עברתי בסביבה אז הצצתי לרגע...

chalmh · שליחה 26/08/2015 22:56

@tomyeshuah
התקליט מזייף במהירות אבל עם הגיל שלו הכל ניסלח

tnsilver · שליחה 26/08/2015 23:01

BennyO כתב:עם המשקל הדיגיטלי, הפרוטרקטור שהגיע עם הM97 והתקליט שדרים עם הצד הריק כדי לכוון אנטיסקייטינג...
...

אז עכשיו יהיה לך פרוטרקטור קצת יותר רציני, ודרך אמינה מאוד לכיוון אנטי-סקייט, אזימוט, בדיקת תדר רזוננס, ואם תרצה לבדוק פאזות ברמקולים - גם זה נמצא ב-HFN. את המשקל תשמור. עדיין צריך אותו.

tomyeshuah · שליחה 26/08/2015 23:03

@chalmh

העניין חשוד ביותר: מהירות סיבוב הצלחת - מבוקרת ומדוייקת. החור ממורכז והתקליטון שטוח ולא גלי.
הייתכן שהפגם בייצור \ בהדפסה עצמה?

chalmh · שליחה 26/08/2015 23:07

@tomyeshuah
·גם זאת אפשרות.
שומעים בעיקר את זיופי הנגינה בפסנתר.
פסנתר ככלל הוא אינדיקציה יוצאת מן הכלל לזיופי מהירות (יציבות מהירות) בתקליטים. מכיוון שבפסנתר לא ניתן ל"עקם" (BEND) צלילים במוזיקה אז תדר הצלילים וההרמוניות שלהם חייב להיות יציב וקבוע.
למשל בכלי מיתר ונשיפה יש אפשרות ל"עקם" צלילים ולכן קשה יותר לדעת.

tnsilver · שליחה 26/08/2015 23:10

tomyeshuah כתב:העניין חשוד ביותר: מהירות סיבוב הצלחת - מבוקרת ומדוייקת. החור ממורכז והתקליטון שטוח ולא גלי. הייתכן שהפגם בייצור \ בהדפסה עצמה?
...

רבותי... זה יכול להיות שאתם חושדים בתעשיית ההקלטות המפוארת של ישראל, והתוצרת האנלוגית הידועה בקפדנותה, דקדקנותה ומקצועיותה לאורך כל עשורי שנות החמישים עד השמונים בכך שמשהו 'השתבש' בהקלטה? קצת בלתי סביר - לא?

tomyeshuah · שליחה 26/08/2015 23:11

ודאי שלא ניתן לבצע Bending בפסנתר אקוסטי (גם מהסגנון המוסיקלי של הקטע, לא הייתי מצפה למתיחת צלילים - מבחינת גובה- באף כלי באותן שנים, בארץ. אאל"ט המתיחות הראשונות בכלי מיתר, הופיעו רק בשלהי שנות ה-60 בישראל - כמובן באיחור האופייני), כוונתי היתה לתקלה בשלב המאסטרינג \ חריטה וכו'.

chalmh · שליחה 26/08/2015 23:12

@tnsilver

·

chalmh · שליחה 26/08/2015 23:15

אפרופו, זיוף יציבות מהירות יכול להיות גם מעובי רצועה משתנה פטפון הנעת רצועה.
גלגל IDLER אליפטי מעט בפטפון עם הנעת IDLER בין הנמוע לפלטה.

tnsilver · שליחה 26/08/2015 23:17

אצל תום יש רק שיטת הנעה אחת והיא כוללת מעגלי PLL ונעילת קוורץ.

tomyeshuah · שליחה 26/08/2015 23:17

במקרה זה, מדובר היה במכשיר בעל הנעה ישירה, בעל נעילת קוורץ וסטרובוסקופ המוכיח את תקינותה של הבקרה.

עריכה: @tnsilver הקדים את דברי.

chalmh · שליחה 26/08/2015 23:18

@tnsilver
jitter ב-clock

·

chalmh · שליחה 26/08/2015 23:22

סביר להניח שההדפסה/הקלטה/הפקת התקליטון היתה לא טובה והיו דברים מעולם בהדפסות מקומיות לא אחת ולא שתיים.
המון תקליטים הודפסו עם סטמפרים עקומים ובלויים (חסכו החלפת סטמפרים אחרי כמה מאות הדפסות. המון תקליטים עם חורים לא ממורכזים נכון.
מפעלי התקליטים בארץ דמו יותר לסנדלריות של רחוב סלמה הישן בתל אביב.
נדירים התקליטים באיכות טובה שהודפסו בארץ.

tnsilver · שליחה 26/08/2015 23:25

אם אני זוכר נכון היתה הוצאת תקליטים (חיפאית?) שנקראה Pax שעד 73' היו לה הוצאות ברמה גבוהה מאוד. אחרי 73' ההוצאות הטובות קרו במקרה. יותר מידי 'קלקולים'.

nkorah · שליחה 26/08/2015 23:37

PAX הם Label, שהפיץ בארץ חומרים של DECCA. הם ייצרו אותם בכל מני מקומות, ולטעמי - ההדפסות שלהם די גרועות בממוצע (יש לי בעיקר הוצאות קלאסיות שלהם).

אני חושב שאתה מדבר על "ליטראטון" החייפאית, שהיתה Press ובית דפוס חיפאי, ופה ושם גם מפיקה. ככלל, ההדפסות שלהם שיש בידי הן טובות למדי.
וקוריוז - בסוף שנות ה- 60, תחילת ה- 70 ליטרטון הפיצה את התקליטים שלה בתוך עטיפות פנימיות מנייר (אולי היחידים בארץ) שנעשו ממחזור כרזות של תאטראות מהסביבה

chalmh · שליחה 27/08/2015 6:47

@nkorah
·PAX יוצרו בדרך כלל ע"י חברה בשם "סימפוניה אולססיל" (אם זכרוני לא בוגד בי).
ליטרטון חיפה ייצרו תקליטים איכותיים יותר משאר בתי ההדפסה לתקליטים.
CBS והד ארצי הדפיסו כל דבר שזז וברוב המקרים גרוע מאוד.
לאיסטרוניקס היו תקליטים באיכות סבירה (RCA).
עדיין, עם כל הרצון הטוב לשבח את תעשיית הויניל בארץ, האובייקטיביות דורשת לומר שכולם לא הדפיסו באיכויות דומות להדפסות בחו"ל.

nkorah · שליחה 27/08/2015 7:38

@chalmh
·
חלילה לא אמרתי דבר כזה

בממוצע, תקליטים בהדפסה ישראלית סובלים משפע של פגמים שדי נדיר (אבל בהחלט אפשרי) למצא בתקליטים שיוצרו בחו"ל:
תקליטים לא ממורכזים; בועות על משטח התקליט; ויניל באיכות נמוכה והמרגיז ביותר (עבורי) שימוש יתר במאסטרים, או הדפסה ממסטרים משומשים שיובאו מחו"ל. התוצאה של האחרון היא תקליטים עם צליל "שטוח" שנשמעים כמו מטרנזיזטור ישן - בלי באס, בלי "נשמה"...
יש לי את Girls Just want to have fun כזה, וגם את ...and then they were three כדוגמאות שממש מעצבנות אותי

החלק המרגיז באמת הוא שאין כאן "כללים" - היו צריכים להדפיס 400-500 תקליטים ממאסטר מסויים והדפיסו 800-1000 כדי לחסוך. המשמעות היא שמסדרה נתונה (עם מספרי סדרה נתונים) יש 400-500, אולי אפילו 600 תקליטים שנשמעים טוב מאוד, ואז עוד כמה מאות עם איכות הולכת ומתדרדרת

כמו שאמרת - יש חברות שעשו את זה פחות (כמו ליטרטון), אבל בסופו של דבר, מדובר בעיקר בהקפדה על פרטים, ובזה ישראלים בד"כ פחות טובים מאחרים...

tnsilver · שליחה 27/08/2015 7:50

באסה! אני מחפש את 'תסלם - Loud Radio' בהוצאה של Deutsche, את 'פלונטר' בהוצאת Nimbus ואת 'מאמי' מבית Mobile-Fidelity... מה הסיכוי?

יש לי איפשהו, משהו של Pax, מישראל הישנה... לא קלאסית בכלל אבל אני לא זוכר מה זה - חייב לחפש ולבדוק. נראה מאוחר יותר.

חוני · שליחה 27/08/2015 11:16

האם גם בתקליטים ישראליים מקוריים הבעיה קיימת ?

nkorah · שליחה 27/08/2015 12:07

כן, כמובן

הבעיה היחידה ש"נחסכת" מתקליטים מקוריים ישראלים היא מחזור של מאסטרים משומשים ושחוקים שיובאו מחו"ל, לאחר ששם כבר חשבו שהם לא ראויים יותר.
זו לא תופעה נפוצה במיוחד. נפוץ יותר היה שימוש היתר בתבניות ההדפסה, וכמובן - שלל בעיות חוסר ההקפדה על דיקנות ואיכות.

raniburg · שליחה 28/08/2015 21:32

סוף עונת התפוזים להקת תמוז 1975
CBS ניסו לדחוס הרבה חומר על ויניל אחד, מה שנגמר ברצועת לופ בעובי כלום, הערוץ הפנימי ממש על הלייבל

מלחיץ ת'מחט