nimrodg כתב:במקום לדון על כך שהמצב כל כך בקנטים, יש כמה פתרונות כל כך קלים לביצוע.
1. להטביע בקבוק ליטר וחצי בתוך הניאגרה.
2. החלפת הניאגרה לדו-כמותית.
3. התקנת חסכמים.
4. כאשר מחכים למים החמים להשים את הדוש בתוך דלי ובמקום להדיח כל פעם מים כאשר משתינים במקום להוריד מים דרך הניאגרה פשוט להשים מים מהדלי.
5. להתקלח ביחד.
6. להתקלח בתוך גיגית.
7. הוכח במחקרים שלהתקלח בתוך אמבטיה יותר חסכוני מדוש.
8. שימוש בשמפו אקולוגי.
מה שכתבתי זה רק בתחום המקלחת.
9. ישנם סירי מים שמבשלים בהם ללא תיבול ולאחר מכן שופכים את המים (כגון בישול ביצים, כרובית, השריית תפו"א עד לשימוש ועוד), במקום לשפוך את המים לכיור, קררו אותם והשקו בהם את העציצים.
ניתן לעשות כך גם עם שאריות המים שהילדים משאירים בכוסות.
אם אתם רוצים עוד מידע יש את גוגל, פשוט להקיש "חיסכון במים" ויצא לכם המון תוצאות, כמו אתר שנתתי.
אבל אופן גם חשוב כאשר אתם בונים את חדר הקולנוע שלכם חשוב שתיקחו בחשבון את הנתון של חיסכון באנרגיה.
...
1 - ברוב הניאגרות היום ניתן לכוון את גובה המצוף, כך שאין צורך בבקבוק.
4 - אני עושה את זה לפעמים (אני מודה שלא תמיד) אבל משתמש במים כדי להשקות את הירקות בגינה.
7 - מאד תלוי בגודל האמבטיה, לי יש אמבטיה בגודל 160X160 (רבע עיגול), אתה יכול להבין שאני אבזבז הרבה יותר מים רק בניסיון למלא אותה...
8 - איך זה עוזר לחסכון במים?
9 - לא חשבתי על זה
את האמת השמפו לא יעזור בחיסכון אבל עדיין כדאי לעבור למוצרים ירוקים.
מקלחת משותפת את האמת שלא חשבתי עד הסוף, השעה המאוחרת עשתה את שלה.
הניאגרות של פעם [שיש בהם שימוש לרוב בדירות שכורות ישנות] אין כיוון כזה של המצוף.
moco כתב:j4richter,
דבר אחד לא הבנתי ממה שכתבת. המצב היום סה"כ בסדר או קריטי?
אריה,
אני לא מבין את ההשוואה בין פגיעת טילים לבין ייבוש. על פגיעה ברכוש יש החלטה על פיצוי . כנ"ל יש קרן לנזקי בצורת בחקלאות. אין דבר כזה לנפגעי תקנות ייבוש של גינות. זה פשוט עיניין של החלטה ואי אפשר לפצות את האזרחים על כל דבר. גם לא על מדיניות לקויה של שנים.
גם אין פיצוי של המדינה על רעידת אדמה או שריפה. אין משהו מיוחד בנושא הזה.
מה שברור (ברור לי, זאת אומרת) שצריך לשלם על מים מחיר שיאזן את התפוקה עם הצריכה. זה מחיר שהוא גבוה ממה שאתה משלם עכשיו. כולם צריכים לשלם יותר, אבל בעלי מדשאות שצורכים יחסית יותר ישלמו נתח יותר גדול.
אתה מתייחס משום מה למחיר העכשווי של המים כאילו זה איזה נתון טבעי או זכות יסוד. זה סתם מחיר שהוא תוצאה של עשרים אלף פוליטיקות ברמה הלאומית וברמה העירונית. מחיר נכון צריך לאזן את התפוקה והצריכה (ולעלות אחרי שנת בצורת). אם תמיד היה מחיר כזה לא היינו מגיעים למשברים. מה שקרה עם המחיר הנמוך שבשנים בעבר חיו על חשבון העתיד.
...
אפשר לחלק את מקורות המים ל- 3+1
כינרת-על הפנים
אקוויפר החוף - בסדר דורש שיקום
אקוויפר ההר - בסדר
ועכשיו גם התפלה
מחירי המים לדעתי ראליים אחרת לא היה למקורות יכולת מימון לבצע כל כך הרבה פרוייקטים. כמו כן הרשויות לא היו יכולות לממן הנחת קווים חדשים.או לתחזק את המערכות.
צריך להבין שמחירי המים החדשים בעצם כוללים הטלי פיתוח כלומר ש:
עד הים היה מקובל שמשלמים חד פעמי הטלי פיתוח למים וביוב להנחת תשתית חדשה.
כמו כן צריך לשלם אגרת מים + ביוב פעם בחודש לתחזוקה ושיקום המערכת.
מחר כלומר ב 1.1.2010 צפוי שאגרת המים והביוב יכללו את הרכיב של ההטלים (תשתית חדשה).
כמובן שבגלל שמתפילים צריך להוסיף עוד רכיב כיוון שהתפלה עולה יותר מאשר לשאוב מהכינרת או מהאקוויפרים.
אגב מחירי המים+הביוב יהיה בערך 4.5+3+0.5 ש"ח כשמחיר ל4 מ"ק הראשונים לנפש לחודש יהיה נמוך יותר.
בנוגע למים אפורים-משרד הבריאות מתנגד לשימוש במים אפורים מהסיבה שקשה לפקח על איכויות המים.
משרד הבריאות מאשר רק במקרים קיצוניים שימוש חוזר במים אפורים וובלבד שעברו טיפול.
ולצערי שימוש בדטרגנטים "ירוקים" לא עוזר. לא משנה באיזה טדרגנטים משתמשים, אם לא מסלקים אותם מהמים הוא גורם לפגיעה של הצמח לקלוט מינרלים מהקרקע. אם משקים עם דטרגנטים קשה לתקן את הנזק וצריך לשטוף את הקרקע.
j4richter,
תודה על המידע. מה היא התפלגות הכמויות בין שלושת המקורות שהזכרת?
לגבי מחיר המים. אני לא יודע מה המספרים אבל העובדה שמחיר המים מכסה על ההוצאות של מקורות היא לבד לא מספקת בשביל המחיר להיות ריאלי, כי אין במודל כזה ביטוי להיצע במשאב. אם כל המים היו מהתפלה זה היה נכון, כי הים הוא אינסופי לצורך העיניין. זה לא יכול להיות נכון כשהמקורות סופיים.
אסביר את זה בדוגמא קצרה.
נניח יש לנו אגם עם 10 מיליון קוב מים, כל שנה צורכים מיליון קוב אך לאגם נכנסים מי גשם חדשים בנפח של 0.5 מיליון קוב.
נניח גם שלשאוב ולחלק את המים עולה מיליון ש"ח לשנה.
אם מחיר המים הוא כזה שמכסה את כל ההוצאות, כלומר מיליון לשנה, זה לא מחיר ריאלי כי עדיין תוך 20 שנה האגם מתרוקן.
המחיר הריאלי בסיפור הזה הוא אותו מחיר שיוריד את הצריכה ל0.5 מיליון קוב לשנה.
לכן, אם נכון שלאורך שנים המקורות שלנו מתדלדלים, אז המחיר כנראה היה זול מידי.
כאמור, ברגע שתהיה התפלה בהיקף מספיק, כיסוי ההוצאות באמת יהיה המחיר הריאלי.
moco
הכינרת כ שליש לא זוכר את החלוקה בין שני האקוופרים. יש עוד אקוויפרים כמו הנגב, ירקון תנינים וגליל מערבי
אל תתיחס לנושא של מחירי מים ותמחורו כמשאב. זה מה שגרם לנו להכנס לצרה. אתה צודק כשאין מים. הבעיה שתמיד התייחסו למשאב המים כמצב שיש מים כשבפועל אין. בו נגיד שזה צפוי ...אני חיי בתוך עמי....
רשות המים ומשרד האוצר מבינים היום שניהול האקוויפרים צריך להיות דומה לבריכת מים. ניתן להשתמש במים שנשפכים החוצה. כמובן שניתן להוריד מעט את המפלס אבל בטח לא להגיע למצב שבו שואבים וגורמים להמלחה.
למעשה אנו בנקודת תפנית ומשקיעים בפרוייקטים לשקום. צפוי שהשיקום ייקח עשרות שנים. הרעיון דומה לכוס מים עם מלח. שים מתחת לברז וחכה עד שכל המים יוחלפו למים טובים.
למה משרד האוצר? כי הצרות התחילו משם.
היה גם נציב מים אחד שהתנגד להתפלה, לא זוכר מי אבל אותו צריך
קראתי כאן לא מעט רעיונות איך לחסוך. בסך הכל בסדר. בטלויזיה היה צריך לשים יותר הסברים. בו נגיד שבעינין המים רפאלי לא עושה לי את זה. רשות המים איכזבה בגדול.
אגב, מקלחת זריזה ובלחץ נמוך כלומר עם זרימה חלשה חוסכת הרבה יותר מאשר אמבטיה.
מקלחת ואסלה צורכים כ- 60 % מהצריכה הביתית (30+30) ולכן כל הרעיונות של החיסכון באסלה גם טובה.
אמרתי שאפשר לשתות את המים מהברז?
j4richter כתב:moco
אל תתיחס לנושא של מחירי מים ותמחורו כמשאב. זה מה שגרם לנו להכנס לצרה. אתה צודק כשאין מים. הבעיה שתמיד התייחסו למשאב המים כמצב שיש מים כשבפועל אין. בו נגיד שזה צפוי ...אני חיי בתוך עמי....
...
לא הבנתי למה לא להתייחס. העובדה "התייחסו למשאב המים כמצב שיש מים כשבפועל אין" שקולה ל"תמחרו אותם זול מידי".
מה שהיה זה חלב שנשפך, כלומר מים שנשפכו. מה שלדעתי צריך להתבצע עכשיו, זה העלה מיידית של המחירים. זה הכלי הכי חזק לכך שאנשים יתחילו לאמץ את כל רעיונות החיסכון. השיטה שלשכנע בתעמולה "כי הכנרת מתייבשת" זה התייחסות ל7 מיליון אזרחים כאילו הם משפחה אחת גדולה. זה אולי עבד ככה, לא בטוח, כשהיינו פחות ממיליון.
j4richter,
אצלנו באזור, המים מגיעים מנחל עין זהב ולא מאחד המקורות שהזכרת, אני חושב שגם הקיבוצים והמושבים מסביבנו (גליל עליון, ועד הכנרת בדרום) ניזונים מכל מיני נחלים ומקורות מים אחרים, וגם הם הולכים ומתמעטים, מקומות שבהם זרמו מים בשפע כבר יבשים כמעט לגמרי למעט זרזיפי מים. עצוב מאוד.
j4richter כתב:moco
אל תתיחס לנושא של מחירי מים ותמחורו כמשאב. זה מה שגרם לנו להכנס לצרה. אתה צודק כשאין מים. הבעיה שתמיד התייחסו למשאב המים כמצב שיש מים כשבפועל אין. בו נגיד שזה צפוי ...אני חיי בתוך עמי....
...
לא הבנתי למה לא להתייחס. העובדה "התייחסו למשאב המים כמצב שיש מים כשבפועל אין" שקולה ל"תמחרו אותם זול מידי".
מה שהיה זה חלב שנשפך, כלומר מים שנשפכו. מה שלדעתי צריך להתבצע עכשיו, זה העלה מיידית של המחירים. זה הכלי הכי חזק לכך שאנשים יתחילו לאמץ את כל רעיונות החיסכון. השיטה שלשכנע בתעמולה "כי הכנרת מתייבשת" זה התייחסות ל7 מיליון אזרחים כאילו הם משפחה אחת גדולה. זה אולי עבד ככה, לא בטוח, כשהיינו פחות ממיליון.
...
אני מתנגד לשיטה של העלאת מחירים כי אין. מים=חיים להבדיל מטלפונים מכוניות ומחשבים גם מים =איכות חיים . צריך לזכור שיש אוכלוסיה קשה שקשה לה לשלם. אם לא שמת לב שיכבת הביניים הולכת ומצטמצמת. קשה למשפחה ממוצעת היום לחסוך כסף. כיום מחירי המים דיפרנציאלים כלומר יש דרגה א' ב' וג' ו ד' לגינון. ככל שעולים בצריכה המחיר עולה. מי שיש לו כסף שישלם.
לא הייתי משנה את שיטת התמחור כפי שצפוי בתחילת השנה הבאה אולי מעלה את המחירים במדרגות, כמו היום.
וגם לא הייתי מוסיף את היטל הפיתוח לאגרה. למה שתושב באילת יממן הנחת צנרת בסביון.
דבר נוסף
הבזבוז הגדול קורה במושבים והקיבוצים. שם צריך לפרק את האגודות שמחירי המים נמוכים מידי. למיטב ידיעתי זה לא יקרה בתחילת השנה הבאה והמגזר העירוני ימשיך לשלם למגזר הכפרי. אני בעד סיבסוד צולב אבל לא למגזר שמבזבז מים.
לדוגמא- ממוצע צריכות של המגזר העירוני הוא כ- 100 מ"ק לנפש בשנה
ממוצע צריכות של המגזר הכפרי הוא כ- 140 שם יש הרבה מאוד מקום לחיסכון.
יש בעיה גם במגזר הערבי. הוא צורך מעט יחסית אבל לא משלם (ולא בגלל בעיות בתשתיות).
מדובר על כ- 1.5 מליון תושבים שלא מששלמים מים (ווגם ארנונה)
theaman
איני מכיר לפרטים את המערכת שלכם אבל מקורות תופסת את רוב המים במעלה או שואבת אותם מהמקור ולכן כל הנחלים בארץ כמעט יבשים. זה מחזיר אותנו שרשות המים הפנימה שיש לנצל את מקורות המים כך שהטבע מקבל גם את שלו. עכשיו נשאר לייסם.
j4richter,
לא ציינתי פה, כי השרשור הזה מתערבב לי עם הקודם ושם ציינתי זאת.
ברור שאיני ממליץ למחיר מים קבוע החל מהקוב הראשון.
הדרגה הראשונה צריכה להישאר מסובסדת כל שאף אחד לא צריך להיפגע כספית בתשלום עבור השימוש הבסיסי במים. מעבר לזה אפשר להעלות. מים=חיים רק בכמויות הבסיסיות, מעבר לזה זה פשוט, על פי ההגדרה, מוצר מותרות רגיל.
הבזבוז במושבים/קיבוצים קיים בעיקר כי אנשים לא משלמים שם ישירות מכיסם. גרתי פעם במושב. אין לכל אחד מונה מים משלו. התשלום הוא דרך המיסים הכללים כך שאין אחריות אישית.
סבסוד צולב, למרות שבכל מקרה ומקרה אולי אפשר למצוא הצדקה מקומית, בגדול מביא בסוף למחירים זולים מידי לגוף המסובסד ולכן לבזבוז.
ממשלת ישראל מצאה לעצמה דרך קלה לפתור את בעיית המים במדינה, כל מה שצריך זה כמה אומנים מפורסמים, אולפן צילומים, וקופירייטר טוב. התייבשות הכינרת מלווה אותנו במקלחת, בגילוח, בשירותים וליד הכיור בשטיפת הכלים. אכן קמפיין מוצלח. אך אחרי שלב ההסברה, הגיע גם שלב נוסף, במקום המקל והגזר, מדינת ישראל מציגה את שיטת הקמפיין והמקל: "מי שמבזבז מים, צפוי לגינוי חברתי- לאור הקמפיין ולקנס כספי – בעקבות המקל". נראה כאילו תוכננה מראש תוכנית כלכלית סודית למימון הרחבת הממשלה.
ממשלת ישראל איננה מפספסת שום טריגר להטלת מיסים על הציבור. כל האמתלות כשרות, העיקר שכסף יזרום אל קופת המדינה, ומעתה כל מי שיחרוג מצריכת המים המומלצת, ישלם מחיר אסטרונומי על כל קוב מים כקנס.
מדינת ישראל, התרשלה במשך שנים בטיפול במשבר המים, לא מדובר כאן בשנת בצורת שהפתיעה אותנו, מדובר באקלים שלמדנו עליו כבר בשיעורי הגיאוגרפיה בכיתה ו', אקלים בו ישנן תקופות ארוכות של מחסור במים, ומה המדינה עושה? מקימה ועדת חקירה, יוצאת בקמפיין, ומטילה גזרות.
במשך שנים לא הושקעה מחשבה, והמוח היהודי שיודע למצוא פתרונות, נוסחאות ופטנטים המיוצאים לכל העולם, פתאום לא מצליח לפתח מערכות לאגירת מי גשמים הזורמים לביוב, טכניקות לייבוא מים מוזל ופתרונות אחרים. ממשלת ישראל שיודעת למצוא נוסחה להרחבת שולחן הממשלה בתוך כמה שעות, לא מצליחה למצוא פתרון יצירתי לבעיית המים, ומגלגלת את האחריות לפתחו של הציבור.
באופן כלכלי אפשר לומר שהמדינה עומדת לקבל פרס על רשלנותה, היא עומדת לקבל תוספת של כסף בגין שימוש חורג במים, כך שאולי בכלל הרשלנות משתלמת וכדאי להפסיק את קמפיין החיסכון במים, המדינה עוד תתרגל לגידול בהכנסותיה, ובעתיד גם כאשר נזכה לכמה שנים טובות שימלאו את הכינרת, איש לא יזכור שצריך להוריד את מחירי המים בחזרה.
הרעיון שלי? הרבה יותר פשוט! עד שוועדת החקירה תסיק את מסקנותיה יש לפעול בצעדים הבאים:
1. הקמפיין המוצלח יימשך.
2. הקנס למבזבזים – יימשך.
3. כל מי שיוריד את כמות המים שהוא צורך השנה לעומת הכמות שצרך בשנה שעברה – יקבל הנחה בארנונה ובתשלומי המים באחוז כפול מהאחוז בו הוא צמצם את צריכת המים:
צמצמתי את הצריכה ב 5%? אקבל הנחה של 10% בארנונה ובתשלומי המים.
4. כל מי שיתקין מערכת חסכמים בכל ברזי הבית - יקבל מענק כספי חד פעמי. מחירי החסכמים יסובסדו.
5. מי שמתקין ברזים בבית חדש, יגלה בחנויות כי מחיריהם של ברזים חכמים - חוסכי מים, יעלו 50% לעומת ברזים בזבזניים - או לפחות יזכה בפטור ממע"מ על רכישתם.
6. רשויות מקומיות שיראו חיסכון במים, ויפסיקו להשקות את הדשא בשעות היום, יזכו בתוספת תקציבית.
7. ממציאים וחוקרים, שיהגו פתרונות לחסכון במים, יזכו במלגות נדיבות.
התקציב - יצא ישירות מתקציב משרד האוצר/התשתיות שתהיה לו מוטיבציה לפתח חשיבה יצירתית. הקנס מגיע למדינה - לא לאזרחים.
ובקיצור: במקום מקל וקמפיין, קמפיין וגזר.
כך ממשלת ישראל החטאת לא תצא נשכרת, ואזרחי ישראל לא יזכו רק לעונש על בזבזנות אלא לשכר על חיסכון. אין ספק שהתוצאות במפלס הכינרת יורגשו היטב.
אבינועם מגן.
(אבינועם מגן, עו"ד, ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו)
