סקירה מקצועית....שרק חידדה לי עוד דברים.....מעניינת.....מרתקת....ותמיד כף לקרוא אותך איתיי..
ביג לייק בריבוע .....
רפי_א


שלום גיאGuy1860 כתב:MartinHSabag
תודה עבור ההצעה ושאפו עבור הפתיחות אך האם ההצעה שלך בכלל רלוונטית למקרה שלנו? האם התלוננתי על כך שאיתי חזון טעה בכתבתו או שמא העלתי קובלנה לדבר אחר לגמרי?
yosihary
אני לחלוטין לא מסכים איתך. כל מה שכתבת נכתב על מנת למשוך אותי לדיון על הערת הביניים שלי שנכתב כ"אגב" שאני לא מסכים עם 60% מהדברים שנכתבו (ומדוע הנחת שנושא מהירות הדרייבר הוא אחד מהם?) אך תלונתי לאתר היתה עומדת בעינה (אם כי אולי פחות נחרצת) גם לו הייתי מסכים עם 100% מדבריו של הכותב.
במידה ותרצה שאתיחס למה שאני לא מסכים, אשמח לעשות זאת בפוסט ניפרד אך אין לכך כל קשר לתלונה שלי.
העובדה היא שהדברים שנכתבו הם נושאים שנויים במחלוקת והיו צריכים להיכתב כטור אישי ולא ככתבה מלמדת. כך מי שהיה קורא והיה רוצה להפוך את כותב הטור ליועץ שלו, היה יכול לעשות כך אך קורא מזדמן לא היה מתיחס לדעתו של הכותב כעובדה וכלל לא מנסה לראות את הצד האחר.
amira
לא ברור לי מה את רוצה ומדוע את כועסת. האם מהיום כל נושא הטוקבק יוגבל רק למי שכתב בעצמו כתבות? האם לדעתך ב-YNET רק כותבי ידיעות אחרונות יורשו לכתוב טוקבקים?
oris74
לא להסכים ב-100% עם מה בדיוק? האם הובאה איזושהי דעה בכתבה? אם כן אז פיספסתי. כשמפרסמים עובדות אין מקום להסכים או לא להסכים.....
Av1
ולא בכדי היחיד שהעלה דעה דומה לזו שלי הוא גם אחד מאנשי המקצוע היותר מוערכים בארץ....

אילפור כתב:הדעות המובעות במאמר הן דעתו של הכותב והן לגיטימיות כמובן.
אני אישית, מניסיון של כשלושים שנה אינטנסיביות בתחום, חושב בדיוק הפוך מרוב מה שכתוב בו.
מה שמפריע לי, זו ההתנסחות וההתייחסות: הכותב מתייחס לדעתו כאמת הבלעדית, מתייחס לכל דעה אחרת כדעה קדומה (ובשל כך לא לגיטימית) ולמי שמחזיק בדעה כזו לאדם לא ממש רציני (אחד שמאמין בדעות קדומות).
ה"דעה הקדומה" הזו, ברוב הנושאים עליהם נכתב, היא דעה שמחזיקים בה רוב הכתבים, הייצרנים, אנשי המקצוע והאודיופילים ה"כבדים" והמנוסים בעולם. מותר בהחלט לחלוק עליה, אבל להתייחס בצורה כזו זה לא נכון.
אביא דוגמא בודדת לטיעון בעייתי כבר בטיעון הראשון במאמר:
כולנו יודעים שעדיף שרמקול סנטר יהיה 100% זהה לרמקולים הקדמיים, וגם שזה לא סביר לבית נורמלי. זו גם הטענה שמועלית בכתבה למעלה, אבל מעבר לכך, את העניין הזו אמרו, כתבו, ניסחו וניסו כבר לפני 20 שנה. בקיצור, כולנו מסכימים על כך כבר מזמן.
אי לכך ברור לחלוטין, שהסנטר צריך להיות ממש ממש דומה לקדמיים. אם לא מבחינת גודל התיבה, לפחות מבחינת סוג היחידות וגוון הצליל. אז מה מתאים יותר: סנטר שייצר יצרן הקדמיים הספציפיים מתוך ניסיון לעשות בדיוק זאת, או סנטר שייצר יצרן אחר לגמרי שאמור להיות "תפור" על רמקולים אחרים לגמרי?
התשובה ברורה, לדעתי, והיא הפוכה למסקנת המאמר....
זו אחת הנקודות שאני מנסה להבהיר - אין צורך בהרצה, לכן 99% מהיצרנים לא טורחים בזה בכלל. היצרנים שכן טורחים, מנסים להראות חכמים בשקל, וזו כבר באמת דעתי.עכשיו יש לי שאלה פשוטה בקשר לנושא ההרצה ( אני אישית לא מאמין לו בגרוש וחצי ).
ליצרן ישנו אינטרס ברור להוציא את הרמקול במצבו האידאלי מהמפעל. לכן הוא מעוניין שהוא ישמע ב 100% כאשר הוא מגיע ליבואן ולתצוגה . מה הקשקוש הזה אני לא מבין? מה כל כך קשה למפעל לבצע את ההרצה לפני יציאתו ?...
הרצה יש להריץ לא אחרי יצור אלא אחרי שהרמקול עמד תקופה ארוכה ללא שימוש. גם אם מדובר ברמקול שהיה בשימוש 20 שנה ואחר כך עמד ללא שימוש כשנה. ברייק אין פחות מזה שהיה צריך לעשות בהתחלה אבל עדיין צריך.LiorShap כתב:תודה לאיתי חזום על עוד מאמר מעולה. פשוט כיף לקרוא![]()
עכשיו יש לי שאלה פשוטה בקשר לנושא ההרצה ( אני אישית לא מאמין לו בגרוש וחצי ).
ליצרן ישנו אינטרס ברור להוציא את הרמקול במצבו האידאלי מהמפעל. לכן הוא מעוניין שהוא ישמע ב 100%
כאשר הוא מגיע ליבואן ולתצוגה . מה הקשקוש הזה אני לא מבין? מה כל כך קשה למפעל לבצע את ההרצה
לפני יציאתו ?...
תמשיך לצחוק ואני אמשיך להנות.יותר מצחיק אותי כאשר מדובר על חיווט / ברווז או הבדיחה ההזויה ביותר - מעמד / ארונית....

לצערי אתה חוטא בדיוק באותו ליקוי שאתה כותב עליו.yosihary כתב:כל פעם שמישהו כותב דברים כנגד המיתוסים הנפוצים בעולם האודיו, אף אחד מאמיני המיתוסים אינו מסוגל להתמודד עם התוכן.
במקום זאת נטפלים ל:
"אני לא מסכים בכלל עם הכתבה, קישקוש"
"היית צריך לכתוב לדעתי" -
"הסגנון הוא מתנשא"
" ההתנסחות וההתיחסות"
"אתה כותב כאילו זו תורה מסיני"
"זה כבר ידוע באודיו ב- X השנים האחרונות"
"ראינו כבר שהכותב אינו מאמין בהבדלים בין - כבלים פלטות אבן, מה שתרצו"
"הרבי מלוב כבר הוכיח זאת בעבר"
אם תעברו על הרבה מהתגובות מסוג זה תראו שהן לפעמים חוטאות באותם הליקויים....

כל כך נכון. בדיוק ככה. כמו שרמקול שמאל אמור להיות זהה לרמקול ימין, כך גם רמקול סנטר אמור להיות זהה לימין ושמאל.Multimediaman כתב:ראשית, כתוב יפה.
שנית, יש הבדל בין "ניפוץ מיתוסים" ל"הבעת דיעה" והצגתה כעובדה![]()
שלישית, וזו קצת התקטננות, יש לא מעט חומרים של מוסיקה רב ערוצית, ובה בהחלט, בחלק גדול מהכותרים, המיקסינג הוא כזה רצוי שהרמקולים יהיו מאותה סידרה (כפי שבסטריאו תעדיף שני רמקולים זהים)....

1. מצטער, אין "עובדות טכניות" כאלה לדעתי. הניסוח שלך: "מה שאני חושב זה כמו 2+2 ומי שחושב אחרת לא מבין כלום", הוא ממש לא מכובד, וכמובן, ממש לא משכנע.HazooM כתב:כל הזמן רושמים פה שהסעיפים במאמר הם דעתי האישית, אבל הם לא. אני מסתמך בראש ובראשונה על עובדות טכניות מתחום הרמקולים, עובדות שישעממו את הקוראים וממש לא מעניינות את האודיופילים. 2+2 זה 4. זו עובדה, לא דעה אישית. לא מסכימים? בהצלחה.
זו אחת הנקודות שאני מנסה להבהיר - אין צורך בהרצה, לכן 99% מהיצרנים לא טורחים בזה בכלל. היצרנים שכן טורחים, מנסים להראות חכמים בשקל, וזו כבר באמת דעתי.עכשיו יש לי שאלה פשוטה בקשר לנושא ההרצה ( אני אישית לא מאמין לו בגרוש וחצי ).
ליצרן ישנו אינטרס ברור להוציא את הרמקול במצבו האידאלי מהמפעל. לכן הוא מעוניין שהוא ישמע ב 100% כאשר הוא מגיע ליבואן ולתצוגה . מה הקשקוש הזה אני לא מבין? מה כל כך קשה למפעל לבצע את ההרצה לפני יציאתו ?......
בשביל הרצה לרמקול צריך ״לסחוב״ את הארגז ?? ועל איזה אולם אתה מדבר ?אילפור כתב:HazooM כתב:כל הזמן רושמים פה שהסעיפים במאמר הם דעתי האישית, אבל הם לא. אני מסתמך בראש ובראשונה על עובדות טכניות מתחום הרמקולים, עובדות שישעממו את הקוראים וממש לא מעניינות את האודיופילים. 2+2 זה 4. זו עובדה, לא דעה אישית. לא מסכימים? בהצלחה.
זו אחת הנקודות שאני מנסה להבהיר - אין צורך בהרצה, לכן 99% מהיצרנים לא טורחים בזה בכלל. היצרנים שכן טורחים, מנסים להראות חכמים בשקל, וזו כבר באמת דעתי.עכשיו יש לי שאלה פשוטה בקשר לנושא ההרצה ( אני אישית לא מאמין לו בגרוש וחצי ).
ליצרן ישנו אינטרס ברור להוציא את הרמקול במצבו האידאלי מהמפעל. לכן הוא מעוניין שהוא ישמע ב 100% כאשר הוא מגיע ליבואן ולתצוגה . מה הקשקוש הזה אני לא מבין? מה כל כך קשה למפעל לבצע את ההרצה לפני יציאתו ?......
2. כבר ממה שאתה כותב כאן, בכל כך הרבה ביטחון על הסיבות להרצה או אי הרצה מראה שאתה לא ממש מצוי בתחום. הסיבה שאין הרצה היא כלכלית בלבד. ליצרן שמייצר 300 זוגות רמקולים לחודש למשל, דרוש אולם גדול מספיק להכיל אותם, עובדים שיסדרו אותם, מגברים שיגבירו, עובדים נוספים שיחברו את כל החיבורים וידאגו לתקינות הציוד, איוורור ומיזוג בשל החום שייווצר, לקיחה בחשבון של פגיעות פיזיות בשל שינוע מהמחסנים לחדר ההרצה וחזרה, וכ"ו. כל זה עולה כסף ויעלה את מחיר הרמקול....

נו וכל רעיונות הדולבי וה DSP הם לא המצאה?HazooM כתב:רמקולים קדמיים זקוקים לרמקול סנטר תואם ומאותה הסדרה של היצרן > לא נכון
רמקול סנטר הוא "המצאה" של עולם האודיו הביתי....
אתה צודק שזה רמקול בפני עצמו ואף סידור האלמנטים משפיע עוד מעבר אך עצם זה שאילו אותם האלמנטים והרכיבים אז זה הכי קרוב לקדמיים מבחינת גוון הסאונד והאיזון שלוHazooM כתב:"אז מה הבעיה אתם שואלים? הרי היצרן דאג "שאופי הסאונד" יהיה תואם לא? הוא דאג שהסנטר ישתמש באותם הוופרים והטוויטרים לא? זה חייב להיות תואם. מממ... לא.
רמקול סנטר הוא אמנם רמקול שבדר"כ משתמש בטוויטר זהה ובוופרים דומים, אך בפועל מדובר על רמקול אחר לגמרי. הסנטר כולל תיבה שונה, וופרים/טוויטרים בסידור שונה, קרוסאובר (מפצל תדרים) שונה, פיזור סאונד שונה, רגישות שונה, עכבה שונה, מיקום שונה ובקיצור, רמקול אחר לגמרי."...
מה שאתה מתאר מתאים מאוד לסביבה מאוד קטנה = קרובה = Near field ובמערכת מאוזנת ובסלון ממוצע הדבר פחות מודגש.HazooM כתב: לרמקול הסנטר הנפוץ יש בעיה נוספת. כמעט כל דגמי הסנטר מגיעים בתצורת וופר/טוויטר/וופר, כלומר טוויטר שיושב בין שני וופרים. הסידור נפוץ גם ברמקולים רגילים, אבל פה לוקחים את הרעיון ומניחים אותו על הצד. מה לא בסדר בזה? אם יושבים ישר מול הטוויטר הכל טוב ויפה, אבל ברגע שזזים לצדדים נוצר "שקע" בעקומת ההיענות של הרמקול (ה Frequency response) באזור נקודת החיתוך בין הוופרים לטוויטר, וזה מקלקל את האיזון הטונאלי של הרמקול. עכשיו תדמיינו משפחה או חברים שצופים יחדיו בסרט, כמה מהם יושבים בדיוק מול הסנטר? הבנתם את העיקרון....
לא הייתי מגדיר זאת כך, הייתי מגדיר שיש סאבים יותר אגרסיביים ויש שפחות, את אילו האגרסיביים הייתי משייך לקולנוע ביתי ואת ה"רכים" סטריאו.HazooM כתב:סאבוופרים מתחלקים לשניים - אלו שמיועדים למוזיקה, ואלו שמיועדים לקולנוע ביתי > לא נכון...
צודקHazooM כתב:מספיק שחדר ההאזנה ו/או המיקום לא אידיאלי וגם סאבוופר מעולה ישמע גרוע, בומי, קופסאתי, ולא מאוזן....
את הפסקה הזו אני מציע לגזור ולמסגרHazooM כתב: "דבר נוסף שמשפיע על הנושא הוא כמובן המוניטין של היצרנים.
אם מגאזינים/אתרים שונים טוענים שסאבוופרים של יצרן XXX הם מעולים במוזיקה, הרי ברור שאותו יצרן יודע משהו שאחרים לא יודעים, נכון? אם יצרן כלשהו מייצר רמקולים שחורים, גדולים, עם שופרים וטבעות אדומות מסביב לוופר, אז הסאבוופרים שלו בטח מתאימים רק למוזיקה אלקטרונית "ובום בום" לא? ממש לא ואני למדתי את זה מניסיון. אני תמיד משתדל לומר, תנסו לשים דעות קדומות בצד ולפעמים תופתעו לטובה, כי לא רק שף אחד יודע להכין פסטה טעימה. "...
מסכיםHazooM כתב: וופר ברמקול/סאבוופר שפונה כלפי מטה אינו מתאים לפנות קדימה > לא נכון....
מסכיםHazooM כתב:ההשפעה היחידה תגיע מהחדר עצמו והקרבה לקירות/ריהוט. זה לא עניין של יותר טוב ופחות טוב, יותר מומלץ ופחות מומלץ, אלא עניין של תוצאה שונה....
התוצאה השונה היא הלא נכונה.HazooM כתב: "הנושא תופס גם בכל הקשור ל Port - קרבה שלו לקיר אינה באמת בעייתית, וההבדל בין הנחה 10 ס"מ מהקיר או 30 ס"מ מהקיר היא שוב פעם עניין של תוצאה שונה, "...
ו... אז...? בדרך הכלל רמקולים כאילו תוכננו והותאמו לכך מלכתחילה.HazooM כתב:"הרי ישנם רמקולים/סאבוופרים עם Port תחתון שנמצא כולה כמה ס"מ מהרצפה."...
כן תלוי ואפילו מאוד והדוגמה שהבאת אינה יכולה להעיד באופן גורף לכךHazooM כתב: ארבעה סאבוופרים עדיפים על אחד או שניים > תלוי...
יש הבדלים של גווני צליל לגבי מידים שנעים {עם סראונד} / וואפרים אני מסכים אם כי לא באופן גורף, ישנם אלמנטים מחומרים ספציפיים אשר להם גוון סאונד ייחודי.HazooM כתב:וופר/טוויטר עם ממברנה מחומר X נשמע יותר "מוזיקלי/מפורט/מהיר/וכו" מוופר עם ממברנה מחומר Y > לא נכון....
נכוןHazooM כתב:תיבות Ported פחות "מהירות" מתיבות סגורות > תלוי...
מסכים אם כי מניסיוני באלמנט גדול צריך הגברה יותר חזקה בכדי להפיק מהירותHazooM כתב:ככל שהדרייבר ברמקול בקוטר גדול יותר, הוא "איטי" יותר > לא נכון...
רמקולים גדולים בחללים קטנים יוצרים הרבה מאוד בעיות שקטנים לא יעשו, ובכדי ל"תקן" את הבעיות צריך להשקיע הרבה מאוד ואין היגיון בכך, זה ממש כמו לקחת אוטובוס ולהתחיל לנסר אותו לפרייבט.HazooM כתב:רמקולים גדולים לא מתאימים לחדרים קטנים > תלוי
כולנו מכירים את המשפט "הרמקולים גדולים על החדר", אבל הבעיה פה היא לא הרמקולים אלא החדר. רמקול גדול פשוט מסוגל לרדת יותר נמוך בבסים, הוא לא זקוק למרחב בשביל להגיע לתוצאה אידיאלית (עקב גודלו הפיזי), אלא בגלל הבעיות שחדרים קטנים יוצרים בבסים - התדרים הנמוכים....
מה זה "נמוך יותר"? יותר ממה? מ 60Hz ?100, 200? מה זה קטן לזה? 4X3 או 5X4 ?...HazooM כתב:הרבה רצפתיים הם בעצם גרסה גדולה למדפיים קיימים, והם אינם זקוקים לחדר גדול יותר מדגמים מדפיים בשביל להישמע טוב. חדר קטן הוא בעייתי לכל רמקול, מדפי ורצפתי, וברגע שרמקול מסוגל לרדת נמוך יותר, חדר קטן פשוט יעצים את הבעיות בתדרים הנמוכים....
אז כהגדרתך KEF Reference 205/2 ישמעו זהה כמו Sonus Faber Electa Amator II באותו החלל ואף הסונוס ישמעו יותר גרוע?HazooM כתב:בהנחה ויש לנו רצפתי ומדפי שמפיקים את אותו טווח תדרים, המדפי "יסבול" בחדר קטן בדיוק כמו הרצפתי....
נכון וניתן לאזן זאת במקרים מסוימים ע"י ציודים בהתאמה לכיוון טעמו של המאזין.HazooM כתב:בעיה נוספת היא העובדה שישנם רמקולים, גם קטנים וגם גדולים, שמתוכננים מלכתחילה עם עקומת בס מודגשת/פחות מודגשת,...
זה מאוד תלוי.HazooM כתב:הבעיה הראשונה שבולטת בחדרים קטנים היא כמובן הבסים, > לא תמיד,...
HazooM כתב:אבל דבר נוסף שצריך להתחשב בו היא החזרי סאונד בעקבות קרבה לקירות, וכאמור, בחדרים קטנים הנושא בולט יותר מאשר בחדרים גדולים, כאשר גם זה ללא קשר לגודל הרמקול....
יש לך הסבר יפה אבל מה לעשות שלפי ניסיוני זה לא נכון, ייתרה מכך לא ברמקולים חדשים אלא בכל ציוד אודיו שלא הופעל חודש צריך כבר הרצה {לאוזני הדבר שמיע מאוד} גם אם הוא בן עשרות שנים.HazooM כתב:רמקולים חדשים זקוקים "להרצה" על מנת להגיע למיטב הביצועים > לא נכון...
כל אחד ורגישות אוזניוHazooM כתב: מניסיון שלי, כאשר אני מתחיל לעבוד על ביקורת כלשהי יצא לי לא מעט פעמים לקבל רמקולים חדשים באריזה, ואני אומר בלב שלם, הסאונד שלהם לא השתנה במאומה גם אחרי מאות שעות של עבודה....
אמת שיש בכך הרבה מהפן הפסיכולוגי ויש בכך גם עניין של הרגל למצב אבל יש גם שינויים שמיעים {לא כולנו מסובביםHazooM כתב:נו בכל זאת, מה אם כל אלו שטוענים שהם שמעו הבדלים מדהימים לפני ואחרי "הרצה"? ובכן, מה שכן יכול לקבל "הרצה" הוא המוח שלנו (לא האוזניים), והעובדה הפשוטה שלאחר זמן מה הוא מתרגל לסאונד החדש של זוג רמקולים שאינם מוכרים לנו, אבל האמת היא שזו כבר גלישה לתחום אחר......
זו כבר המלצה יותר נכונה וגישה יותר בריאהHazooM כתב: ההמלצה שלי, אם רכשתם זוג רמקולים חדשים אל תבזבזו זמן ואנרגיות על "כמה הרצה צריך" או "האם הרצתי אותם מספיק", אלא פשוט תאזינו להם ותהנו מהרכישה....
מסכים ולא מסכים , אפשרי ללמוד על רמקולים מהנתונים אבל אין תחליף להאזנה, התאמה והכוונה.HazooM כתב:מדידות של רמקולים לא מראות כלום על איך הרמקול נשמע > לא נכון...

אני חושש שאתה לא מתמצא בעלויות ייצור ובכלכלה שמאחוריהם.LiorShap כתב:בשביל הרצה לרמקול צריך ״לסחוב״ את הארגז ?? ועל איזה אולם אתה מדבר ?אילפור כתב:HazooM כתב:כל הזמן רושמים פה שהסעיפים במאמר הם דעתי האישית, אבל הם לא. אני מסתמך בראש ובראשונה על עובדות טכניות מתחום הרמקולים, עובדות שישעממו את הקוראים וממש לא מעניינות את האודיופילים. 2+2 זה 4. זו עובדה, לא דעה אישית. לא מסכימים? בהצלחה.
זו אחת הנקודות שאני מנסה להבהיר - אין צורך בהרצה, לכן 99% מהיצרנים לא טורחים בזה בכלל. היצרנים שכן טורחים, מנסים להראות חכמים בשקל, וזו כבר באמת דעתי.עכשיו יש לי שאלה פשוטה בקשר לנושא ההרצה ( אני אישית לא מאמין לו בגרוש וחצי ).
ליצרן ישנו אינטרס ברור להוציא את הרמקול במצבו האידאלי מהמפעל. לכן הוא מעוניין שהוא ישמע ב 100% כאשר הוא מגיע ליבואן ולתצוגה . מה הקשקוש הזה אני לא מבין? מה כל כך קשה למפעל לבצע את ההרצה לפני יציאתו ?......
2. כבר ממה שאתה כותב כאן, בכל כך הרבה ביטחון על הסיבות להרצה או אי הרצה מראה שאתה לא ממש מצוי בתחום. הסיבה שאין הרצה היא כלכלית בלבד. ליצרן שמייצר 300 זוגות רמקולים לחודש למשל, דרוש אולם גדול מספיק להכיל אותם, עובדים שיסדרו אותם, מגברים שיגבירו, עובדים נוספים שיחברו את כל החיבורים וידאגו לתקינות הציוד, איוורור ומיזוג בשל החום שייווצר, לקיחה בחשבון של פגיעות פיזיות בשל שינוע מהמחסנים לחדר ההרצה וחזרה, וכ"ו. כל זה עולה כסף ויעלה את מחיר הרמקול....
אי אפשר להכניס לקו ייצור מכונה שמזיזה את הרמקול כפי שהמוזיקה עושה ?
מה מדובר בפיתוח גרעיני ?
...
