תגובות למאמר: ביקור באולפני ההקלטות DB

[valer_valer]

24/44.1 - זה שיקול של העריכה לדעתי (כל הפלאגינים תומכים ב 44.1).

[ילדיעפים]

הכל נפלא ויואב שדמה ענק בתחומו

אבל לטעמי אין מוזיקה

אבל יש איטום

[FOXY]

אילו אלבומים הוקלטו באולפני DB?

[שח_מט]

איזה כיף לכם! נקרא מלהיב!

יצא לי להיות לפני הרבה שנים מספר פעמים באולפנים אבל השיא היה עם לבלות כמה שעות באולפן עם שלמה ארצי בשלב המיקסים לדעתי לאלבום ירח.
חוץ מסיור והסברים כמו שקיבלתם (לא זוכר איזה אולפן זה היה, אולי טריטון בר"ג) הייתי עד לכך שבשלב המיקסים ארצי דרש ויחד עם הטכנאי בדקו את המיקס על כמה מערכות שונות באולפן, על המערכת הראשית (ציוד יקר ומעולה), מערכת בינונית (לא זוכר סט אפ אבל לדעתי משהו די אודיופילי) ובסוף על מערכת ניידת די פשוטה.

לארצי ולצוות היה חשוב לשמוע איך זה נשמע אצל הלקוחות בבית ולא רק באולפן ולאלו עם הציוד היקר.

הקטע המוזר בסיפור היה שכל הסשן היה כדי להרשים את אשתי (אז חברתי מספר חודשים). היא התלהבה מארצי חבל"ז, סידרתי את הביקור הזה... אממה... היא היתה חולה ולא יכלה לבוא...

אגב המשפחה שלי בלעדיי זכתה להיות באולפן כשהקליטו לאשתי ולי שיר לחתונה וצילמו את החוויה. גם זה קורה. והם חזרו עם התלהבות עצומה מהציוד, האקוסטיקה וכו'. חוויה.

שח

[domnin]

יצא לי להיות בלא מעט אולפני סאונד (בתעשיית הפוסט-פרודקשיין) אבל האולפן
הזה פשוט בכמה רמות מעל מה שאני מכיר. פשוט תאווה לעיניים (ולמי שהיה שם, לאזניים).

הייתי שמח אם הייתם מצלמים את ההרצאה בוידאו ומעלים לפה (באישור כמובן). או
בדיעבד רוקחים כמה כללים מדויקים על סמך ההרצאה בנושא טיפול אקוסטי (עם תרשימים
ולינקים למוצרים ספציפיים שניתן לרכוש בארץ).

אני בטוח שכאשר אני אבנה את הבית שלי מאפס, יועץ אקוסטי יהיה בראש רשימת בעלי המקצוע.

תודה על אחת הכתבות המענינות בשנים האחרונות.

[המוח]

24/44.1 - זה שיקול של העריכה לדעתי (כל הפלאגינים תומכים ב 44.1).

...

הפלגנים תומכים גם ב24/96 הבחירה בפורמט 24/44.1 היא כביכול בגלל שהוא יותר קרוב לתוצר הסופי
ופחות מעמיס על המעבדים של הפרוטולס...מהנעילות הרבות הלא מוסברות של טכנאי קול בארץ.
תשאל כל טכנאי מחו"ל והוא יגיד לך ש44.1 זה המפלט האחרון...
בחירה מוטעית לחלוטין מניסיוני.

[michael123]

24/44.1 - זה שיקול של העריכה לדעתי (כל הפלאגינים תומכים ב 44.1).

...

הפלגנים תומכים גם ב24/96 הבחירה בפורמט 24/44.1 היא כביכול בגלל שהוא יותר קרוב לתוצר הסופי
ופחות מעמיס על המעבדים של הפרוטולס...מהנעילות הרבות הלא מוסברות של טכנאי קול בארץ.
תשאל כל טכנאי מחו"ל והוא יגיד לך ש44.1 זה המפלט האחרון...
בחירה מוטעית לחלוטין מניסיוני.

...

יש לי כמה אלבומים של LINN גם ב-44.1/24

[Joshua_G]

כך שבאמת אין בדיוק כזה דבר נאמן למקור...

...

נאמן למקור יכול להתקיים רק עם כלים אקוסטיים – ובהקלטות טובות הוא גם מתקיים.

מה זה מקור בכלל ?

...

כלים אקוסטיים וקולות אנושיים.

תשאל כל טכנאי מחו"ל והוא יגיד לך ש44.1 זה המפלט האחרון...

...

איני יודע מה זה "טכנאי מחו"ל".
בשחזור (המרה חוזרת מדיגיטאלי לאנלוגי) קצב דגימה של 44.1 קה"צ, חייבים להשתמש במסנן מעביר נמוכים חד מאד, כך שהצליל נשמע צורם, מתכתי ומלאכותי. בקצבי דגימה של 96 קה"צ ויותר, התמונה משתנה לחלוטין.

[המוח]

איני יודע מה זה "טכנאי מחו"ל".

...

טכנאי מחו"ל - טכנאי שאינו מתגורר בארץ

יש לי כמה אלבומים של LINN גם ב-44.1/24

...

אתה מדבר על התוצר הסופי.
אני מדבר על הפורמט שבו הוקלטו הערוצים.

[domnin]

התמונות מתעתעות, או שהרמקולים BBSM שקועים בקיר?

מישהו שאל משהו בקשר לזה?

[איתי_הגיתי]

זה לא קיר מסביב להם, אלא לוחות בידוד כאלה.
אבל כן, הם לא "מורחקים מהקיר" כמו אצלנו בבית.
ואכן, אין קשר בין הסאונד באולפן הזה, מחומר מקורי שהם הקליטו, לסאונד
באולפן פוסט ממוצע, בפרסומת למיצלי-שמיצלי.

[ziv_r]

domnin,
הרמקולים מותקנים In-all (אך הם אינם כאלו) ובקיר סביבם החומרים בעלי בליעה פורוזית בריכוז גבוה. מסתבר כי זה אחד הכללים הראשונים והאופטימלים בהתקנת מוניטורים לאולפן. אם תסתכל בתמונות של אולפנים רציניים אחרים, אתה תראה דמיון בדבר.

Joshua_G,
נאמנות למקור קיימת בכל סוגי המוזיקה וממש לא ברור למה אתה חושב שזה קיים רק בתחום מצומצם של כלים. לגבי החובה בשימוש בפילטרים שציינת, אין שום חובה כזאת כפי שלמדנו במפגש.

[valer_valer]

24/44.1 - זה שיקול של העריכה לדעתי (כל הפלאגינים תומכים ב 44.1).

...

הפלגנים תומכים גם ב24/96 הבחירה בפורמט 24/44.1 היא כביכול בגלל שהוא יותר קרוב לתוצר הסופי
ופחות מעמיס על המעבדים של הפרוטולס...מהנעילות הרבות הלא מוסברות של טכנאי קול בארץ.
תשאל כל טכנאי מחו"ל והוא יגיד לך ש44.1 זה המפלט האחרון...
בחירה מוטעית לחלוטין מניסיוני.

...

אני מדבר על היסטוריה, לא על היום ... והיסטורית הייתה תמיכה גורפת רק ב - 44.1, גם החומרה , אגב ...לא עלתה מעל 48.
לגבי זה שאתה טוען ש - 44.1 זה מפלט האחרון - מסכים, יתרה מזאת הם מקליטים עם MOTO 24 שהוא
[left]24 high quality, 24-bit/96kHz analog inputs and outputs[/left]
אולי מטעמי חיסכון בנפח הדיסק ..
קשה לי לקנות סיפור של נסיעה בסוברו (כשיש מרצדס) ולטוען שהיא יותר שקטה ...

[jonessy]

שלום לכולם ותודה על המילים החמות.

באופן אישי, נהנתי מאוד מהמפגש ושמחתי לגלות שיש התעניינות רבה בתחום האקוסטיקה. אני כבר זמן רב מנסה להעביר את החשיבות הרבה של טיפול בחלל, וכנראה שאין טוב ממשמע אזניים.

את המענה על נושאים הקשורים לאולפן \ הקלטה \ פורמטים וכיו"ב אשאיר ליואב שזהו תחום עיסוקו המרכזי מזה שנים רבות.

בעניין האקוסטיקה, כמה תיקונים\הבהרות לכתבה היפה והמפרגנת:

לדבריו ספייקים אינם מנטרלים לחלוטין את הרעידות, מאחר ויש להם קשר לרצפה. הספוגים האקוסטיים המשמשים כבסיס לרמקול, מבטלים לחלוטין את רעידות הרמקול ועוזרים למניעת רעידות ושאר מרעין בישין.

...

חשוב להדגיש כי מדובר על ניתוק של רמקולים באמצעות אלסטומרים ייעודיים ולאו דווקא ספוגים.

ספוגי תא סגור מסויימים בהחלט יעילים כמרסני רעידות, אך יש להקפיד לא להתבלבל עם אחיהם ספוגי תא-פתוח המיועדים למטרות אחרות לגמרי (כמו בליעה אקוסטית, למשל).

עוד יש לציין כי מידת הקשיחות של הספוג (או כל אלסטומר אחר) צריכה להיות פועל יוצא של מאסת הרמקול המונח עליו.

בבליעה פורוזית אנו משתמשים בצמרים מינראליים נקבוביים מהונדסים אקוסטית. הם אפקטיביים לכל תדר (עם מקדם בליעה) ונקראים בליעה רזונטיבית.

...

כאן יש קצת בלבול בדברים. בליעה פורוזית = בליעה באמצעות חומרים נקבוביים כמו צמרים מינראליים, צמר זכוכית, ספוגים מהונדסים אקוסטית וכיו"ב.

בליעה רזונטיבית היא משהו אחר ומייצגת אוסף של מתקני בליעה המכויילים לתחום תדרים מוגדר (לרוב לתחום הנמוך והלואו-מיד) ומבוססים על רטיטה של מסה מסויימת, כמו ממברנת עץ.

פתרונות אלו פחות רלוונטיים לחדרים ביתיים.קיימים פתרונות שנתפרים כחליפה עבור כל חדר בסיוע ממברנות בליעה.

...

גם כאן חשוב לציין כי הכוונה ב"פחות רלוונטיים" היא לבליעה רזונטיבית ולא לבליעה פורוזית.

-----------

התמונות מתעתעות, או שהרמקולים BBSM שקועים בקיר?

...

הרמקולים אכן שקועים בקיר ואכן גם יש חומרים בולעים בסביבתם המיידית. הטכניקה נקראת Soffit Mounting והיא פופולארית מאוד בתכנון אולפני.

אני יודע שבתחום האודיופילי יש דעת קהל נגד רמקולים שקועים, אך צריך לזכור שכאן לא מדובר על "סתם" רמקולים ש"תקעו אותם" בקיר, אלא על מערכת אקוסטית ומכאנית המאפשרת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: מצד אחד לבנות סביב הרמקול קיר (=הרעיון הפיסיקאלי של "חוצץ אינסופי") ומצד שני לנתק את הרמקול מכאנית מהקיר אליו הוא מוצמד ולגרום לו לתקפד כ"ישות עצמאית".

יש אינספור תועלות אקוסטיות ב-Soffit Mounting אך גם סכנות רבות, בראשן העובדה שמיקום הרמקולים נעשה מראש, בשלב התכנון ואי אפשר "לשחק עם זה" במקרה והמתכנן פישל. הדבר דורש הרבה מיומנות וניסיון.

--------

אשמח לעמוד לרשותכם לשאלות נוספות.



יונתן.

[domnin]

domnin,
הרמקולים מותקנים In-all (אך הם אינם כאלו) ובקיר סביבם החומרים בעלי בליעה פורוזית בריכוז גבוה. מסתבר כי זה אחד הכללים הראשונים והאופטימלים בהתקנת מוניטורים לאולפן. אם תסתכל בתמונות של אולפנים רציניים אחרים, אתה תראה דמיון בדבר.

...

זה מענין, כי זה הפוך מהמנטרה של להרחיק מהקיר (חוץ אולי מניים שממליצים
להצמיד, לא ברור למה).
אז אפשר להגיד שעל ידי טיפול אקוסטי נכון של הקיר מגיעים לתוצאות טובות יותר
מרמקולים free standing? לא שיש לי מושג איך עושים כזה דבר בבית, אבל זה
קוריוז מעניין.

אקוסטיקה, איזה תחום מלהיב.

[domnin]

זה לא קיר מסביב להם, אלא לוחות בידוד כאלה.
אבל כן, הם לא "מורחקים מהקיר" כמו אצלנו בבית.
ואכן, אין קשר בין הסאונד באולפן הזה, מחומר מקורי שהם הקליטו, לסאונד
באולפן פוסט ממוצע, בפרסומת למיצלי-שמיצלי.

...

גם אתה היית בביקור, או שהפכת מומחה לאולפני סאונד

פרסומות מיצלי-שמיצלי מממנות את התחביב היקר שלך, אז קצת כבוד...

[Joshua_G]

Joshua_G,
נאמנות למקור קיימת בכל סוגי המוזיקה וממש לא ברור למה אתה חושב שזה קיים רק בתחום מצומצם של כלים. לגבי החובה בשימוש בפילטרים שציינת, אין שום חובה כזאת כפי שלמדנו במפגש.

...

לעניין נאמנות למקור.
לכל כלי אקוסטי (וכן לכל קול אנושי) יש את הצליל הייחודי לו. לכן, כאן ניתן לדבר על מידת הקרבה למקור. בכלים אלקטרוניים, לעומת זאת, השילוב של אופיין הצליל של המכשור האלקטרוני המגביר ומעביר את צליל המכשיר ביחד עם הבחירה בכוונון בקרי הצליל של המכשור שמבצע המוסיקאי, הם משתתפים דומיננטיים בקביעת הצליל. מאחר והמאזין לא יכול לדעת את הגורמים האלה, אין כל דרך לדעת כיצד הצליל נשמע במקורו.

לעניין השימוש במסנן מעביר נמוכים בעת ההמרה מדיגיטאלי לאנלוגי – מסנן כזה מחויב, על מנת לסנן את תדר השעון הדוגם ב- DAC . לא קיימת המרה מדיגיטאלי לאנלוגי ללא מסנן מעביר נמוכים. ללא מסנן כזה, תדר השעון יתערבל עם תדרי השמע ויסלף אותם. לפחות, זה מה שאני יודע, נכון להיום. אשמח להתעדכן.

[domnin]

בליעה רזונטיבית היא משהו אחר ומייצגת אוסף של מתקני בליעה המכויילים לתחום תדרים מוגדר (לרוב לתחום הנמוך והלואו-מיד) ומבוססים על רטיטה של מסה מסויימת, כמו ממברנת עץ.

פתרונות אלו פחות רלוונטיים לחדרים ביתיים.קיימים פתרונות שנתפרים כחליפה עבור כל חדר בסיוע ממברנות בליעה.

...

גם כאן חשוב לציין כי הכוונה ב"פחות רלוונטיים" היא לבליעה רזונטיבית ולא לבליעה פורוזית.

-----------

התמונות מתעתעות, או שהרמקולים BBSM שקועים בקיר?

...

הרמקולים אכן שקועים בקיר ואכן גם יש חומרים בולעים בסביבתם המיידית. הטכניקה נקראת Soffit Mounting והיא פופולארית מאוד בתכנון אולפני.

אני יודע שבתחום האודיופילי יש דעת קהל נגד רמקולים שקועים, אך צריך לזכור שכאן לא מדובר על "סתם" רמקולים ש"תקעו אותם" בקיר, אלא על מערכת אקוסטית ומכאנית המאפשרת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: מצד אחד לבנות סביב הרמקול קיר (=הרעיון הפיסיקאלי של "חוצץ אינסופי") ומצד שני לנתק את הרמקול מכאנית מהקיר אליו הוא מוצמד ולגרום לו לתקפד כ"ישות עצמאית".

יש אינספור תועלות אקוסטיות ב-Soffit Mounting אך גם סכנות רבות, בראשן העובדה שמיקום הרמקולים נעשה מראש, בשלב התכנון ואי אפשר "לשחק עם זה" במקרה והמתכנן פישל. הדבר דורש הרבה מיומנות וניסיון.

יונתן.

...

אכן שיטה עם מקדם סיכון גבוה. אך אתה אומר שעם יועץ אקוסטי שיודע מה הוא עושה אפשר להגיע
לאותה התוצאה בסביבה ביתית? נגיד כאשר בונים בית מהיסוד? או למשל הוספת קיר גבס על כל שטח הקיר
בסלון והשקעת הרמקולים בתוכו?

למה בליעה רזונטיבית פחות אפקטיבית בבית? האם בגלל ההתאבכויות של התדרים מההחזרים מהקירות
שיוצרות תדרים בלתי ניתנים לחיזוי?

תודה על המידע המרתק שאתה חולק איתנו.

[domnin]

Joshua_G,
נאמנות למקור קיימת בכל סוגי המוזיקה וממש לא ברור למה אתה חושב שזה קיים רק בתחום מצומצם של כלים. לגבי החובה בשימוש בפילטרים שציינת, אין שום חובה כזאת כפי שלמדנו במפגש.

...

לעניין נאמנות למקור.
לכל כלי אקוסטי (וכן לכל קול אנושי) יש את הצליל הייחודי לו. לכן, כאן ניתן לדבר על מידת הקרבה למקור. בכלים אלקטרוניים, לעומת זאת, השילוב של אופיין הצליל של המכשור האלקטרוני המגביר ומעביר את צליל המכשיר ביחד עם הבחירה בכוונון בקרי הצליל של המכשור שמבצע המוסיקאי, הם משתתפים דומיננטיים בקביעת הצליל. מאחר והמאזין לא יכול לדעת את הגורמים האלה, אין כל דרך לדעת כיצד הצליל נשמע במקורו

...

אני חושב שהמינוח המדויק צריך להיות - נאמן למקור ולחלל. גם לכלים אלקטרוניים בשילוב עם האלקטרוניקה שמעבירה
את המידע האקוסטי מהם כחבילה אחת אפשר להתייחס כ- "מקור".

[Joshua_G]

Joshua_G,
נאמנות למקור קיימת בכל סוגי המוזיקה וממש לא ברור למה אתה חושב שזה קיים רק בתחום מצומצם של כלים. לגבי החובה בשימוש בפילטרים שציינת, אין שום חובה כזאת כפי שלמדנו במפגש.

...

לעניין נאמנות למקור.
לכל כלי אקוסטי (וכן לכל קול אנושי) יש את הצליל הייחודי לו. לכן, כאן ניתן לדבר על מידת הקרבה למקור. בכלים אלקטרוניים, לעומת זאת, השילוב של אופיין הצליל של המכשור האלקטרוני המגביר ומעביר את צליל המכשיר ביחד עם הבחירה בכוונון בקרי הצליל של המכשור שמבצע המוסיקאי, הם משתתפים דומיננטיים בקביעת הצליל. מאחר והמאזין לא יכול לדעת את הגורמים האלה, אין כל דרך לדעת כיצד הצליל נשמע במקורו

...

אני חושב שהמינוח המדויק צריך להיות - נאמן למקור ולחלל. גם לכלים אלקטרוניים בשילוב עם האלקטרוניקה שמעבירה
את המידע האקוסטי מהם כחבילה אחת אפשר להתייחס כ- "מקור".

...

לחלל יש השפעה על אופי הצליל, אבל, בכל חלל שהוא, חליל יישמע כחליל – ולא ככינור.
מאידך, מקלדת אלקטרונית יכולה לדמות (במידה מסוימת) גם חליל וגם כינור.

בשורה תחתונה, הצדק אתך, נאמנות למקור כוללת גם את החלל.