קודם כל תיקון ניסוח:
החישוב לפי RMS הוא הדרך המעשית. אפשר במקום זאת לפתור אינסוף מצבים רגעיים ולבצע אינטגרציות (חישובי שטח) ואז מסתבכים וטועים.
עכשיו נדבר על התאבכות.
הגדרות:
כאשר יש לנו שני תדרים שונים שיוצאים מהמגבר אנו מקבלים התאבכות ביניהם, לפעמים היא הורסת ולפעמים היא בונה.
מתח RMS והספק ממוצע נקראים גם מתח אפקטיבי - שהוא שווי ערך החום שקיבלנו או הפסדנו. נכון שזרם אפקטיבי נותן אותו חום כמו זרם DC, אבל כפי שנראה אנו עלולים לקבל מסיכום רגעי שלהם אבסורדים בלתי מובנים.
כלי נגינה אקוסטיים יוצרים את הצליל על ידי הרעדת מיתר, או רטיטת אויר בצינור כל אלה מיצרים תנודות מחזוריות דועכות. כל תנודה מחזורים ניתנת לפירוק של סדרת גלי סינוס. עד כאן.
הבדיקה בשני תדרים שונים נותנת לנו הארה כיצד מחשבים את המקרה של הרבה תדרים.
הטענה שלי, חשב את ההפסדים או את מפל המתח עבור תדר בודד, כאילו האחרים אינם. את ההספקים שחושבו בנפרד, ניתן לסכם. מתחים אפקטביים שחושבו בנפרד מחשבים לפי שורש של סכום הריבועים.
במקרה של 3 תדרים שונים נקבל מתחים V1, V2, V3 המתח האפקטבי VE יהיה שורש מסכום הריבוע של כל אחד בנפרד. וכן הלאה עם עוד.
בתמונה 1 תראו צורת גל של 100 הרץ 30 וולט עם תדר גבוה של 10 וולט. לבהירות ההדגמה התדר הגבוה הוא מצויר כאילו הוא 800 הרץ בערך. בתדר של 8K נקבל פי 10 יותר מחזורים קטנים.
מה אנו לומדים מהציור:
שנוסחא של Cos A אינה יכולה לתאר את הצורה הזו.
כאשר נחבר גל כזה עם 8K ו- 100 לרמקול עם מסננת ב- 1K, הוופר יקבל כמעט 100 נקי, והטויטר יקבל כמעט 8K נקי.
יש בציור כמה נקודת שחוצות את האפס, שהם התאבכות הורסת, וכמה נקודות שיא שהן התאבכות בונה. חישוב הערכים בנקודות הללו יכול להביא לכמה מוזרויות.
תמונה מס' 2 מראה את ההספק הרגעי שנצרך מהמגבר, שהוא המתח הרגעי (מתמונה 1) בריבוע שיוצא מהמגבר חלקי ההתנגדות.
בתמונה מס' 2 סימנתי מס' 1, לידו רואים שיא של 200 ואט. באותו מקום בתמונה מס' 1 רואים שיא של 40 וולט.
למעשה לאחר הקרוס ברמקול אני מקבל לוופר 30 וולט, לכן הוופר צורך רגעית 112.5 ואט. הטויטר מקבל 10 וולט,
לכן הוא צורך 12.5 ואט. סה"כ ההספק ברמקולים יהיה 125.
איפה נעלמו 75 ואט?
בתמונה מס' 2, מס' 2 מציין התאבכות הורסת. ההספק מהמגבר הוא אפס, אבל מסתבר שלאחר הקרוס הוופר מקבל בערך 8 וולט, והטויטר מקבל מינוס 8 וולט. סה"ב ההספק הנצרך מהמגבר הוא אפס אבל כל אחד מהרמקולים מוציא הספק של 8 ואט. סה"כ 16 ואט
הכיצד?
זהו לב העניין. ההסתכלות הריגעית היא מבלבלת ונותנת אבסורדים. מה שחשוב הוא שהנוסחאות שהצגתי במאמר נותנות את התמונה הנכונה לחישוב מה שקורה.
אם אני מספק 30 וולט שיא תדר נמוך ועוד 10 וולט שיא תדר גבוה
ערכי RMS שלהם יהיו 21.21320344 וולט עבור הבאס ו- 7.071067812 וולט עבור הטרבל.
מתח RMS מחושב שנותן המגבר משני התדרים יהיה: 22.36067977
הספק הבאס (מתח בריבוע חלקי

יהיה 56.25 ואט והספק הטרבל יהיה 6.25. הספק כללי מסיכומם נותן 62.5
ואט.
תחשבו את ההספק מהרסיבר לפי ה- RMS מהרסיבר 62.5 ואט.
למעשה אם מבצעים אינטגרל על כמה מחזורים על הנוסחא שמתארת את ההספק שמקבלים בתמונה 2, מקבלים את התוצאה הזו.
האינטגרל כאילו מסדר את המוזרויות ההספק העודף בצד אחר מקזז את ההספק החסר בצד השני.
המסקנה - ההסתכלות הרגעית תביא לאבסורדים. מבחינת התמונה הנכונה לחשב כמה מפסידים על הכבל שמחבר בין המגבר לרמקולים, אני יכול לקחת זרם הבאס (כי לאחר המסננת זה מה זורם בוופר), ואת זרם הטוויטר (זה מה זורם בו)
ולהניח שאלה הזרמים שזורמים בכבל בודד, או בכבל BW.
התוצאה היא שהפסדי התדר הנמוך זה זרם נמוך דרך התנגדות כבל בודד גם ברגיל וגם ב- BW.
ב- BW בכבל שמוביל לוופר, לא זורם מעט הזרם תדר נמוך שעובר דרך הקבל של מסננת הגבוהים. נגיד שזורם זרם תדר נמוך של 2 אמפר והתנגדות הכבל הוא 20 מילי, נקבל הפסד 40 מיליואט. נניח שיש קבל של 8 מיקרו במסננת, דרכו יזרמו כ- 50 מילי. בחיבור רגיל ההפסד על הכבל בנמוכים גדל ל- 41 מיליואט. 1 מיליואט זה כל הרוח של BW.
שימו לב גם שזרם תדר נמוך של 50 מיליאמפר (שגדל כאשר מתקרבים לנקודת המפגש) זורם בטויטר ללא קשר לצורת החיבור, רגיל BW או פסיבי. כאשר הפרסומת כל הזמן תוקעת לנו שמפרידים בין הגבוהים לנמוכים.