שטוחים איפה?אחזור על השאלה: חדר אנקואי , 2 רמקולים שטוחים שונים בגדלים שונים , כל אחד נמדד לחוד ....
מצב כזה לדוגמה מאד סביר:
[imgurpng]sAJXsCt[/imgurpng]
במקרה כזה תוכל להבדיל בינהם כנראה.
שטוחים איפה?אחזור על השאלה: חדר אנקואי , 2 רמקולים שטוחים שונים בגדלים שונים , כל אחד נמדד לחוד ....
·evgenetic כתב:אני לא מבין את המושגים בהם אתה משתמש. מה זה "ציר כיווני" ומה זה "תמונה"?
שטוחים איפה?......
מצב כזה לדוגמה מאד סביר:
[imgurpng]sAJXsCt[/imgurpng]
במקרה כזה תוכל להבדיל בינהם כנראה....
פה אתה חוזר על השטות של פליט dtown המקומי. אם המדידות זהות זה אומר שהרמקולים מפיקים בדיוק את אותו הסואנד שמגיע למאזין, נקודה (כמובן שהמדידות צריכות לכלול את כל המריכיבים הרלוונטיים לתפיסה של הסאונד). ולא משנה ממה ואיך עשוי הרמקול, ולא משנה מה יש לו בתיבה, חולדות מתות או אבקת יהלומים, מה שבסופו של דבר קובע זה מה שהוא משמיע. אם שתי חברות שונות הצליחו לייצר רמקולים שונים לגמרי מבחינת מאפייניהם שמשמיעים את אותו הדבר בדיוק, אז תשמע את אותו הדבר בדיוק.שגם במקרה והמדידות שלהם זהות, יישמעו שונה מאוד במרחק נתון ....

·evgenetic כתב:@clip99פה אתה חוזר על השטות של פליט dtown המקומי. אם המדידות זהות זה אומר שהרמקולים מפיקים בדיוק את אותו הסואנד שמגיע למאזין, נקודה (כמובן שהמדידות צריכות לכלול את כל המריכיבים הרלוונטיים לתפיסה של הסאונד). ולא משנה ממה ואיך עשוי הרמקול, ולא משנה מה יש לו בתיבה, חולדות מתות או אבקת יהלומים, מה שבסופו של דבר קובע זה מה שהוא משמיע. אם שתי חברות שונות הצליחו לייצר רמקולים שונים לגמרי מבחינת מאפייניהם שמשמיעים את אותו הדבר בדיוק, אז תשמע את אותו הדבר בדיוק.......
כמובן שזה לא סותר את עובדה שחומרים ואפנויות מבנה שונות מציבים מוגבלויות/אפשרויות שונות בפני המהנדסים שמנסים להגיע לתוצאה מסויימת....

·itay123 כתב:הבעיה מתחילה כאשר כל אחד יכול להתחיל לכתוב כאן חופשי....
·evgenetic כתב:@clip99
פה אתה חוזר על השטות של פליט dtown המקומי. אם המדידות זהות זה אומר שהרמקולים מפיקים בדיוק את אותו הסואנד שמגיע למאזין, נקודה.........
נו אז ברור שזה לא מספיק, הרי אני כל הזמן תוכן שאופיו של הרמקול נקבע על ידי מה הוא משדר במרחב תלת מימדי.לא בדיוק . ב"מדידות זהות" התכוונתי לנתוני FR בלבד על הציר בחדר אנקואי....
אז בלי מחקר רציני שסותר את הממצאים של HARMAN אתה לא ממש תצליח לערער את הקביעה הזאת. כי ההעדפה במידה רבה מאד אכן נקבעת על ידי מאפינים אלו.כל הדיון הזה מבחינתי זה לערער על הקביעה שניתן לקבוע טיב והתאמה של רמקול ע"ס נתוני פיזור והיענות בלבד באופן גורף לכל המאזינים בכל חללי ההאזנה , קביעה עליה אתה חוזר בכל המלצה....
זהים באופן מוחלט אולי לא, אבל מספיק דומים כדי לרמות את השמיעה האנושית אני מניח שכן. כניסוי מחשבתי, תיקח שני רמקולים מאותו דגם בדיוק ותחשוב אם תוכל להבדיל בינהם. אם חברה אחת יודעת לייצר שני רמקולים שנשמעים זהים אז לא נראה לי שיהיה קשה לדמיין ששתי חברות שונות יכולות לעשות את זה.ברור שמתקיימת אחידות בקלט האקוסטי בנקודת ההאזנה ויותר מדויק - בזרם החשמלי שהמוח קולט במקרה ואכן כל מרכיבי הצליל זהים. אין צורך להזכיר זאת ואתה מתפרץ לדלת פתוחה , אבל זה אף פעם לא כך , ולא יהיה כך , כל זמן שמדובר ברמקולים שונים....
אני חושב בצורה הסתברותית. אם תיתן לי נתוני מדידות Spinorama, אני אוכל להגיד לך בוודאות מאד גבוהה באיזה מידה תאהב את הרמקול. ה+-5% האחרים של מידת ההעדפה ייקבעו על ידי גורמים אחרים ולא ידועים.המחלוקת בינינו נובעת מההתעקשות שלך על פרמטרים ספציפיים ככאלה שקובעים את התוצאה הסופית , מבלי לקחת בחשבון שיש דברים נוספים ....
אני לא ממש מבין איך אתה יכול לכתוב את זה בשלב הנוכחי של הדיון, הרי אני כל הזמן מדבר על נתוני הפיזור של רמקולים בזוויות שונות ועד כמה הם קריטיים.אתה מתעלם מהיכולת של המוח לזהות כיווניות של צליל....
מסתבר שלא ממש כשזה נוגע לרמקולים.שלאנשים שונים טעם שונה...
בוודאי שיש לה. כשאתה מקבל סאונד מהצד (מהשתקפות כלשהי) זה לא מורגש כמו שאתה מקבל אותו on axis."כיווניות של צליל" היא היכולת לזהות מקורות צליל בנקודת ההאזנה כאשר זו יכולה להיות על או מחוץ לציר , ואין לה קשר לנתוני פיזור בחדר אנקואי ....
אתה קצת מגזים עם היכולת של האוזן האנושית, אנחנו אפילו הבדל של 0.2db לא נזהה.שתי החברות תצטרכנה לייצר את אותו רמקול בדיוק בכדי להגיע לזהות אחידה...
·evgenetic כתב:@clip99
נראה לי שאתה מתייחס רק לסיכום, במחקרים שלהם נבדקו עשרות אם לא מאות רמקולים שונים והשתתפו מאות אנשים שונים (עם מגוון במדינת מוצא, גיל, מין, ניסיון באודיו, וכו'). רוב המאמרים האלה פורסמו בAES, העיקריים מצוטטים באותו פוסט ראשון בAVS.
אני מתייחס למבחן של הרמן . בAVS אין ציטוטים , רק קישורים למאמרים בתשלום .
לגבי "תמונת צליל" - כשתיתן לי הגדרה קשיחה ונמדדת למושג הזה (ואין שום דבר שעושה רמקול שאינו מדיד), אולי יהיה על מה להמשיך לדבר, בינתיים אני לא יודע איך לאכול את זה.
הכל מדיד , אבל אני לא מדבר על הפיזור של הצליל שיכול לבוא לידי ביטוי במיקום של כלים במרחב בסט אפ דו ערוצי , אלא על גודל ועומק (נפח) של צליל ברמקול בודד ואלו נקבעים , בעיקר לכל הפחות , ע"י מבנה הרמקול , כמות אלמנטים וגודלם . האם 2 הרמקולים בהודעה 83 יכולים להישמע זהה בתנאים שפורטו בה?
...
מה מאפייני הOff axis של הדרייברים ברמקול הגדול? האם יש איזושהי הפצה על תזמון של הדרייברים? ( הרי לא כל האלמנטים נמצאים במרחק זהה מהמאזין). לאיזה ציר הכוונה, של אחד הדרייברים או איפשהו במרכז הרמקול כולו?האם 2 הרמקולים בהודעה 83 יכולים להישמע זהה בתנאים שפורטו בה?...
·evgenetic כתב:@clip99
1. HARMAN עשו המון מבחנים מהסוג, חלק מאחורי paywall, חלק אתה תצמא להם סיכומים בכל מיני מקומות. כאמור יש הרבה מאד מידע באותו שרשור וגם בבלוג של שון אוליב.
סבבה, אך אל תשלח אותי לחפש הוכחה לדבריך , הרעיון היה שאתה תדע להביא סימוכין ובמקום זאת קיבלתי מבחן האזנה כללי בלי נתונים של מה שנבחן. אבל מילא , נניח ובחנו שם רמקולים כמו אלה שאתה מקדש , עדיין מדובר רק על השוואה בין רמקולים ליניארים ולא ליניארים , לא בין ליניארים לליניארים .
2. "גודל ועומק (נפח) של צליל ברמקול " אלה מושגים ממוצאים שאי אפשר לעשות בהם שום שימוש. זה כמו לדבר על ריח של צליל או משהו מהסוג.
......
לכל רמקול יש צליל שונה , גם בין רמקולים ליניארים . את הצליל בהחלט אפשר לתאר במונחים של גודל ועומק .
מה מאפייני הOff axis של הדרייברים ברמקול הגדול? האם יש איזושהי הפצה על תזמון של הדרייברים? ( הרי לא כל האלמנטים נמצאים במרחק זהה מהמאזין). לאיזה ציר הכוונה, של אחד הדרייברים או איפשהו במרכז הרמקול כולו?
1 - למה זה רלוונטי בחדר אנקואי? מילא. נאמר שנתוני הפיזור של שני הרמקולים שווים , עם אחידות של כמה עשרות מעלות בכל כיוון .
2 - בכדי להגיע להיענות שטוחה בנקודת ההאזנה , יהיה תזמון בהתאם לצורך .
3 - ב"על הציר" התכוונתי בנקודת ההאזנה , כמתואר בציור - שם תימדד היענות שטוחה מכל מה שיגיע למיקרופון.
...
מה זה אומר? רמקול לינארי לחלוטין יישמע כמו רמקול לינארי לחלוטין אחר, אז מה יש להשוות?נניח ובחנו שם רמקולים כמו אלה שאתה מקדש , עדיין מדובר רק על השוואה בין רמקולים ליניארים ולא ליניארים , לא בין ליניארים לליניארים ....
לא, לשתי רמקולים מאותו גדם ברוב הסיכויים יהיה אותו צליל. (אני לא סתם חוזר על זה כדי להתחכם, זה מהותי.)לכל רמקול יש צליל שונה...
אפשר לתאר אותו גם בריחות או בדמויות מהתנ"ך או בחיות. זה לא עוזר לנו.את הצליל בהחלט אפשר לתאר במונחים של גודל ועומק ....
אתה מתאר מצב בלתי אפשרי. כדי שבמקרה שתיארת תהיה היענות שטוחה בנקודת ההאזנה צריכים להתחכם מאד עם בניית/כיוון של הדרייברים, זה שכל הדרייברים לינאריים זה לא מספיק ואולי אפילו מפריע, יהיו לך תופעות של comb filtering וכו' בנקודת ההאזנה. אבל תאורטית אני חושב שאפשר לגרום לרמקולים הללו להישמע באופן זהה לרמקולים עם דרייבר אחד בנקודת ההאזנה. יש הרבה דרכים לרמות את השמיע האנושית, אחת המוכרת היא phantom center, שני רמקולים בצדדים נשמעים כמו רמקול אחד במרכז.1 - למה זה רלוונטי בחדר אנקואי? מילא. נאמר שנתוני הפיזור של שני הרמקולים שווים , עם אחידות של כמה עשרות מעלות בכל כיוון .
2 - בכדי להגיע להיענות שטוחה בנקודת ההאזנה , יהיה תזמון בהתאם לצורך .
3 - ב"על הציר" התכוונתי בנקודת ההאזנה , כמתואר בציור - שם תימדד היענות שטוחה מכל מה שיגיע למיקרופון.
...
היענות זה דבר מאד טוטלי, זה הסאונד שאתה מקבל בנקודת האזנה ספציפית. אם לשתי רמקולים הענות זהה בכל החלל אז הם יישמעו זהה, כל שאר הפרמטרים פשוט גלומים בזה. אם יש בעיות טיימינג/פאזה, אתה תראה את זה גם בגרפי היענות מזוויות שונות. אפילו דברים כמו עיוותים וdecay יקבלו ביטוח כלשהו בגרפי היענות, אם כי יש דרכים פשוטות וישירות יותר למדוד אותם.·
כדי שרמקול ליניארי מסוים יישמע זהה לאחד אחר כל המדידות צריכות להיות שוות. לא רק היענות עליהן אתה מדבר בהקשר של רמקול ליניארי...
מסכים, אם כי זו לא בעיה נפוצה. בsoundstage מודדים את זה באופן קבוע. (Deviation from linearity)דבר שני , ליניאריות לכשעצמה היא מושג קצת תלוש אם לוקחים בחשבון שהיא יכולה להתאפשר בעוצמות שונות , לכן זוג רמקולים שונים שיימדדו ליניארי בפרמטר מסוים אבל הראשון ב80 DB והשני ב90 DB יישמעו שונה...
אוקיי, אבל מסתבר שכל זה לא ממש משנה בפועל כי ההעדפה מוסברת בחלק כמעט מלא על ידי מידת הלינאריות של הרמקול .וזה עוד מבלי להזכיר את העובדה שההבדל הזה יכול להתקיים בכל פרמטר אחר , גם אם יימדד ליניארית . דבר שלישי , אני מקווה שידוע לך שהדיון הזה יכול להתקיים בפן התיאורטי בלבד כי לא קיימת תוצאת מדידה אחת שתהיה ליניארית באופן מושלם , יש תנודות קטנות לפה ושם ע"ג המשרעת ואתה כמובן יכול לטעון שמדובר בעשיריות DB , אבל לך תגיד את זה לכתב הסאונד של האתר ה"חביב" עליך שטוען ליכולת אבחון יוצאת מהכלל , ולא יהסס לאתגר אותך למבחן . עד כאן בעניין זה....
חוץ מזה , קומב פילטר נוצר עקב בעיית תזמון , וכבר הסברתי שברמקול הגדול האלמנטים יתוזמנו בהתאם לתת מופע אחיד והיענות ליניארית . הם עדיין יישמעו שונה מהרמקול עם האלמנט היחיד , זה מוסבר בין היתר ע"י אפקט הפאנטום שהוא גם דוגמה יפה ששומטת את הקרקע תחת שתי טענות שלך/quote]
זה דווקא שומט את הקרקע מהטיעון שלך, כי אתה חושב שאתה תרגיש איזשהו רוחב/גודל בגלל קיום של שני דרייברים אבל בפועל זה יכול להישמע כמו אחד, אם הכל נעשה נכון כמובן.
הצליל של "רמקול גדול" מול "קטן" ו"תמונה" אלה מושגים ממוצאים, לפני שאתה מראה לי במדידות מה זה "גדול" ומה זה "תמונה" אני לא רואה סיבה להתייחס לתיאורים הללו ברצינות.1 - שני אלמנטים/רמקולים במרחב לא יישמעו כמו אחד בודד במרכז . הצליל יישמע רחב יותר וממוקד פחות . לכן אי אפשר לדמות רמקול קטן עם רמקול גדול , לא כאלה בסדרי הגודל בתרשים שלי בכל מקרה
2 - משום כך , זו גם הסיבה שרמקול עם אלמנט בודד לא יישמע כמו רמקול עם אלמנטים מרובים , או כאלה שמרוחקים אחד מהשני על פני התיבה - גם זה ייצור אפקט פאנטום ומכאן ברור שיש תוקף לתיאורי תמונה של צליל ....
גם עם דרייבר אחד וגם עם שניים אפשר להגיע למצב שבנקודות מסויימת אתה שומע בדיוק את אותו הדבר.
אם אתה רוצה עוד דוגמה לאיך אפשר לרמות את השמיעה האנושית תחפש כמה הקלטות binaural לאוזניות. במקרים מסוימים אתה תרגיש שמקור הסאונד נמצא מטרים רבים מצידך, אבל בפועל זה נמצא אולי כמה סנטמטרים מהאוזן. וזה בלי לבצע שום דבר מבחינה פיזית לאוזניה עצמה....