evgenetic כתב:כדי שדברים יעבדו לפי ההתיאוריה של Nyquist צריכים להתקיים תנאים מסוימים, band limiting מושלם לדוגמא, אף אחד לא טען שהם הגיעו לזה, תמיד היו מוגבלויות של חומרה, ראו את זה במיכשור ולא בהכרח שמעו באוזניים, הoversampling פשוט עוזר להתמודד עם זה
...
אני כנראה כותב הרבה פחות ברור ממה שחשבתי -- אתה מפספס את המסר בכל דבר ודבר שאני כותב
מה שרציתי לומר זה שכנראה למדענים של תחילת ימי הדיגיטאל הייתה תחושה של mission accomplished שלא הייתה מוצדקת, כי הם הסתכלו רק על חלק מהמציאות.
מבחינתם מה שייצג את
כל המציאות היו שתי המשפטים הבאין:
- Nyquist: אפשר ליצג כל תדר באמצעות דגימה בתדר כפול
- בני אדם שומעים עד 20K
מבחינתם, המשימה היתה לבנות מכשירי הקלטה/השמעה שעובדים בתדר של קצת יותר מה-20K האמורים.
ברגע שזה נעשה, מבחינתם mission accomplished, וכל מי שחולק עליהם הייה בחזקת אידיוט שלא מבין את המציאות הכל-כך ברורה, שמיוצגת באופן מלא על ידי שני המשפטים הנ"ל.
אבל בכל זאת היו שהאמינו לאזניים שלהם יותר מאשר לגירסה הספציפית הזו של "המדע", וכמה מדענים פחות דוגמאטיים התחילו לבדוק האם שני המשפטים האלה מייצגים את
כל המציאות, או שייש דברים נוספים, וכך הגיעו לענייני quantization noise, העברתו לתחום שהאוזן פחות רגישה אליו (Super Bit Mapping==SBM), ל-jitter, ל-oversampling, הגדלת הרזולוצייה ושאר דברים (לא לפי הסדר הזה).
הנקודות המושמעותיות בזה:
- המשפטים הנ"ל לא מייצגים את כל המציאות
- אפשר בקלות לחשוב ש-mission accomplished הרבה לפני שזה מתקרב להיות נכון.
ואני טוען שזה בדיוק מה שקרה במחקר של 2007, ועוד דברים מסוג זה.
evgenetic כתב:אי אפשר לבדוק הכל במחקר אחד, הייתה להם מטרה ספציפית - לבדוק אם הSACD הקיימים (במגוון ז'אנרים וככל הנקרא גם מאסטרים שונים) נשמעים שונים כשהם מקודדים לפורמט של CD, הם בדקו ומצאו שלא. mission accomplished.
...
אין שום צורך שהוא לבדוק הכל במחקר אחד, יש רק לעשות את המחקר האחד תוך לקיחה בחשבון של כל הפרצות שעלולות לגרום להסתמכות על אינפורמאצייה חלקית ו/או על דברים שנלקחים כמובנים מאליהם כשהם לא.
זה אומר למשל:
- אם יש טענה לגבי בעייתיות במבחן ABX, אם בכלל, ואם רק ללא רווח בין ההשמעות, אז אפשר להשתמש בצורת בדיקה אחרת בנוסף ל-ABX, ו/או לעשות ABX גם עם רווח וגם בלי.
- אם יש מחלוקת לגבי שמיעה מעבר ל-20K, אז להשתמש בציוד ובהקלטות שמכילים/מעבירים מעל 20K -- פשוט לא להסתפק בציוד "איכותי" סתם, אלא בכזה שעונה לתנאי, וכנ"ל לגבי הקלטות.
וכך לגבי שאר הדברים. זה אולי מוסיף עבודה, אבל לא משנה את מטרות/מהלך המחקר, וגורם לו להיות אמין יותר.
זה שכתופעת לוואי, לא כמטרה לכשעצמה, מאוששים או מפריכים טענות אחרות בתחום, זה רק יתרון/תרומה, לא חסרון/בעייה.
כך מקדמים את המדע ואת היידע הכללי. מה שנקרא סינרגייה בין מחקרים.
ונראה לי שהמחקר הזה של 2007, ברשלנות המדעית שבה הוא בוצע, לא מקרב אותנו הרבה לכיוון של mission accomlished, וייש סיכוי שהוא אפילו מטעה את כל אלה שלא שמים לב לבעייתיות במתודולוגייה, ומסתכמים על המחקר הזה.
evgenetic כתב:
זה ממש לא בעיה להוכיח שהתדרים האלה קיימים, אבל אף אחד לא הוכיח כמו שצריך שאנו יכולים לקלוט אותם. אתה מציג את הדברים כאילו יש פה איזה שתי אסכולות איתנות כשאחת מהן טוענת ששמועים ושנייה לא, אבל בפועל יש איזה 99% שאומרים שלא ו1% שכן.
...
זה לא העניין שיש/אין הוכחה, אלא שאם לא
מסתמכים על זה שהוכח שלא, ומקיימים את המחקר כשהאפשרות
פתוחה, המחקר יותר אמין מאשר שלא, וכאמור תורם יותר כמחקר.
חוצמזה שהשאלה כאן איננה כמה אחוזים טוענים כך או אחרת, אלה
מה הם טוענים.
שים לב שהטענה של המחקר שציטטתי
אינה סותרת את המקרים הקודמים אלא מחזקת אותם.
הטענה שם אינה שאנשים שומעים מעל 20K -- אכן בפירוש לא שומעים מעל 20K
בנפרד -- אבל כן מבחינים באופן מובהק סטטיסטית כשייש צלילים מעל 20K לעומת המצב שאין.
חלק מהבעייתיות בהרבה מאוד מחקרים כוללת:
- אי כיסוי כל הפרצות האפשריות
- רשלנות בהשארת אופציות פתוחות
- הסתמכות על דברים במחלוקת שלא חייבים להסתמך עליהם
וכו'
נראה לי שבשלב זה אפסיק לנסות להסביר צורות חשיבה מדעיות רחבות יותר.
עמיר
