האם יש תחליף לאודיו אנלוגי?

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
Eyal_W
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
תגובות: 7639
הצטרף: יולי 2005

שליחה

Joshua_G כתב:
Eyal_W כתב:יהושע
האם אתה מסוגל לזהות את דגם הפסנתר רק ע"פ האזנה ?
...
אני לא מסוגל, אבל אני מכיר אנשים שמסוגלים.
אנשים אלה מזהים את יצרן ודגם הפסנתר גם מרדיו-דיסק נייד העולה 150 ₪.
...
יפה ענית , ושוב תסביר לי למה אתה קורה מקור :roll:
הבעיה שלנו בדו שיח היא שיש לי תחושה שאתה כל הזמן מדבר ומספר על משהו שאין לך יכולת להגדיר ובכל זאת אתה מתעקש .
המטרה הינה להנות ממוסיקה המערכת הינה רק האמצעי.

: Amarra Dealer

http://www.sonicstudio.com/amarra
פרטים

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

מקור אני קורא לצליל של כל כלי אקוסטי וכל הרכב של כלים אקוסטיים – כפי שהם נשמעים בעת נגינה חיה, ללא הקלטה.
בברכה,
יהושע גומא

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב: לתדר היסוד אני קורא תדר יסוד, בעוד להרמוניות, החל מההרמוניה השנייה והלאה, אני קורא הרמונית.
אוזן האדם (הצעיר, הממוצע) רגישה לתדרי יסוד בתדר של עד בסביבות 20 קה"ץ, בעוד היא רגישה לרכיבי ההרמוניות המולבשים על תדר היסוד, או מתלווים לתדר היסוד (ומוכלים בצורת הגל הכללית), גם כאשר תדרי אותם הרמוניות הוא הרבה מעבר ל- 20 קה"ץ.

האם ברור?

האם מוסכם?

השגות?
...
יהושע, תודה על החידוד.
אבל זו בדיוק האמירה שייחסתי לך, הבנתי אותך נכון מלכתחילה. מדוע משתמע שהאמירה שייחסתי אליך שונה?
הנה מה שאמרתי: "...התיאוריה שלך לפיה הרמוניות עוברות את סף הסינון של האוזן אם הן עיליות, ונחסמות אם מדובר בתדרי יסוד."
אולי את המילה "סף" הייתי צריך להשמיט, מעבר לכך אני לא מבין מה ההבדל.

הרמוניה היא רכיב סינוסואידלי. "הרמוניה ראשונה" היא ההרמוניה בתדר הייסוד.
אני נצמד להגדרות פורמליות לכאורה-קטנוניות (התדר לא נע באוויר, אלא הרמוניה בתדר זה) בדיוק מהסיבות האלה. קיימות הגדרות שהן מקובלות ומוסכמות על פיסיקאים, מתימטיקאים, מהנדסים ומדענים בכלל, על-מנת שידברו באותה שפה ויבינו אחד את השני. וכדי שאנשים כמו ארז_וחני ומסכם_עניין לא יתבלבלו בנסיון להבין את התורה.
זוהי לא סתם היצמדות לספרי לימוד שמקובעת אליהם ללא יכולת לחשוב מעבר, אלא הצמדות להגדרות ולשיטה המדעית (קרא לי "טכנוקרט" אם תרצה).

אז ה"האשמה" שייחסתי אליך בפסבדו-מדע - עומדת בעינה (הכל ברוח טובה...)
אתה אמרת שהגית בעצמך את מה שאתה אומר, ואין לך סימוכין מדעי לכך. יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שיש אינטרמודולציה, יכול להיות שהאוזן היא מסנן סלקטיבי. אבל עצם הנקיטה שלך בחריצות דעת, כאשר זו מבוססת על חווייתך האישית בלבד, ולמרות זאת מנומקת בכלים מדעיים - זה "פסבדו-מדע".
על פניו אין לרכיב סינוסי אולטראסוני "חסינות" בפני מסנן רגיל, בין אם מדובר בהרמוניה עילית ובין אם מדובר בהרמוניה בתדר היסוד. המסנן לא יודע זאת. אבל הרי האוזן היא לא סתם מסנן רגיל; האוזן מופלאה. אבל עדיין - קביעתך ה"מדעית" לכך ללא סימוכין - תמוהה בעיני.

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב: אתה אמרת שהגית בעצמך את מה שאתה אומר, ואין לך סימוכין מדעי לכך. יכול להיות שזה נכון, יכול להיות שיש אינטרמודולציה, יכול להיות שהאוזן היא מסנן סלקטיבי. אבל עצם הנקיטה שלך בחריצות דעת, כאשר זו מבוססת על חווייתך האישית בלבד, ולמרות זאת מנומקת בכלים מדעיים - זה "פסבדו-מדע".
...
זה שאוזן האדם רגישה להרמוניות שהם בתדר גבוה מ- 20 קה"ץ זאת עובדה ידועה, שלא אני המצאתי אותה.
זה שההרמוניות (מהשנייה ומעלה) מוכלות בצורת הגל הכללית – גם זאת עובדה, אם כי הניסוח במילים אלה הוא פרי מוחי הקודח. ניסוח זה מבוסס על התבוננות בצורת הגל – לא על חוויה אישית כלשהי.

האם אינך מסכים עם קביעה כלשהי משתי הנ"ל?

מדוע אתה מתעקש לעייף את כלל המשתתפים במקום לשוחח אתי ישירות?
בברכה,
יהושע גומא

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב:זה שאוזן האדם רגישה להרמוניות שהם בתדר גבוה מ- 20 קה"ץ זאת עובדה ידועה, שלא אני המצאתי אותה.
זה שההרמוניות (מהשנייה ומעלה) מוכלות בצורת הגל הכללית – גם זאת עובדה, אם כי הניסוח במילים אלה הוא פרי מוחי הקודח. ניסוח זה מבוסס על התבוננות בצורת הגל – לא על חוויה אישית כלשהי.

האם אינך מסכים עם קביעה כלשהי משתי הנ"ל?
...
זה שרגישים למעבר ל-20 קה"ץ זו ממש לא עובדה שבקונצנזוס. אבל אני מכיר טענות כאלה.
זה שהרמוניות מוכלות בצורת הגל הכללית - זה ברור.
אבל אמרת שההכלה של ההרמוניות בצורת הגל הכללית היא הסיבה לכך שאנו שומעים אותן.
ועל כך אני תמה.
Joshua_G כתב:מדוע אתה מתעקש לעייף את כלל המשתתפים במקום לשוחח אתי ישירות?
...
אני לא מתעקש.
אשמח גם לדבר איתך ישירות (בהזדמנות קרובה), אם אתה מעדיף.
אבל למה להשאיר פה פתיל פתוח?
פשוט אני חושב שלא מדובר רק בחוסר הבנה שלי לרעיון שלך.

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:זה שאוזן האדם רגישה להרמוניות שהם בתדר גבוה מ- 20 קה"ץ זאת עובדה ידועה, שלא אני המצאתי אותה.
זה שההרמוניות (מהשנייה ומעלה) מוכלות בצורת הגל הכללית – גם זאת עובדה, אם כי הניסוח במילים אלה הוא פרי מוחי הקודח. ניסוח זה מבוסס על התבוננות בצורת הגל – לא על חוויה אישית כלשהי.

האם אינך מסכים עם קביעה כלשהי משתי הנ"ל?
...
זה שרגישים למעבר ל-20 קה"ץ זו ממש לא עובדה שבקונצנזוס. אבל אני מכיר טענות כאלה.
זה שהרמוניות מוכלות בצורת הגל הכללית - זה ברור.
אבל אמרת שההכלה של ההרמוניות בצורת הגל הכללית היא הסיבה לכך שאנו שומעים אותן.
ועל כך אני תמה.
...
זה ששומעים הרמוניות מעל 20 קה"ץ זאת עובדה – גם אם היא לא בקונצנזוס.

אם אתה מסכים לשתי האמירות הראשונות – איך ניתן להסביר את הראשונה אם לא באמצעות השנייה?
בברכה,
יהושע גומא

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב:אם אתה מסכים לשתי האמירות הראשונות – איך ניתן להסביר את הראשונה אם לא באמצעות השנייה?
...
איך ניתן להסביר את האמירה הראשונה? זו שאלה טובה, איני יודע.
אבל האמירה השנייה, על אף היותה עובדה מוצקת - היא אינה מהווה הסבר.

אי אפשר לומר למישהו "זו טעות נפוצה" ולהסביר את האמירה השנייה כגוררת את הראשונה, כאילו מדובר באי-אילו דקויות של אנליזת פורייה שרוב המהנדסים/מדענים מתעלמים מהן - כי לא כך הדבר.

לעניות דעתי, עדיף פשוט להצמד לחוויה ולא להסביר מדעית, אם אין הסבר טוב מספיק. כמובן שמותר להעלות השערות... אם מדגישים שמדובר בהשערות.

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:אם אתה מסכים לשתי האמירות הראשונות – איך ניתן להסביר את הראשונה אם לא באמצעות השנייה?
...
איך ניתן להסביר את האמירה הראשונה? זו שאלה טובה, איני יודע.
אבל האמירה השנייה, על אף היותה עובדה מוצקת - היא אינה מהווה הסבר.
...
אם תחשוב עליה, תראה שהיא יכולה להסביר – לבד מזה שאיני יכול להעלות בדעתי כל הסבר אחר.
DigiSUN כתב: לעניות דעתי, עדיף לא להסביר מדעית ולהצמד לחוויה, אם אין הסבר טוב מספיק. כמובן שמותר להעלות השערות... אם מדגישים שמדובר בהשערות.
...
זאת לא השערה – זאת תזה.
מותר לי?
בברכה,
יהושע גומא

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:אם אתה מסכים לשתי האמירות הראשונות – איך ניתן להסביר את הראשונה אם לא באמצעות השנייה?
...
איך ניתן להסביר את האמירה הראשונה? זו שאלה טובה, איני יודע.
אבל האמירה השנייה, על אף היותה עובדה מוצקת - היא אינה מהווה הסבר.
...
אם תחשוב עליה, תראה שהיא יכולה להסביר – לבד מזה שאיני יכול להעלות בדעתי כל הסבר אחר.
...
איך סופרפוזיציה פשוטה יכולה להסביר את זה? אולי אינטרמודולציה, כמו זו שמופעלת במקרני קול. אולי זו פשוט אנטומיה שלא נדע להסביר.
כאשר אני אומר שאתה לא מסביר, הביקורת שלי היא על כך שאין שום קשר סיבה-ותוצאה בהסבר שלך. זה שהרמוניה מוכלת בגל מורכב - אין מניעה ממנה להסתנן ע"י מערכת השמיעה כאילו היתה סינוס בתדר יסוד.

יתרה מזו - ה"הסבר" שלך תקף לא רק למוסיקה אקוסטית, אלא גם לדוגמה שהצגתי עם הכינור לצד מערכת-הרחקת-מזיקים, ששניהם מייצרים רכיבי תדר אולטראסוניים - וזו דוגמא שאתה נמנעת מלהתייחס אליה.
Joshua_G כתב: זאת לא השערה – זאת תזה.
מותר לי?
...
ודאי! אולם לעניות דעתי, מן הראוי שתאמר שמדובר בתיזה שלך ולא תציג זאת כאיזושהי עובדה.
כשהצגת כעובדה את עניין ההרמוניות כשמיעות מעצם-היותן רוכבות על תדר יסוד, על אף תדריהן הגבוהים, כבר התחלתי לחפש חומר נוסף, כתוב, בנושא.

דורון3
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 361
הצטרף: מרץ 2006
שם מלא: דורון אור
מיקום: Edmonton, Canada

שליחה

MetalliJoe כתב:כן, ברור לי, רק שהמסקנות שלך נראות לי מוטעות. מי הבטיח לך שההקלטה נמנעת להתערב משינוי גוון ואופי הצליל? להפך, בתור טכנאי, המקור המוקלט היה בשבילי רפרנס ומקור להתחלה בלבד, לא התוצר המוגמר והסופי.

ושוב אנחנו חוזרים לעניין הקונצרטים - לכל כלי נגינה יש צליל שונה; בכל אולם אקוסטיקה שונה; בכל מושב באולם יש סאונד שונה. אז איך אפשר לומר שאתה יודע איך הטובה, החליל והכינור אמורים להשמע? והס מלהזכיר את הנושא הקטן והכאוב ההוא, שהזיכרון השמיעתי של כולנו הוא די עלוב, ואין סיכוי שאתה זוכר את הצליל עם כל הניואנסים שלו, אפילו מהקונצרט שנכחת בו אתמול.
...
אבל על זה כבר דיברנו.
לי חשובה גיטרה אקוסטית. אני אוהב מאוד גיטרה אקוסיטית גם ביצירות קלאסיות וגם בוסה נובה וצ'רלי בירד וג'ון מקלפלין ופאקו דה לו'ציה ואל דמיולה וג'סי קוק, גם פלמנקו וגם ג'יפסי ג'אז.
יש לי גיטרה אקוסטית בבית.
הקלט את הגיטרה האקוסטית של חבריך (או שלך אם יש לך) והשמע אותה במערכת.
האם ההקלטה קרובה למקור?
כנ"ל לגבי כלים אקוסטיים אחרים במידה והאקוסטיקה סבירה (אם היא פחות מסבירה הצליל יכול להישמע עמום, בומי, צורמני וכו' וכו').

דורון3
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 361
הצטרף: מרץ 2006
שם מלא: דורון אור
מיקום: Edmonton, Canada

שליחה

Eyal_W כתב:
מסכם_עניין כתב:
Eyal_W כתב:המתעקש העיקרי הוא אתה , אבל למי איכפת שיהיו עם 40 עמודים זה לא רע כלל .

אף על פי שאני רחוק שנות אור מדיעותיו של יהושוע ואף על פי שהוא נופל פעם אחר פעם , כבוד גדול מגיע לו על האיפוק והכתיבה .
אני ממש לא הייתי מחזיק מעמד כך .

מצד אחד הייתי רוצה אותו איתי בקרב ... ניחשות , דעתנות , הרצון והיכולת להילחם ולעמוד מול טענות .
מצד שני לעולם לא הייתי מקבל אותו בתור עובד .. היכולות שלו לקבל ביקור להפנים ולא ישר לירות מהמותן .
...
איל,

אני שמח שאמרת את המשפט "לעמוד מול טענות".

אשמח אם תתייחס לנושא הבא:

עפ"י ויקיפדיה נוטים לייחס לאודיו אנלוגי (בתנאים מסוימים) יתרונות בתחומים הבאים:

העדר עיוותי aliasing
העדר רעש קוונטזיציה
התנהגות בתנאי עומס-יתר.

DigiSun פרט מהו כל תחום.

תוכל להתיייחס ל 3 הנקודות הנ"ל מזווית הראיה שלך ?
...
ראה...
אני כבר בשלב שנתונים טכניים , בדיקות מעבדה , ושאר ירקות אינם מעניינים אותי כלל.
הנושאים הללו מבחינה הנדסית אולי מעניינים אחוז מאוד קטן של אודיופילים , (לפחות אלו שבסביבתי) .
בכלל כל תחום המדידות שייך לקבוצת מתכנינים ויצרנים .
אותי אישית זה פחות מעניין .
לפני שנים רבות לחבר היה מגבר מפלץ של 200W ב 8 אום וברשותי היה מגבר 50W .
הרמקול שברשותו אינו נציל אם אני זוכר הוא היה משהו באיזור 85 אום או טיפה יותר , עם עקומת קפונקציה של התדר
מאוד בעייתית .
חיבור מגבר 200W הי קרנט סיפק תוצאה גרועה , חוסר שליטה על הרמקול ולעומת זאת ה 50W הצנועים שברשותי גרמו לעסק לרקד.
בדיוק באותה נקודה הבנתי שהקשר בין מספרים לתוצאת האזנה מקרי לחלוטין ואם הוא לא במיקרה הטוב הוא יעניין קומץ קטן של אנשים .
אודיופילים אוהבים להתפלפל ולהתפלסף ישנם כאלו שהנתונים הטכניים גורמים להם להחלטות גרועות , בחירת ציוד לא מתאים ואין סוף שדרוגים , הצד האחר מביא כלי מדידה מדהים שקוראים לו אוזן .
אני שיך לאותה הקבוצה שמגיעה עם אוזן , לא מעניינת אותי עלות המכשיר , לא מעניין אותי שם המותג , ולא מעניין הנתונים הטכניים .
מה שמעניין אותי אלו פרמטרים אחרים לגמרי
איזון טונאלי
דינמיקה
ATTACK
גוון
תוצאה סופית .

ולכן שלוש הנושאים שאתה מבקש שאתיחס אליהם מבחינתי חסרי משמעות (אם תרצה להתעמק בנושאים טכניים אתה תוכל למצוא אין סוף חומר בנושא ולא שזה יספר לך דבר וחצי דבר על התוצאה המתקבלת ) .
ויקפדיה הוא המקום האחרון שהייתי מחפש תשובות .
במקום זה כדאי ללכת להאזין , להחליף ציוד , לבחון , לנסות להבין את השפעה של כל רכיב ולתת לכלי המדידה החשוב מכל להחליט .
תמיד תדאג שתהיה לך חוויה טובה ולא יכולת דימיון פרועה של להבין האם זה קרוב או רחוק למקור .
...
מסכים בהחלט לגבי מדידה.
העלתי דוגמא לכך בתחילת השרשור:

[left]THE PROBLEMS WITH MEASUREMENTS

All audiophiles should at least once bring an accurate sound-level pressure gauge into their listening rooms. This is especially important for those music lovers who listen mainly to acoustical music; classical, jazz, folk etc., like me.

After an evening of listening to different music and observing the meter, most audiophiles are very surprised at how low the dB readings are on the gauge; usually between 60 to 85dB. It will on occasion go lower, and only for extremely brief instances will it ever rise above 90db.

Much more important than the pure numbers are the ultimate implications of all this. What do these surprisingly low dB numbers really mean for the on-going scientific and practical attempts of measuring a component's ability to reproduce music?

They are devastating, and here is why.

Let's start with a speaker of fairly high sensitivity, which is the trend these days and also what I recommend above. Let's say the sensitivity is 90dB/1 watt. This means that at an 80dB loudness level, this speaker is receiving a total of 1/10th of 1 watt of power from the amplifier.

This is the point where most audio magazines stop measuring, but this is the exact point where they really should begin "fine measuring", because the 80dB is only the peak/accumulated loudness at that moment. All the real, fine musical details and information; the harmonics, decays, sense of space, dynamic inflections etc. are still 20 to 30dB (or more) below the 80dB peak.

What does this all mean?

The truly unique and distinguishing musical information is being reproduced with only 1/10,000 of a watt or even less power!

At a softer 60dB loudness level, which is not that unusual, the power level of even 1 Millionth of one watt becomes important!

Which audio "tech/guru" or scientist measures what is happening in an amplifier from 100th to 1,000,000th of one watt?

The Answer: Not even one.

This same basic principle holds true for measuring preamplifiers, speakers and everything else. (It is also a very plausible explanation why some components appear to sound better after some "break-in".) Until it is possible to scientifically measure low-level musical information, we will have to trust our imperfect and unscientific ears and let them choose what component has the most "magic[/left]".

ניסיוני זהה.

הבאתי דוגמא למגבר SET מבוסס שפופרת EL-156 בעל 15W/Channel. הבאס מהמגבר הזה היה נשלט ועוצמתי יותר ממגבר SET אחר שברשותי בעל 45W/Channel.
על הנייר וממדידות לא ניתן לדעת את זה. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על צליל הוא השנאי. איך מודדים שנאים?
יש דרך. להלן:

http://www.reel2reel.tv/transformer/part3.wmv

אבל, מה שמעניין הוא שמה שנמדד טוב ואולי נשמע טוב למתכנני שנאי X לא בכרח טוב לאוזני או לאוזניכם ואין דרך לדעת חוץ מלסמוך על אוזנינו הלא מדעיות.

אגב בנושא אנלוג אני וחברי ביצענו ניסוי:
לקחנו אנשים מ"הרחוב" שלא מעניין אותם אודיו והם לא מבינים בזה וגם אף אחד מהם לא נוסטלגי לגבי פטיפונים (אם להאמין לדבריהם ולזה שהם זוכרים תקליט כמשהו Scratchy). השמענו להם אותם קטעים בדיוק כאשר אחד מושמע מ - CD ( ה - Meridian 596 שלי וגם SACD של Shanlling, שניהם מכשירים בסביבות ה - $5K כשהם חדשים).
השווינו ל - Technics SL1200 עם זרוע מקורית, קרטרידג' ADI XLM Mk III עם Matt של Oracle ו - Clamp של TTWeights בעלות כוללת של כ - $1,000.

מתוך עשרה אנשים, כולם בלי יוצא מן הכלל חשבו שהתקליט נשמע "יותר חי", "יותר מלא", "יותר אמיתי".
בנוסף הם הופתעו מהעובדה שהתקליט לא נשמע חורקני עם קליקס ופופס למעט בין הרצועות (אם התקליט במצב טוב, במיוחד 180 גר' אבל לא רק והפטיפון מכוונן היטב ומותאם היטב לקרטרידג' ולפונו סטייג' אז כמות רעשי הרקע נמוכים).

אני יודע שזה לא אומר כלום כי אף אחד לא ביצע ניסוי סטטיסטי לגבי כלל האוכלוסיה הדגימה לא מספיק גבוהה כדי לאפיין את העדפותיהם וכמו כן רוב האנשים יעדיפו CD או I-Pod בגלל שנוחות חשובה להם מאיכות שמע אולטימטיבית אבל זה לא ישנה את העובדה שבהנתן כל הפרטמרים שהעליתי הם מודעים לזה שזה נשמע להם טוב יותר כשיש להם הזדמנות להשוות אחד לאחד בזמן קצר מספיק על מנת שלא יצטרכו להסתמך על זיכרון.

אני חושב שזה נכון לגבי ציוד מנורתי ובעיקר SET ו - OTL.
האבולוציה שלי הייתה להתחיל מציוד מנורתי שנשמע לי סירופי ומתקתק מידי ועם באס נחות לטעמי דאז.
לאחר מכן שנים של Solid State (כולל Class A Single Ended כמו Pass Labs) על מנת לנסות לקבל את כל מה שניסיוני הקצר והלא מוצלח עם מנורות לימד אותי (והכללות הן דבר בעייתי שאני סובל ממנו לא פחות מכל אחד אחד בפורום) ולאחר מכן יצא לי להאזין למערכת מנורתית שלא היה בה שום סירופ, איטיות או Rolling Off לא של באס ולא של טרבל. מה שנקרא Un-Tubey Tube Amp אך היה קסם של אורגניות, היעדר מכניות והעדר "קשיות" בצליל (מה שמצאתי שאופייני לברייסטון 4B שהיה בבעלותי).
SET ו - OTL גרמו לי לחשוב בפעם הראשונה שזה לא נשמע אלקטרוני או מכני אלא "זה נשמע כמו מוסיקה" או כמו "כלים אמיתיים" ולא שחזור של כלים, יותר מכל המגברים הטרנזיסטוריים והמנורתיים ששמעתי עד עכשיו בכל טווח מחיר (כולל Lamm Hybrids, כולל Karan Acoustics, כולל Halcro).
בעיקר מבחינה טונלית אבל גם מבחינת Spatial Information, עומק וכו'
יש לי תאוריה פסבדו טכנית למה הם נשמעים כל כך נכון/טוב/קרוב למקורכפי שאני תופס מקור, לאוזניי ולאוזני חברי - למרות כל המדידות הלא מחמיאות (במקרה של SET אבל גם ב - OTL שבדרך-כלל, אם כי לא תמיד, לא מתמודדים היטב עם התנגדויות נמוכות) - כי הם בעלי מעגל פשוט, קצר ועם מינימום פגיעה בסיגנל, בביחוד בהשוואה לעמיתיהם בטופולוגיות אחרות. בעיני ויתכן שאני טועה לחלוטין ואולי פשטני (פשטני כי יש בעיות אחרות במערכת כמו: אי מספיק Gain, אי התאמה של Impedance וכו' וכו' שצריכים להיפתר קודם כל):
אודיו מתחיל במקרה הטוב מהקלטה סבירה. כל מה שנעשה אחר-כך וכל רכיב במערכת הפרטית שלנו יכול רק לקלקל ולגרוע מההקלטה. ככל שהפגיעה בסיגנל קטנה יותר כל הסיכוי לאיכות אודיו גבוהה יותר. החוויה באולפני DB מאששת את זה ולו חלקית.

לגבי נושא תחילת השרשור:

אייל, אני באמת חושב שכדאי לך לנסות להאזין למס' רב של פטיפונים מכוונננים היטב ולהשוות ליצירות מוכרות זהות ב - CD.
יכול מאוד להיות שבסגנון המוסיקה שאתה מאזין לה (Metal, אלקטרוניקה אם אינני טועה) לא תמצא ייתרון ואם כך אשריך וטוב לך כי לא תאלץ להתעסק עם כיוונון והתאמה של פטיפון. אבל ייתכן שתופתע לטובה.

MartinHSabag
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
תגובות: 59344
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: מרטין סבג
מיקום: כפר-סבא

שליחה

זה ששומעים הרמוניות מעל 20 קה"ץ זאת עובדה – גם אם היא לא בקונצנזוס.
...
יש לך תימוכין וסימוכין לעובדה הזו?
Making Products, Mentor, Lecturer
twitter facebook linkedin
About.me

MetalliJoe
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3756
הצטרף: אוקטובר 2006

שליחה

Joshua_G כתב:
MetalliJoe כתב: כן, ברור לי, רק שהמסקנות שלך נראות לי מוטעות. מי הבטיח לך שההקלטה נמנעת להתערב משינוי גוון ואופי הצליל?
...
זה הנוהג בהקלטות מוסיקה קלאסית.
כתבתי לך את זה כמה וכמה פעמים במחרוזת זאת – אבל אתה בשלך – לא קולט.
...
אוקיי, אז כתבת. זה הופך את זה לנכון? גם אני יכול לציין כמה וכמה נקודות שאתה מסרב לקלוט.
MetalliJoe כתב: להפך, בתור טכנאי, המקור המוקלט היה בשבילי רפרנס ומקור להתחלה בלבד, לא התוצר המוגמר והסופי.
...
כטכנאי הקלטה יש לך נקודת התייחסות – כמאזין, אין לך (ולא לאף מאזין אחר).
...
נו? אז מה אם יש לי כטכנאי נקודת התייחסות?
MetalliJoe כתב: ושוב אנחנו חוזרים לעניין הקונצרטים - לכל כלי נגינה יש צליל שונה; בכל אולם אקוסטיקה שונה; בכל מושב באולם יש סאונד שונה. אז איך אפשר לומר שאתה יודע איך הטובה, החליל והכינור אמורים להשמע?
...
אני יודע כיצד הם אמורים להישמע משום שאני שומע אותם בקונצרטים חיים, באולמות שונים ובתנאים אקוסטיים שונים.

האם שמעת פעם קונצרט חי של מוסיקה קלאסית?
...
לא, תודה לאל.
אבל אם שמעת מספר קונצרטים, במספר אולמות ועם תנאי אקוסטיים שונים, אז שמעת מספר צלילים שונים. לאיזה מהצלילים אתה מתכוון? אני לא מבין, בעיניך חליל זה תמיד תמיד אותו צליל? או אולי כינור? יש רק צליל אחד שמייצג אותו?
MetalliJoe כתב: והס מלהזכיר את הנושא הקטן והכאוב ההוא, שהזיכרון השמיעתי של כולנו הוא די עלוב, ואין סיכוי שאתה זוכר את הצליל עם כל הניואנסים שלו, אפילו מהקונצרט שנכחת בו אתמול.
...
אני זוכר מה שאני זוכר.
מה שאני מבקש ממערכת השמע שלי זה שהיא תשחזר את הצלילים באופן הקרוב ביותר לאופן בו אני זוכר אותם.
...
אז אם הבנתי נכון, שאתה מסכים איתי שאנחנו רחוקים מלזכור כל פסיק, אז אתה מבקש מהמערכת לשחזר צלילים שלמעשה לא קיימים בשום מקום.
Silence speaks louder than words

מסכם_עניין
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 422
הצטרף: ינואר 2008

שליחה

Eyal_W כתב:
מסכם_עניין כתב:
Eyal_W כתב:המתעקש העיקרי הוא אתה , אבל למי איכפת שיהיו עם 40 עמודים זה לא רע כלל .

אף על פי שאני רחוק שנות אור מדיעותיו של יהושוע ואף על פי שהוא נופל פעם אחר פעם , כבוד גדול מגיע לו על האיפוק והכתיבה .
אני ממש לא הייתי מחזיק מעמד כך .

מצד אחד הייתי רוצה אותו איתי בקרב ... ניחשות , דעתנות , הרצון והיכולת להילחם ולעמוד מול טענות .
מצד שני לעולם לא הייתי מקבל אותו בתור עובד .. היכולות שלו לקבל ביקור להפנים ולא ישר לירות מהמותן .
...
איל,

אני שמח שאמרת את המשפט "לעמוד מול טענות".

אשמח אם תתייחס לנושא הבא:

עפ"י ויקיפדיה נוטים לייחס לאודיו אנלוגי (בתנאים מסוימים) יתרונות בתחומים הבאים:

העדר עיוותי aliasing
העדר רעש קוונטזיציה
התנהגות בתנאי עומס-יתר.

DigiSun פרט מהו כל תחום.

תוכל להתיייחס ל 3 הנקודות הנ"ל מזווית הראיה שלך ?
...
ראה...
אני כבר בשלב שנתונים טכניים , בדיקות מעבדה , ושאר ירקות אינם מעניינים אותי כלל.
הנושאים הללו מבחינה הנדסית אולי מעניינים אחוז מאוד קטן של אודיופילים , (לפחות אלו שבסביבתי) .
בכלל כל תחום המדידות שייך לקבוצת מתכנינים ויצרנים .
אותי אישית זה פחות מעניין .
לפני שנים רבות לחבר היה מגבר מפלץ של 200W ב 8 אום וברשותי היה מגבר 50W .
הרמקול שברשותו אינו נציל אם אני זוכר הוא היה משהו באיזור 85 אום או טיפה יותר , עם עקומת קפונקציה של התדר
מאוד בעייתית .
חיבור מגבר 200W הי קרנט סיפק תוצאה גרועה , חוסר שליטה על הרמקול ולעומת זאת ה 50W הצנועים שברשותי גרמו לעסק לרקד.
בדיוק באותה נקודה הבנתי שהקשר בין מספרים לתוצאת האזנה מקרי לחלוטין ואם הוא לא במיקרה הטוב הוא יעניין קומץ קטן של אנשים .
אודיופילים אוהבים להתפלפל ולהתפלסף ישנם כאלו שהנתונים הטכניים גורמים להם להחלטות גרועות , בחירת ציוד לא מתאים ואין סוף שדרוגים , הצד האחר מביא כלי מדידה מדהים שקוראים לו אוזן .
אני שיך לאותה הקבוצה שמגיעה עם אוזן , לא מעניינת אותי עלות המכשיר , לא מעניין אותי שם המותג , ולא מעניין הנתונים הטכניים .
מה שמעניין אותי אלו פרמטרים אחרים לגמרי
איזון טונאלי
דינמיקה
ATTACK
גוון
תוצאה סופית .

ולכן שלוש הנושאים שאתה מבקש שאתיחס אליהם מבחינתי חסרי משמעות (אם תרצה להתעמק בנושאים טכניים אתה תוכל למצוא אין סוף חומר בנושא ולא שזה יספר לך דבר וחצי דבר על התוצאה המתקבלת ) .
ויקפדיה הוא המקום האחרון שהייתי מחפש תשובות .
במקום זה כדאי ללכת להאזין , להחליף ציוד , לבחון , לנסות להבין את השפעה של כל רכיב ולתת לכלי המדידה החשוב מכל להחליט .
תמיד תדאג שתהיה לך חוויה טובה ולא יכולת דימיון פרועה של להבין האם זה קרוב או רחוק למקור .
...
איל,

עם יד על הלב - בהקשר למה שאמרת "הצד האחר מביא כלי מדידה מדהים שקוראים לו אוזן", האם ייתכן שיהושע/דורון3 צודקים ומבחינתם האוזן שלהם מזהה הבדל אמיתי ?

מסכם_עניין
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 422
הצטרף: ינואר 2008

שליחה

יהושע,

אודה לך אם תוכל לענות על השאלות הבאות:

1. האם לדעתך ההבדלים שאתה מזהה באודיו אנלוגי שווים את כל ההשקעה/זמן או שיש ערעורים מידי פעם ?
2. האם אתה חושב שכל נושא האודיו האנלוגי צריך להישאר בקרב "אודיופילים רציניים" או שצריך להפוך לשאיפתם של רבים ?
3. האם לדעתך תעשיית המוסיקה תשמר את האודיו האנלוגי או שתבחר ללכת רק בכיוון אחד - דיגיטלי ?

Eyal_W
סמל אישי של משתמש
עוסק בתחום
עוסק בתחום
תגובות: 7639
הצטרף: יולי 2005

שליחה

מסכם_עניין

לחלוטין כן , אני אפילו מאמין להם שהם מזההים ונהנים זה לא נושא עליו אני חולק .
המחלוקת בינינו היא שיהושע טוען שמה שהוא מאזין לו דרך ציוד אנאלוגי הוא זהה למקור .
הטענה שלי היא לשעולם בין אם זה כלי אקוסטי בין אם זה כלי חשמלי , בין אם מערכת של 150 ש"ח או 150K ש"ח לא ניתן לזהות האם קיימת קירבה למקור .
פסנתר נישמע גם בטרנזיסטור של 10 ש"ח פסנתר , הבעיה היא שדרך טרנזיסטור אין חוויה אודיופילית כגון עומק במה , ושאר ירקות ולכן האזנה לסט טוב תרגש יותר ותקרב למציאות אם כי המרחק משם למקור ההקלטה הוא שנות אור .
כל יצרן בונה מכשיר בעל גוון שונה , לא קיים מכשיר אלקטרוני , כבל , שקוף אין דבר כזה ולא יהיה .
הטענה שמגבר צריך להשימע שקוף , שכבל צריך להישמע שקוף ולהעביר נקי בלי מניפולציות היה טענה הגיונית רק שבמציאות טרם ניתנת למימוש .
המטרה הינה להנות ממוסיקה המערכת הינה רק האמצעי.

: Amarra Dealer

http://www.sonicstudio.com/amarra
פרטים

truejoker
חבר מכור קשה
חבר מכור קשה
תגובות: 5738
הצטרף: יולי 2007

שליחה

לדורו 3 , על איזה מגברי מנורות OTL אתה מדבר אם אפשר לדעת ? אם אתה יכול לתת קישור
למסכם עניין , לגבי הנקודה השלישית , ההיסטוריה מוכיחה שנוחות שווה הרבה יותר לרוב הקהל מאשר איכות , ראה את העובדה שכול ההקלטות מוקלטות עם טווח דינמי נמוך ע"מ שהם יתאימו לרמקול של פלאפון .
אולם תמיד יהיה דרישה לתוכן איכותי , וכשיש דרישה מספקת , יהיה מי שיספק אותה , רק אולי במחירים די שערורייתיים כך שרוב האודיופילים , לא יוכלו להרשות לעצמם
יהושוע אם חבר שלך יכול להבחין בין פסנתרים שונים עם רדיו של 150 ש"ח , אז ברור לך שלא האיכות הסונית היא הגורמת לכך , מה שלענ"ד מערער כמעט את כול מה שכתבת כאן לגבי נאמנות למקור . כי עובדה אתה לא יכול , ואם כך מערכת יקרה וטובה ואנלוגית ועדיין אתה לא יודע מה המקור האמיתי , ומישהו יכול ממערכת שבוודאי אינה מתהדרת בנאמנות למקור זה אפשרי = המסקנה מזה היא שהנאמנות למקור מבוצעת באינטרפטציה של הסאונד שהאוזניים קולטות, ולא בסאונד עצמו . דהיינו בפירוש של המוח של הסאונד שמתקבל ע"י האוזניים , ואם כך כמעט כול מערכת אפילו הזולה והפשוטה ביותר תהיה בעלת נאמנות למקור , בתנאי שהיא מותאמת לאינטרפטציה האישית של המוח שלך
ואם כך אי אפשר לומר שאנלוג הוא יותר נאמן למקור מאשר דיגיטאל . אצלך ואצל הרבה אנשים זה כך , אבל זה לא חוק כי יש אנשים שאצלם הדיגיטאל יהיה יותר נאמן למקור

ארז_וחני
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 4949
הצטרף: יולי 2008

שליחה

truejoker כתב: יהושוע אם חבר שלך יכול להבחין בין פסנתרים שונים עם רדיו של 150 ש"ח , אז ברור לך שלא האיכות הסונית היא הגורמת לכך , מה שלענ"ד מערער כמעט את כול מה שכתבת כאן לגבי נאמנות למקור . כי עובדה אתה לא יכול , ואם כך מערכת יקרה וטובה ואנלוגית ועדיין אתה לא יודע מה המקור האמיתי , ומישהו יכול ממערכת שבוודאי אינה מתהדרת בנאמנות למקור זה אפשרי = המסקנה מזה היא שהנאמנות למקור מבוצעת באינטרפטציה של הסאונד שהאוזניים קולטות, ולא בסאונד עצמו . דהיינו בפירוש של המוח של הסאונד שמתקבל ע"י האוזניים , ואם כך כמעט כול מערכת אפילו הזולה והפשוטה ביותר תהיה בעלת נאמנות למקור , בתנאי שהיא מותאמת לאינטרפטציה האישית של המוח שלך
ואם כך אי אפשר לומר שאנלוג הוא יותר נאמן למקור מאשר דיגיטאל . אצלך ואצל הרבה אנשים זה כך , אבל זה לא חוק כי יש אנשים שאצלם הדיגיטאל יהיה יותר נאמן למקור
...
נקודה טובה.
לדעתי הפואנטה כאן היא החיפוש אחר מערכת שתתן את יכולת הזיהוי. יהושע ציין שיש לו חבר שמזהה עם רדיו בשווי 150 ש"ח (אם כי ברור שחווית האזנה היא שונה לגמרי...) ולהבנתי, יהושע מחפש את השילוב המתאים לו שיאפשר גם לו לזהות את הכלים או לחוש שזה נשמע לו הקרוב ביותר לסאונד כפי שהוא הוקלט (או יותר נכון, כפי שלדעתו של יהושע אמור להשמע).
אם כך, חזרנו שוב לנקודה שהכל זה טעם אישי.

מסכם_עניין
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 422
הצטרף: ינואר 2008

שליחה

איל,

בוא נעזוב לשנייה את הויכוח שלך עם יהושע.

מכיוון שלא רצית להתייחס ל 3 הנקודות שנחשבות כיתרון לאודיו האנאלוגי:

1. העדר עיוותי aliasing
2. העדר רעש קוונטזיציה
3. התנהגות בתנאי עומס-יתר.

האם ייתכן לפי הגדרתך שכלי המדידה המופלא הנקרא האוזן האנושית תזהה אצל מספר מועט של אנשים הבדלים אמיתיים ב sound ב 3 הנקודות הנ"ל (שאולי חלקם או כולם קשורים למידת הקרבה של הצליל המתקבל לעומת מה שהוקלט) ?

איל בתשובתך אנא התייחס אך ורק להקלטות ישנות (עד סוף שנות ה 80) מהסיבה הבאה

ציטוט מתוך ויקיפדיה
[left]For modern recordings, the controversy between analog recording and digital recording is becoming moot. No matter what format the user uses, the recording probably was digital at several stages in its life[/left]
נערך לאחרונה על ידי מסכם_עניין ב 03/08/2009 13:46, נערך פעם 1 בסך הכל.

ziv_r
סמל אישי של משתמש
עורך ראשי HTmag
עורך ראשי HTmag
תגובות: 46492
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

עיוותי קיפול תדרים (Aliasing) באודיו לא רלונטים כאשר תדר הדגימה עומד על 44100 לפחות, הדבר מוכח לפי משפט הדגימה של נייקוויסט-שאנון.
לגבי רעשי קוונטיזציה, מישהו זוכר מתי הוא שמע כאלו רעשים בפעם האחרונה שהוא האזין ל CD\MP3\FLAC? מדיות דיגיטליות בעלי SNR וקצב נתונים גבוה די חסינות לבעיות מסוג זה.

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”