עברתי בסביבה אז הצצתי לרגע...

[chalmh]

@tnsilver
נכון שצימוד מעגל הכניסה לראש הפטפון הוא בדרך כלל צימוד AC דרך קבל אשא מנחית תאורטית כל תדר מתחת ל-20HZ (אם הוא מתוכנן נכון). נניח שנקודת המינוס 3DB היא 20HZ. נניח שתדר הרזוננס הוא בערך מחצית מזה, דהיינו 10HZ. הגב אותו קבל צימוד טורי בתדר 10HZ הוא כפול מהגבו בתדר 20HZ. אם מעגל הכניסה הוא "פילטר פשוט" מסדר ראשון או שני הניחות של התדר 10HZ לעומת 20HZ הוא בין פי 2 (מינוס 6DB) עד פי 4 (מינוס 12DB). בוא נניח שה-10HZ מונחת אפילו במינוס 20DB הוא עדיין "בשרני" מספיק על מנת לזהות אותו.

אבל למה להרחיב? עובדה שאני עושה כך כבר שנים וזה עובד לעילא ולעילא.

[tnsilver]

אם הקלטת רצועה מתקליט, שמכילה תדרים בתחום השמע, אין בה (להלן המקור) תדרים שאמורים לגרום לתופעת תדר הרזוננס. המחט והזרוע לא מכירות את קבל הצימוד. זו תופעה שמתקיימת גם ללא הגברה בכלל והשפעתה היא מכנית על ה-cantilever הרבה לפני שכל קבל נכנס לתמונה. במילים אחרות, אם זה לא במקור (כלומר, לא עבר במעגל הכניסה - משום שלא היה מה שיעבור) - איך זה נמצא באנליזה?

[chalmh]

ה-CANTILEVER ינוע מכל אנרגיה שיכולה להזיז אותו. תנועת ה-CANTILEVER יוצרת תנודות יחסיות של המגנט והסליל בראש הפטיפון היוצרים את המתח החשמלי של הראש אותו מגבירים.
נכון שהראש מיועד להעברת תחום השמע כי אלו רוב התנועות של המחט על התקליט והן רצויות. אבל מה לעשות, הראש הוא לא רכיב "כליל השלמות" והוא גם מעביר תנודות נמוכות מתדר השמע וגם גבוהות מתדר השמע (בראשים מסויימים).
רזוננס של גוף הוא עובדה. גם זרוע הפטפון מקיימת כלל זה. כל IMPACT על הזרוע כגון תגובת קפיציות ה-CANTILEVER במעבר על "קניונים" והרים בתקליט מעוררים את הזרוע לתדר הרזוננס. הדבר דומה לפלוגת חיילים הצועדים על גשר. כל רקיעה עם הרגליים מרעידה את הגשר בתדר הנידנוד העצמי (לכן, על מנת למזער את התופעה מתקינים על גשרי ביילי מיתרי נידנוד).
בעוונות הזרוע גם תדר הרזוננס שלה "זולג" דרך תגובתיות ה-CANTILEVER היוצרים כא"מ בראש המוגבר (אם כי בעוצמה שונה ובדרל כלל נחותה מאות השמע עצמו) אותו ניתן בקלות לדלות ולנתח ספקטראלית.

אני לא מכיר את התקליט שבודק את רזוננס הזרוע (באופן אישי) וניתן לראות את זה בצורה חזותית (כנראה לא ברת מדידה אלא התרשמותית). כל תקליט מעורר את תדר רזוננס הזרוע כי אין תקליט בלי אותות חרוצים עליו ואין תקליט שהוא קדוח בול במרכז ואין תקליט שלא מעוות בציר Z. מספיק רק מעט מכל אחד מהמרעין בישין הללו כדי לדלות את תדר הרזוננס.

[tnsilver]

כן. לא חשבתי על זה כך. תודה!

תקליט הטסט פשוט למדי. הוא מכיל אות בתדרים של 20, 18, 16... 8, 6 הרץ שהקריין מדווח עליהם בכל פעם, לכחמש שניות, בליווי אות פיילוט בתדר 1K הרץ שניתן לשמוע. כשהזרוע מגיבה לתדר רואים זאת בבירור ושומעים את הרעידות של אות הפיילוט. קיימת גרסה לרזוננס אנכי ולרזוננס אופקי. את האופקי לא הצלחתי לראות כמעט אף פעם - אבל האנכי בולט מאוד.

[chalmh]

@tnsilver
·רזוננס אופקי אפשר לראות כאשר החור של התקליט לא קדוח במרכז והזרוע נעה לצדדים בעת הסיבוב. נכון שזאת תנועה יחסית "מעודנת" לאימפקטים בציר האנכי.

לתדר הרזוננס ועוצמתי יש השפעה ישירה וקריטית על הבסים בעיקר. האינטרמודולציה (האיפנון ההדדי) בין הרזוננס לבסים האמיתייים גורם למריחה של הבסים (פאזה כביכול לא יציבה של התדר כי יש סיכום/חיסור של העוצמות).

מבנה הזרוע הוא בעצם פשרה בין משקל נמוך ככל האפשר כדי שעירור תדר הרזוננס (מתגובת ה-CANTILEVER) יהיה מינימאלי, אך מאידך משקל קל של זרוע מעלה את תדר הרזוננס עצמו לכיוון תדר השמע.

לכן כל יצרן מוצא את האיזון המתאים ביותר בין משקל הזרוע והמרכיבים על מנת לעמוד בדרישה למינימום של עצמת תדר רזוננס ותדר רזוננס אופטימאלי.

אין לי בעיה לנתח לכל אחד מכם את תדר הרזוננס של הפטפון שלו אם אקבל קובץ שמע מוקלט (גם .320ב-MP3 יהיה מספיק טוב).
אני לא מתחייב לענות על כל הבקשות אם תהיה "הצפה" של בקשות. אני פשוט עסוק בעניינים נוספים ולא תמיד עיתותיי בידי.

[tnsilver]

בתדר הרזוננס ניתן לשלוט באמצעות התאמת ראש לזרוע. את היצרנים מנחה המסה האפקטיבית של הזרוע, כלומר מומנט האינרציה שלה ביחס לנקודת הציר, וזה כפי שציינת קודם לכן מושפע מההארכות השונות של הזרוע בשתי נקודות הציר, משקל הרכיבים השונים והאורך האפקטיבי. נוסחת החישוב לא סבוכה במיוחד אבל להגיע אל הנתונים קשה יותר - כאשר אינם מפורסמים. לפעמים פשוט צריך לפרק ולמדוד או לחשב הפוך מתדר התהודה. למסה האפקט' יש אפקט ישיר על תדר הרזוננס שהוא פונקציה של רמת קפיציות הראש. לזרוע 'קלה' מתאימים ראש קפיצי. לזרוע 'כבדה' ראש קשיח וכך משאירים את תדר הרזוננס בטווח הזהב.

שאלת השאלות היא מדוע יצרן א' שואף למסה אפקט' נמוכה (6.5 - 8 גרם) בעוד אחרים מסתפקים במסות אפקט' בינוניות (12 - 16.5 גרם) והתשובה לאלוהי האודיו. לדעתי זה פשוט עניין של אפנה. היום, עם החזרה לראשי MC קשיחים יחסית, יצרני היוקרה המובילים חזרו למסות האפקט' הבינוניות. באמצע שנות ה-70' כאשר Shure התחרו עם ה-V15 בסטנדרט האמריקאי של ה-681 וה-881 של Stanton עם קרוב ל-30 cu, היתה הערכה רבה לזרועות בעלות מסה אפקט' נמוכה, כמו לדוגמה SME 3009, או בשנות ה-80' ל'אלמנה השחורה' של אינפיניטי (שהיא דוגמה קיצונית למסה אפקט' נמוכה). כאמור, לטעמי, אלה הם פשוט שיקולי אפנת ראשים.

[nkorah]

בסופו של יום, הרבה יותר פשוט עם תקליט כיוון טוב

לגבי מסות זרוע ו"אופנות" - אתה לגמרי צודק טומי. בסופו של יום, ועם כל אהבתי לזרועות קלות (חלק גדול מזה קשור לאיך שהן נראות) - אני לא יודע להגיד שהן טובות יותר מזרועות כבדות, או להפך. לדוגמא, ה- Fidelity Research FR 64 היא זרוע מדהימה (עם ראש מתאים) וכנראה אחת הכבדות בזרועות המודרניות.

בסופו של יום, לשימושיות יש משקל (:lol: ) משמעותי לא פחות, וזרוע מודרנית, במשקל אפקטיבי בינוני, תעבוד היטב עם כמעט כל מחט, פרט למחטים הרכות מאוד של שנות ה- 70 (Stanton 881/681, ADC XLM, Shure V15 - ודומיהן), או לראשי MC "הסטוריים" כמו ה- SPU. זרוע קלה מאוד, בימנו, היא מאוד מגבילה, וכנ"ל זרוע כבדה (אם כי פחות).

והערת אגב - חלק גדול מהיצרנים בימנו לא מספקים נתונים אמינים לגבי קפיציות ראשים (ומחטים), או מסות אפקטיבות של זרועות. למה מבלבל אודיופילים עם כסף בכיס בעובדות?
בנוסף, הנתונים שכן מסופקים הם בד"כ לא לגמרי מדוייקים. מנסיוני מאז שאני מודד רזוננסים - הרזוננס בפועל כמעט אף פעם לא נופל איפה שהנוסחה אומרת שיפול. זה אומר שהזרוע הנה בעלת משקל אפקטיבי שונה מהנתון הנקוב, הראש בעל קפיציות שונה (את הראש קל לשקול), או שניהם...

[tnsilver]

בקשר לסטיות במדידות... ישנם תקנים שונים ליחידות קפיציות והתקן היפני מודד קפיציות ב-100 הרץ בעוד שהאירופאים מדווחים על קפיציות ב-10 הרץ. יחידות ה-cu הסטנדרטיות מתייחסות ל-10 הרץ. אין נוסחת המרה בין יחידות הקפיציות בתקנים השונים למרות שנהוג להכפיל את הראשון ב-1.5 עד 2 כדי להגיע לשני. כשמדובר בראשים יפנים - פשוט אין נתונים שתואמים את חישוב תדר הרזוננס ע"פ cu כגון בחישובים של VE.

באשר לזרועות... מסה אפק' של זרוע מחושבת לפי נוסחה (אין מנוס מלהציג אותה - מצטער):

[I(tot) = [m * r²] + [ Z * L²/3

החלק הראשון של המשוואה m * r² עוסק בחלק האחורי של הזרוע. הוא מתייחס למסה של המשקולת האחורית m כמכפלת ריבוע המרחק שלה r מציר הזרוע. החלק השני Z * L²/3 מתייחס למסה של החלק הקדמי Z כמכפלת ריבוע האורך האפקטיבי L המחולק ל-3. התוצאה היא תאוצה כוללת של שני חלקי הזרוע (אינרציה) בקג"מ בריבוע.

ההקשר לתוצאות המשתנות של מסה אפקט' בזרועות שונות תוך סתירה אפשרית לפרסומי היצרן טמון בפרמטר r או במילים אחרות, במרחק שבו נמצאת המשקולת האחורית מהציר. אף אחד לא מבטיח שהמרחק הזה זהה בין מדידות היצרן לבין הבדיקות הביתיות של תדר הרזוננס. אפשר לחשב מסה אפקטיבית כאשר המשקולת האחורית בכל נקודה אפשרית על הציר ולקבל תוצאות שונות. ייתכן שזה מסביר חלק מהסטייה...

[chalmh]

[chalmh]

[chalmh]

[chalmh]

[chalmh]

[BennyO]

בסופו של יום, הרבה יותר פשוט עם תקליט כיוון טוב

...

אשמח ואודה להמלצה/לינק על כזה.

[nkorah]

יש כאן קישור

[tnsilver]

בני, איפה היית עד היום?

http://www.ebay.com/sch/i.html?_nkw=Hif ... mfe=search

http://www.needledoctor.com/Hi-Fi-News-Test-Record

@nkorah הקדים אותי. שלו יותר זול...

[tomyeshuah]

@chalmh

מאיזה אלבום של אריק לביא שאול הביצוע החשמלי של "הסלע האדום" שהעלית בערוץ הנ"ל, וגם, מהי שנת ההקלטה?

תודה.

[chalmh]

@tomyeshuah
השיר (רצועה 8. ) מתוך האלבום "דיוקן" בהדפסת CBS משנת 1975.

את התקליט קניתי בעודי חייל .

[BennyO]

בני, איפה היית עד היום?

...

עם המשקל הדיגיטלי, הפרוטרקטור שהגיע עם הM97 והתקליט שדרים עם הצד הריק כדי לכוון אנטיסקייטינג...

[tomyeshuah]

@chalmh
תודה רבה.

נכון לעכשיו, ישנם שלושה ביצועי אולפן של אריק לאותו שיר, הידועים לי : ביצוע ה"בונגוס \ תוף ה-טבלה" מ-1958, הביצוע החשמלי מ-1975, וביצוע נוסף "גרסת הפסנתר" (כך כיניתיו - את שנת ההקלטה לא הצלחתי לפענח) שהעליתי, מתקליטון במצב איום: