EQ כעוזר החשוב ביותר בבניית הסאונד הנכון.
- istarmini
- חבר במועדון ה-15K

- תגובות: 17935
- הצטרף: יולי 2008
- נתן תודות: 1146 פעמים
- קיבל תודות: 2494 פעמים
·JuanVirgo כתב:·טוב, קצת ניסחפתי, אבל בכל זאת.........
מרהיב או לא מרהיב.. רוב האנשים מסובבים את האצבע ליד הראש כאשר אומרים להם שכבל יכול לעולות 100$ למטר, שלא נדבר על 500$. כך כאשר ישנו כבל מצויין שעולה 6 יורו ואני גיליתי לך אותו,
פשוט תגיד "תודה", או דלג לאשכול הבא.
הכוונה הייתה שאלבדו MK2, פשוט כבל מצויין מכל הבחינות בשילובו כאינטרקונקט.
ועושה את העבודה לא פחות טוב מכבל ישן בן 15 שעולה 500$ למטר מכסף טהור.
כן,כן....
להגיד לך "תודה" ?
לא תודה
- istarmini
- חבר במועדון ה-15K

- תגובות: 17935
- הצטרף: יולי 2008
- נתן תודות: 1146 פעמים
- קיבל תודות: 2494 פעמים
·royla כתב:·......
איתי מה זה קיצוני?
יש כבלים פתוחים יותר ופחות...יש כבלים מרסנים סאונד ומפורטים כמו כבלים מכסף...
לסיכום-יש מצב שיש לחבר כבלים שממש לא מתאימים...תקרא לזה קיצוניים?סבבה...
כבלים יכולים להשמע שונה, לכל כבל, וההתנגדות שלו, אבל כל הכבלים הטובים, טובים באותה מידה.
ואם היום באולפנים משתמשים בכבל שעלותו בין דולר ל 15 דולר למטר דו מוליכי, כדי להקליט ב 384 khz ב 32 ביט, אין שום סיבה לשלם יותר. שום סיבה
ואם היום באולפנים משתמשים בכבל שעלותו בין דולר ל 15 דולר למטר דו מוליכי, כדי להקליט ב 384 khz ב 32 ביט, אין שום סיבה לשלם יותר. שום סיבה
- epony
- חבר במועדון 10K

- תגובות: 10574
- הצטרף: מאי 2005
- נתן תודות: 645 פעמים
- קיבל תודות: 1367 פעמים
רועי, יום יבוא ונארגן לך מבחן עיוור כמו שצריך, ונוציא ממך את דיבוק הכבילה..!

- royla
-
- חבר ותיק

- תגובות: 2450
- הצטרף: דצמבר 2012
- שם מלא: רועי
- מיקום: כפר סבא
- נתן תודות: 1026 פעמים
- קיבל תודות: 462 פעמים
·epony כתב:רועי, יום יבוא ונארגן לך מבחן עיוור כמו שצריך, ונוציא ממך את דיבוק הכבילה..!
...
אין ספק,שאם עד היום לא נולד האדם שהצליח-אז ברור שגם אני אכשל,
לא נכנס לויכוח....
אבל בהחלט מכבד את מי שרוצה להוציא ממני את הדיבוק,
ובמיוחד מכבד אותך(f)
כיף חיים.
- RobotCop
- חבר ותיק

- תגובות: 1579
- הצטרף: נובמבר 2011
- מיקום: אי שם, פה בסביבה.
- נתן תודות: 108 פעמים
- קיבל תודות: 347 פעמים
קצת מצחיק שהאנשים שאחראים על יצירת המוזיקה ואיך היא נשמעת לא מאמינים בכבלי היי-אנד ומחווטים את סביבת יצירת המוזיקה שלהם בכבלים טובים אבל בשום צורה לא אודיופילים ודווקא האנשים שנהנים (?) מהתוצר של החבר'ה הראשונים מקדשים כל כך את העניין הזה.
כאילו, אם הלהקה, המפיק, טכנאי הקלטות ואיש המאסטרינג לא מייחסים חשיבות לנושא, איך זה צמח להיות כזה אישיו בקהילת האודיופילים?
כאילו, אם הלהקה, המפיק, טכנאי הקלטות ואיש המאסטרינג לא מייחסים חשיבות לנושא, איך זה צמח להיות כזה אישיו בקהילת האודיופילים?
במטותא מכבודך, אני מאמין שכדור הארץ עגול.
נקודה מצוינתRobotCop כתב:קצת מצחיק שהאנשים שאחראים על יצירת המוזיקה ואיך היא נשמעת לא מאמינים בכבלי היי-אנד ומחווטים את סביבת יצירת המוזיקה שלהם בכבלים טובים אבל בשום צורה לא אודיופילים ודווקא האנשים שנהנים (?) מהתוצר של החבר'ה הראשונים מקדשים כל כך את העניין הזה.
כאילו, אם הלהקה, המפיק, טכנאי הקלטות ואיש המאסטרינג לא מייחסים חשיבות לנושא, איך זה צמח להיות כזה אישיו בקהילת האודיופילים?...
השוק המקצועי הרבה פחות נגוע בשמן-נחשים בהשוואה לשוק הביתי.
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
פשוט מאוד ע"ע "אשליית שליטה".
את המוצר, כלומר המדיה, הם לא יכולים לשנות. שינוי סידור הישיבה ו/או מיקום הרמקולים הוא גם בעייתי עקב מגבלות של מרחב, הנהלה או כד'. החלפת רכיבים עיקריים בכל פעם ששומעים סוג אחר של מוזיקה גם לא ממש יישים. אז מה נשאר? להזיז כבלים, להרים אותם מהרצפה עם זכוכיות וקרמיקות ששימשו פעם לבידוד כבלי חשמל במתח גבוה, לפזר שקי חול במקומות אסטרטגיים ולהחליף אינטרקונקטים.
האם זה עובד? ברור שכן. מאות אלפי אודיופילים בעולם אינם יכולים לטעות!
את המוצר, כלומר המדיה, הם לא יכולים לשנות. שינוי סידור הישיבה ו/או מיקום הרמקולים הוא גם בעייתי עקב מגבלות של מרחב, הנהלה או כד'. החלפת רכיבים עיקריים בכל פעם ששומעים סוג אחר של מוזיקה גם לא ממש יישים. אז מה נשאר? להזיז כבלים, להרים אותם מהרצפה עם זכוכיות וקרמיקות ששימשו פעם לבידוד כבלי חשמל במתח גבוה, לפזר שקי חול במקומות אסטרטגיים ולהחליף אינטרקונקטים.
האם זה עובד? ברור שכן. מאות אלפי אודיופילים בעולם אינם יכולים לטעות!
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
- RobotCop
- חבר ותיק

- תגובות: 1579
- הצטרף: נובמבר 2011
- מיקום: אי שם, פה בסביבה.
- נתן תודות: 108 פעמים
- קיבל תודות: 347 פעמים
אני מעריך שזה קורה בגלל שהשוק המקצועי משתמש באוזניים למחייתו אז הוא בטוח מספיק כדי לסמוך עליהן בכל מצב.
כשסיימתי את לימודי הסאונד שלי גיליתי שהדבר הכי קשה הוא לעשות את המהפך המחשבתי ולהתחיל לסמוך על האוזניים ככלי עיקרי. הייתי מחפש כל מיני אישורים לכך שההקלטה יצאה טוב או מקליט עשרות פעמים רק כדי להיות בטוח שלא אפספס את הטייק הכי טוב או המיקום הכי נכון של המיקרופונים. כמובן שזה רק גרם לעומס ובלבול כי מה זה משנה שיש לך ארבעים טייקים שונים, אתה לא תוכל להחליט מי הכי טוב גם ככה כי אתה לא סומך על האוזניים שלך. וזה עוד קורה בלי שהתחלנו בכלל בטיפולי סאונד שונים כמו קומפרסיה וEQ על אותם הטייקים.
בקיצור, אני חושב שיש סיבה טובה למה בשוק המקצועי לא נותנים חשיבות לכבלים כאלה ובשוק הביתי כן.
כשסיימתי את לימודי הסאונד שלי גיליתי שהדבר הכי קשה הוא לעשות את המהפך המחשבתי ולהתחיל לסמוך על האוזניים ככלי עיקרי. הייתי מחפש כל מיני אישורים לכך שההקלטה יצאה טוב או מקליט עשרות פעמים רק כדי להיות בטוח שלא אפספס את הטייק הכי טוב או המיקום הכי נכון של המיקרופונים. כמובן שזה רק גרם לעומס ובלבול כי מה זה משנה שיש לך ארבעים טייקים שונים, אתה לא תוכל להחליט מי הכי טוב גם ככה כי אתה לא סומך על האוזניים שלך. וזה עוד קורה בלי שהתחלנו בכלל בטיפולי סאונד שונים כמו קומפרסיה וEQ על אותם הטייקים.
בקיצור, אני חושב שיש סיבה טובה למה בשוק המקצועי לא נותנים חשיבות לכבלים כאלה ובשוק הביתי כן.
גם המשתמש הביתי "סומך על האוזניים שלו". אבל לעתים, עד כדי כך הוא סומך עליהן, גם אם זה נעשה כנגד כל רציונל - ואז הוא גם עלול ליפול בפח (לוחות היד-שניה מראים זאת היטב).
חלק מהביקורתיות שיש להפעיל בצרכנות אודיו היא דווקא הידיעה שהחושים שלנו עלולים להטעות אותנו - את כולנו, כולל פלצנים המתיימרים להיות בעלי "אוזני זהב". השאה כזאת היא חלק מהטבע שלנו.
הנה כמה דוגמאות קלאסיות:
שמיעה סלקטיבית .
אפקט מסיבות הקוקטייל - היכולת של אדם למקד את שמיעתו לדיאלוג מסוים במקום הומה אדם ("מסיבת קוקטייל").
אפקט מקגורק - האופן בו נעשית לשמיעתנו השלמה עפ"י ראייתנו. עיצורים ממש נשמעים לנו שונה רק לפי תנועת השפתיים של הדובר מולנו!
שמיעה מסתגלת. למשל, התרגלות לסאונד של אוזניות, או באולפן: המיקס נשמע אחרת כאשר חוזרים אליו אחרי מנוחה ארוכה.
תופעה שמפילה בפח גם את טכנאי האולפן הטובים ביותר - הם מכוונים אפקט באולפן ומשוכנעים שהוא משפיע, רק כדי לגלות בסוף שהאפקט היה במצב מעקף (bypass).
אותו "ערוץ מת" במיקסר של הסאונדמן, שנועד לרַצות מתלוננים שניגשים אליו.
...ויש עוד דוגמאות.
הייתי רוצה להגיד שהסיבה לכך שיש פחות וודו בשוק המקצועי - היא כי שם המשתמשים מודעים לחולשות האנושיות שלהם (שזו בעצם סיבה הפוכה לזו שאתה ציינת). אבל אני רואה שזה לא באמת המצב. גם בענף המקצועי, טכנאים ואולפניסטים ומוסיקאים רבים יסרבו להודות, אפילו בפני עצמם, שהם נפלו בפח. בד"כ מידת הפתיות תואמת למידת ההבנה הטכנית של התהליכים אותם הם מפעילים. לכן אני דווקא חושב שהסיבות לכך שיש פחות וודו בענף המקצועי הן שתיים:
1. היצרנים המובילים בשוק המקצועי - אלה בד"כ יצרנים רציניים עם מו"פ מרשים, ולא יצרני 'בוטיק'. הציוד מורכב הרבה יותר מבחינה הנדסית. כפועל יוצא מזה, הם שמים דגש יותר על ביצועים מדידים ופחות על יוקרה. הם גם לא ישתמשו בפסאודומדע בעזות מצח. האם יעלה על הדעת שמעבדות בל, דולבי, ימאהה, ועוד רבים וטובים, יעזו להציג בקשריהם עם האקדמיה בבל"ת כמו... "טבעת שמזיזים סביב כבל לקביעת אופי הצליל"? או "מטהרים קוונטיים"? אגב, השנה חברת סוני איכזבו והוציאו "כרטיס פלאש ייעודי לאודיופילים". למיטב ידיעתי זו פעם ראשונה שפסאודומדע עצוב כזה נראה בחברה כ"כ רצינית. הרעיון הזה זכה לביקורת, ואני לא יודע אם שרד.
2. הידע של הצרכן. הרבה יותר קל למצוא ולנצל בשוק הביתי צרכנים עם יותר כסף מחשיבה ביקורתית, שאלמנט הראוותנות חשוב עבורם ואינם באמת מבינים מה מוכרים להם.
שתי הסיבות הללו מובילות לכך שבעיקר חברות לשוק הביתי יהיו אלה שיכריזו בגאון על מוצר כמו "כבל רשת אודיופילי" ויתמחרו אותו באלפי דולרים. אני אישית חושב שזו הונאה ועזות מצח ועל כן לא אקנה מהן, גם לא אוזניות. אם צרכן הוא טיפש מספיק לקנות כזה כבל, אני יכול במקום זה להכין לו תעודת טיפשות לתלות על הקיר. זה יעלה לו הרבה פחות כסף.
חלק מהביקורתיות שיש להפעיל בצרכנות אודיו היא דווקא הידיעה שהחושים שלנו עלולים להטעות אותנו - את כולנו, כולל פלצנים המתיימרים להיות בעלי "אוזני זהב". השאה כזאת היא חלק מהטבע שלנו.
הנה כמה דוגמאות קלאסיות:
...ויש עוד דוגמאות.
הייתי רוצה להגיד שהסיבה לכך שיש פחות וודו בשוק המקצועי - היא כי שם המשתמשים מודעים לחולשות האנושיות שלהם (שזו בעצם סיבה הפוכה לזו שאתה ציינת). אבל אני רואה שזה לא באמת המצב. גם בענף המקצועי, טכנאים ואולפניסטים ומוסיקאים רבים יסרבו להודות, אפילו בפני עצמם, שהם נפלו בפח. בד"כ מידת הפתיות תואמת למידת ההבנה הטכנית של התהליכים אותם הם מפעילים. לכן אני דווקא חושב שהסיבות לכך שיש פחות וודו בענף המקצועי הן שתיים:
1. היצרנים המובילים בשוק המקצועי - אלה בד"כ יצרנים רציניים עם מו"פ מרשים, ולא יצרני 'בוטיק'. הציוד מורכב הרבה יותר מבחינה הנדסית. כפועל יוצא מזה, הם שמים דגש יותר על ביצועים מדידים ופחות על יוקרה. הם גם לא ישתמשו בפסאודומדע בעזות מצח. האם יעלה על הדעת שמעבדות בל, דולבי, ימאהה, ועוד רבים וטובים, יעזו להציג בקשריהם עם האקדמיה בבל"ת כמו... "טבעת שמזיזים סביב כבל לקביעת אופי הצליל"? או "מטהרים קוונטיים"? אגב, השנה חברת סוני איכזבו והוציאו "כרטיס פלאש ייעודי לאודיופילים". למיטב ידיעתי זו פעם ראשונה שפסאודומדע עצוב כזה נראה בחברה כ"כ רצינית. הרעיון הזה זכה לביקורת, ואני לא יודע אם שרד.
2. הידע של הצרכן. הרבה יותר קל למצוא ולנצל בשוק הביתי צרכנים עם יותר כסף מחשיבה ביקורתית, שאלמנט הראוותנות חשוב עבורם ואינם באמת מבינים מה מוכרים להם.
שתי הסיבות הללו מובילות לכך שבעיקר חברות לשוק הביתי יהיו אלה שיכריזו בגאון על מוצר כמו "כבל רשת אודיופילי" ויתמחרו אותו באלפי דולרים. אני אישית חושב שזו הונאה ועזות מצח ועל כן לא אקנה מהן, גם לא אוזניות. אם צרכן הוא טיפש מספיק לקנות כזה כבל, אני יכול במקום זה להכין לו תעודת טיפשות לתלות על הקיר. זה יעלה לו הרבה פחות כסף.
- epony
- חבר במועדון 10K

- תגובות: 10574
- הצטרף: מאי 2005
- נתן תודות: 645 פעמים
- קיבל תודות: 1367 פעמים
@DigiSUN - יצאת קצת על סוני אז רציתי לשתף את הפיתוח האחרון של החברה איתך: פטיפון עם חיבור USB שדוגם את התקליטים בתקן Hi-Res Audio במחיר שווה לכל נפש של $600 בלבד...
www.sony.com/electronics/audio-components/ps-hx500
www.sony.com/electronics/audio-components/ps-hx500
- RobotCop
- חבר ותיק

- תגובות: 1579
- הצטרף: נובמבר 2011
- מיקום: אי שם, פה בסביבה.
- נתן תודות: 108 פעמים
- קיבל תודות: 347 פעמים
אני בטוח שמר סילבר יוכל לתת לנו סקירה קצרה על יכולות הפטיפון אבל לדעתי (האישית מאוד) זה מוצר לגיטימי.
אפשר להתווכח אולי על איכות הקריאה וההמרה אבל זה בהחלט נראה כמו מוצר שמישהו עם ספרית תקליטים גדולה יוכל להיעזר בו במעבר לקבצים.
אפשר להתווכח אולי על איכות הקריאה וההמרה אבל זה בהחלט נראה כמו מוצר שמישהו עם ספרית תקליטים גדולה יוכל להיעזר בו במעבר לקבצים.
- epony
- חבר במועדון 10K

- תגובות: 10574
- הצטרף: מאי 2005
- נתן תודות: 645 פעמים
- קיבל תודות: 1367 פעמים
באמת? מכשיר שמותאם למדיה מוגבלת מאוד מבחינת שחזור התדרים בשני קצות הטווח השמיע, ואיכות דגימה שוות ערך ללא יותר מ-12 ביט (שווה ערך לטווח דינמי של כ-72db, רוב התקליטים לא עוברים את ה-65db שזה בערך 11 ביט) וקצב של פחות מ-40 הרץ במקרה הטוב (תקליט חדש לגמרי מהדפסה סופר איכותית), שמאפשר לך לדגום את התוכן באיכות של 24 ביט וקצב של 192 קסל"ש!?RobotCop כתב:אני בטוח שמר סילבר יוכל לתת לנו סקירה קצרה על יכולות הפטיפון אבל דווקא לא הייתי מכניס מכשיר כזה לקטגוריית שמן הנחשים...
בכל מקרה, הפרמיה על הפטיפון הזה מוגזמת לחלוטין, כך שגם אם מישהו ממש רוצה לשמוע תקליטים, עדיף שייקח את הכסף וישים אותו על דגם אחר...
- RobotCop
- חבר ותיק

- תגובות: 1579
- הצטרף: נובמבר 2011
- מיקום: אי שם, פה בסביבה.
- נתן תודות: 108 פעמים
- קיבל תודות: 347 פעמים
^^ אני לא בטוח שהבנתי אותך במאה אחוז.
אמנם לא התעמקתי בspecs של המכשיר אבל מה הבעיה בדגימה שמאפשרת טווח דינאמי של 72dB אם התקליט עצמו מוגבל לפחות מזה?
ובלי קשר, אני לא חושב שזה מוצר לאודיופילים שקונים תקליטים מהדפסות מיוחדות ושומעים אותם בפטיפון של עשרת אלפים דולר אלא מכשיר שמיועד לעזור לאנשים עם אוסף תקליטים גדול למחשב אותם באיכות סבירה (פלוס או מינוס) כדי שיוכלו לשמוע באוטו, ברכבת או במקומות אחרים שבהם לשמוע תקליטים זה לא ישים.
אמנם לא התעמקתי בspecs של המכשיר אבל מה הבעיה בדגימה שמאפשרת טווח דינאמי של 72dB אם התקליט עצמו מוגבל לפחות מזה?
ובלי קשר, אני לא חושב שזה מוצר לאודיופילים שקונים תקליטים מהדפסות מיוחדות ושומעים אותם בפטיפון של עשרת אלפים דולר אלא מכשיר שמיועד לעזור לאנשים עם אוסף תקליטים גדול למחשב אותם באיכות סבירה (פלוס או מינוס) כדי שיוכלו לשמוע באוטו, ברכבת או במקומות אחרים שבהם לשמוע תקליטים זה לא ישים.
במטותא מכבודך, אני מאמין שכדור הארץ עגול.
- epony
- חבר במועדון 10K

- תגובות: 10574
- הצטרף: מאי 2005
- נתן תודות: 645 פעמים
- קיבל תודות: 1367 פעמים
יש פתרונות הרבה יותר זולים מהפטיפון הזה לדיגטוץ ויניל. הרבה יותר זולים. אפילו לסוני יש כזה פתרון יותר זול... זה נראה מכשיר להיפסטרים שעפים על עצמם גם בקטע של הרטרו לוויניל וגם בקטע של ההיי-רז.
כל ביט של עומק דגימה שקול לכ-6dB של טווח דינמי. דגימת "היי-רז" בעומק 24 ביט שקולה לדגימה של למעלה מ-135dB - בערך כפול מתקליט באיכות טובה!
כל ביט של עומק דגימה שקול לכ-6dB של טווח דינמי. דגימת "היי-רז" בעומק 24 ביט שקולה לדגימה של למעלה מ-135dB - בערך כפול מתקליט באיכות טובה!
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
יש פטיפון לייזר מחברה יפנית בשם ELP. שמעתי עליו בפעם הראשונה לפני כ 7-8 שנים וגם אז זה לא היה מוצר חדש. נדמה לי שעד היום הם הצליחו למכור רק כמה עשרות בודדים במחיר של כ 15000$ ליחידה (זה המחיר לאחר הוזלה). שוקל בערך 20-22 ק"ג ונראה כאילו שיצא מקטלוג של שנות השמונים.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
......וצריך לזכור ש"כפול ביחידות של dB" במקרה זה, כלומר התוספת בן 67.5 dB ל 135 dB , ב"עולם האמיתי" (עולם האמפליטודה) מתבטאת ביחס אות לרעש של פי 2,371 !!! טוב יותר.epony כתב:
כל ביט של עומק דגימה שקול לכ-6dB של טווח דינמי. דגימת "היי-רז" בעומק 24 ביט שקולה לדגימה של למעלה מ-135dB - בערך כפול מתקליט באיכות טובה!...
"עולם ה-dB" מטשטש את תחושת הגדלים האמיתיים.
אתן תחושה לגבי המספר 135 dB- היחס בין אמפליטודת האות לרעש הוא כ- 5,600,000 , ויתרה מזאת, יחס ההספקים בן האות לרעש הוא כ- 31,000,000,000,000 !!!!!
------------------------------------------------------------------------------------------------------
ולחובבי החשובים המתמטיים :
X1- אמפליטודת האות
X2- אמפליטודת הרעש
X1/X2-היחס בין אמפליטודת האות לאמפליטודת הרעש (היחס בין מתחי האותות)
[left]Y(dB) = 20*Log(X1/X2) ==> X1/X2 (Linear) = 10^(Y/20)[/left]
[left]X1/X2 (linear) = 10^(67.5/20)= 2,371[/left]
נערך לאחרונה על ידי roberts ב 23/05/2016 0:05, נערך פעם 1 בסך הכל.
מה שרוברט אמר.
140 דיבי זה לא "פי 2" מ-70 דיבי.
במונחים של הספק, כל תוספת של 3 דיבי הי הכפלה פי 2.
אם נעבור למונחים של מתח (שראוי לתיאור טווח דינאמי), כל תוספת של 6 דיבי הי הכפלה פי 2.
כלומר:
76 דיבי זה פי 2 מ-70 דיבי.
82 דיבי זה פי 4 מ-70 דיבי.
88 דיבי זה פי 8 מ-70 דיבי.
וכן הלאה.
כך שיוצא לפי נוסחת הדציבל (שרוברט הציג) ש- 140 דיבי זה פי 3162 מ-70 דיבי.
דציבל היא סקאלה לוגריתמית.
אם תקליט נותן יחס אות לרעש של 70 דיבי (שזה מדהים בשביל תקליט),
ואודיו דיגיטלי ב-24 ביט נותן יחס אות לרעש של 140 דיבי,
אז הדיגיטל אינו נותן יחס אות לרעש של "פי 2" מהתקליט אלא פי 3162 ממנו.
140 דיבי זה לא "פי 2" מ-70 דיבי.
במונחים של הספק, כל תוספת של 3 דיבי הי הכפלה פי 2.
אם נעבור למונחים של מתח (שראוי לתיאור טווח דינאמי), כל תוספת של 6 דיבי הי הכפלה פי 2.
כלומר:
76 דיבי זה פי 2 מ-70 דיבי.
82 דיבי זה פי 4 מ-70 דיבי.
88 דיבי זה פי 8 מ-70 דיבי.
וכן הלאה.
כך שיוצא לפי נוסחת הדציבל (שרוברט הציג) ש- 140 דיבי זה פי 3162 מ-70 דיבי.
דציבל היא סקאלה לוגריתמית.
אם תקליט נותן יחס אות לרעש של 70 דיבי (שזה מדהים בשביל תקליט),
ואודיו דיגיטלי ב-24 ביט נותן יחס אות לרעש של 140 דיבי,
אז הדיגיטל אינו נותן יחס אות לרעש של "פי 2" מהתקליט אלא פי 3162 ממנו.

