jtk כתב:אני לא חושב שחייבים אורכי גל ספציפיים כל כך. לקולטנים בעין יש רגישות מקסימלית בתדירויות מסוימות, אבל היא לא 0 בתדירויות קרובות אלא יורדת בהדרגה. כל מיני שילובים ועוצמות של תדירויות שונות יכולים להוביל אפקטיבית לאותו גירוי. יעילות אנרגטית היא לא השיקול היחיד. יש גם מגבלות טכנולוגיות, עלות ייצור, תכונות אופטיות, אורך חיים, וכו'. מסכי פלזמה היו בשוק למרות שבזבזו חשמל כי הם סיפקו יתרונות אחרים. אני לא חושב שהם נעלמו בגלל צריכת חשמל, אלא כי היתה בעיה לעבור ל-4K, ונראה לי שאת רוב האנשים הטריד יותר גודל ומשקל מאשר חשמל.
...
טוב כאן אנחנו הולכים ומסבכים הרבה יותר את הדיון, אתה בא מהכיוון של מבנה הרשתית, או הקולטנים ברשתית לדבר
על הנושא, וזה לא הכיוון שאני מתכוון אליו כשאני מדבר על חסכון באנרגיה. אני אנסה להסביר.
דבר ראשון, יפה שאתה מביא את עניין מבנה העין, כי אני כבר הרבה זמן אומר שכדאי ללמוד מעט על איך העין מתפקדת
כדי להבין יותר טוב בנושא שלנו (צפיה בסרטים על מסך) איך העין מגיבה לכל מיני מצבים. נכון מה שאתה כותב
שהקולטנים ברשתית שנקראים cones ואחראים על הראיה שלנו באור באמת מתחלקים אצל רובנו לשלש סוגים לפי
הגודל שלהם, L,M,S, או ארוך מדיום וקצר שכל אחד מהם אחראי על קליטה של תחום מסויים של אורכי גל שמתאים
לשלשת צבעי היסוד. כמו שאמרתי זה לא הכיוון שאני דיברתי עליו, אבל אם עוד להשאר רגע בנושא זה לפני שאני
מסביר על הכוונה שלי, כדאי כמו שאמרתי לנסות ולפתח גם דיון בנושא הזה, ובדברים שגם קשורים לסוג נוסף של
קולטנים שנקראים rods ואחראים על ראית לילה שלנו. הסיבה שאני אומר את זה היא שחלק גדול מהדברים
שאנחנו מדברים עליהם כמו קונטרסט או רמות שחורים למשל, מאוד קשורים לאיך כל הקולטנים הללו עובדים, בעיקר
בתחומים שקראים ראייה פוטופית (ראייה באור) וראייה מסאופית (אזור שבין ראייה באור מלא לראייה בחושך, בו כל
סוגי הקולטנים פועלים יחד ברמות שונות).
לחזור חזרה לדבר שאני התכוונתי אליו. כשאני אומר שרוצים להגיע למצב בו מייצרים אור באורכי גל מסויימים
שבסביבות שלשת צבעי היסוד, וכך לחסוך באנרגיה. אני מתכוון שמה שבאמת צריכים במסכים כדי לכסות צבע
בתקן מסויים הוא להגיע מבחינת בצבע לקודקודי המשולש שאותו מייצג התקן בדיאגרמת ה- CIE ( ואפשר לקרא
יותר על הדבר הזה בקטע על צבע במאמר שלי) כי כך בעזרת רמות הארה שונות מכל תת פיקסל מגיעים
לכל אותו המשולש, אז אם בלבן שעובר דרך פילטרים לכל תת פיקסל יש גם בספקטרום אור באורכי גל
אחרים, זה ביזבוז אנרגיה. וזה למשל מה מנסים לעשות עם QD, לייצר אור לבן עם רכיבים כמה שיותר מדוייקים
ובכך גם להגיע לגאמוט יותר רחב (כשמרחיקים את קודקודי המשולש לאזור שולי הפרסה בדיאגרמת ה- CIE)
וגם לחסוך באנרגיה בכך שצריכים לייצר רק רכיבים מסויימים ולא את כל הספקטרום, אנרגיה שיכולים להשתמש
בה כדי לייצר הארה יותר חזקה באותם הרכיבים של הספקטרום.
לגבי כתבות ספציפיות, קשה לי כרגע להיזכר בכתבות ספציפיות, אני זוכר שב- 2013 ששתי היצרניות הקוריאניות
הוציאו מסכי OLED בשתי צורות יישום שונות של OLED, קראתי הרבה כתבות ללמוד על כל אחת מדרכי היישום
של כל חברה, והיו כמה כתבות שנכנסו לדברים יותר טכניים והסבירו את הדברים בצורה טובה. אני אנסה לחפש
את אותן הכתבות, אבל בכל מקרה אני לא מבין, אם כמעט כל כתבה מסבירה על הדברים כמו שאני מתאר אותם
כולל חומרים שהגיעו בזמנו מ- LG עצמם, מה גורם לך לחשוב שזה מיושם בצורה אחרת.
