שמן נחשים או מוצר אודיופילי מחולל פלאים? (מכבלי קומקום, פיוזים , ועד מחזיקי כבלים וקמעות)

RanMoyal · שליחה #321 31/12/2019 12:16

uffnick@

אני לחלוטין מסכים עם הדברים שכתבת, וכאמור גם אני לא צרכן של כבלי רמקולים, או כבלי חשמל, רק מנסה להבין לאן לוקחים את זה מכאן, מבחינתך לפחות?

הרי הדברים שנאמרו על ידך בצדק רב, בכל הקשור לאלמנטים השיווקיים והפסיכולוגיים שיש כאן, אינם נכונים בהכרח רק לגביי כבלים, הם נכונים לגביי כמעט כל פרמטר בתחביב הזה שנקרא אודיו (בניגוד לוידאו) אשר רובו ככולו מושתת על טעם אישי ולא על מדידות.

ברגע שנתחיל למדוד דברים ונבסס את כל הרכישות שלנו על מדידות, אני מניח שתוכל להראות לנו, באופן מדעי, שאין שום הבדל, בין לא מעט מוצרים בתחום. אני מניח שאתה תהיה מסוגל להראות לנו שאין הרבה הבדלים מדידים בין רמקולים, או בין רסיברים, או בין מגברים וכיוצ"ב.

ומכאן, רכישה של מוצר במחיר X היא מיותרת, היות ולפי המדידות, ניתן להגיע לאותו מקום, עם מוצר שעולה 5% מאותו מוצר.

האם אתה מציע ואני שואל לחלוטין ברצינות, שאנו כצרכנים, צריכים לבסס את כל הרכישות שלנו ובעצם את כל המהות של התחביב הזה, על מדידות ממוחשבות ופחות להתעסק בהאזנה לדברים בפועל?

רן

ufffnick · שליחה #322 31/12/2019 13:15

@RanMoyal
·

האלמנטים השיוויקיים והפירסומיים, לא מיוחדים לתחום הזה, הם פולשים ממש לכל תחומי החיים, ויש מקומות שם האלמנטים האלה בוטים יותר ויש שפחות.
אני מנסה לייצר מודעות.
אני לא נכנס לאיך לקנות, כי רק על עצמי לספר ידעתי, ויתרה מכך, הדרך שאני בוחר לרכוש מוצרים בהכרח לא תתאים לצרכיו של אדם שבמודע רוכש חוויה.
וזו כל הנקודה, כי ברור לי שרובנו המוחלט מודעים למכונת השיווק המשומנת שפורטת על כל מיתרי הרגש כדי למכור, ושכל אחד יעשה עם עצמו את החושבים אם זה משרת את מטרותיו וממלא את צרכיו, בין אם שנייה לפני או אחרי שהכניס את היד לארנק.

נאמר לפני - התבטאות נוסח - "אני חווה/שומע שינוי משמעותי", לעולם לא יזכה לביקורת מהפן הטכני, בגלל ההתנסחות שמבטאת את ההבנה שבסוביקטיביות של החוויה.
כל נוסח אחר שמייחס לחוויה ערך טכני של שינוי, או אף להתנשאות של יחידי סגולה בעלי שמיעה "אבסולוטית" מהסוג ששומע כמה ספינים מתהפכים בפיקו-שנייה, יזכה כמעט תמיד לשירשורפלצת חסר תוחלת שכזה.

הטיעון שאני הכי מתחבר אליו, זה שזה תחביב, וזו הנאה וזו חוויה המקפלת בתוכה יותר מרק חוש השמיעה ועל חוויה שכזו משלמים באופן פרופורציונאלי לחוויה עצמה - סובייקטיבי, בלתי מדיד ולגיטימי בעיני (איפה שיש ביקוש, יש היצע).

לא איכפת לי וזה לא ענייני כמה אנשים משלמים על חוויה, וכמה הם מוכנים לשלם על זו שאחריה.
להשתמש בחוויה כמנוף לניגוח במדע שעומד מאחורי הטכנולוגיה שיצר אותה, זה מגוחך.
מגוחך כמו כל עבודת אלילים אחרת, שבאה כהוכחה לכך ש"המדע לא תמיד צודק" ועל כן כל הסבר אלטרנטיבי הופך לאמת אלטרנטיבית מבלי לעמוד בסטנדרטים של שלילת הוכחה מדעית.

itay123 · שליחה #323 31/12/2019 13:35

מעניין לי את הסבתא (ז"ל) למי שיחשוב אחרת.
אבל מערכת (SETUP) תוצאה, צריך להכיר היטב ולא מספיק איזה פאקינג מבחן טיפשי של שבריר שניה בין כבל לכבל בשביל להחליט מה ואך אותו כבל משפיע על המכלול.

לפעמים לוקח לי כמה ימים טובים להחליט אם השינוי (אם יש שינוי) הוא לטובה או לרעה (ללא קשר לעלות הכבלים)
לצורך העניין יש לי כבלי רמקולים בעלות של 14,000$ ריטייל.
ויש לי כבלי אינטרקונקט בעלות של 5000$ ריטייל
ויש לי כבלי DIY מעולים, שעלו לי פחות מ-1000 ש"ח
ויש לי בכלל כבלים זולים של Mogami של "שקל 90", שעושים יופי של עבודה למה שאני ייעדתי עבורם.

העלות לא מעניינת אותי (בכוונה רשמתי את הפערים) ולא להראות שיש לי גדול ושעיר.
אלא תוצאה נטו במערכת שלי הפרטית, תוך כדי היכרות הרמטית במה שהיא יודעת ומסוגלת לייצר ולשחזר והתוצאה כמכלול עם החלקים שבחרתי לאחר בדיקה אינטנסיבית של ימים ע"ג ימים, אם לא שבועות.

Nir547 · שליחה #324 31/12/2019 13:43

בלי קשר להבדלים בין כבלים, משעשע מאוד שיש כאלה שחושבים שזה נכון לרכוש רמקולים על פי מדידות ולא על פי האזנה.
עדיף שאת ההמלצות האלה ישמרו לעצמם, כי מי שירכוש לפי המלצה למדידה, יפול בוודאות.

avihuli · שליחה #325 31/12/2019 13:45

@itay123
זה בסדר, מקובל ולגיטימי בהחלט מה שאתה רושם, כי זו נקודת המבט שלך על החוויה ואין עם זה שום בעיה...

אולם קח בחשבון שימים על ימים ו/או שבועות על שבועות מכניסה פה פרמטר שהאוזן "מתרגלת" לחווית השמע החדשה.
זאת בניגוד למצב שבו אתה שומע מיידית 2 או יותר ומחליט נקודתית מה נשמע לאוזנייך באותו רגע טוב יותר.
יכול להיות גם מצב שבו מה שבאותו רגע נקודתי יישמע טוב יותר, לאורך זמן יהיה מעייף.

itay123 · שליחה #326 31/12/2019 13:46

avihuli כתב:@itay123
זה בסדר, מקובל ולגיטימי בהחלט מה שאתה רושם, כי זו נקודת המבט שלך על החוויה ואין עם זה שום בעיה...

אולם קח בחשבון שימים על ימים ו/או שבועות על שבועות מכניסה פה פרמטר שהאוזן "מתרגלת" לחווית השמע החדשה.
זאת בניגוד למצב שבו אתה שומע מיידית 2 או יותר ומחליט נקודתית מה נשמע לאוזנייך באותו רגע טוב יותר.
יכול להיות גם מצב שבו מה שבאותו רגע נקודתי יישמע טוב יותר, לאורך זמן יהיה מעייף.
...

·לכן בודק
בזמן שלי, בנוחות שלי, בהרגשה שלי (מצב רוח),
וכן
אני מאילו שמחפשים הבדלים בנרות.

GuyHoresh · שליחה #327 31/12/2019 13:58

ufffnick כתב:@GuyHoresh
·

היופי במדע (בניגוד לכתות מאמינים) זו היכולת לתקן תיאוריות, על ידי אותם כלים מדעיים שיצרו אותן מלכתחילה. זה מנגנון הקידמה והשיפור שלצערי, קיים רק במדע.

תנוח דעתך, כי המדע שמבוסס עליו האודיו, לא הולך לעבור תהפוכה משמעותית, בטח שללא כלים מדעיים, ובטח שלא על בסיס עדויות ואמונות.

לעומת זאת מדעי הקוגניציה ונפש האדם, תופס מקום מרכזי במנגנוני שיווק ופרסום.
דבר שמסביר היטב את הסיבה לכך שחברות עברו מלמכור מוצרים (דבר המכיל פרמטרים מדידים והשוואתיים), למכירת חווייה (אמורפי, סובייקטיבי, בלתי מדיד ובלתי ניתן לשיערוך).
זאת תוך החלפה של פרמטרים מדידים (הספק, עקבה, SNR וכו') בפרמטרים אמורפיים, בלתי מדידים שלא לומר ניתנים לפרשנות סובייקטיבית (צליל נפוח, רטוב, הדוק, גודל במה וכו').

אז...
מה אתה מוכר?
...

כאן אתה מפספס, אודיו הוא לא רק מדע אלה חוויה וככזה מדידה בלבד לא מספרת את מה ששומע המאזין, הדבר שקול לדוגמה שרשמתי לך ולרוברט מספר פעמים. גם רכב או מטוס שפיתוחם על מיליארדים בסופו של דבר נמדד ע"י ישבנו של נהג/טייס. שום מדידה לא תספר לנהג פורמולה או לטייס ניסוי מה ואיך לכייל את הכלי עליו הוא שולט.

Chernobog · שליחה #328 31/12/2019 13:58

@itay123@ אין הגבלות על זמן במבחן עיוור, אתה יכול לשמוע כמה זמן שאתה רוצה את שני הרכיבים.

GuyHoresh · שליחה #329 31/12/2019 14:01

roberts כתב:
...
...
אתייחס על מדע של אינטרקונקטים בלבד

אינטרקונקט הוא מערכת לינארית, מערכת לנארית מאופיינת מתמטית (לא מדעית !!!) ע"י עקום התדר והפאזה ב-ל-ב-ד !!!

גם בעוד 100 מיליון שנה המתמטיקה הזו של מערכות לינאריות בכלל ואינטרקונקטים בפרט לא תשתנה !!!

המדע ותורת הקוונטים יכולים להשתנות במהלך השנים אלף פעם, המתמטיקה של האינטרקונקט לא תשתנה - ומתמטיקה זו קובעת את הצליל שלו....או יותר מדוייק האין צליל שלו כי בעצם הוא מערכת לינארית מושלמת (אם הוא לא מהונדס).

גיא, האם 1+1=2 ישתנה ביום מן הימים ???
·
...

אתה תמשיך לשמוע בעזרת כלי מדידה ואני באמצעות האוזניים.
מעניין שחברות כמו דולבי, דירק ואחרות עדיין ממשיכות לפתח אלגוריתמים למרות שהכל ידוע ונמדד.

ufffnick · שליחה #330 31/12/2019 14:28

@GuyHoresh
·

דוגמא מצויינת, כי העובדה היבשה שחברות משקיעות הרבה יותר כסף בפרמטרים מדידים של ביצועים ורק בקצה מבצעת fine tuning על בסיס חוות דעת (לרוב לא, אגב, יש דוגמא לחברה קיקיונית שנקראת אפל שלה מערך QA מהמרשימים והיקרים).

אבל מספיק כמה אושיות "בעלי שם" שהביעו את "דעתם המלומדת" על מוצר בשלב בטא, כדי לבטל את כל מה שהביא למוצר בנקודת הבדיקה וההתאמות הקלות.

קצת טרמינולוגיות (אולי בשפה של מנהל עסקים תבין):
ככלל גס, למוצר שדורש פיתוח יש יחס של 1:1 בין זמן הפיתוח במעבדה לזמן הבדיקות הפנימיות לכדי הבשלה למוצר, כאשר ציר זמן של הבדיקות נמדד מהרגע שהמוצר מידי המהנדסים שפתחו אותו לציוותי הבדיקה בסדר הבא:
QA/QC בדיקת איכות פרטנית של כל פיצ׳ר בפני עצמו
SYSTEM בדיקת ביצועים של כלל הפיצ׳רים כמערכת
ALPHA בדיקה המדמה Real life use, פנימית לפי תסריטים שהשיווק בנה עבור הדמיית קהל המטרה

אח"כ, ממש בקצה מגיע שלב הBETA, בידיים של לקוחות הנבחרים על ידי החברה כאלה שידעו לתת פידבק טכני ממוקד לשיפורי קצה (קצה מלשון, תיקונים קטנים).

לרוב בטא אורכת פחות מרבע מסך זמן הבדיקות, עד לנקודת השקת המוצר, כשבשלב זה נכנסים עידכוני באגים וכיולי קצה שהגיעו משלב האלפא.
לרוב, מוצר יוצא להשקה במצב "בטא" ומקבל בשידרוגים הראשונים שלו תיקונים קלים שהגיעו מהבטא (כשמדובר בתוכנה, חומרתית, יוצאות גרסאות ביניים לתיקונים שכאלה).

בשום שלב עד נקודת ההשקה של המוצר, לא נעשה שימוש במישהו שלא מסוגל לתת פידבק טכני מדיד, השלב שבו נעשה שימוש שכזה, נקרא קבוצת מיקוד שיווקית, ונעשה לחלוטין למטרות PR. בוחרים אדם שהקהל שתופס את דעתו כבעלת משמעות, ונותנים לו להביע את דעתו החיובית באופן פרופורציונאלי לחוזה הפירסומי שחתמו יחד.
בין אם זה שומכר, דוגמנית תורנית או בלוגר.

מה אתה מוכר?

Nemesis · שליחה #331 31/12/2019 14:30

GuyHoresh כתב:
...
...
כאן אתה מפספס, אודיו הוא לא רק מדע אלה חוויה וככזה מדידה בלבד לא מספרת את מה ששומע המאזין, הדבר שקול לדוגמה שרשמתי לך ולרוברט מספר פעמים. גם רכב או מטוס שפיתוחם על מיליארדים בסופו של דבר נמדד ע"י ישבנו של נהג/טייס. שום מדידה לא תספר לנהג פורמולה או לטייס ניסוי מה ואיך לכייל את הכלי עליו הוא שולט.
...

·

סליחה, לא אתה זה שטען שאודיו שומעים עם האוזניים? חוויה לא מוגבלת לאוזניים בלבד. מדידה מראה מה שומע המאזין עם האוזניים שלו, אבל לא מספרת איזו חוויה הוא חווה.

roberts · שליחה #332 31/12/2019 14:45

GuyHoresh כתב:

...
...
אתה תמשיך לשמוע בעזרת כלי מדידה ואני באמצעות האוזניים.
מעניין שחברות כמו דולבי, דירק ואחרות עדיין ממשיכות לפתח אלגוריתמים למרות שהכל ידוע ונמדד.
...

אתה מוציא דברים מהקשרם (אולי בכוונה ואולי כתוצאה מחוסר הבנה בסיסי) - החברות שהזכרת מפתחות אלגוריתמיים לציוד אלקטרוני, דגש אלקטרוני, ריבוי רמקולי, RC וכו'- לא אינטרקונקטים.

שמעת מעודך שהחברות האלו המליצו/עסקו אי פעם בציוד הוודו שלך ??? (אינטקונקטים, פיוזים, כבלי רשת ושאר ירקות) .
·

istarmini · שליחה #333 31/12/2019 14:47

@GuyHoresh
·

כאן אתה מפספס, אודיו הוא לא רק מדע אלה חוויה וככזה מדידה בלבד לא מספרת את מה ששומע המאזין, הדבר שקול לדוגמה שרשמתי לך ולרוברט מספר פעמים. גם רכב או מטוס שפיתוחם על מיליארדים בסופו של דבר נמדד ע"י ישבנו של נהג/טייס. שום מדידה לא תספר לנהג פורמולה או לטייס ניסוי מה ואיך לכייל את הכלי עליו הוא שולט
...

אוי כמה שאתה טועה.
כמי שיצא לו לשוחח עם אחד מטיסי הניסוי הטובים שסיפר לי כמה מכשירי מדידה משתלבים בכל טיסת ניסוי ,כאשר התוצאות מנוטרות און ליין וגם לאחר הנחיתה כאשר ניתוח התוצאות מהווה את שיקול הדעת הסופי לגבי מה טוב ומה לא טוב.

קח למשל את תופעת הורטיגו הידועה .אילו טייסים היו מסתמכים רק על מה שהם מרגישים מרביתם היו מסיימים במצולות הים ומזל שיש להם מכשירי מדידה ,שמנסים לפחות, למנוע מהם לעשות את הטעות ולחשוב שהים הוא למעשה השמים.

Chernobog · שליחה #334 31/12/2019 14:50

לא יעזרו כל האנלוגיות על-כרעי-תרנגולת או טענות כלליות על מוגבלות המדע והידע האנושי שאין קשר בינן לבין נושא הדיון... אנחנו יודעים בדיוק מה אינטרקונקטים מעבירים ואין שום קסם שהאזניים שומעות במקרה זה שאינו מדיד. חושב אחרת? טענות יוצאות דופן דורשות הוכחות יוצאות דופן.
הווה אומר: בוא תוכיח במבחן עיוור שאתה יכול להבדיל בין שני כבלים שהשוני ביניהם במדידה, כפי שהוא מתבטא בצליל הסופי, הוא מתחת לסף היכולת האנושית לבדל.
אבל אתה לא מוכן לבצע את המבחן, אתה בכלל לא רוצה להכיר במבחן כקביל מבחינתך, ואתה גם לא יכול לספק שום טענה רציונלית מדוע לדעתך המבחן
לא קביל לבדוק האם השוני בצליל נובע מגורמים חיצוניים לך או מהטיה קוגניטיבית. שום טענה רציונלית, פרט לקרקור חסר המשמעות "אודיו שומעים עם האזניים".

Chernobog · שליחה #335 31/12/2019 14:56

roberts כתב:
...
...
אתה מוציא דברים מהקשרם (אולי בכוונה ואולי כתוצאה מחוסר הבנה בסיסי) - החברות שהזכרת מפתחות אלגוריתמיים לציוד אלקטרוני, דגש אלקטרוני, ריבוי רמקולי, RC וכו'- לא אינטרקונקטים.

שמעת מעודך שהחברות האלו המליצו/עסקו אי פעם בציוד הוודו שלך ??? (אינטקונקטים, פיוזים, כבלי רשת ושאר ירקות) .
·
...

הייתי מוסיף גם שבמשפט שלו הקשר בין הרישא לסיפא די רופף ובמקרים רבים הפוך ממה שהוא חושב: אלגוריתמים מפתחים בדרך כלל על בסיס נתונים ידועים...

GuyHoresh · שליחה #336 31/12/2019 15:04

ufffnick כתב:@GuyHoresh
·

דוגמא מצויינת, כי העובדה היבשה שחברות משקיעות הרבה יותר כסף בפרמטרים מדידים של ביצועים ורק בקצה מבצעת fine tuning על בסיס חוות דעת (לרוב לא, אגב, יש דוגמא לחברה קיקיונית שנקראת אפל שלה מערך QA מהמרשימים והיקרים).

אבל מספיק כמה אושיות "בעלי שם" שהביעו את "דעתם המלומדת" על מוצר בשלב בטא, כדי לבטל את כל מה שהביא למוצר בנקודת הבדיקה וההתאמות הקלות.

קצת טרמינולוגיות (אולי בשפה של מנהל עסקים תבין):
ככלל גס, למוצר שדורש פיתוח יש יחס של 1:1 בין זמן הפיתוח במעבדה לזמן הבדיקות הפנימיות לכדי הבשלה למוצר, כאשר ציר זמן של הבדיקות נמדד מהרגע שהמוצר מידי המהנדסים שפתחו אותו לציוותי הבדיקה בסדר הבא:
QA/QC בדיקת איכות פרטנית של כל פיצ׳ר בפני עצמו
SYSTEM בדיקת ביצועים של כלל הפיצ׳רים כמערכת
ALPHA בדיקה המדמה Real life use, פנימית לפי תסריטים שהשיווק בנה עבור הדמיית קהל המטרה

אח"כ, ממש בקצה מגיע שלב הBETA, בידיים של לקוחות הנבחרים על ידי החברה כאלה שידעו לתת פידבק טכני ממוקד לשיפורי קצה (קצה מלשון, תיקונים קטנים).

לרוב בטא אורכת פחות מרבע מסך זמן הבדיקות, עד לנקודת השקת המוצר, כשבשלב זה נכנסים עידכוני באגים וכיולי קצה שהגיעו משלב האלפא.
לרוב, מוצר יוצא להשקה במצב "בטא" ומקבל בשידרוגים הראשונים שלו תיקונים קלים שהגיעו מהבטא (כשמדובר בתוכנה, חומרתית, יוצאות גרסאות ביניים לתיקונים שכאלה).

בשום שלב עד נקודת ההשקה של המוצר, לא נעשה שימוש במישהו שלא מסוגל לתת פידבק טכני מדיד, השלב שבו נעשה שימוש שכזה, נקרא קבוצת מיקוד שיווקית, ונעשה לחלוטין למטרות PR. בוחרים אדם שהקהל שתופס את דעתו כבעלת משמעות, ונותנים לו להביע את דעתו החיובית באופן פרופורציונאלי לחוזה הפירסומי שחתמו יחד.
בין אם זה שומכר, דוגמנית תורנית או בלוגר.

מה אתה מוכר?
...

פיתוח תוכנה/חומרה מחשוב/ניידים לזהה לפיתוח מוצר אודיו. מוצרים כאלה נבחנים באוזן בשלבים שונים ומוכנסים בהם שינויים תוך כדי הפיתוח.

עולם פיתוח התוכנה עבר גם הוא למודל פיתוח בצורה של devops כאשר השינויים נעשים תוך כדי שלבי פיתוח שונים.

האם אי פעם פיתחת מוצר אודיו האם תהליך פיתוח כל המוצרים בעולם זהה?

תבדוק מול יאיר תמם כמה האזנות מבוצעות לרמקולים של מג'יקו לפני שהם משחררים אב טיפוס ואח"כ מוצר מוגמר, אם אתה חושב שחברה כמו מג'יקו או כל חברת רמקולים\אודיו מתבססות את הפיתוח רק על מודולים של מחשב, אתה טועה.

תאורטית, במידה ושני אנשים ישבו באותו המקום בעולם קונצרטים והמדידות יאמתו שהצליל המגיע לאותה נקודה זהה, האם גם אז שניהם שמעו את אותו הדבר?

GuyHoresh · שליחה #337 31/12/2019 15:05

istarmini כתב:@GuyHoresh
·

...
...
אוי כמה שאתה טועה.
כמי שיצא לו לשוחח עם אחד מטיסי הניסוי הטובים שסיפר לי כמה מכשירי מדידה משתלבים בכל טיסת ניסוי ,כאשר התוצאות מנוטרות און ליין וגם לאחר הנחיתה כאשר ניתוח התוצאות מהווה את שיקול הדעת הסופי לגבי מה טוב ומה לא טוב.

קח למשל את תופעת הורטיגו הידועה .אילו טייסים היו מסתמכים רק על מה שהם מרגישים מרביתם היו מסיימים במצולות הים ומזל שיש להם מכשירי מדידה ,שמנסים לפחות, למנוע מהם לעשות את הטעות ולחשוב שהים הוא למעשה השמים.
...

בעצמך רשמת, משתלבים, לא מחליפים.

אפרופו מחשבים וטיסה - 737 MAX, זוכר?

roberts · שליחה #338 31/12/2019 15:10

@GuyHoresh
·מה הקשר בין כל הפוסט האחרון שלך (שכולו נכון אגב) לבין הבדלים שמיעים או לא בין אינטרקונקטים על אותו אדם ?

ufffnick · שליחה #339 31/12/2019 15:18

@GuyHoresh
·
זו בדיוק הנקודה, שניהם יקבלו את אותו הinput.
שניהם שומעים את אותו הדבר, אבל חווים חווייה שונה.
הסיבה המרכזית לכך עשויה להיות שהאחד הוא נמנה כקהל מטרה למוצר, והשני - לא.

תשאל את חברך יאיר תמם איך הוא מקשר בין מה שהוא שומע למה שהוא מפתח, איך הוא הופך חוויה (חיובית/שלילית) לפרמטר הנדסי שאותו הוא משפר.

עריכה:
אחד אירועים שחזרו על עצמם היה כשהחלפנו גוון של אריזה (סוף באטץ׳) וזה גרם "לחוויית לקוח משופרת משמעותית", או "ירידה דרסטית בחוויית לקוח" שסמנכ"ל הפיתוח היה מסתכל על השיווק ולא מבין מאיזה כוכב הם נפלו, כי הם עצמם בבורותם לא מבינים שאין הבדל בין המוצרים מלבד גוון של אריזה.

מה אתה מוכר?

GuyHoresh · שליחה #340 31/12/2019 15:23

roberts כתב:@GuyHoresh
·מה הקשר בין כל הפוסט האחרון שלך (שכולו נכון אגב) לבין הבדלים שמיעים או לא בין אינטרקונקטים על אותו אדם ?
...

ניקח את אותו אדם, אותו אולם קונצרטים (אותם נגנים, מדידה זהה וכו..), אתה יכול להבטיח שישמע בדיוק אותו הדבר?