אני לא יודע,moco כתב:אני לא מבין איך הגעת לפיו ולבו לא שווים.Lior_M כתב:
אני טוען שאתה לא יכול להיות גם בעד וגם נגד ( אלא אם כן אתה מצביע קדימה או ששם המשפחה שלך פולישוק ..). אמן שגובה מאות אלפי שקלים שיוצאים מכיסו של משלם המיסים ומופיע בעצרת שכל המהות שלה היא חזירות וקפיטליזם זה אופורטוניזם מהסוג הגרוע ביותר.
לא שכנעת אותי. אני לא יכול להתמודד עם אדם שפיו וליבו אינם שווים. מצטער....
האם אמן, או כל אדם אחר, שתומך במחאה אמור לקחת תמורת עבודתו רק X ש"ח ולא Y ש"ח. מה הקשר בדיוק?
להיות בעד חלוקה יותר שיוויונית של משאבים ושפע זה לא אומר שאתה עובד בהתנדבות או בשכר נמוך אם אתה יכול לקבל יותר.
זה אומר שאתה בעד מדיניות וחוקים אחרים, למשל שינוי החלוקה בין מסים ישירם לעקיפים, למשל הגבלה של כמה זכיונות יכול לקבל אדם מסוים, ולמשל עידוד תחרות (מה שגורם ליותר שוויוניות, וההיפך מ"השוק החופשי" כביכול בארץ שבו הכל מרוכז אצל מעטים והוא בעצם רחוק מחופשי.)
אני בטוח שכל אחד פה, בלי קשר לדעותיו, ינסה להשיג לעצמו את השכר הגבוה ביותר (כמובן זה לא השיקול היחיד בבחירת תעסוקה) , וינסה גם לשלם מה שפחות מס, במסגרת החוק.
זו לא חזירות ולא נעליים, ואין לזה כל קשר למדיניות שבה אתה תומך....
אני מבין את מה שאתה אומר אבל זה לא מסתדר לי. זאת בדיוק הסיבה שהמחאה הזו מיצרת אצלי קונפליקט פנימי.
אני חי טוב, לא חסר לי כלום (אבל אני עובד כמו חמור). כשמדברים על פערים בהכנסות זה לא רק ביני לבין טייקון, זה גם ביני לבין המנקה שנכנסת אלי למשרד פעמיים ביום. וזו בדיוק הסיבה שאני מרגיש שהפעם זו לא המחאה שלי.
אני חושב שזה פשוט פתאטי שאנשים בריאים, משכילים, עובדים שמייצרים כסף ולפי כל האינדיקטורים חיים ברמת חיים גבוהה ( טלביזיות, מכוניות, מחשבים, סלולרי, חופשות בחו"ל, מסעדות - כן, זה מעמד הביניים) צועקים כמה רע פה. אף אחד לא מבין כמה רע יכול להיות פה.
איך באותו הזמן אפשר לצעוק שצריך חלוקה שוויונית יותר של הכנסות כשכל מה שמעסיק אותך זה איך לייצר עוד כסף בשביל לחיות ברווחה כלכלית גדולה יותר ? אתה לא יכול להיות גם קפיטליסט וגם סוציאליסט באותו הזמן.
או שאתה ימין חברתי-כלכלי או שאתה שמאל חברתי-כלכלי. שני העולמות האלה לפי תפיסתי פשוט לא יפגשו לעולם.
אני לא בחרתי להיוולד למדינה קפיטליסטית. השיטה הזו נכפתה עלי והיא חלק מתהליך החיברות שעברתי מגיל הילדות.
יכול להיות שאני מסכים איתה ויכול להיות שלא זה לא רלוונטי. אלו הכללים. אני עשיתי את האדפטציות שהיתי צריך לעשות בשביל להתאים את ההתנהלות החברתית כלכלית שלי לשיטה פה. הווה אומר, רכישת השכלה, עבודה קשה, התמדה וכן, גם קצת מזל. פשוט אין דרך אחרת. אני לא מכיר דרך אחרת. ולא, אני לא נולדתי בתל-אביב לאיזו משפחה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. ההורים שלי היו מאלה שריססו אותם ב DDT כשהיגיעו לפה ( לאלה שלא יודעים זה לא שידור דיגיטלי זה חומר הדברה ).
העניין הוא שיש אנשים שבאופן קבוע לא מסוגלים לחשוב 2 דקות קדימה. יש להם שקל מבזבזים 3. יש להם 1000 מוציאים 5000. סליחה, אם המחאה הזו היא של מעמד הביניים שעובד ומרוויח כסף ( בניגוד למחאות קודמות של אנשים שבאמת אין להם לא עבודה, לא דיור ולא עתיד ) , היתי מצפה שידעו להתנהל בחיי היום יום שלהם ולחיות ברמת חיים שמתאימה לרמת ההכנסה שלהם. אי אפשר להטיל את האחריות רק על הממשלה. איפה האחריות האישית ?
מה ? רק לי זה נשמע הגיוני לוותר על חופשה בחו"ל בשביל להכניס עוד כמה אלפי שקלים למשכנתה בשביל לייצר עוד הכנסה פנויה ?
אני באופן עקרוני מוכן לוותר על הרבה דברים בשביל שיהיה פה יותר טוב. השאלה היא על מה מוכנים המפגינים ברוטשילד לוותר. רמז, אני על הסושי מזמן ויתרתי.. רמז נוסף, כנראה שגם הם יצטרכו לוותר על משהו. אי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות.
המחאה הזו באופן כללי נשמעת לי כמו "אבא, אני צריך עוד כסף נגמרו לי דמי הכיס", והדרישה לצדק חברתי נשמעת לי כמו ניסיון של בן 6 לשנות את החוקים במשחק "טאקי" אחרי שני הפסדים רצופים.
ליאור
