זרם הבאסים שעובר בכבל אחד יוצר מפל מתח קטן שהוא תמונה של מתח הבאס מאוד מוקטנת. אין זה רעש כי זה מסונכרן לחלוטין עם האות....
במילה רעש אני כמובן לא מתכוון לאות עצמו ובנושא זה לא מעניין אם ההספק לתיבה יורד בחצי. מבחינתי רעש זה אות שלא צריך להיות במקומו. הבאס לא מלכלך את יחידת הבאס כי אם את יחידת ה- Tweeter (ולהפך).
אחת הסיבות שציינת שמופיע במאמרים ברשת זה חמצון בחוט. זה נכון כי חלודה לדוגמה יוצרת דיודה שגורמת לאות לא לינארי. זאת לא סתם תאוריה, נתקלתי בתופעה בחברה שבה אני עובד באחד ממתקני השידור בירושלים.
תופעת החמצון יכולה להופיע גם בחיבור רגיל וגם בחיבור BI-WI ואז הבעיה שהאות עצמו מתעוות ללא קשר לרמקול השני.
אבל אני התכוונתי לתופעה אחרת, לא לתופעה שאולי תתרחש אחרי הרבה זמן (החמצון).
רמקול הוא התקן שמקבל גל אבל גם התקן שמוציא גל. כשהמגבר דוחף תדר ומרעיד את הרמקול ועובר לתדר אחר בפתאומיות או מפסיק, הרמקול ממשיך לחלקיק זמן לרעוד בתדר הקודם ומייצר בעצמו גל חשמלי שמופיע בהדקי התיבה.
זהו אות מיותר שיוצר זרם דרך החיבורים למגבר.
ברמקול רגיל גל זה מונחת חזק בתלות בהתנגדות החוטים וכמובן בתלות עכבת היציאה של המגבר. אבל בכל מקרה, הוא מופיע על הדקי התיבה ועובר ומלכלך את כניסת ה- Tweeter.
בשביל ה- Tweeter זה רעש.
במצב BI-WI הלכלוך לא יכול להגיע ישר ל Tweeter והוא מטייל דרך זוג החוטים עד למגבר ומשם חוזר דרך זוג החוטים השני ל- Tweeter. אני בטוח שאני לא מחדש לך שהרעיון בחיבור זה הוא שהאות המיותר שמגיע למגבר דועך בגלל התנגדות היציאה הנמוכה של המגבר ולכן מזהם פחות את ה- Tweeter.
הפרדוקס בכל העניין הזה שככל שהתנגדות החוטים תעלה כך הזיהום מיחידה אחת לשנייה יקטן אבל מצד שני גם מקור הזיהום (האות מהרמקול) יגדל.
כדי לבצע סימולציה אמיתית יש צורך להגדיר את הרמקול לא כנגד. צריך לבנות את מעגל התמורה האמיתי שלו כולל הסליל הטורי התנגדות החוטים והקיבול המקבילי כדי ליצור מעגל תהודה שכולל את המאסה המשוקפת של הממברנה.
אין לי ספק שחיבור BI-WI שונה מחיבור רגיל אבל כמו שכתבת, אנחנו רק בקטע תאורטי ועד כמה BI-WI משפיע על איכות הצליל - לא אני האיש שיקבע.
