בוא נתחיל בהבהרה קטנה, אני לא חולק על erezsolan מכיוון שאכן מקריאת מסמכים ופוסטים מקצועיים תמיד מוזכר כי RAID 5 יפזר את ה PARITY שלו על כל הדיסקים המשתתפים באותו רייד, אך אף אחד מהפוסטים לא מזכיר מהי הסביבה הנתונה אלא מדבר רק על סוגי ההגנה בצורה כללית, בעקבות זאת חשוב להעלות פה כמה נקודות שאולי ייעזרו להבהיר למה אני מתכוון.
בואו נקח לדוגמא דיסק טיפוסי של 1TB, אותו הדיסק הוא בעל קצב נתונים (פנימי) של בערך 60MB לשניה, עכשיו בואו נניח שאותו הדיסק משתתף ברייד 5 טיפוסי של 4+1 (המינימום הוא 3 דיסקים אבל אני בא מעולם האיחסון ואצלנו הסטנדרט הוא 5 דיסקים) כלומר 5 דיסקים כפול 60 מגה בייט לשניה ייתנו לנו בעולם אידיאלי 300 מגה בייט לשניה, ואתם אומרים וואוו המון!
אך בואו נפחית לרגע את ה 25% OVERHEAD שיש ל Raid5 ואנחנו צריכים לקבל 225 מגה בייט בשניה של BANDWITH בואו גם נוריד עוד 25% לכתיבות PARITY ועוד מני מריעין בישין שאני אפרט בהמשך ואנחנו כבר בסביבות ה 150 מגה בייט לשניה, עכשיו בואו נראה משתמש מערך מבוסס תוכנה שהצליח להגיע למספרים הנ"ל אפילו בהעתקות פנימיות, לא קיים! למה? כי מערכת מבוססת תוכנה לא מסוגלת לתמוך בעיבוד PARITY שלRaid 5 מהיר כל כך ולכן היא בד"כ מגבילה אותו לדיסק בודד, ולכן המספרים שבד"כ תראו ממערכת כזאת בהגנת Raid 5 היא 60-80 מ"ב לשניה שהם הרוחב פס של דיסק בודד אם הוא מנוצל כראוי ע"י המערכת.
עכשיו נשליך את כל הכתוב מעלה על Raid 5 כאשר אנחנו כותבים מידע במערכות מבוססות תוכנה הפקטור המשמעותי בכתיבה תאמינו או לא אלו חישובי ה PARITY, כי לכתוב סתם מידע לדיסק כל אחד יכול, אבל כתיבת PARITY היא שונה בתכלית מכתיבה רגילה, על כל כתיבה טיפוסית של 8K צריך להיות מנגון אשר:
1. מוודא את הכתיבה
2. מוודא שנכתב ביט PARITY תואם במיקום הנכון
3. מנגנון שדואג לפיזור כתיבות ה PARITY בסדר הנכון
4. מנגנון שעובר ובודק את רציפות הכתיבות ומדווח תקלות – Stripe consistency
בהנחה שאלו מתבצעים בתוכנה בלבד ללא תמיכה של בקר חומרה ייעודי, המעבד וראשי הדיסקים פשוט לא יעמדו בעומס, מכיוון שכל מה שהמעבד והדיסקים יהיו עסוקים בו יהיה פשוט לשלוח אינסוף פקודות (בהנחה שאנחנו רושמים באופן רציף – סוג הכתיבות הכי קל!) של הכתיבות וחישובי ה PARITY ולקבל עליהם במינימום לפחות את חלק מ שלושת האישורים הבסיסיים שהוזכרו מקודם,
עכשיו בהנחה שה PARITY אכן סובב את כל הדיסקים, ובהנחה שבנוסף לחישובים ישנה גם מערכת ההפעלה של ה RAID שלא חס וחלילה נשכח שהעומס גם עליה הוא בלתי רגיל, לא אפקטיבי עד לא אפשרי למערכי ה RAID מבוססי תוכנה ללא סיוע חומרה לכתוב CHANK של PARITY על כל דיסק במערך תוך כדי העבודה.
הבעיה נפתרה ע"י כך שברוב מערכי התוכנה ישנו דיסק יעודי אשר מתעד את רישומי ה PARITY, כאשר הדבר מתבטא בחיסכון משמעותי של הפעולות המוזכרות. חלקכם יקרא לו RAID4 כמו שהזכיר המשתמש erezsolan חלקכם אשר מכירים מערכות איחסון מבוססי חומרה יקראו לו RAID3 – אבל מדובר בסה"כ בישומים שונים של RAID5 כאשר בכל מקרה אם נאבד דיסק אחד במערך אנחנו במצב Degraded וכאשר נאבד את הדיסק הבא אחריו אנחנו עמוק בח!$%& א.
לסיום אני מקווה שכולנו מבינים שאנחנו לא מתעסקים פה בדיסקים של 15K עם INTERFACE של FIBER ואו SAS במהירויות של 4GB ואו 6GB, אנשים בונים מערכים מבוססי תוכנה עם דיסקים של SATA במהירות 7200RPM עם מנגנון CACHING ו queue פנימי הבסיסיים של הדיסקים, כמו כן אלו דיסקים המצטיינים בעיקר בכתיבות רציפות sequential כאשר כתיבות RANDOM כלומר אקראיות פשוט "יהרגו" את הדיסק וזמני התגובה שלו יהיו לא אפקטיביים בעליל! – גם לא למערך הבסיסי שבבסיסי של RAID5 עם PARITY מפוזר על פני כמה דיסקים.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.
NAS בסביבות 50 TB עצות
אהבתי ועכשיו לשאלות:kaplaey2 כתב:בוא נתחיל בהבהרה קטנה, אני לא חולק על erezsolan מכיוון שאכן מקריאת מסמכים ופוסטים מקצועיים תמיד מוזכר כי RAID 5 יפזר את ה PARITY שלו על כל הדיסקים המשתתפים באותו רייד, אך אף אחד מהפוסטים לא מזכיר מהי הסביבה הנתונה אלא מדבר רק על סוגי ההגנה בצורה כללית, בעקבות זאת חשוב להעלות פה כמה נקודות שאולי ייעזרו להבהיר למה אני מתכוון.
בואו נקח לדוגמא דיסק טיפוסי של 1TB, אותו הדיסק הוא בעל קצב נתונים (פנימי) של בערך 60MB לשניה, עכשיו בואו נניח שאותו הדיסק משתתף ברייד 5 טיפוסי של 4+1 (המינימום הוא 3 דיסקים אבל אני בא מעולם האיחסון ואצלנו הסטנדרט הוא 5 דיסקים) כלומר 5 דיסקים כפול 60 מגה בייט לשניה ייתנו לנו בעולם אידיאלי 300 מגה בייט לשניה, ואתם אומרים וואוו המון!
אך בואו נפחית לרגע את ה 25% OVERHEAD שיש ל Raid5 ואנחנו צריכים לקבל 225 מגה בייט בשניה של BANDWITH בואו גם נוריד עוד 25% לכתיבות PARITY ועוד מני מריעין בישין שאני אפרט בהמשך ואנחנו כבר בסביבות ה 150 מגה בייט לשניה, עכשיו בואו נראה משתמש מערך מבוסס תוכנה שהצליח להגיע למספרים הנ"ל אפילו בהעתקות פנימיות, לא קיים! למה? כי מערכת מבוססת תוכנה לא מסוגלת לתמוך בעיבוד PARITY שלRaid 5 מהיר כל כך ולכן היא בד"כ מגבילה אותו לדיסק בודד, ולכן המספרים שבד"כ תראו ממערכת כזאת בהגנת Raid 5 היא 60-80 מ"ב לשניה שהם הרוחב פס של דיסק בודד אם הוא מנוצל כראוי ע"י המערכת.
עכשיו נשליך את כל הכתוב מעלה על Raid 5 כאשר אנחנו כותבים מידע במערכות מבוססות תוכנה הפקטור המשמעותי בכתיבה תאמינו או לא אלו חישובי ה PARITY, כי לכתוב סתם מידע לדיסק כל אחד יכול, אבל כתיבת PARITY היא שונה בתכלית מכתיבה רגילה, על כל כתיבה טיפוסית של 8K צריך להיות מנגון אשר:
1. מוודא את הכתיבה
2. מוודא שנכתב ביט PARITY תואם במיקום הנכון
3. מנגנון שדואג לפיזור כתיבות ה PARITY בסדר הנכון
4. מנגנון שעובר ובודק את רציפות הכתיבות ומדווח תקלות – Stripe consistency
בהנחה שאלו מתבצעים בתוכנה בלבד ללא תמיכה של בקר חומרה ייעודי, המעבד וראשי הדיסקים פשוט לא יעמדו בעומס, מכיוון שכל מה שהמעבד והדיסקים יהיו עסוקים בו יהיה פשוט לשלוח אינסוף פקודות (בהנחה שאנחנו רושמים באופן רציף – סוג הכתיבות הכי קל!) של הכתיבות וחישובי ה PARITY ולקבל עליהם במינימום לפחות את חלק מ שלושת האישורים הבסיסיים שהוזכרו מקודם,
עכשיו בהנחה שה PARITY אכן סובב את כל הדיסקים, ובהנחה שבנוסף לחישובים ישנה גם מערכת ההפעלה של ה RAID שלא חס וחלילה נשכח שהעומס גם עליה הוא בלתי רגיל, לא אפקטיבי עד לא אפשרי למערכי ה RAID מבוססי תוכנה ללא סיוע חומרה לכתוב CHANK של PARITY על כל דיסק במערך תוך כדי העבודה.
הבעיה נפתרה ע"י כך שברוב מערכי התוכנה ישנו דיסק יעודי אשר מתעד את רישומי ה PARITY, כאשר הדבר מתבטא בחיסכון משמעותי של הפעולות המוזכרות. חלקכם יקרא לו RAID4 כמו שהזכיר המשתמש erezsolan חלקכם אשר מכירים מערכות איחסון מבוססי חומרה יקראו לו RAID3 – אבל מדובר בסה"כ בישומים שונים של RAID5 כאשר בכל מקרה אם נאבד דיסק אחד במערך אנחנו במצב Degraded וכאשר נאבד את הדיסק הבא אחריו אנחנו עמוק בח!$%& א.
לסיום אני מקווה שכולנו מבינים שאנחנו לא מתעסקים פה בדיסקים של 15K עם INTERFACE של FIBER ואו SAS במהירויות של 4GB ואו 6GB, אנשים בונים מערכים מבוססי תוכנה עם דיסקים של SATA במהירות 7200RPM עם מנגנון CACHING ו queue פנימי הבסיסיים של הדיסקים, כמו כן אלו דיסקים המצטיינים בעיקר בכתיבות רציפות sequential כאשר כתיבות RANDOM כלומר אקראיות פשוט "יהרגו" את הדיסק וזמני התגובה שלו יהיו לא אפקטיביים בעליל! – גם לא למערך הבסיסי שבבסיסי של RAID5 עם PARITY מפוזר על פני כמה דיסקים.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי....
- האם מערכות מבוססות תוכנה כגון NETAPP לא מביאות את הביצועים הראויים ?
- האם מערכת מבוססת חומרה כגון DX80 של פוג'טסו תהיה טובה יותר בביצועים?
- האם בכלל כדאי תמיד ללכת על הוותיקות חומרה ב RAID-6 וכך נקבל את השרידות המקסימאלית וללא חשש מאסון כאשר יש נפילה של יותר מ 2 דיסקים בו זמנית.
הנושא יצא ממש ממש מעניין כאן
אני חושב שכבר כתבתי את זה קודם בוצורה כזאת או אחרת - אני לא חושב שיש מישהו שמצפה לביצועים דומים במערך מבוסס תוכנה.
המשתמש הבייתי ממילא לא יכול להגיע למהירויות של 300 מגה בייט לשניה, בגלל שהרשת שלו מוגבלת ל 120 מגה בייט לשניה (בערך).
לוקאלית אפשר כמובן לעבור את זה, אבל לא מעל הרשת.
לעניות דעתי מארזים מבוססי חומרה פשוט יקרים מדי לרוב האנשים.
אני הורדתי עד היום כמה טרות טובים מהרשת, ועדיין אני לא חולם להוציא 2000 שקל על מארז שבכלל לא כולל את הדיסקים. יש פתרונות הרבה יותר זולים למי ששרידות לא בראש מעניניו.
המשתמש הבייתי ממילא לא יכול להגיע למהירויות של 300 מגה בייט לשניה, בגלל שהרשת שלו מוגבלת ל 120 מגה בייט לשניה (בערך).
לוקאלית אפשר כמובן לעבור את זה, אבל לא מעל הרשת.
לעניות דעתי מארזים מבוססי חומרה פשוט יקרים מדי לרוב האנשים.
אני הורדתי עד היום כמה טרות טובים מהרשת, ועדיין אני לא חולם להוציא 2000 שקל על מארז שבכלל לא כולל את הדיסקים. יש פתרונות הרבה יותר זולים למי ששרידות לא בראש מעניניו.
- kaplaey2
-
- חבר ותיק
- תגובות: 2338
- הצטרף: מרץ 2008
- מיקום: הוד-השרון
- נתן תודות: 126 פעמים
- קיבל תודות: 204 פעמים
מעניין? לא יודע אם כל כך, אבל מאתגר להסברה כן...
ועכשיו לתשובות בשבילך מר banjo
האם מערכות מבוססות תוכנה כגון NETAPP לא מביאות את הביצועים הראויים ?
מערכות NTAP בבסיסם הם אכן מערכות מבוססות תוכנה, אך להמון אנשים לא ידוע כי אכן ה ONTAP שהיא מערכת ההפעלה של NTAP היא בעצם "הרכוש" היחיד שיש לחברה (ועוד כמה חברות שהם קנו) ואת החומרה (הבקרים, כרטיסי ה FLASH היעודיים ועוד...) מייצרת חברת DOTHILL סתם עדכון... לאחרונה NTAP החלו לייצר לעצמם את הבקרים לסדרות החדשות של מערכי ה STORAGE, אבל שאר החומרה עדיין מיוצרת ע"י DOTHILL
אז בעצם נכון להגיד (חלקית) שNTAP היא מערכת מבוססת תוכנה, אך לא כך הדבר! מכיוון שהקוד נכתב ספיצית לחומרה היעודית של כל סדרה וסדרה, ואני אתן דוגמא, אם נריץ את ONTAP עלPC ביתי רגיל, לא נגיע לביצועים טובים, ובהשוואה למערכת ייעודית לא "נדגדג" אפילו את הסף התחתון, ייתרה מזאת המון פונקציות כמו Check-Points ואו אפילו A-SYS (הכוונה ל SNAP ודי-דופליקציה של מידע) לא ייעבדו, שלא לדבר על שימוש בכרטיסי ה PAM
שמשמשים ל CACHING של קריאות, אפילו שריאלית כרטיס PAM יכול לעבוד על כמעט כל PC ביתי רגיל.
ייתרה מזאת הפקטור המשמעותי ביותר התורם לביצועים ומהווה את השינוי הגדול ביותר לעומת מערכי האיחסון מבוססי התוכנה הוא בעצם מבנה\פריסת הנתונים על הדיסקים הפיזיים, NTAP משתמשים במבנה בשם WAFL (Write Anywhere File System) אשר למעשה כותב בכל מקום פנוי על ה STRIPE במערך, כלומר בואו נניח שכתבנו 10 קבצים ומחקנו את הקובץ השלישי, ראשי הדיסקים רצים על פני ה STRIPE ובבואם לכתוב נתון חדש הם פשוט ימלאו את החור שהשאירה המחיקה של קובץ מספר 3 וימשיכו משם למקום הפנוי הבא שהם ימצאו,
ואתם אומרים רגע! אז הנתונים שלי בעצם מפוזרים בכל ה STRIPE וגם יש לי חורים ריקים והמון! וזאת בייחוד אם אני כותב ומוחק כל הזמן, ומכאן הכינוי שהמציאו המון אנשים לשיטת הכתיבה הנ"ל Swiss Cheese – המון חורים כמו בגבינה שוויצרית, אבל אל דאגה! NTAP פתרו גם את זה ע"י ביצוע דיפרגמנטציה ל STRIPE דבר אשר ללא עזרת החומרה הייעודית כגון הבקרים והזיכרון היה חונק את הדיסקים לגמרי, אבל לא כך הדבר מכיוון שהקוד כמו שנאמר נכתב לחומרה ייעודית, ומחפה בעצם על ה OVERHEAD שיוצר התהליך.
ולכן פה בעצם נעוצה התשובה! המערכות של NTAP לא באמת ברות השוואה למערכות טהורות מבוססות קוד, ולכן הן מספקות ביצועים ושרידות עדיפים בכמה רמות ממערכי איחסון מבוססי תוכנה, מערכות NTAP מותקנות היום בהמון לקוחות ENTERPRISE ברחבי העולם וגם בישראל.
האם מערכת מבוססת חומרה כגון DX80 של פוג'טסו תהיה טובה יותר בביצועים?
סידרת ה DX של פוג'יטסו היא ברת השוואה ל NTAP אם מודדים ביצועים ב IOP's, ההבדלים המשמעותיים הם
שפה ייצרן הקוד (התוכנה) הוא גם ייצרן החומרה, עוד הבדלים מתבטאים בשיטות הכתיבה, ואני אפרט...
פוגיצ'ו למשל תוחמים את קבוצות הדיסקים בניגוד ל NTAP ,כלומר מחלקים את ה STORAGE למיני-מערכים
(מה שעושים רוב ייצרני מערכות האחסון הגדולים) מכיוון שכך מרוויחים את האפשרות לגוון בשיטת ההגנה בין מיני מערך למיני מערך אחר (Raid Group) וכמו כן מבטלים את התלות בשימוש באותו גודל דיסק, באותה מהירות דיסק, באותו סוג דיסק במערך הכולל (לצורך ההגינות ייאמר שתחת תנאים מסויימים גם NTAP מסוגלים לתמוך בתצורה דומה – אך בד בבד זה מגביל משמעותית את הפונקציונאליות של המכונה).
עוד הבדלים הם למשל בשינוע המידע בתוך המערך, כאשרNTAP אינם תומכים בהגירת מידע מתת-מערך לתת-מערך אחר בצורה שקופה תוך כדי עבודה (Online) ברמת הבלוק, אלא מחייבים העתקה דרך ה HOST של המידע דבר אשר מאריך משמעותית את זמן ההגירה ומעמיס את השרת המוביל את פעולת ההעתקה.
מיותר לציין את העובדה שאם נתחיל לפרט את כל השינויים בין הייצרנים השונים נגיע לפוסט באורך של אינציקלופדיה, אז בקצרה מערכות פוגיצ'ו ומערכות NTAP הם ברות השוואה ותחת מקרים מסויימים יספקו את אותם ביצועים ובמקרים אחרים יהיו עדיפות אחת על השניה, כמו כן יש לזכור כי חברת NTAP מתמחה ב NAS ואילו המערכות של פוגיצ'ו הם מסוג SAN – וכמובן (ופה אין חילוקי דיעות) מערכי SAN יספקו ביצועים עדיפים,
אך כמו שנכתב, הדבר תלוי בהמון גורמים (לא לקפוץ עלי! גם ל NTAP יש תמיכה ב SAN אם כי זאת עדיין מוטלת בספק ע"י אלו מאיתנו שמבינים באמת מה קורה מאחורי הקלעים )
האם בכלל כדאי תמיד ללכת על הוותיקות חומרה ב RAID-6 וכך נקבל את השרידות המקסימאלית וללא חשש מאסון כאשר יש נפילה של יותר מ 2 דיסקים בו זמנית
מערכי RAID6 הם בעלי השרידות הגבוהה ביותר בתעשיה ואין על כך וויכוח כלל וכלל! המערך באם מתוכנן נכון יכול לעמוד בנפילה של עד 2 דיסקים דיסק ראשון של PARITY ודיסק שני של PARITY, אך אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה הלא כך? המשתמש "משלם" בביצועים מופחתים משמעותית! אבל (ותמיד יש אבל כמו כל דבר בחיים) הכל תלוי במה מריצים מעל מערך של RAID6 – מרבית האפליקציות ידעו להתמודד מצויין עם זמני תגובה איטיים במקצת המאפיינים את סוג ההגנה של RAID6 בעוד אחרות פשוט לא ייעבדו טוב לדוגמא בסיסי נתונים (Oracle, Sybase, Etc…), עוד דוגמא טובה וקלאסית להתאמה של RAID6 הוא כמובן File Server (מה שעורר פה את הדיון מלכתחילה), משתמש אשר רוצה לאחסן סרטים ועוד מני קבצים עם השרידות הגבוהה ביותר אבל מוכן להתפשר על ביצועים ובעל אמצעים לממן בקר חומרה ייעודי עם מעבד חזק לגבות את חישובי ה PARITY ייבחר ב RAID6.
בהתייחס למערכי האיחסון הקיימים בשוק כל ייצרן וייצרן בוחר לעצמו את סוגי ההגנות שהוא מסוגל לתמוך בהם, חלקם דובקים בסוג הגנה אחד ורצים איתו קדימה כמו NTAP ו RAID6 חלקם טוענים שגם RAID5 יעשה את העבודה טוב וכפיתרון לבעיית השרידות מפעילים כלים ומניפולציות שונות על החומרה והתוכנה בכדי למנוע נפילה כפולה של דיסקים באותו מערך (שיטת ה HOT-SPARE הקלאסית לדוגמא...), ישנם גם כאלו אשר יספרו לכל העולם ש RAID 10 זה ללכת על בטוח זאת כמובן אם אתה מוכן לוותר על 50% משטח האחסון שלך בתור התחלה ועוד לא שמעתי אף אחד אומר להם שהם לא צודקים...
לסיכום אין ממש שחור ולכן, ההחלטה פה היא תוצר של איזון בין הדרישות והצרכים ממערך האחסון שלך ליכולות שלו (בחומרה ותוכנה) ואוו ממש נהיה כבד פה הדיון למשתמש הממוצע מקווה שקיבלת את התשובות שלך.
ועכשיו לתשובות בשבילך מר banjo
האם מערכות מבוססות תוכנה כגון NETAPP לא מביאות את הביצועים הראויים ?
מערכות NTAP בבסיסם הם אכן מערכות מבוססות תוכנה, אך להמון אנשים לא ידוע כי אכן ה ONTAP שהיא מערכת ההפעלה של NTAP היא בעצם "הרכוש" היחיד שיש לחברה (ועוד כמה חברות שהם קנו) ואת החומרה (הבקרים, כרטיסי ה FLASH היעודיים ועוד...) מייצרת חברת DOTHILL סתם עדכון... לאחרונה NTAP החלו לייצר לעצמם את הבקרים לסדרות החדשות של מערכי ה STORAGE, אבל שאר החומרה עדיין מיוצרת ע"י DOTHILL
אז בעצם נכון להגיד (חלקית) שNTAP היא מערכת מבוססת תוכנה, אך לא כך הדבר! מכיוון שהקוד נכתב ספיצית לחומרה היעודית של כל סדרה וסדרה, ואני אתן דוגמא, אם נריץ את ONTAP עלPC ביתי רגיל, לא נגיע לביצועים טובים, ובהשוואה למערכת ייעודית לא "נדגדג" אפילו את הסף התחתון, ייתרה מזאת המון פונקציות כמו Check-Points ואו אפילו A-SYS (הכוונה ל SNAP ודי-דופליקציה של מידע) לא ייעבדו, שלא לדבר על שימוש בכרטיסי ה PAM
שמשמשים ל CACHING של קריאות, אפילו שריאלית כרטיס PAM יכול לעבוד על כמעט כל PC ביתי רגיל.
ייתרה מזאת הפקטור המשמעותי ביותר התורם לביצועים ומהווה את השינוי הגדול ביותר לעומת מערכי האיחסון מבוססי התוכנה הוא בעצם מבנה\פריסת הנתונים על הדיסקים הפיזיים, NTAP משתמשים במבנה בשם WAFL (Write Anywhere File System) אשר למעשה כותב בכל מקום פנוי על ה STRIPE במערך, כלומר בואו נניח שכתבנו 10 קבצים ומחקנו את הקובץ השלישי, ראשי הדיסקים רצים על פני ה STRIPE ובבואם לכתוב נתון חדש הם פשוט ימלאו את החור שהשאירה המחיקה של קובץ מספר 3 וימשיכו משם למקום הפנוי הבא שהם ימצאו,
ואתם אומרים רגע! אז הנתונים שלי בעצם מפוזרים בכל ה STRIPE וגם יש לי חורים ריקים והמון! וזאת בייחוד אם אני כותב ומוחק כל הזמן, ומכאן הכינוי שהמציאו המון אנשים לשיטת הכתיבה הנ"ל Swiss Cheese – המון חורים כמו בגבינה שוויצרית, אבל אל דאגה! NTAP פתרו גם את זה ע"י ביצוע דיפרגמנטציה ל STRIPE דבר אשר ללא עזרת החומרה הייעודית כגון הבקרים והזיכרון היה חונק את הדיסקים לגמרי, אבל לא כך הדבר מכיוון שהקוד כמו שנאמר נכתב לחומרה ייעודית, ומחפה בעצם על ה OVERHEAD שיוצר התהליך.
ולכן פה בעצם נעוצה התשובה! המערכות של NTAP לא באמת ברות השוואה למערכות טהורות מבוססות קוד, ולכן הן מספקות ביצועים ושרידות עדיפים בכמה רמות ממערכי איחסון מבוססי תוכנה, מערכות NTAP מותקנות היום בהמון לקוחות ENTERPRISE ברחבי העולם וגם בישראל.
האם מערכת מבוססת חומרה כגון DX80 של פוג'טסו תהיה טובה יותר בביצועים?
סידרת ה DX של פוג'יטסו היא ברת השוואה ל NTAP אם מודדים ביצועים ב IOP's, ההבדלים המשמעותיים הם
שפה ייצרן הקוד (התוכנה) הוא גם ייצרן החומרה, עוד הבדלים מתבטאים בשיטות הכתיבה, ואני אפרט...
פוגיצ'ו למשל תוחמים את קבוצות הדיסקים בניגוד ל NTAP ,כלומר מחלקים את ה STORAGE למיני-מערכים
(מה שעושים רוב ייצרני מערכות האחסון הגדולים) מכיוון שכך מרוויחים את האפשרות לגוון בשיטת ההגנה בין מיני מערך למיני מערך אחר (Raid Group) וכמו כן מבטלים את התלות בשימוש באותו גודל דיסק, באותה מהירות דיסק, באותו סוג דיסק במערך הכולל (לצורך ההגינות ייאמר שתחת תנאים מסויימים גם NTAP מסוגלים לתמוך בתצורה דומה – אך בד בבד זה מגביל משמעותית את הפונקציונאליות של המכונה).
עוד הבדלים הם למשל בשינוע המידע בתוך המערך, כאשרNTAP אינם תומכים בהגירת מידע מתת-מערך לתת-מערך אחר בצורה שקופה תוך כדי עבודה (Online) ברמת הבלוק, אלא מחייבים העתקה דרך ה HOST של המידע דבר אשר מאריך משמעותית את זמן ההגירה ומעמיס את השרת המוביל את פעולת ההעתקה.
מיותר לציין את העובדה שאם נתחיל לפרט את כל השינויים בין הייצרנים השונים נגיע לפוסט באורך של אינציקלופדיה, אז בקצרה מערכות פוגיצ'ו ומערכות NTAP הם ברות השוואה ותחת מקרים מסויימים יספקו את אותם ביצועים ובמקרים אחרים יהיו עדיפות אחת על השניה, כמו כן יש לזכור כי חברת NTAP מתמחה ב NAS ואילו המערכות של פוגיצ'ו הם מסוג SAN – וכמובן (ופה אין חילוקי דיעות) מערכי SAN יספקו ביצועים עדיפים,
אך כמו שנכתב, הדבר תלוי בהמון גורמים (לא לקפוץ עלי! גם ל NTAP יש תמיכה ב SAN אם כי זאת עדיין מוטלת בספק ע"י אלו מאיתנו שמבינים באמת מה קורה מאחורי הקלעים
)האם בכלל כדאי תמיד ללכת על הוותיקות חומרה ב RAID-6 וכך נקבל את השרידות המקסימאלית וללא חשש מאסון כאשר יש נפילה של יותר מ 2 דיסקים בו זמנית
מערכי RAID6 הם בעלי השרידות הגבוהה ביותר בתעשיה ואין על כך וויכוח כלל וכלל! המערך באם מתוכנן נכון יכול לעמוד בנפילה של עד 2 דיסקים דיסק ראשון של PARITY ודיסק שני של PARITY, אך אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה הלא כך? המשתמש "משלם" בביצועים מופחתים משמעותית! אבל (ותמיד יש אבל כמו כל דבר בחיים) הכל תלוי במה מריצים מעל מערך של RAID6 – מרבית האפליקציות ידעו להתמודד מצויין עם זמני תגובה איטיים במקצת המאפיינים את סוג ההגנה של RAID6 בעוד אחרות פשוט לא ייעבדו טוב לדוגמא בסיסי נתונים (Oracle, Sybase, Etc…), עוד דוגמא טובה וקלאסית להתאמה של RAID6 הוא כמובן File Server (מה שעורר פה את הדיון מלכתחילה), משתמש אשר רוצה לאחסן סרטים ועוד מני קבצים עם השרידות הגבוהה ביותר אבל מוכן להתפשר על ביצועים ובעל אמצעים לממן בקר חומרה ייעודי עם מעבד חזק לגבות את חישובי ה PARITY ייבחר ב RAID6.
בהתייחס למערכי האיחסון הקיימים בשוק כל ייצרן וייצרן בוחר לעצמו את סוגי ההגנות שהוא מסוגל לתמוך בהם, חלקם דובקים בסוג הגנה אחד ורצים איתו קדימה כמו NTAP ו RAID6 חלקם טוענים שגם RAID5 יעשה את העבודה טוב וכפיתרון לבעיית השרידות מפעילים כלים ומניפולציות שונות על החומרה והתוכנה בכדי למנוע נפילה כפולה של דיסקים באותו מערך (שיטת ה HOT-SPARE הקלאסית לדוגמא...), ישנם גם כאלו אשר יספרו לכל העולם ש RAID 10 זה ללכת על בטוח זאת כמובן אם אתה מוכן לוותר על 50% משטח האחסון שלך בתור התחלה ועוד לא שמעתי אף אחד אומר להם שהם לא צודקים...
לסיכום אין ממש שחור ולכן, ההחלטה פה היא תוצר של איזון בין הדרישות והצרכים ממערך האחסון שלך ליכולות שלו (בחומרה ותוכנה) ואוו ממש נהיה כבד פה הדיון למשתמש הממוצע
מקווה שקיבלת את התשובות שלך.כמה הערות:
ארגונים שיש להם מידע קריטי לא יהססו "לבזבז" דיסקים על RAID 10 או כל תצורה אחרת שתיתן שרידות. מעבר לכך, לארגונים כאלה יש (על פי חוק) פתרון DR כזה או אחר שמשכפל את המידע לאתר אחר. כיום יש טכניקות רפליקציה שמאפשרות שחזור לאחור עד לרמת ה COMMAND.
HOTSPARE הוא, כמו שציינת, מענה לכל הטענות שב RAID 5 יש רק כשל אחד "מותר".
מערכי SAN , גם - כמו שציינת, עולים בביצועים על מערכי NAS בהגדרה. מעבר לכך הוא תומכים בחיבוריות מהירה יותר - חיבורי FC במהירות עד 8 גיגה לשניה, ובעת האחרונה גם בחיבוריות iscsi במהירות 10 גיגה לשניה.
המספרים האלה נחמדים על הנייר, לי אישית יצא ממש לראות אותם קורים מול העיניים בתנאי מעבדה, עם פקודות גדולות כמובן.
יכול להיות שיש גם מערכי NAS במהירותיות האלה, זה עולם שאני לא מכיר.
ארגונים שיש להם מידע קריטי לא יהססו "לבזבז" דיסקים על RAID 10 או כל תצורה אחרת שתיתן שרידות. מעבר לכך, לארגונים כאלה יש (על פי חוק) פתרון DR כזה או אחר שמשכפל את המידע לאתר אחר. כיום יש טכניקות רפליקציה שמאפשרות שחזור לאחור עד לרמת ה COMMAND.
HOTSPARE הוא, כמו שציינת, מענה לכל הטענות שב RAID 5 יש רק כשל אחד "מותר".
מערכי SAN , גם - כמו שציינת, עולים בביצועים על מערכי NAS בהגדרה. מעבר לכך הוא תומכים בחיבוריות מהירה יותר - חיבורי FC במהירות עד 8 גיגה לשניה, ובעת האחרונה גם בחיבוריות iscsi במהירות 10 גיגה לשניה.
המספרים האלה נחמדים על הנייר, לי אישית יצא ממש לראות אותם קורים מול העיניים בתנאי מעבדה, עם פקודות גדולות כמובן.
יכול להיות שיש גם מערכי NAS במהירותיות האלה, זה עולם שאני לא מכיר.
חברים יקרים,
ראשית תודה על הדיון המעמיק, אני חושב שכן זה המקום להעמיק ולבחון את הדברים בדיוק כפי שהיינו ועושים את הדבר לצרכים עסקיים.
העידן הנוכחי הופך את הבית שלנו למיני עסק בכל הקשור למערכי אחסון ותוכנה, וככל שהזמן מתקדם קדימה יש צורך הולך וגובר למערכי איחסון ונפחי מידע שיוכלו לסחוב ולשרוד את כמות המידע הענקית שאנו צוברים בביתנו.
הבנה של המערכות הגדולות, או יותר נכון של השחקנים הגדולים בענף, יכולה לספק יותר מידע שיאפשר גם לאלו שלא עוסקים בתחום, להבין מה הצרכים שלו לאיחסון ושרידות ואיזה פתרון, טכנולוגיה, או מותג יתאימו לדרישותיו.
אז שוב תודה על הדיון המעמיק בהחלט שווה !
ראשית תודה על הדיון המעמיק, אני חושב שכן זה המקום להעמיק ולבחון את הדברים בדיוק כפי שהיינו ועושים את הדבר לצרכים עסקיים.
העידן הנוכחי הופך את הבית שלנו למיני עסק בכל הקשור למערכי אחסון ותוכנה, וככל שהזמן מתקדם קדימה יש צורך הולך וגובר למערכי איחסון ונפחי מידע שיוכלו לסחוב ולשרוד את כמות המידע הענקית שאנו צוברים בביתנו.
הבנה של המערכות הגדולות, או יותר נכון של השחקנים הגדולים בענף, יכולה לספק יותר מידע שיאפשר גם לאלו שלא עוסקים בתחום, להבין מה הצרכים שלו לאיחסון ושרידות ואיזה פתרון, טכנולוגיה, או מותג יתאימו לדרישותיו.
אז שוב תודה על הדיון המעמיק בהחלט שווה !
