מי מזהה?

raniburg · שליחה 06/07/2014 17:26

ה''בן אדם'' אכן אדם הגון, כבר טלפונית מסר לי שמישהו בא לראות את המכשיר ונתגלו הבעיות הנ'ל,לכן כבר הוריד את המחיר בטלפון ,הנעתי נסעתי,שעתיים לכל כיוון.
המכשיר היה שייך לאביו ולמוכר אין תקליטים.
[url=]

גילוי נאות : אני חזיר לנקואים

tnsilver · שליחה 06/07/2014 17:30

צודק בהחלט! הנקודה הובהרה בצורה חד משמעית. הרווחת ביושר!

איי, היא כל כך יפה... כואב הלב

raniburg · שליחה 06/07/2014 17:37

אני גם חושב שיש פה גם תיקון קארמה על הלנקו הראשון
ותיקון קטן טומי,הראשון איננו goldring הוא L75 רגיל,כך שהכינוי שאתה שוקל לא מדויק......וגם hogGLa
ועוד דבר - מה שקורה באנלוגי נשאר באנלוגי

tnsilver · שליחה 06/07/2014 17:49

צודק סליחה. זה לא אני מדבר. זו קנאה צרופה

חוץ מזה מה אנלוגי? קצת מאכזב לאחרונה? לא? תנו לי איזה EMT לרפואה... איזה אמפייר זקן... אפילו גאררד קלסי... משהו לשטוף את העיניים...

raniburg · שליחה 06/07/2014 17:54

raniburg · שליחה 16/08/2014 19:55

הגיעו הקוביות מDESMO ,אז העברתי לסלון שינגן,יופי של סאונד

tomyeshuah · שליחה 16/08/2014 20:10

הפעם אינני מזהה את האלבום.
ייתכן שמדובר ב-Nirvana או להקת רוק אלטנטיבי זהה מאותה תקופה?

raniburg · שליחה 16/08/2014 20:22

כל הכבוד על הזיהוי
Nirvana Nevermind
הדפסה גרמנית מ-91

RAMIRAMI68 · שליחה 16/08/2014 20:53

האזנה נעימה

tnsilver · שליחה 17/08/2014 2:15

מריח כמו... מממ... רוח נעורים?

Wow!!! מזל"ט. נראה כיף חיים!

המחט בצבע שנהב... זה ה-M75 המפורסם שידידינו מבית ג'מיל התכוון למכור באיזה 400 ש"ח? שווה לדעתך?

tomyeshuah כתב:הפעם אינני מזהה...
...

באמת זיהוי מרשים! -אני מניח ש-DGC של David Geffen Company הוא לוגו מוכר יחסית... אבל נירוונה, באופן פרטני, במקרה הזה, חייב היה להיות ניחוש מושכל ומוצלח - לא כך?

raniburg · שליחה 17/08/2014 10:40

המחט מוזכרת כאן

נפל לידי ראש של shure 91ed (למה הראש היה מחובר, אני אפרט בשרשור נפרד...) מורכבת לו מחט HI TRACK עם הכיתוב באדום,והמחט נראית ונשמעת טוב מאוד יחסית לגילה
קצת פרטים
M91ED series

91ED (Yellow stylus with N
red lettering Shure HI-TRACK

0.7 mils)Biradial (0.2 x

Force: 0.75 to 1.5
...

הפטפון הזה ''הוקפא'' סמוך מאוד לקנייתו וכמעט לא היה בשימוש,מעידים על כך,מצבו הכללי,מצב המחט (הלא חלופית לדעתי) ופרטים שמסר לי המוכר

התקליט פחות שמור,קניתי אותו באחד הירידים...רעשי רקע המאפיינים ליטוש ושיוף מתמשכים של עטיפת הנייר הפנימית,תופעה אופיינית דווקא להוצאות אמריקאיות,הרעש ''מפריע'' רק בשירים השקטים באלבום...

tnsilver · שליחה 17/08/2014 16:32

טוב, בסדר, סליחה! אל תעלב, חלילה, אני לא ממש זוכר את האיזכורים של כל המחטים של כולם בכל האתר... היא נראית מקורית (בצבע) וחשבתי שמדובר ב-M-75 של Shure. אני לא חסיד גדול. רעש רקע זו תופעה מוכרת בראשים האלה גם בלי הסיוע של עטיפות הנייר האמריקאיות. אלה אגב, השתפרו מאוד בשנות ה-90', לעומת שנות ה-70' שבמהלכן תקליט LP כמעט נחשב למוצר צריכה חד-פעמי. אבי היה רוכש 'סדרות' של מוזיקה קלאסית של הפילהרמונית של בוסטון בהוצאת time/life דרך קופונים במגזינים. היה מקבל חבילות של 20 תקליטים בסכומים מגוחכים של $7. קילו של תפוזים בסופר היה עולה יותר מזה. מי חשב בכלל להשקיע בנייר לעטוף ת'פלסטיק?

raniburg · שליחה 17/08/2014 16:36

tnsilver · שליחה 17/08/2014 17:00

זה היה בשנות ה-60' ו-קולומביה ו-RCA ידעו לעשות תקליטים כמו הליקון וCBS בישראל. גם היתה להם חוצפה למכור אותם בכל מיני שיטות שיווק בסגנון שיחות הטלפון האקראיות של 'יהודים יקרים...'. זה באמת היה בלתי נסבל. התקליטים האמריקאים משנות ה-60', ברובם הגדול, יכולים לשמש כתחתיות לצלוחיות קפה. ב-1969 דויטשה גרמופון כבשו את אמריקה ושינו את העסק לגמרי. זה הפך להיות מקצועי יותר, איכותי יותר וזול בטירוף.

אגב, אם Columbia Record Club מתקשרים אלי היום - אני אומר 'כן' וחותם להם על מה שהם רוצים בלי שאלות בכלל. איפה הימים ההם...