תוספת לאחר כתיבת הפוסט: הוא ארוך מאוד, ולא בכוונה. עם זאת, אני חושב שלפחות חלק מהדברים בו דיי מעניינים ורלוונטיים. אני גם מתנצל אם חלק מהדברים מעט טכניים אני מקווה שאני לא אגרום לאף אחד לתקוע לעצמו כדור בראש מרב דיכאון על הדסקוס הטכני [/תוספת]
הייתי כבר בתהליך כתיבת ההודעה כשהגבת, אז ברשותך אני רוצה להוסיף עוד מילה אחת (נו בטח, הרי ידוע שאני חופר) על עניין ה-USB power. אותם מכשירים איכותיים שמופעלים מ-USB power ונשמעים ונמדדים מצויין, כוללים סינון מאוד מאסיבי של הספק הזה (ופה אני מודה, אני מתבסס רק על המכשירים שלי אישית יצא לפרק ולתקן\לעשות להם מודינג\להסתכל עליהם מסקרנות - אני ממש לא בחנתי את כולם). לא מן הנמנע לראות שם פילטרים פאסיביים בכמות נכבדה (גם אם ה-L שנכלל בחלקם ממומש עם ferrite כלשהו), מייצבים לינאריים טובים (ולעיתים החלקים האנלוגיים מופעלים ממייצב שמוזן מראש ממוצא של מייצב On-board אחר), וכבר ראיתי כרטיסים שמגיעים עם פחית מתכת על גבי הבורד שמיועדת לסכך את הדברים שבאים מהכרטיסים ליד שלא דרך הספק. אני לא ראיתי מספיק מידע על התכנון של ה-ODAC, אבל למשהו קשה לי להאמין שיש שם מספיק סינון בשביל לעמוד ברף הזה. למשהו כמעט כל DAC USB שאני ראיתי עושה בדיוק אותו הדבר. זורק קבל, שם מייצב, שם קבל אחריו, וחושב שהכל טוב ויפה. כאילו שהמייצב הזה הוא משהו קסום. שוכחים שיש להם BW מוגבל, במיוחד ל-LDO שכולם משתמשים בהם במקרה הזה בגלל ה-swing המוגבל שאפשר לקבל מ-USB, שוכחים שהחל מהרצים בודדים כשמגבר השגיאה שם עובר את הקוטב הראשון הביצועים מתחילים להיפגע וה-line regulation צונח בקצב מסחרר. הרי במגבר שגיאה עם רוחב פס של 1MHz יהיה לך 40dB של Loop gain ב-10KHz, וסביר להניח שאפילו מתחת לזה במייצב שמוציא 5V מרפרנס של 1.25V. גם זה בהנחה שיש לו התנהגות של קוטב ראשון מה שלא תמיד נכון עם LDO. אז בפועל מי שאחראי על העבודה הוא בעיקר הפילטר הפאסיבי, ושם אף אחד לא חושב לרגע על הדרך הנכונה לעשות את זה.
אני גם רוצה לציין עוד משהו שלדעתי יכול להיות רלוונטי לנוכח המילה "מהנדס" שנזרקה בדיון הזה לא פעם. למען הגילוי הנאות, לא שזה יותר מדיי רלוונטי, אני מהנדס אלקטרוניקה, ובמקרה אני גם מתעסק בדברים שלא רחוקים מדיי מהנושא הכאוב המדובר. לפני שהתחלתי ללמוד הנדסת חשמל בתואר הראשון (שעכשיו נראה רחוק כל כך

), חבר פורום אחר, מהנדס חשמל במקצועו, מישהו שמוכר מאוד בפורומים, אמר לי: "חכה, עוד מעט, תפסיק לשמוע הבדלים בין כבלים". כאשר היחוס לכבלים היה רק לצורך הדוגמא, והוא למעשה התכוון להרבה דברים נוספים.
עם הזמן נוכחתי לדעת שזה "נכון", משהו במחשבה משתנה אצל המהנדסים ואנחנו חושבים שכל העולם מוכל בתוך ה-spec. הביטוי "שומע עם הסקופ" עולה לראש בהקשר הזה, אותי הוא דווקא מצחיק כי הוא נכון בהרבה מקרים. ואני מסכים שלפי ה-spec אני מתכנן מעגלים. זה נכון למגברים, זה נכון לספקים, וזה נכון לכל מעגל שאני מתכנן לשימוש אישי או למטרה אחרת. עם זאת, אני לא מסכים שזה המבחן היחיד שצריך לעשות חובב סטריאו, כיוון שהוא לא בהכרח ייתן את התוצאה הטובה ביותר. ואני אנסה להסביר את זה בשפה של מהנדסים כי אני מניח שאני לא היחיד פה שדובר בשפה הזו:
כשאנחנו בונים משהו שפועל בחוג סגור, הדרך היחידה להבטיח דיוק גבוה ביותר של הפרמטר הרצוי היא לסגור את החוג ישירות על הפרמטר אותו אנחנו רוצים לקבע. כל דבר שנמצא מחוץ לחוג הוא דבר שאינו ניתן לתיקון\בקרה. כנ"ל לגבי אודיו, אם רוצים לקבל איכות סאונד גבוהה, אנחנו צריכים למדוד את "טיב הסאונד". כמובן שאין שום דרך לעשות זאת מלבד האזנה. כל שאר המדדים שאנו משתמשים בהם נותנים קורלציה לטיב הסאונד, אבל אינם זהים לו. זו הסיבה שאני חושב שהתכנון עם הכלים והציוד הוא רק השלב הראשון וההכרחי. לפני שעומדים בכל הדרישות בצד הטכני אין שום טעם להמשיך הלאה. אבל אחרי שעושים את זה אסור להסתפק רק במספרים האילו וחובה גם לבחון איך זה נשמע.
לא חסרים דברים שנמדדים רע ונשמעים טוב, ודברים שנשמעים רע ונמדדים טוב. הרי כל כרטיס קול מסריח בעשור האחרון נמדד מספיק טוב בכדי שתיאורטית לא נוכל לשמוע שום הבדל.
אני לא טוען שיש פרמטר שאנחנו לא יודעים למדוד, ממש לא - אני בכל זאת מהנדס בכל רמ"ח איבריי

). אני סך הכל טוען שהפרמטרים שניתנים בתור spec אינם בעלי מקדם קורלציה של 1 לאיכות סאונד כפי שהיא נתפסת באופן אינדיווידואלי.
לדוגמא, עד היום קשה לי להתווכח עם מספר מבחנים שעשיתי\הייתי נוכח בהם בעבר שבהם בחנו כבלים. ואומנם הייתי מופתע לחלוטין בעצמי מן התובנה הזו, אבל בחלק מהמיקרים בהחלט שמעתי הבדל למרות שקיוויתי מאוד לא לשמוע אותו. למעשה,באחד המקרים אני הגעתי בתור האנטי-תיזה, טענתי שאין הבדל ולצורך הדוגמא הבאתי איתי כבל שאני הכנתי מחתיכת RG58 שקניתי ב-2 שקל למטר, וקונקטורים של ניוטריק אם זכור לי נכון. היו שם גם זוג כבלים אחרים של חברות מסחריות, ויכולנו בקלות להבדיל בינהם - כאשר הפרנקנשטיין שלי היה במקום נוח באמצע למרות שהיה הזול ביותר באופן משמעותי. אני לא יכול להסביר את זה ובהחלט לא מדדתי שם כלום, אבל מצד שני אני גם לא יכול להתווכח עם מה ששמעתי, עם כמה שהייתי רוצה להכחיש את זה. למען הסר ספק, למרות זאת לא תראו אותי זורק מליונים על כבלים. אני מכין לעצמי את הכבלים לבד עד היום, משתמש באותם הרכיבים שבחרתי אחרי הרבה מאוד נסיונות, כאשר אני מתבסס קודם כל על פרמטרים שהם מדידים כמו לדוגמא צפיפות השזירה של הסיכוך, והמיקרופוניות של הכבל. אני מעדיף "לזרוק" את הכסף שלי על דברים אחרים שבהם ברור לי שהתמורה לכסף הרבה יותר גדולה.
ולעניין הפוסט האחרון שלך, אני אשמח להצטרף, הסקרנות גוברת עליי. מעניין אותי לראות האם ה-ODAC טוב יותר מהמכשירים הסיניים שמשתמשים באותם השבבים, או שהכל רוח וצלצולים ועדיף מימוש סטנדרטי שלא מסתמך על USB power. על פניו הוא טוען שהוא לא הסתפק בתכנון המומלץ של היצרן ועשה בו שינויים. מצד שני אני חושב שהוא קצת הגזים בקרדיט שהוא נותן לדברים מסוימים, ושהסינים האלה לא פראיירים בכלל. אני חייב לציין שקיבלתי פידבק ממשתמש כלשהו בפורום אחר (מארה"ב), שבחן אחד מהמכשירים הסיניים מבוססי ה-WM8741 שהוא קנה באיביי בכמה עשרות דולרים. לטענתו הוא נשמע לא פחות טוב, ובחלק מהדברים יותר טוב, ממכשיר הרבה יותר נחשב ואפילו יותר יקר שמבוסס על אותו השבב (וכמובן לא הגיע מסין).