itzo כתב:..
ד"א לצערי, כנראה יכולתי די מוגבלת, לכן איני יכול להבין מה אהרון טוען.
מישהו יכול לכתוב לי בלא יותר מ- 20 מילים (כדי שאני אבין), מה הטענה של אהרון,
וכיצד היא תוכל לעזור לי בתחום האודיו.
תודה מראש
...
itzo,
אני גם התחננתי בערך בעמוד 8 של השרשור להבין על איזו טענה הדיון נסב.
המאמר שהביא אהרון טוען שאין כל טעם בתכנון המבוסס על האזנה כדי להביא למגברי
hi-end טובים יותר.
בהינתן שני מגברים שעומדים בספציפיקציות מסוימות (ליניאריות, עיוותים, יחס אות לרעש
ועכבות מספיקות גבוהות ונמוכות בכניסה/יציאה בהתאמה) לא יהיה ניתן להבדיל בינם
כלומר כל שיפור לא יהיה שמיע ואם הוא שמיע סימן שפגענו באיזון המושלם שלהם.
עכשיו אנחנו ברמקולים ואני רואה פה הסכמה (תקנו אותי אם אני טועה) שאין רמקול
אופטימלי/שקוף/מושלם, או לפחות לא ניתן למדוד ולקבוע זאת במכשירי מדידה.
אז הואיל ואנו לא מחברים את המגבר ישירות למוח שלנו, אז מה הטעם במגבר "מושלם/שקוף"
אם הרמקול מעוות אותו.
את דעותיי בנושא כבר הצגתי בפירוט (יתר) ולא אחזור עליהם, רק אומר שנתונים רבים
במגבר (כמו יכולת דחיפה ושליטה על רמקול בכל עכבה המשתנה בו כפונקציה של תדר ואולי
אף עוצמה (SPL)) יכולים לתרום לרמקול X ולגרוע מרמקול Y, כאשר הם "משופרים" במגבר.
הסוד הוא בסינרגיה, וכיון שמוסכם שרמקול חייבים לשמוע, הנתונים היבשים לא יעזרו
לקבוע מה נשמע טוב, טבעי, שקוף, אמיתי, או כל מילת תואר שעולה לכם לראש.
אבי.