ניר,
אני באמת לא מצליח להבין את הלוגיקה וההגיון מאחורי מה שאתה אומר.
אני כבר לא יודע אם אתה ציני או מתכוון ברצינות. בלינוקס ובחלונות ניתן לעבוד לוקאלי ומרחוק - ב CLI וגם בסביבה גרפית. כשאני עובד בלינוקס לוקלאלית - זה ב shell. כשאני עובד בלינוקס מרחוק - זה גם ב SHELL. כשאני עובד בחלונות לוקאלית - זה בממשק גראפי. כשאני עובד בחלונות מרחוק - זה בממשק גראפי.
בקיצור, אתה ספק תרוץ לא מוצלח (ולא מתוך בורות, והמבין יבין), לכך שמדי פעם אתה מחויב לפתוח SHELL בלינוקס. לא מאשים אותך, זה ממשק הרבה יותר מוצלח - אבל רק למי שיודע להפעיל אותו.
אני לעולם לא אפעיל WIRESHARK בלינוקס. עושים TCPDUM, עושים GREP על מה שמחפשים, זה הרבה יותר מהיר וגמיש.
...
שים לב למה שאתה אומר:
אתה מעדיף לעבוד בלינוקס עם shell ובחלונות עם ממשק גרפי.
אני מעדיף לעבוד בלינוקס עם ממשק גרפי לוקאלי, ולהתחבר ל-shell רק לצורך ssh.
אתה מעדיף לעשות tcp dump ואז להריץ grep.
אני מעולם לא עשיתי את זה בחיי. תמיד הרצתי ethereal בצורתו הגרפית. אגב, גם את ettercap אני תמיד מריץ בצורה גרפית.
זה שאתה מעדיף לעבוד ב-shell עם לינוקס לא אומר שכך כולם עובדים, ובטח לא עושה את מערכת ההפעלה הזו מסובכת ומסורבלת.
לגבי כל הסיפורים של על שרותים בחלונות ולינוקס - שוב - לא יודע אם אתה רציני או לא, אני יודע איך לבדוק בשתי מערכות ההפעלה האלה אם שרות מסויים למעלה או לא, לגבי מספר גדול של שרותים - בשתי מערכות ההפעלה, אני לא מכיר אותם, ולא אכפת לי אם הם למעלה או למטה.
...
אתה שוב מתעלם ממה שאני אומר: אני בהחלט power user בחלונות. אני יודע לנבור עמוק בקרבי המערכת הזו. לעומת זאת, אני רחוק מלהיות power user בלינוקס. יחד עם זאת, חווית השימוש שלי בלינוקס טובה יותר. למה? כי אני לא צריך את כל הידע הזה בשביל להינות ממחשב שעובד כמו שצריך. אחד הדברים הראשונים שאני עושה על מחשב חלונות שאני מקבל זה לבדוק איזה תוכנות עולות ב-startup ולהתחיל לנטרל תוכנות שאני לא צריך בשביל לחסוך במשאבים (אחרת המחשב פשוט זוחל). בלינוקס - מעולם לא עשיתי את הפעולה הזו, וגם אין לי מושג ירוק איך עושים אותה.
אגב, אני די משוכנע שאחד הדברים שאתה עושה תדיר בלינוקס מ SHELL זה restart כל מני שרותים.
/etc/init.d...
...
תגיד, איך אתה כל כך משוכנע ובטוח שאתה יודע מה
אני עושה או לא עושה עם לינוקס? לא תמצא שירות אחד שאני מעלה/ מוריד עם /etc/init.d. בטח לא באופן תדיר.
כאשר אדם מדבר מחוסר ידע ברור (ולא יכול להיות לך שום ידע על צורת העבודה שלי עם המחשב) קשה לייחס לדבריו חשיבות מרובה.
אתה טוען שאני משתמש הרבה ב-/etc/init.c - אנא ממך - ספק הוכחות לזה.
העובדה ש
אתה מעדיף לעבוד ב-CLI בלינוקס, לא אומרת שרוב/כל היוזרים של לינוקס עובדים ב-CLI. המסקנה שלך פשוט שגויה לוגית.
אני נתתי בשרשור הזה כמה דוגמאות מאוד מובהקות:
1. תהליך התקנת תוכנה בלינוקס הינו תהליך פשוט הרבה יותר לביצוע מאשר תהליך התקנת תוכנה בחלונות. בנוסף - התהליך הזה גם הרבה יותר בטוח, ולא יגרום נזק למערכת בגלל טעות בשיקול הדעת של היוזר.
אנחנו רואים מגמה ברורה של שווקים נוספים (שוק ה-mobile devices למשל) להעדיף את צורת ההתקנה של לינוקס (בדיוק כמו שאפל עושים עם ה-app store,כך גם גוגל עושה עם האנדרואיד) מאשר את צורת העבודה של מיקרוסופט ו-winmobile אשר מעדיפה את צורת ההתקנה של חלונות (על מנת להתקין משהו על winmobile צריך להוריד תוכנה, להריץ אותה ואז לסנכרן / להריץ cab על המכשיר).
2. לינוקס "מהקופסא" מיד לאחר התקנה יודע לעשות הרבה יותר דברים מאשר חלונות "מהקופסא" מיד לאחר התקנה. בין הדברים האלה אפשר למצוא: קריאת PDF, עריכת מסמכי word, ppt, ואקסל. ניגון מוזיקה וסרטים (גם MKV, כולל תרגום), twitter ישירות מהדסקטופ, צ'אטים (גם msn, גם yim ועוד).
בחלונות אני צריך להתקין עוד ועוד תוכנות על מנת לבצע את הפעולות הנ"ל, וכמו שכתבתי קודם: תהליך ההתקנה בחלונות הינו תהליך שרחוק מלהיות user friendly. הוא פשוט תהליך שאנחנו התרגלנו אליו, אבל אני עדיין צריך לתמוך באמא שלי כאשר היא צריכה להתקין משהו.
3. ממשק העבודה הגראפי של לינוקס מתקדם הרבה יותר מהמקבילה בחלונות (גם חלונות ויסטה ו-7), ודומה מאוד לממשק העבודה של מק מבחינת יכולות. היכולות החשובות:
א. ריבוי דסקטופים וירטואלים - יכולת חשובה מאוד אשר משפרת לאין ערוך את היעילות והנוחות כאשר עובדים עם מספר תוכנות במקביל. אצלי, לדוגמא, ישנו דסקטופ אחד עם outlook פתוח, דסקטופ אחד עם firefox, אחד עם סביבת הפיתוח, ואחד עם אפליקציות כאלה ואחרות.
תהליך המעבר בין אפליקציות ובין דסקטופים נוח, יעיל ומהיר פי כמה וכמה מאשר בחלונות.
ב. scale - (יכולת שקיימת גם במק) - בלחיצת כפתור / תנועת עכבר, אני רואה את כל החלונות הקיימים בדסקטופ הנוכחי (או בכל הדסקטופים). כל חלון מציג לי
תצוגת אמת של מה שקורה בו (אני אראה וידאו חי וזורם בחלון שמציג וידאו). בלחיצת כפתור נוספת אני עובד לאפליקציה שרציתי.
זה הרבה יותר נוח ויעיל מאשר toggle אינסופי עם alt+tab.
הנה דוגמא מהיום: במהלך עבודה על מצגת, פתחתי כשבע מצגות PPT שונות. המעבר אצלי בין המצגות היה הרבה יותר מהיר, יעיל ונוח, מאשר חבר לעבודה שעשה בדיוק את אותה פעולה בחלונות.
ג. expo - (עוד יכולת שקיימת בגם במק) - מציג את כל הדסקטופים הוירטואלים על מישור אחד, ומאפשרת מעבר מהיר במיוחד ביניהם, והעברת חלונות מהירה במיוחד ביניהם. זהו פיצ'ר סופר-נוח שאין לי מושג איך מסתדרים בלעדיו.
ד. eye candy - אוסף של אפקטים גרפיים אשר מטרתם לעשות את העובדה יורת נעימה לעין. זה מתחיל ב-transitions דינאמים (חלונות עושים fade/ זום/ או כל-אפקט-אחר), ממשיך בטשטוש ו-blur של חלונות אשר נמצאים ברקע, שקיפות של חלונות שאתה לא השתמשת בהם לאחרונה ועוד.
אלה שלושת הסיבות המרכזיות שבגללן אני עם לינוקס על הלפטופ האישי שלי:
א. יותר קל להתקין תוכנות.
ב. עושה יותר, בלי שאני צריך להתקין ולקנפג דברים.
ג. ממשק משתמש גראפי חזק ויפה יותר.
אני מניח שגם מק עונה על שלושת הנקודות האלה, אבל הוא פשוט עולה יותר מדי כסף בשבילי.
