טסלה - השרשור הרישמי

[shahar31]

מעניין מה תיהיה צריכת הסוללה עם מעל חצי טון של חנקן נוזלי ברכב

[TheCoolest]

600 ליטר אוויר דחוס ל-10,000 PSI שווים ערך לכ-300-350 קילוגרם. המשקל הסופי תלוי בטמפ', ככל שהטמפ' גבוהה יותר כך המשקל נמוך יותר.

[oferlaor]

אבל מה דוחס את זה למיכל? המנוע החשמלי בטעינה?

[ziv_r]

תחנת טעינה מיוחדת בתהליך שנמשך בין 6-7 שעות.

[oferlaor]

וואו. מטורף

[אלי וילנאי]

הישג הנדסי באמת בלתי נתפס. אותי מעניין איך הרכב נצמד למשטח. שאיבה זה מצויין אבל צריך לאטום את החלל שבין הרכב לרצפה בדרך כלשהי אחרת אין ואקום מספק. אם הרכב שוקל שני טון (סתם מספר, יכול להיות גם חצי), צריך פה שני טון של הצמדה וזה ממש המון. בפורמולה אחת השיגו את זה בשנות השמונים באמצעות "חצאיות". מעניין איך זה נעשה כאן.

[ziv_r]

מסבירים את זה בוידאו.

[Huber]

https://www.instagram.com/reels/DejbpfFDWAA/

[Huber]

[אלי וילנאי]

אחרי שצפיתי בודיאו של מרקוס.
מדובר כאן על הישג הנדסי באמת חריג. אין ספק.
חדשנות אין כאן באמת, אלא רק ישום הנדסי (מבריק!) של המצאות ידועות.
המכונית היא מכונית מאוורר, טכנולוגיה שהומצאה אאלט ב 1979 בפורמולה אחת, ונפסלה לאחר מרוץ אחד בגלל שהייתה לא חוקית. הואקום נוצר על ידי שילוב המווארר עם חצאיות אווירודינאמיות שיורדות כלפי מטה ואוטמות את הרכב. גם זו טכנולוגיה שהומצאה בפורמולה אחת, לדעתי גם בסוף שנות ה 70.
יש לנו כדור חנקן שתופס את המושב האחורי ונותן עוד בוסט, לא משהו רלוונטי לרכב כביש, ויש לנו באחד הדגמים הבכירים מיכל אוויר דחוס שיושב במושב הקדמי ומאפשר את הטיסה\ תאוצה ל 100 בפחות משניה. המיכל מספיק ל"פעם אחת".

שורה תחתונה - הישג הנדסי חריג ממש. אפליקציה למכונית כביש אמיתית? רק לדגם הבסיס. תעופה לא תהיה ותאוצה ל 0.89 למאה לא תהיה. לא במכונית כביש. יש גם את העניין שהרכב יחרוג מכל תקנת רעש שקיימת, בדגמים שמשתמשים בחנקן ואוויר.
זה הישג הנדסי שמשמעותי היחידה היא שיווקית - להמשיך למכור לעולם את החדשנות פורצת הדרך של טסלה ואת המקוריות שלה. זה חלק ממאמץ שיווקי למתג את טסלה כחלוצה טכנולוגית, חלל וכו.

[Huber]

אירוע החשיפה והפעלולים הקיצוניים:
טסלה הציגה רכב עם עיצוב חדש לחלוטין (מינימליסטי, זוויתי, בהשראת סייבר-ספורט עם דלתות הנפתחות כלפי מעלה). במהלך ההדגמה האוטונומית הרכב נסע במעלה קיר עד למצב הפוך, ואף ביצע "קפיצה / היפוך" באוויר ונחת על הגלגלים. לטענת מרקוס, מדובר בהישג הנדסי ובמופע שיווקי מבריק, אך כזה שנועד בעיקר למשוך כותרות ולהסיח את הדעת.


ארבע גרסאות שונות של ה-Roadster:

Base: הדגם הבסיסי ללא תוספות מיוחדות.

Performance (דגם מאווררים - Fan Car): משלב מערכת יניקה בתחתית (בדומה ל-McMurtry Spéirling), שיוצרת ואקום וכוח הצמדה (Downforce) אדיר של אלפי קילוגרמים גם במהירות אפסית. מאפשר תאוצה של 0 ל-100 קמ"ש בכ-1.6 שניות ואחיזה פנומנלית במסלול.

Thrust: מוסיף מדחפי גז דחוס (חנקן דחוס בלחץ של 10,000 PSI במיכל של 200 ליטר) בחלק האחורי, המאפשרים תאוצה של פחות משנייה מ-0 ל-100 קמ"ש וכוחות של כ-3G.

Rocket: דגם קיצוני עם מדחפים נוספים מכל הכיוונים ומיכל ענק של 400 ליטר (רכב לנהג יחיד בלבד) המאפשר את קפיצות האוויר ותאוצה של כ-0.6 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש. דגם זה יהיה בהזמנה בלבד ולא מורשה לנסיעה בכביש ציבורי.
מפרט טכני והנדסי (מעבר לפעלולים):


מרכב מלא מסיבי פחמן ומשקל של פחות מ-1,700 ק"ג (קל מאוד עבור רכב חשמלי).
הנעה אחורית (Dual Motor) עם כ-1,300 כוחות סוס ומומנט של 1,400 ניוטון-מטר.
טווח של כ-300+ מייל (ירידה מההבטחה המקורית של 600 מייל).
טעינה מהירה במיוחד של 500kW (מ-15% ל-80% ב-10 דקות במטעני V4).
ניהול תרמי המאפשר נהיגת מסלול בעומס מלא במשך 25–30 דקות רצופות.
היגוי ובלימה בטכנולוגיית Wire (ללא חיבור מכני ישיר) וחלונות בציפוי זהב דמויי קסדת אסטרונאוט.


שאלות של רגולציה, בטיחות והיתכנות:
מערכות מאווררי היניקה מעלות שאלות קשות לגבי רישוי כביש – הן שואבות ופולטות אבנים ועצמים מהכביש בעוצמה גבוהה.
מדחפי הגז הדחוס בלחץ קיצוני מעלים סימני שאלה כבדים בנוגע למבחני ריסוק ובטיחות במקרה של תאונה.
מילוי מיכלי הגז הדחוס לאחר שימוש של שניות בודדות עשוי לקחת שעות רבות.


סיכום והערכה:
מרקוס מדגיש כי הדגם המקורי שהובטח עוד ב-2017 נזנח למעשה, והתאריך החדש (2028) מעלה ספקות רבים. מאחר שרכבי נישה ברמת מחיר כזו אינם מניעים את שורת הרווח של טסלה (בדומה לביטול ה-Model S/X), הפרויקט מתפקד בעיקר כפלטפורמת שיווק והדגמת יכולות הנדסיות שמחזירה את טסלה לשיח העולמי.

[ziv_r]

כל הזויות הכי טובות למופע הקרקס.


אני מתפלא שלא היו לייזרים.