אמינה יותר) או שהייתה הבחנה ברורה (קבוצת הביקורת לצורך העניין בבדיקות שבצעתי) לשמיעת ההבדל או ההפך.8. מעולם לא השתתפתי במבחן עיוור כביכול שהשתתפו בו מספר אנשים והם כולם מעולם לא הבחינו בשינויים, אני מניח שגם לך הדבר לא קרה. מי ומתי מבחין בשינוי- זה כבר נאמר בשיחתנו....
כאן אני נאלץ להסכים, האוזן האנושית היא אכן לא סטתוסקופ, עם זאת ניתן בשינויים מעל רמה מסוימת להבחין ללא בעיה במקרה ספציפי (סטאף, חדר וכמובן נבחן) שינוים מתחת לרמה זאת הנם שינוים הלא ניתנים להבחנה (אם בצורה אבסולוטית או בגלל שרמתם נופלת ב"טווח הטעות" של האוזן מה שמספק מבחינתי גם כן בגלל כמות החזרות אשר מורידה את הסיכוי לאפשרות הנ"ל ככל שהיא גדלה) במקרה הספציפי הנ"ל וזה מה שאני מעוניין לבדוק. לצורך העניין במידה ויוצאים מנקודת הנחה ששמיעתי תתפתח בעתיד ותגיע לחדות "מספקת" על מנת לשמוע הבדלים בין כבלים שונים, אשמח לבצע בדיקה נוספת, יש כמובן לזכור שהבדיקה שנעשת על ידי באה לבדוק מקרה ספציפי בנקודת זמן מסוימת (והתשובה הייתה לא פחות מחד משמעית מבחינתי) וכמו שאמרתי אני בהחלט לא פוסל בדיקות מרובות לאורך זמן על מנת לתת מענה לפקטור השינוי ביכולת השמיעה.9. אין חוש- נקודה. הכלי המדובר אינו סטטוסקופ. מתי, איך ובאילו מגבלות הוא עובד, מה טווח הטעויות שלו. השפעת הסביבה עליו וכדומה כבר נדון על ידינו בהרחבה....
אם בחלק הראשון של סעיף זה כוונתך היא לכך שאתה שומע הבדלים בין סטאפים שלמים אז אני יכול רק להצטרף, גם אני, אבל זה כמובן לא בדיקה אמתית מפני שאין לך ידיעה ממה נובע ההבדל, על מנת למקדה יש לדאוג שהשינוי היחיד יהיה הפרמטר הנבדק במקרה שלנו כבל מסוים. לגבי החלק השני בסעיף זה אין לי מה להגיד פרט לכך אני שמח בחלקך ומקווה יום אחד להיות בצד השני של העניין זה רק יוסיף מימד נוסף לעיסוקי בתחום.10. וכן, אני שומע הבדלים (לעיתים משמעותיים ולעיתים לא) בין סטאפים, וגם בני ביתי לעיתים (נדירות- למזלי אחרת היו הורגים אותי על שיגעוני לשחק עם הנושא) שומעים את ההבדל מבלי שציינתי כי עשיתי שידרוג לכבלים....
11. אני חוזר ואומר השיטה לבדיקה חייבת להיות סטטיסטית ועל סטאפים שונים- אולי לדוגמה (ורק לדוגמא) יכולתך לקויה או פגומה או לא עברה אימון עדין וכדומה. לא ניתן לקבל את נסיון כל אחד מאיתנו כמקור לכלל בנושא- ואם ישנו חלק באוכלוסיה שמזהה (גם אם זה לעיתים) אזי התופעה קיימת. תקפותה המדעית היא שאלה מסוג שלא מצאתי מחקר איכותי לבסס עמדה מוצקה (ואני מכיר לא מעט מחקרים חברתיים שמצאו תקפות מדעית לשתי תופעות סותרות)....

leshets כתב:נמר, אם אתה כל כך בטוח בתוצאות אתה יכול לנסות ליצור קשר אם אותו בחור (שמרטין אם אני לא טועה דבר עליו בעבר) הוא מציע פרס כספי למי שמוכן להיבחן במבחן עיוור של כבלים (לא זוכר אם מדובר על אינטרקונקטים או כבלי רמקולים) ולהצליח בו, אני אישית בזמנו הרצתי בדיקה כזאת עלי ועל מספר חברים שלי שבה נבחנו מספר כבלים מעלות של 18 שקלים עד למאות שקלים למטר (גם כבלי רמקולים וגם כבלי קואקס) והתוצאות היו שאף אחד לא הבחין, בנוסף לזה עשיתי מבחן נוסף הפעם לעצמי בלבד לפני כשנה כשקניתי כבלים לרמקולים התוצאות היו דומות, בכל אופן אשמח לשמועה שהגעתם לתוצאות אחרות ואולי גם תרוויחו קצת כסףבנוגע לחרטה או לא??
בקרוב יערך מבחן שמרטין יסקר ויתן תוצאות בפורום..
יותר מידי פרטים אינני יכול לתת אבל מי יודע??
את אחד הטכנוקרטים הגדולים ביותר שהכרתי.. אייל {שהוא היום אחראי קטגוריה אודיו} כבר קיבל את ההוכחה
שמע אותה באוזניו ונישאר פעור פה..
ויש עוד כמה סקפטים שבאים לשמוע את העיניין באזנייהם..... מזמן היה צריך לעשות מבחן שכזה מטעם האתר
אני אישית אשמח מאוד להשתתף אם לא כנבחן אז לפחות כצופה...
...

נמר, מאיפה האינפורמציה שהבאת? עם כל הכבוד, זה לא נכון.נמר כתב: נסה ליצור איתם קשר ולהתחיל בהליכים..
ראה מהם התנאים שלהם.. {מאוד מוזרים לא הוגנים אגב}.
ותשים לב שלא מדובר במליון שקל והמבחן הוא מאוד מאוד קשה..
1- לא עם המערכת שלך.
2- הם בוחרים את הכבלים .. {לא אתה}.
3- אתה קודם כל צריך להפקיד בחשבונם 20K דולר..
ואז תגיד לי אם אתה מוכן לתנאים הללו..
דיבר איתם כבר חבר טוב שלי ואמר שאין לו בעיה .. אבל .. על המערכת שלו
בבית שלו .. בכבלים שלו .. ובתנאים שלו.![]()
צאו מהשטות הזו..
אף אחד עדיין לא ניבחן אצלהם.....

Boaz כתב:נמר, מאיפה האינפורמציה שהבאת? עם כל הכבוד, זה לא נכון.נמר כתב: נסה ליצור איתם קשר ולהתחיל בהליכים..
ראה מהם התנאים שלהם.. {מאוד מוזרים לא הוגנים אגב}.
ותשים לב שלא מדובר במליון שקל והמבחן הוא מאוד מאוד קשה..
1- לא עם המערכת שלך.
2- הם בוחרים את הכבלים .. {לא אתה}.
3- אתה קודם כל צריך להפקיד בחשבונם 20K דולר..
ואז תגיד לי אם אתה מוכן לתנאים הללו..
דיבר איתם כבר חבר טוב שלי ואמר שאין לו בעיה .. אבל .. על המערכת שלו
בבית שלו .. בכבלים שלו .. ובתנאים שלו.![]()
צאו מהשטות הזו..
אף אחד עדיין לא ניבחן אצלהם.....
אם אתה מעוניין בפרטים הנכונים לגבי "אתגר המיליון דולר", היכנס לאתר שלהם:
http://www.randi.org/research/index.html
...