למעשה הוא אומר שמי שצופה הרבה בטלוויזיה בשעות היום אז שייקח LCD בלי לחשוב פעמיים, זה משפט מאוד חשוב..oferlaor כתב:היתרון העיקרי של פלזמה זה בתחום יחס הניגודיות הסטטי, שהוא משמעותית (פי 3 ויותר) טוב יותר מ-LCD הטוב ביותר שקיים כיום. מצד שני, יתרון זה הולך ופוחת בשל השימוש העתידי בתאורת LED אחורית ובגלל תאורה דינמית.
תאורה אחורית דינמית מאוד משפרת את הניגודיות הדינמית של המסך, אך יש כאלה שזה מפריע להם.
מריחה היא הבעיה הגדולה של LCD ועם 100/120HZ במסכים היקרים יותר זה כבר מאוד השתפר ונעלם.
לגבי חדות, יש חדות אמיתית (רזולוציה) שבה אין יתרון לסוג מסך אחד על משניהו אם לשניהם יש את אותה רזולוציה (כלומר, מסך FHD מסוג אחד יתן בדיוק את אותה כמות פרטים כמו מסך FHD מהסוג השני). יש חדות מלאכותית שחברות מסויימות מכניסות למסכים שלהם בכדי לגרום לצופים לחוש כאילו יש עודף פרטים, אך בפועל זה לא מוסיף, אלא גורע פרטים, וכיול צריך להפחית זאת. דרך קלה לזהות את זה היא לראות שיש סביב אובייקטים כהים "הילה" דקה ובהירה.
לגבי צריבה. צריבה היתה קיימת ותמשיך להיות קיימת בפלזמה, בדיוק כפי שיש צריבה מאז ועד היום במסכי CRT. עם זאת, מעולם לא שמעתי על מישהו שנמנע מלרכוש מסך CRT בגלל צריבה. רמת הצריבה בחברות כמו פנסוניק ופיוניר (לא מכיר מספיק מסכי LG או סמסונג בכדי להעיר על כך לטוב או לרע) היא דומה למספרים של CRT. רוצה לומר, אורך החיים שלהם כ"כ ארוך שאלא אם כן תצא מראש מתוך גישה שאתה *רוצה* לצרוב את המסך ותשים שקופית על המסך מסביב לשעון (נניח תשים תמונה סטטית ותצא לכמה שבועות לחו"ל) זה כבר ממש לא פונקציה. הדבר היחיד שאני ממליץ לעשות באופן פעיל כיום זה להמנע מצפיה בתוכן 4:3 עם פסים בצדדים. מעבר לזה, גם מסכים של לפני שנתיים של פיוניר ופנסוניק כמעט ולא נצרבו...
בקיצור, טעות כמו שמתוארת כאן צריכה להיות מאוד קיצונית בכדי לגרום לצריבה (שקופית רצופה כמה ימים ברצף או אפילו יותר וכו'). זה לא שאם תשכח בלילה לכבות את המסך ותקום בבוקר תגלה שהלך המסך (זה קרה לי לא פעם).
הסיבה להרצה אינה להמנע מצריבה, אלא להפחית טיפה את בעיית ה-UNIFORMITY שעלולה להחמיר טיפה אחרת... עד כמה זה עדיין רלוונטי בהתחשב לפיסקה הקודמת? בחברות שציינתי לטעמי אין כבר צורך לעשות הרצה והייתי עושה אותה יותר במסכי סמסונג למשל שמתמחים בתמונה מאוד בוהקת.
ב-LCD יש בעיות אחרות כמו זליגת אור, UNIFORMITY ו-IMAGE RETENTION. אין טכנולוגיה מושלמת, אז אין טעם להידבק בבעיה ספציפית ולתלות בה אשמה כלשהי. באותה מידה אפשר להגיד שבגלל זליגת אור אני מעדיף לא לרכוש LCD. אין בזה הגיון.
היתרונות הבולטים ב-LCD כיום אל מול פלזמה הם בעיקר עוצמת האור (אל מול יתרון של שחורים בפלזמה), כך שקל יותר לשים אותם בחדר בהיר כך שאם למשל זה בעיקר משמש לעקרת בית בשעות היום לא הייתי בכלל מהסס ולוקח LCD. אם זה לצפיה של סרטים יותר וחויית הקולנוע חשובה, אז פלזמה מתאים יותר.
הבדל נוסף הוא זויותיות ש-LCD מאוד מושפע ממנה, בעוד שבפלזמה אפשר לצפות מכל זוית בלי בעיה.
כיום המרווחים מצטמצמים. יש מסכים מצויינים משתי החברות וכיום צריך לחשוב במונחים של מסך דק ולא על טכנולוגיה......
האם בעיית הצריבה חלפה מהעולם ?
- roeish
-
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 451
- הצטרף: ינואר 2008
-
צקאאוט
-
- חבר שרק התחיל

- תגובות: 33
- הצטרף: יוני 2008
לא בשעות היום, אלא במקום מואר (היטב).
- dorona1
-
- חבר פעיל

- תגובות: 78
- הצטרף: יוני 2008
שאלתי לפני כמה ימים לגבי דיסק ההרצה
האם מומלץ להריץ אותו ?flicker כתב:זה לא ממש מדויק.
ה WHITE WASH מיועד להפחתת Retention והוא עושה זאת על ידי אילוץ הפוספרים להציג לבן בוהק. לאחר שעה בערך של מעבר מלבן קיצוני לשחור מוחלט הבעיה בדרך כלל נפתרת. זה לא שונה משימוש בדיסק ההרצה (גוונים של אפור).
יש תהליך דומה בLCD שבו ניתן לשחרר פיקסל תקוע על ידי צבעים משתנים במהירות....
או פשוט להפעיל את הטלוויזיה עם ערכים נמוכים ב200 השעות הראשונות ?
ההסברים לגבי הדיסק:
http://www.avsforum.com/avs-vb/showthread.php?t=583089
ועוד הסברים על השימוש הראשוני
http://samsungplasmatvfaq.com/index.php ... my_unit.3F
מה אתם אומרים?
- flicker
-
- חבר שרק התחיל

- תגובות: 47
- הצטרף: דצמבר 2007
Re: שאלתי לפני כמה ימים לגבי דיסק ההרצה
בהחלט. (לא שזה קשור פה לדיון...)dorona1 כתב:האם מומלץ להריץ אותו ?flicker כתב:זה לא ממש מדויק.
ה WHITE WASH מיועד להפחתת Retention והוא עושה זאת על ידי אילוץ הפוספרים להציג לבן בוהק. לאחר שעה בערך של מעבר מלבן קיצוני לשחור מוחלט הבעיה בדרך כלל נפתרת. זה לא שונה משימוש בדיסק ההרצה (גוונים של אפור).
יש תהליך דומה בLCD שבו ניתן לשחרר פיקסל תקוע על ידי צבעים משתנים במהירות....
או פשוט להפעיל את הטלוויזיה עם ערכים נמוכים ב200 השעות הראשונות ?
ההסברים לגבי הדיסק:
http://www.avsforum.com/avs-vb/showthread.php?t=583089
ועוד הסברים על השימוש הראשוני
http://samsungplasmatvfaq.com/index.php ... my_unit.3F
מה אתם אומרים?...
- Lior_M
-
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8146
- הצטרף: מרץ 2006
- מיקום: נס-ציונה
לא ..צקאאוט כתב: האם בעיית הצריבה חלפה מהעולם ?...
אנשים פשוט יותר מודעים לבעיה ולכן קל יותר להתמודד איתה..
ליאור
בעבר טכנאי סאונד באולפני טריטון כיום עוסק בתחום ההי-טק.
הקולנוע שלי
הקולנוע שלי
- Yonster
-
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 267
- הצטרף: דצמבר 2005
בקשר לשטיפה לבנה..
אני חושב שהיה בלבול קטן:
שטיפה לבנה היא לא סלקטיבית. כלומר, המסך לא "יודע" שפיקסלים באיזורים A נצרבו ובאיזורים B לא נצרבו, ולכן הוא "שוטף יותר חזק" את מקום B כדי לבזבז את הפיקסלים.
הפיקסלים מבוססים על חומר פוספטי.. שכמו המון מקרים בטבע, מתכלה בצורה אקספוננציאלית..
הסבר קט:
צורת פונקציית דעיכה אקספוננציאלית היא בגדול
y=A*e^(-Bt); t,B>=0.
כלומר, ברגע אפס הגובה של הפונקציה הוא A, ולאחר מכן הוא רק יורד, תלוי במהירות הגדילה של Bt. בדרך כלל t הוא הזמן, ולכן, ככל שעובר יותר זמן ערך הפונקציה יורד. שימו לב, שהיא לעולם לא תגיע לאפס. סתם אנקדוטה. וגם, ככל שעובר יותר זמן היא יורדת "יותר לאט", כלומר, היא שואפת לציר האפס אבל לא מגיעה אליו אף פעם.
ולכן, מגדירים בעצם מה שנקרא: "זמן מחצית חיים". בהגדרה המדוייקת, זה, "עבור איזה t, ערך הפונקציה יהיה חצי מהערך המקורי. ואפשר ע"י מתמטיקה להראות משהו לא כ"כ אינטואיטיבי, אבל די מגניב: לא משנה מאיפה מתחילים למדוד, זמן מחצית החיים תמיד יתקיים!
כלומר, אם נמדוד את הפונקצייה לא מזמן אפס, אלא מזמן כלשהוא, ונמדוד אחרי אותו זמן כלשהוא ועוד זמן מחצית החיים, עדיין נקבל שגובה הפונקציה ירד פי 2!
בכל מקרה, חזרה לעניינינו. כשחברה אומרת: "זמן החיים של המסך הוא 60,000 שעות", היא מתכוונת לזמן מחצית החיים!
כלומר, אחרי 60,000 שעות, בהירות המסך תהיה בדיוק חצי מהבהירות בשנייה הראשונה שהדלקנו אותו. (במציאות כמובן שייתכן שהדעיכה לא תהיה אקספוננציאלית, מאחר ויש כל מיני תוספות מיחשוביות והנדסיות שונות שמשנות דברים בסגנון....) אבל בכלליות, בכלל אצבע, זה אמור להתקיים פחות או יותר.
(אגב, הדבר נכון גם לבהירות LCD, מאחר והתאורה הפלורסנטית.. כשמה כן היא, עשויה מאותם חומרים פוספטיים שמהם עשוייה הפלאזמה.. פשוט כאן אין בעייה של דעיכה לא אחידה כי המנורה מאירה בצורה קבועה את כל המסך...)
וכאן העניין:
בגלל שפוקנציית הדעיכה דועכת יותר ויותר לאט, אם תשאיר תמונה קבועה על המסך בשעה הראשונה לפעולה, או אחרי 30,000 שעות של פעולה, ההפרש בין "בזבוז" הפיקסלים השונים יהיה משמעותי בכמה סדרי גודל בשעה הראשונה. כלומר,
הרבה יותר. אגב, זאת הסיבה להרצה...
ולכן, מה שהשטיפה הלבנה עושה, היא פשוט "שורפת" את כל הפיקסלים. ולמה זה טוב? כי ככל שעובר יותר זמן, כל הפיקסלים דועכים לכיוון האפס, וככל שהם יותר קרובים לכיוון האפס, ההפרש בין ה"שריפה" שלהם נעשה קטן יותר.
במילים אחרות, השטיפה הלבנה שורפת את כל הפיקסלים כדי להגיע למצב שבו העין שלנו כבר לא תבחין שאיזור A בעצם נשחק יותר מאיזור B.
אני יודע שלמי שנתקל במושגים הללו בפעם הראשונה ייתכן וזה יהיה מעט מורכב, ואני מתנצל מראש, אבל אתם מוזמנים לפנות בפרטי אם יש לכם שאלות נקודתיות, ואני מצרף תמונה של פונקציה אקספוננציאלית, שמתחילה מערך של 1, עבור קבועי זמן B שונים.
לדוגמא:
ניקח את הפונקצייה הכחולה:
נניח שציר הזמן נמדד ביחידות של שעות. כלומר מאפס ועד ל - 10 שעות של פעולה.
נגיד שהפעלנו את המסך ושכחנו אותו פתוח במשך שעה, ממש בהתחלה על תמונה קבועה. שימו לב שהפיקסלים שעבדו, איבדו המון מהבהירות שלהם ביחס לאילו שנשארו כבויים.
אבל, עכשיו אני מריץ שטיפה לבנה למשך 8 שעות. שימו לב, שההבדל בין 8 לבין 9 שעות זניח לחלוטין, וסביר שלא יורגש על ידי העין שלנו.
לעומת ההפרש בין פיקסל שעבד שעה לאחד שעבד אפס, ששם הוא עצום...
אך כמובן, המחיר שאני משלם הוא שכל הפיקסלים כעת דעכו, והבהירות הכללית של המסך נמוכה הרבה יותר...
זאת בדיוק הפואנטה:)
תיקון קטן: הגרף הירוק הוא עבור B=4, ולא B=3. רק למען הדיוק המתמטי הייתי חייב להדגיש את טעות הדפוס
שטיפה לבנה היא לא סלקטיבית. כלומר, המסך לא "יודע" שפיקסלים באיזורים A נצרבו ובאיזורים B לא נצרבו, ולכן הוא "שוטף יותר חזק" את מקום B כדי לבזבז את הפיקסלים.
הפיקסלים מבוססים על חומר פוספטי.. שכמו המון מקרים בטבע, מתכלה בצורה אקספוננציאלית..
הסבר קט:
צורת פונקציית דעיכה אקספוננציאלית היא בגדול
y=A*e^(-Bt); t,B>=0.
כלומר, ברגע אפס הגובה של הפונקציה הוא A, ולאחר מכן הוא רק יורד, תלוי במהירות הגדילה של Bt. בדרך כלל t הוא הזמן, ולכן, ככל שעובר יותר זמן ערך הפונקציה יורד. שימו לב, שהיא לעולם לא תגיע לאפס. סתם אנקדוטה. וגם, ככל שעובר יותר זמן היא יורדת "יותר לאט", כלומר, היא שואפת לציר האפס אבל לא מגיעה אליו אף פעם.
ולכן, מגדירים בעצם מה שנקרא: "זמן מחצית חיים". בהגדרה המדוייקת, זה, "עבור איזה t, ערך הפונקציה יהיה חצי מהערך המקורי. ואפשר ע"י מתמטיקה להראות משהו לא כ"כ אינטואיטיבי, אבל די מגניב: לא משנה מאיפה מתחילים למדוד, זמן מחצית החיים תמיד יתקיים!
כלומר, אם נמדוד את הפונקצייה לא מזמן אפס, אלא מזמן כלשהוא, ונמדוד אחרי אותו זמן כלשהוא ועוד זמן מחצית החיים, עדיין נקבל שגובה הפונקציה ירד פי 2!
בכל מקרה, חזרה לעניינינו. כשחברה אומרת: "זמן החיים של המסך הוא 60,000 שעות", היא מתכוונת לזמן מחצית החיים!
כלומר, אחרי 60,000 שעות, בהירות המסך תהיה בדיוק חצי מהבהירות בשנייה הראשונה שהדלקנו אותו. (במציאות כמובן שייתכן שהדעיכה לא תהיה אקספוננציאלית, מאחר ויש כל מיני תוספות מיחשוביות והנדסיות שונות שמשנות דברים בסגנון....) אבל בכלליות, בכלל אצבע, זה אמור להתקיים פחות או יותר.
(אגב, הדבר נכון גם לבהירות LCD, מאחר והתאורה הפלורסנטית.. כשמה כן היא, עשויה מאותם חומרים פוספטיים שמהם עשוייה הפלאזמה.. פשוט כאן אין בעייה של דעיכה לא אחידה כי המנורה מאירה בצורה קבועה את כל המסך...)
וכאן העניין:
בגלל שפוקנציית הדעיכה דועכת יותר ויותר לאט, אם תשאיר תמונה קבועה על המסך בשעה הראשונה לפעולה, או אחרי 30,000 שעות של פעולה, ההפרש בין "בזבוז" הפיקסלים השונים יהיה משמעותי בכמה סדרי גודל בשעה הראשונה. כלומר,
הרבה יותר. אגב, זאת הסיבה להרצה...
ולכן, מה שהשטיפה הלבנה עושה, היא פשוט "שורפת" את כל הפיקסלים. ולמה זה טוב? כי ככל שעובר יותר זמן, כל הפיקסלים דועכים לכיוון האפס, וככל שהם יותר קרובים לכיוון האפס, ההפרש בין ה"שריפה" שלהם נעשה קטן יותר.
במילים אחרות, השטיפה הלבנה שורפת את כל הפיקסלים כדי להגיע למצב שבו העין שלנו כבר לא תבחין שאיזור A בעצם נשחק יותר מאיזור B.
אני יודע שלמי שנתקל במושגים הללו בפעם הראשונה ייתכן וזה יהיה מעט מורכב, ואני מתנצל מראש, אבל אתם מוזמנים לפנות בפרטי אם יש לכם שאלות נקודתיות, ואני מצרף תמונה של פונקציה אקספוננציאלית, שמתחילה מערך של 1, עבור קבועי זמן B שונים.
לדוגמא:
ניקח את הפונקצייה הכחולה:
נניח שציר הזמן נמדד ביחידות של שעות. כלומר מאפס ועד ל - 10 שעות של פעולה.
נגיד שהפעלנו את המסך ושכחנו אותו פתוח במשך שעה, ממש בהתחלה על תמונה קבועה. שימו לב שהפיקסלים שעבדו, איבדו המון מהבהירות שלהם ביחס לאילו שנשארו כבויים.
אבל, עכשיו אני מריץ שטיפה לבנה למשך 8 שעות. שימו לב, שההבדל בין 8 לבין 9 שעות זניח לחלוטין, וסביר שלא יורגש על ידי העין שלנו.
לעומת ההפרש בין פיקסל שעבד שעה לאחד שעבד אפס, ששם הוא עצום...
אך כמובן, המחיר שאני משלם הוא שכל הפיקסלים כעת דעכו, והבהירות הכללית של המסך נמוכה הרבה יותר...
זאת בדיוק הפואנטה:)
תיקון קטן: הגרף הירוק הוא עבור B=4, ולא B=3. רק למען הדיוק המתמטי הייתי חייב להדגיש את טעות הדפוס
נא להרשם/להכנס לחשבון בפורום על מנת לצפות בקבצים או בתמונות המצורפים לשרשור
נערך לאחרונה על ידי Yonster ב 14/06/2008 11:10, נערך פעם 1 בסך הכל.
- dorona1
-
- חבר פעיל

- תגובות: 78
- הצטרף: יוני 2008
Re: שאלתי לפני כמה ימים לגבי דיסק ההרצה
flicker כתב:dorona1 כתב:האם מומלץ להריץ אותו ?flicker כתב:זה לא ממש מדויק.
ה WHITE WASH מיועד להפחתת Retention והוא עושה זאת על ידי אילוץ הפוספרים להציג לבן בוהק. לאחר שעה בערך של מעבר מלבן קיצוני לשחור מוחלט הבעיה בדרך כלל נפתרת. זה לא שונה משימוש בדיסק ההרצה (גוונים של אפור).
יש תהליך דומה בLCD שבו ניתן לשחרר פיקסל תקוע על ידי צבעים משתנים במהירות....
או פשוט להפעיל את הטלוויזיה עם ערכים נמוכים ב200 השעות הראשונות ?
ההסברים לגבי הדיסק:
http://www.avsforum.com/avs-vb/showthread.php?t=583089
ועוד הסברים על השימוש הראשוני
http://samsungplasmatvfaq.com/index.php ... my_unit.3F
מה אתם אומרים?...
בהחלט. (לא שזה קשור פה לדיון...)...
מה בהחלט?
אז כדי להריץ את הדיסק?
ואם כן אז למה אף אחד לא מדבר על זה בפורום??
- flicker
-
- חבר שרק התחיל

- תגובות: 47
- הצטרף: דצמבר 2007
בהחלט כדאי לבצע הרצה...
ודיברו פה הרבה על זה.
ב-200 שעות הראשונות יש לצפות בטלויזיה בקונטרסט ובהירות נמוכים מהרגיל ובתוכן ללא לוגויים ומתוח על כל המסך.
את ההרצה של הדיסק ניתן לעשות בבהירות וקונטרסט רגיל (רק לא לשכוח להחזיר לפני הצפיה).
יש אפילו הממליצים(כמו באתר הראשון שהבאת) לבצע את ההרצה על קונטרסט ובהירות גבוהים בכדי להאיץ את הזדקנותם.
ודיברו פה הרבה על זה.
ב-200 שעות הראשונות יש לצפות בטלויזיה בקונטרסט ובהירות נמוכים מהרגיל ובתוכן ללא לוגויים ומתוח על כל המסך.
את ההרצה של הדיסק ניתן לעשות בבהירות וקונטרסט רגיל (רק לא לשכוח להחזיר לפני הצפיה).
יש אפילו הממליצים(כמו באתר הראשון שהבאת) לבצע את ההרצה על קונטרסט ובהירות גבוהים בכדי להאיץ את הזדקנותם.
- oferlaor
-
- מנהל

- תגובות: 79000
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
yonster,
הייתי אומר שזה ברמת מאמר ולא שרשור בפורום, אבל חוץ מזה, תודה!!
הייתי אומר שזה ברמת מאמר ולא שרשור בפורום, אבל חוץ מזה, תודה!!
- uri_av
-
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 143
- הצטרף: ינואר 2008
עןפר,
שאלונת
קניתי היום את q91
אני רוצה להבין, רצוי שלא אצפה בשידור סרט 16:9?
אני מתכון למצב בו יש פסים שחורים למטה ולמעלה.
רק ככה אני אוהב לראות סרטים.
זה בעייתי?
תודה
אורי
שאלונת
קניתי היום את q91
אני רוצה להבין, רצוי שלא אצפה בשידור סרט 16:9?
אני מתכון למצב בו יש פסים שחורים למטה ולמעלה.
רק ככה אני אוהב לראות סרטים.
זה בעייתי?
תודה
אורי
- oferlaor
-
- מנהל

- תגובות: 79000
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
המסך שלך הוא 16:9ולכן תוכן 16:9 צריך להיות בדיוק מוצג בלי שום פסים (מרבית הסרטים בעלי יחס גבוה יותר ולכן הפסים מעל ומתחת).
הכוונה היא להשתדל שלא לראות תוכן 4:3 עם פסים בצדדים.
האם אתה רואה גם טלויזיה רגילה בנוסף לסרטים עם פסים מעל ומתחת?
הכוונה היא להשתדל שלא לראות תוכן 4:3 עם פסים בצדדים.
האם אתה רואה גם טלויזיה רגילה בנוסף לסרטים עם פסים מעל ומתחת?
- uri_av
-
- חבר פעיל מאוד

- תגובות: 143
- הצטרף: ינואר 2008
לא
אבל אישית אני מעדיף לראות סרטים עם פסים שחורים מעלה ומטה.
זה בעייתי?
אבל אישית אני מעדיף לראות סרטים עם פסים שחורים מעלה ומטה.
זה בעייתי?
- dorona1
-
- חבר פעיל

- תגובות: 78
- הצטרף: יוני 2008
תודה ,אגב לא רשום שם לבצע את ההרצה בקונטרסט ובהירות גבוהים אלה ההפךflicker כתב:בהחלט כדאי לבצע הרצה...
ודיברו פה הרבה על זה.
ב-200 שעות הראשונות יש לצפות בטלויזיה בקונטרסט ובהירות נמוכים מהרגיל ובתוכן ללא לוגויים ומתוח על כל המסך.
את ההרצה של הדיסק ניתן לעשות בבהירות וקונטרסט רגיל (רק לא לשכוח להחזיר לפני הצפיה).
יש אפילו הממליצים(כמו באתר הראשון שהבאת) לבצע את ההרצה על קונטרסט ובהירות גבוהים בכדי להאיץ את הזדקנותם....
תקן אותי אם אני טועה
איך אדע כמה שעות עברו?
יש למסך COUNTER מסויים ?