משכורות הבכירים בעד או נגד?

moco · שליחה 05/04/2011 1:15

Meidan כתב:אני לא מדבר על חברות ממשלתיות, כמעט כל חברה ממשלתית (מלבד הבסיס של צבא/משטרה/מערכת משפט) היא לא מוסרית מהסיבה שהיא משתמשת בכח של הממשלה כדי לגנוב כסף מהאזרחים ולשלם משכורות לעובדים שלה.
בלי להכנס בכלל לחוסר היעילות האינהרנטי לכל גוף ממשלתי.

בנוגע לחברות ציבוריות, יש להן בעלי מניות, ולהם יש את כל הזכות להיות מעורבים. להשתתף באסיפות או למכור את המניות שלהם אם הם חושבים שבכיר מקבל שכר לא הוגן.
אם אין לי אף מניה בחברה X, אין לי שום זכות להיות מעורב.
...

קודם כל, אין כמעט אזרח שאין לו מניות בחברות הציבוריות הגדולות דרך קרנות הפנסיה, הביטוח וההשתלמות.
כדי להגן על המשקיע הקטן יש ים של תקנות שמגבילות את מה שחברה ציבורית יכולה לעשות.
אין משהו מיוחד בשכר הבכירים שעושה את זה ל"עיניין פרטי" בין ההנהלה לדירקטוריון ולבעלי המניות הגדולים בלבד.
חברה שרוצה שלא ידחפו את העף לעיניינים שלה שתישאר פרטית ולא תנפיק. זה כמובן לא יקרה, כי קודם כל הן מעונינות בכסף של הציבור כהשקעה.

שליחה 05/04/2011 2:33

מבלי להתעמק בנושא:
אין לי בעיה שיגבילו בתנאי שיאפשרו הענקת בונוסים לפי ביצועי החברה.

הרי מלכתחילה הרעיון הוא שמשתלם לשלם יותר למנהל שגם יכניס לחברה יותר כסף, אז ששני הדברים יהיו קשורים זה לזה בצורה ישירה.

שליחה 05/04/2011 7:03

כאן כל הבעיה. בחברות צבוריות קיימים 3 גופים האמורים לנהל, לפקח ולקבוע מדיניות. הראשון והבעייתי מכולם הוא הנהלת החברה כשבראשה נמצא בדרך כלל בעל השליטה בחברה שהוא המחזיק העיקרי ברוב המניות. במילים אחרות, הבכירים. זהו הגוף המנהל את החברה על בסיס יום יומי וגם הגוף היוזם מהלכים.

הגוף השני הוא דירקטוריון החברה האמור לאשר את פעולות ההנהלה. גוף זה מתאסף אחת לרבעון כדי לאשר את הדוחות הכספיים, לאשר בונוסים, לאשר מהלכים שיזמה ההנהלה או לדון בכל נושא אחר העולה לסדר היום. הוא גם יכול להתאסף לפי הצורך לפי זימון של יו"ר הדירקטוריון. הוא מורכב מנציגי ההנהלה, אנשים חיצוניים שנבחרו בשל קשריהם או יכולותיהם ונציגים מטעם הציבור האמורים לייצג את האינטרסים של כלל בעלי המניות.

הגוף השלישי הוא אספת בעלי המניות שמתכנסת כאשר יש צורך על פי חוק או על פי תקנון החברה לקבל החלטות ברוב קולות של בעלי המניות.

לכאורה המצב מאפשר ייצוג נאות לכולם ושההחלטות ייטיבו עם כלל בעלי המניות. אז איפה הבעיה?

הבעיה היא שמדובר באותם אנשים כל הזמן. כפי שצויין קודם, בעלי המניות העיקריים עם קרנות ההשקעה, חברות הביטוח והבנקים. גם הדירקטורים שאינם עובדי החברה הם לעיתים קרובות בעלי תפקידים בכירים בחברות אחרות. תכניס את כולם בחדר אחד ואין להם שום בעיה לחלק ביניהם את הכסף של הציבור וזה מה שקורה במקרים של אישור הבונוסים המנופחים שאין להם שום קשר לבצועי החברה. ראה מקרה אל-על למשל.

מקרים אחרים נפוצים הם החלטות על חלוקת דיבידנדים. לכאורה מהלך המיטיב עם כלל בעלי המניות. אבל מה שקורה הוא שחלוקת הדיבידנדים היא בעיקר כדי לשלם בחזרה לבעל המניות העיקרי על רכישת הבעלות בחברה ושאותה בעלות נרכשה בדרך כלל על מכספים של הלוואות מהבנקים. כך שהטייקון בעצם קנה את החברה מכספים לא שלו ומשלם את ההלוואה בחזרה גם מכספים שהיו אמורים לסייע לחברה לגדול ולהתפתח (או להגדיל את המשכורות ולשפר את תנאי התעסוקה של הזוטרים). כל הכסף ששימש את המהלכים האלו הם הכספים שלי ושלך שהיו מושקעים בקרנות ובפקדונות הבנקים אבל אנחנו לא נראה מזה גרוש. ראה מקרה פרטנר למשל.

מי שאמור לפקח על הקרקס הזה היא הרשות לניירות ערך הפועלת במסגרת החוק. כרגע אין שום חוק שיכול להכריח את בעלי החברות הציבוריות להיטיב עם העובדים הזוטרים או להכריח חברה לשלם בונוסים ולחלק בונוסים רק בתנאי שזה לא דופק את האזרח הקטן וגם לא יחוקקו חוק כזה. מקסימום יגבילו קצת פה ושם אבל ישועה אמיתית תתרחש רק אם יפרקו את הריכוזיות של הכלכלה בישראל וזה לא יקרה בחיים בתנאי הקשרים של הון-שלטון הקיימים כיום.

sufgi123 · שליחה 05/04/2011 7:46

Nunatak כתב:מבלי להתעמק בנושא:
אין לי בעיה שיגבילו בתנאי שיאפשרו הענקת בונוסים לפי ביצועי החברה.

הרי מלכתחילה הרעיון הוא שמשתלם לשלם יותר למנהל שגם יכניס לחברה יותר כסף, אז ששני הדברים יהיו קשורים זה לזה בצורה ישירה.
...

אין לי בעיה שיתגמלו את המנהל, אבל זה עדיין לא מתנגש עם הרעיון שכל תגמול של המנהל מחייב תגמול של יתר העובדים.
הצלחת החברה תלוייה בעובדים לא פחות מאשר במנהל, הרי הם אלה שמיישמים בפועל את מדיניות המנהל.
לבוא ולומר שזה שוק חופשי ושהעובד לא חייב להשאר בחברה זה לא בדיוק נכון. הרי אנשים לא ששים להתפטר ממקום עבודה (במיוחד עם המצב הכלכלי של היום), בכל זאת יש לאנשים משכנתא,התחייבויות וכו' .
כל מה שנשאר לעובדים זה להתמרמר ולראות איך ההנהלה הבכירה גוזרת קופונים.
במקרה כזה צריך את המדינה שתדאג להם בעזרת חקיקה.

כמובן כל מה שאני מעלה כאן הוא בגדר פנטזיה , בצורה שבה מתנהלות ממשלות ישראל, לבעלי ההון יש המון כח בקבלת החלטות הממשלה.

Meidan · שליחה 05/04/2011 19:32

moco כתב:
Meidan כתב:אני לא מדבר על חברות ממשלתיות, כמעט כל חברה ממשלתית (מלבד הבסיס של צבא/משטרה/מערכת משפט) היא לא מוסרית מהסיבה שהיא משתמשת בכח של הממשלה כדי לגנוב כסף מהאזרחים ולשלם משכורות לעובדים שלה.
בלי להכנס בכלל לחוסר היעילות האינהרנטי לכל גוף ממשלתי.

בנוגע לחברות ציבוריות, יש להן בעלי מניות, ולהם יש את כל הזכות להיות מעורבים. להשתתף באסיפות או למכור את המניות שלהם אם הם חושבים שבכיר מקבל שכר לא הוגן.
אם אין לי אף מניה בחברה X, אין לי שום זכות להיות מעורב.
...
קודם כל, אין כמעט אזרח שאין לו מניות בחברות הציבוריות הגדולות דרך קרנות הפנסיה, הביטוח וההשתלמות.
כדי להגן על המשקיע הקטן יש ים של תקנות שמגבילות את מה שחברה ציבורית יכולה לעשות.
אין משהו מיוחד בשכר הבכירים שעושה את זה ל"עיניין פרטי" בין ההנהלה לדירקטוריון ולבעלי המניות הגדולים בלבד.
חברה שרוצה שלא ידחפו את העף לעיניינים שלה שתישאר פרטית ולא תנפיק. זה כמובן לא יקרה, כי קודם כל הן מעונינות בכסף של הציבור כהשקעה.
...

צודק. אבל צריך לרדת לשורש הבעיה.
הבעיה היא שהממשלה בעצם מכריחה אותך להשקיע בחברות הנ"ל דרך הטבות מס, הגבלים, אישורים וכו'.
אם הייתי יכול לבחור לבד את הדרך בה אני חוסך, הייתי יכול לתגמל/להעניש חברות ציבוריות בקלות.

amiti · שליחה 05/04/2011 23:00

הגבלת שכר שרירותית בעייתית. הגבלה שמשקללת את ההמשכורות הנמוכות ביותר מול הגבוהות ביותר בגוף כלכלי אחד נכונה יותר. קשה לקבל מקומות שבהם עובדים זוטרים מקבלים שכר מינימום ופחות מזה ואילו המנכ"ל מקבל מליונים. האטימות שבחלוקה כזו זועקת לשמיים : בחלקיק משכורת של אותו מנכ"ל ניתן לשפר באופן משמעותי את משכורות הזוטרים ועדיין לשמור לו נתח יפה. ההיגיון הכלכלי גם הוא מבוסס - ככל שליותר עובדים יהיה יותר כסף כך תגדל הצריכה הפרטית שתרחיב את המשק ואת הצמיחה.

oferlaor כתב: 3. מה אכפת לנו כמה האנשים הללו מקבלים בפועל? זה פופוליזם זול לחשוב שזה שיש מישהו אחד בחברה שמרוויח הון עתק באמת משפיע משמעותית על כל האחרים. לרוב מדובר על חברות עם אלפי עובדים. אם יודידו למנכ"ל את המשכורת ל-0, כל עובד ירוויח בסביבות 100 ש"ח יותר. כלומר, זה לא ממש ישנה את המאזן של אף אחד.
...

אם ייקחו מליון אחד לאדם שמקבל 20 מליון יוכלו לתת לאלף אנשים עוד אלף שקל למשכורת. אם יקחו 19 מליון יוכלו להוסיף ל-19,000 איש עוד 1000 שקל , וגם מליון בשנה - זו עדיין משכורת שניתן (אני חושב) להתקיים ממנה. האם זה פופוליזם או חשבון פשוט?

משכורות הענק הם ביטוי מרכזי לתהליכים שהביאו את החברה הישראלית לפערים כל כך עמוקים. העניין הוא שהרבה לא מבינים שהמקור לכל השכר הן לבכירים והן לזוטרים בסופו של דבר מגיע מסל אחד. ברגע שחלק מזערי מהאוכלוסיה לוקח סכומי עתק (בדרכים שונות) כלומר - את רוב הכסף , להמון נשארים רק פירורים שעליהם צריכים להלחם. אנחנו שמחים בשמחת המליארדים החדשים שנולדים חדשות לבקרים בישראל - אך מליארדי השקלים שלהם במידה רבה מגיעים מהצניעות שבה ההמונים נאלצים לגזור על עצמם. כמובן - זו השיטה הקאפיטליסטית שכנראה תשאר איתנו אך כאשר צד אחד של המשוואה מייבש את הצד האחר שלה משהו כנראה מקולקל. למדו אותנו שזו הדרך היחידה האפשרית , אך הפלא ופלא ישנן מדינות מערביות שבהן המצב שונה , כלומר הפערים בשכר לא מטורפים כמו אצלנו, ועדיין קיימת בהן יציבות וצמיחה כלכלית.