שרשור תגובות: מוניטורים אולפניים - האם הם באמת כאלה שונים?

כל מה שקשור לאודיו בסטריאו, פטיפונים, נגני CD, קדם מגברים, מגברי כח, כבלים וכמובן רמקולים - רכיבים עד 3000$ בלבד.
SONYES
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3055
הצטרף: דצמבר 2006

שליחה

(Y) (Y) (Y)

מאד מדויק ויפה

(Y)

MartinHSabag
סמל אישי של משתמש
מנהל
מנהל
תגובות: 59344
הצטרף: נובמבר 2004
שם מלא: מרטין סבג
מיקום: כפר-סבא

שליחה

Reuven_Sch כתב:
ברור לחלוטין שהפיזיקה בכל סוגי הרמקולים היא אותה פיזיקה. השאלה היא רק מה עושה יצרן ספציפי כשהוא מיישם את אותה הפיזיקה בכל רמקול ורמקול שהוא מייצר.
...
אמת ויציב. מהניתוח הטכני (הנכון שלעצמו) נובעת הכללה שעלולה להטעות, כאילו בתנאי אולפן ישמעו רמקולים ביתיים טובים כמו מוניטורים טובים, ו(בהכללה לא פחות קטנה) הם לא - מכיוון שמלכתחילה הם מיועדים למשימות אחרות, ולכן כך עוצבו. מוניטורים מיועדים לטפל בסיגנל 'גס' שמגיע ישר מהמיקרופונים, לעומת הרמקולים הביתיים, שמיועדים להשמיע חומר שכבר טופל טכנית (מאוזן בתדרים, בדינמיקה וכיו"ב).

מבלי להכנס לדיון טכני מיותר (אני טכנאי הקלטות ומפיק ותיק) ניתן לומר שגם מכוניות למשל בנויות מאותם מרכיבים, אך יהיו רכבי שטח שיעברו בהצלחה שטח קשה במיוחד, ויהיו כאלה שלא.

בהזדמנות זו תודה גדולה לאתר הזה, שעזר לי מאד במאבק עם המדיה סנטר (מיקרוסופט).
...
לא בהכרח מסכים עם האנלוגיה לרכבי שטח ורכב מנהלים בהקשר של סאונד אולפני וסאונד מעובד.
אם כבר האנלוגיה הזו יותא מתאימה לרמקולים ביתיים/אולפניים מול רמקולי PA כלומר אלו שמיועדים להגברה של אירועים.
שם באמת יש צורך להתמודד עם תנאים מאוד קשים, הן של עוצמות השמעה, תנאי מזג אויר, עמידה בטילטולים ושינוע וכו׳
מה שמוזן לרמקול אולפני, גם אם סיגנל ״גס״ שלא עבר עיבוד עדיין (אגב הןא לא מגיע ישירות מהמיקרופונים כמובן אלא דרך הקונסולה ואז דרך הגברה) לא שונה משום סיגנל מעובד בנתונים או דרישות שלו מהציוד.
לא בתחומי ההיענות, לא בתחום הדינאמי ובטח שלא בעוצמות שלו.
רוצה לאמר שסיגנל ״לא מעובד״ של הקלטת טריו כינורות לא יהיה קשה יותר מהקלטה מעובדת של טראש מטאל....
Making Products, Mentor, Lecturer
twitter facebook linkedin
About.me

theezway
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
תגובות: 2344
הצטרף: ינואר 2005

מאמר מאלף

שליחה

תודה (Y)
אתר הבית שלי - www.ezway.co.il

bilbog
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 524
הצטרף: אפריל 2006
מיקום: ראשון לציון

שליחה

רוב תודות על מאמר מושקע, יסודי ומאלף. הרבה זמן לא למדתי כ''כ הרבה דברים חדשים ממאמר יחיד בנושא (f) :D
כן ירבו!
It is possible to commit no mistakes and still lose. That is not weakness. That is life
רשימת הציוד: B&W 603 S3/Anthem MRX 740/SVS Ultra Center/SVS PB-1000/SVS Ultra Bookshelf/LG OLED 65/Sony UBP-X700

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

כתבה יפה מאוד, וגם התמונות נהדרות. (Y)

אני חושב שכדאי לחדד משהו בקשר לגרף האדום, המתאר "איך רמקול נמדד בסלון ישראלי טיפוסי":
הגרף שמוצג שם רועש ("מחוספס") בהרבה מגרפים יפים שרואים בסכימות, אבל לא צריך להבהל מהרעש הזה. :)
לעניות דעתי, ההחלקה שלא נעשתה לגרף, אינה בהכרח תורמת להדגשת הנושא של השפעת היעדר טיפול אקוסטי, אלא מציגה תמונה קצת לא-הוגנת ביחס לגרפים השחורים: היענות התדר היא תוצר של תהליך שיערוך סטטיסטי, והחלקה היא נחוצה עבור תהליך זה. הסיבה לכך היא שבפועל, שיערוך הספקטרום נעשה על מספר סופי של ריאליזציות (מדידות).

במילים אחרות: הרעש בגרף האדום עשוי לנבוע גם מתהליך השערוך, ולא בהכרח נובע מתזזיתיות מוחלטת של היענות התדר של הרמקול.

כיצד מדדתם את הגרף האדום? :)

המתופף
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 365
הצטרף: אפריל 2011

איתי חזום-מאמר מעולה ומקצועי!!!

שליחה

לפני שנים היו בבעלותי 2 אולפני הקלטות מקצועיים ביותר בבאר שבע-ובת"א.( אישית אני לא טכנאי קול)-והיו לי באולפן מוניטורים מסוגים שונים כגון ns-10 של ימהה-ועוד genelec וכן מוניטורים של חברת tanoy. ובנוסף החזקתי גם רמקולים גדולים ביתיים כמדומני של חברת "וורפידל" ל מנת לבצע במיקסים a/b -לעשות השוואה גם עם רמקולים רגילים. לטעמי זה מאוד עזר.
נ.ב: אהבתי את התמונות שאיתי חזום- הביא למאמר- של חברת "ssl"-יצרנית הקונסולות האגדית מאנגליה.
בברכה... (b)

Reuven_Sch
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
תגובות: 8
הצטרף: מאי 2012

שליחה

גם אם סיגנל ״גס״ שלא עבר עיבוד עדיין (אגב הןא לא מגיע ישירות מהמיקרופונים כמובן אלא דרך הקונסולה ואז דרך הגברה) לא שונה משום סיגנל מעובד בנתונים או דרישות שלו מהציוד.
לא בתחומי ההיענות, לא בתחום הדינאמי ובטח שלא בעוצמות שלו.
...
לו זה היה הגורם היחיד, היינו מקליטים עם כרטיסי קול של 20$ :) גם "הנתונים" שלהם תואמים תיאורטית כביכול לתחום השמע, שאינו שונה מנתונים של סיגנל מעובד. פורמט CD לדוגמא (16bit/44.1KHz) מתאים תיאורטית לשמיעת חומר מעובד, אך להקלטות הוא אינו מספיק לרוב אנשי המקצוע שאת דעתם אני מכבד, מסיבות עליהן מתווכחים עד היום בדיונים טכניים ארוכים עד לאין קץ וחסרי תכלית, שמהם אני מנסה להמנע - מכיוון שבסופו של יום ממילא אנו משתמשים בפורמט הרחב יותר, כי את ההבדל אנו שומעים גם בלי להסכים על הגורם.

לדוגמא נוספת, מערכות ההקלטה השונות למשל, אמורות תיאורטית לפי "הנתונים" לטפל באופן זהה בצליל הדיגיטלי, ללא 'צבע' משלהן - העובדה היא שהן נשמעות שונה אחת מהשניה, וגם על הסיבות לכך מתווכחים באותם דיונים ארוכים שציינתי לעיל,

לכן רמקול ביתי אכן יכול להשמיע תוף רגל לדוגמא, שיכול להגיע גם לעוצמות של 20dBu ויותר, וכולל תדרים נמוכים מאד (שמיועדים להיות מסוננים בהמשך ולכן לרוב לא קיימים בסיגנל מעובד) - השאלה היא *איך* הוא ישמיע אותו ואילו החלטות יקבל הטכנאי בשל כך. המאמר עוסק בעיקר במאזן היענות התדרים של הרמקול, שהוא חשוב שלעצמו - אך באולפן הגורם הנוסף הקריטי הוא הזמן (מופע), ומבחינה זו בניגוד לרושם המתקבל, ה-NS-10M הוא טוב בהרבה ממה שמייחסים לו, למרות מאזן התדרים ה"נוראי" - ומכאן בין היתר הפופולריות שלו.
אולי תוסיף להבנה עוד דוגמא: את התדרים הנמוכים ב-NS-10M (שמונחתים קשות בשמיעה ע"י הרמקול עצמו) אנחנו מעריכים *בעיניים* (לפי תנועת שולי הרמקול), תנאי שיהיה מגוחך לדרוש מהצרכן הביתי להשלמת חווית ההאזנה שלו - אך לנו הוא מועיל, מכיוון שלו היה ה-NS-10M מעוצב להשמיע את אותם תדרים, היה נפגע המופע (והנה, גלשנו לטכני...).

לדוגמא נוספת, מעצבי מוניטורים אולפניים יכולים להסתמך על נתוני אקוסטיקה שמקובלים באולפני הקלטות, שהם חמורים בהרבה מהמקובל בבתים פרטיים (לדוגמא יחסי מידות מבנה מדוייקים, או חלון זמן נקי מהחזרים פרט למיקסר, שבחדרים טובים מגיע גם ל-10ms) - מעצבי רמקולים ביתיים לעומת זאת יכולים להתעלם מקיומו של מיקסר, שההחזרים ממנו 'צובעים' את מאזן התדרים וכיו"ב.

גם הדעת נותנת שבתהליך העיצוב הרי בודקים מן הסתם את הרמקול בהאזנה למוזיקה, ומשנים בהתאם - לכן מעצב מוניטורים יבחן מן הסתם את המוצר שלו גם בהאזנה לחומר לא 'מטופל' ומעצב הרמקולים הביתיים לא ישים על כך דגש מיוחד, ודי בכך כדי לגרום להבדלים.

הסליחה עם כל חובבי השמע, אבל לא קבעתי שאלה טובים ואלו לא - רק שהם נועדו למשימות שונות, ולכן מעוצבים שונה.

Kotipelto
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 137
הצטרף: אפריל 2005
מיקום: מודיעין

שליחה

וואו! מאמר מקצועי, מרתק ומחכים.
תענוג אמיתי.

תודה (Y)

HazooM פותח השרשור
כתב
כתב
תגובות: 6805
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

הסליחה עם כל חובבי השמע, אבל לא קבעתי שאלה טובים ואלו לא - רק שהם נועדו למשימות שונות, ולכן מעוצבים שונה
...
ראובן, אתה מדבר על תכנון ועיצוב שונים למשימות שונות, אבל הרושם המתקבל הוא שאתה לא ממש יודע איך
רמקולים עובדים או מתוכננים... התאורים שלך יותר מתאימים לאנשי הפרסום של היצרנים שדאגו במשך כל השנים
למכור לאנשים (גם חובבנים וגם מקצוענים) סיפורי אלף לילה ולילה על כמה רמקולים אולפניים וביתיים שונים אחד
מהשני, אבל העובדה היא שברגע שמפרקים לעומק את כל הדברים הללו מגלים את אותה החיה בתחפושת אחרת.
אך באולפן הגורם הנוסף הקריטי הוא הזמן (מופע), ומבחינה זו בניגוד לרושם המתקבל, ה-NS-10M הוא טוב בהרבה ממה שמייחסים לו, למרות מאזן התדרים ה"נוראי" - ומכאן בין היתר הפופולריות שלו.
אולי תוסיף להבנה עוד דוגמא: את התדרים הנמוכים ב-NS-10M (שמונחתים קשות בשמיעה ע"י הרמקול עצמו) אנחנו מעריכים *בעיניים* (לפי תנועת שולי הרמקול), תנאי שיהיה מגוחך לדרוש מהצרכן הביתי להשלמת חווית ההאזנה שלו - אך לנו הוא מועיל, מכיוון שלו היה ה-NS-10M מעוצב להשמיע את אותם תדרים, היה נפגע המופע (והנה, גלשנו לטכני...).
...
אתה מציין את נושא "הזמן" ברמקול כמו ה ns-10, אבל אתה בכלל יודע מה זה אומר או מה גורם לזה? את עניין
התדרים הנמוכים אתם "מעריכים בעיניים"? אתה מתלוצץ? הממברנה של כל רמקול תזוז עם התדר, גם אם הוא
מפיק אותו בעוצמה חזקה ועיוותים נמוכים וגם אם זה בעוצמה חלשה ועיוותים גדולים (כמו ב ns-10). אם אותו
רמקול (ה ns-10 במקרה הזה) היה יורד נמוך כלומר מפיק תדרים נמוכים כראוי היה "נפגע המופע"? נו באמת...
מעצבי מוניטורים אולפניים יכולים להסתמך על נתוני אקוסטיקה שמקובלים באולפני הקלטות
...

התכנון של מוניטורים אינו שונה מכל רמקול שמכבד את עצמו. נושא ההחזרים משולחן המיקסר לדוגמא, אינו משהו
שרמקול אולפני יכול לעקוף. תיקון בתדרים הנמוכים לדוגמא (בגלל שהרמקול יושב על שולחן) נעשה בעזרת מתג eq
שבנוי במוניטור, וזה משהו שאפשר לעשות עם eq על כל רמקול.
לכן מעצב מוניטורים יבחן מן הסתם את המוצר שלו גם בהאזנה לחומר לא 'מטופל' ומעצב הרמקולים הביתיים לא ישים על כך דגש מיוחד
...
"מעצב" מוניטורים מתכנן רמקול, נקודה. לא רמקול שמסוגל לטפל בחומר כזה או אחר יותר "טוב". לא חסרים רמקולים
ביתיים ששמים בכיס הקטן מוניטורים מכובדים, וגם ההיפך. המתכנן של כל רמקול רוצה להפיק את המקסימום שהוא
יכול במסגרת התקציב שנתון ברשותו, אין פה אוטומטית קו מנחה שהולך על עיצוב מוניטור כזה או אחר יחסית לרמקול
ביתי.

motico
כתב
כתב
תגובות: 1510
הצטרף: מרץ 2005
מיקום: גבעתיים

שליחה

איתי

אם אני מבין נכון, רמקול אולפני נבנה/מתוכנן מראש להיות שכזה. האם למתכנן אין דרישה מינימלית לפרמטרים?
אני מניח שרוב טכנאי המיקס כן משתמשים ברמקול עם תג של מוניטור אולפני. למה להם לעשות את זה אם הרמקול לא נותן להם ערך מוסף כל שהוא?
מוטי

Reuven_Sch
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
תגובות: 8
הצטרף: מאי 2012

שליחה

ראובן, אתה מדבר על תכנון ועיצוב שונים למשימות שונות, אבל הרושם המתקבל הוא שאתה לא ממש יודע איך
רמקולים עובדים או מתוכננים...
...
וזו בדיוק הסיבה בעטיה אני נמנע מדיונים כלליים באינטרנט. ניתן לומר שאת רוב חיי ביליתי מול רמקולים, הייתי אתם יותר מאשר עם אשתי לשעבר, שתחייה :) אם נסיון אישי של 30 שנה בהקלטות ויעוץ לאולפנים ולפיתוח בחברות אודיו לא מספיק, אז הרי מכיוון שבין היתר גם בניתי חדרי בקרה ו/או פיקחתי על בנייתם, עבדתי מול לא מעט אקוסטיקאים, מעצבים, אלקטרונאים וכיו"ב וכמובן טכנאים, שלמצער עליהם (אם לא עלי) איש לא יטען שהם אינם "יודעים איך רמקולים עובדים או מתוכננים".
אתה מציין את נושא "הזמן" ברמקול כמו ה ns-10, אבל אתה בכלל יודע מה זה אומר או מה גורם לזה?
...


כן.
אם אותו רמקול (ה ns-10 במקרה הזה) היה יורד נמוך כלומר מפיק תדרים נמוכים כראוי היה "נפגע המופע"? נו באמת...
...
אני לא יכול להרצות בהרחבה בכל פעם שאני פותח את הפה באינטרנט ורק כדי לשכנע מישהו שאני יודע על מה אני מדבר - יש מספיק חומר מחקרי ברשת בנושא, ובמקרה ה-NS-10M מדובר בעובדות ידועות ומקובלות בין אנשי המקצוע. אתה מוזמן לחפש למשל את הביטוי "NS-10 phase", הנה מתוך אחת התוצאות הראשונות:

http://www.johnlsayers.com/phpBB2/viewt ... &view=next
The NS10 also has great phase timing across the low end, because it is NOT a ported design. If it had ben ported, the bass response would have been better but the bass timing would have been lousy. So the bass and kick sit together well, and you can judge them truthfully, whereas ported designs tend to screw up the timing and phasing of lows, making it harder to get the low end tight.
...
...ועכשיו כמובן ניתן לשאול אם גם המודרטור בפורום עיצוב אולפן של ג'ון סיירס "יודע מה זה אומר או מה גורם לזה" וחוזר חלילה.

--
את עניין התדרים הנמוכים אתם "מעריכים בעיניים"? אתה מתלוצץ?
...
את הטריק הזה (שיחודי ל-NS-10) למדתי מטים פאלמר באולפני "יוטופיה" בלונדון עוד בשנות השמונים, וכנראה זה עבד לו לא רע באלבומים של כל המי ומי, מפרל ג'אם דרך דיוויד בואי ועד טירז פור פירז - ואם הוא אכן התלוצץ בזמנו, אז הבדיחה שלו הפכה מן הסתם לנחלת שאר הטכנאים כפי שיעיד עוד חיפוש פשוט ברשת, למשל:

http://messageboard.tapeop.com/viewtopi ... rel=-10000
I do the NS-10 trick = look at the edge surround at 90db, if there is one crease in it you have too much
...
או:

http://www.sonicstate.com/tgs/faq_messa ... 9188&faq=1
All true on NS10s but ...

I have a pair and run them with a very high powered amp 600 per side - they do sound better with a great amp. And also at high levels check how much the cones crease on the kick - it shows you have somestuff down below 60hz.
...
--
הממברנה של כל רמקול תזוז עם התדר, גם אם הוא מפיק אותו בעוצמה חזקה ועיוותים נמוכים וגם אם זה בעוצמה חלשה ועיוותים גדולים (כמו ב ns-10).
...
כפי שאמרתי, הטריק הזה יחודי ל-NS-10 (או לרמקול אחר שיראה סימנים כאלה בהיקף הממברנה בדיוק בנקודת ה"יותר מדי בס") -
וזה נגזר מהתכונות הפיזיות היחודיות של ה-NS-10, לא מכיוון שעוצב בכוונה כדי שיראה סימנים כאלה - אלא מכיוון שכך יצא הרמקול (כעובדה אין עוד דגם שבנוי פיזית בדיוק כמו ה-NS-10) והטכנאים חיפשו סימן פיזי להערכת התדרים שלא שמעו בבירור.
ואגב, ה-NS-10 מאבד מגמישותו די מהר בתנאי עבודה ואז הטריק הזה לא עובד. מעצב האולפנים הלונדוני אתו עבדתי כשפיקחתי על בניית חדר הבקרה של אולפני זזה, אמר לי שהוא ממליץ ללקוחותיו להחליף דרייברים לרמקול פעם בשנה, ואם המדובר בהקלטות "קטלניות" (דאנס או רוק אגרסיבי) - פעם בששה חודשים. ניתן לבדוק את הדבר בקלות, באמצעת דחיפה (בזהירות) של הממברנה פנימה ועזיבתה - אם היא לא חוזרת למקומה מייד, יש להחליף את הדרייבר. לצערי אני רואה הרבה חדרים עם NS-10M עם דרייברים ישנים ועל מגברים חלשים (ומסבירים לי "ממילא אין לו הספק גבוה"), ואני לא מתפלא שיש שהרבה אנשים שקנו זוג בגלל 'התהילה' של הדגם, ואח"כ מתלוננים על ה-NS-10 שהוא "נשמע ***" :)
התכנון של מוניטורים אינו שונה מכל רמקול שמכבד את עצמו.
...
לאו דווקא, מכיוון ש(למשל) מרחק האלמנטים זה מזה, מיקומם על הציר האופקי או האנכי, שימוש בבס-פורט וכיו"ב משפיעים על המופע, ובתנאי אולפן (טכנאי שנע בתוך שטח עבודה לאורך המיקסר, קרוב מאד למוניטור) הדבר קריטי יותר מאשר בהאזנה רגועה מנקודה אחת בבית,
אכן ניתן לדוגמא להציב רמקולים גדולים מאד ומרובי אלמנטים בעמדת NEARFIELD (על גשר המחוונים של המיקסר), אך אז המרחק מהאלמנטים הפרושים עליהם ישתנה משמעותית בכל תזוזה של הטכנאי, ולכן זמן ההגעה היחסי של התדירויות השונות ישתנה, מה ש'יצבע' את מאזן התדרים בצבע אחר בכל מיקום.
נושא ההחזרים משולחן המיקסר לדוגמא, אינו משהו שרמקול אולפני יכול לעקוף.
...
הוא לא יכול 'לעקוף' אך אך הוא יכול 'להביא בחשבון', ומאחר והמרחק למיקסר ידוע פחות או יותר ניתן לפצות על כך בתכנון.
תיקון בתדרים הנמוכים לדוגמא (בגלל שהרמקול יושב על שולחן) נעשה בעזרת מתג eq שבנוי במוניטור, וזה משהו שאפשר לעשות עם eq על כל רמקול.
...


הסברתי כבר (ואתה יכול לקרוא בציטוטים לעיל) שהבעיה היא לא במאזן התדרים אלא בזמן, ובעית מופע כזו, ה-EQ שציינת לא יכול לתקן.
"מעצב" מוניטורים מתכנן רמקול, נקודה. לא רמקול שמסוגל לטפל בחומר כזה או אחר יותר "טוב". לא חסרים רמקולים
ביתיים ששמים בכיס הקטן מוניטורים מכובדים, וגם ההיפך. המתכנן של כל רמקול רוצה להפיק את המקסימום שהוא
יכול במסגרת התקציב שנתון ברשותו, אין פה אוטומטית קו מנחה שהולך על עיצוב מוניטור כזה או אחר יחסית לרמקול
ביתי.
...
בכל פרויקט יש אילוצי תקציב - אבל גם בהינתן תקציב זהה לשני פרוייקטים שונים, יש להביא בחשבון את היישום לו נועד הפרוייקט אחרת המדובר במתכנן טיפש.
וכאמור, לא באתי לטעון שמוניטור אולפני הוא 'טוב' יותר או פחות מרמקול ביתי. במוניטור (היקר מאד) שאני משתמש לעבודה אני לא מקשיב בד"כ למוזיקה, מכיוון שאני שומע בו יותר מדי 'טעויות' וזה מפריע לי להנות מהמוזיקה כמו כל אדם רגיל.

ניתן להקביל זאת לזכוכית מגדלת, שגם אם רואים בה טוב יותר את הפרטים, אין זו סיבה להנות ממראה העולם כשהיא תקועה בעין כל היום.

HazooM פותח השרשור
כתב
כתב
תגובות: 6805
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

וזו בדיוק הסיבה בעטיה אני נמנע מדיונים כלליים באינטרנט. ניתן לומר שאת רוב חיי ביליתי מול רמקולים, הייתי אתם יותר מאשר עם אשתי לשעבר, שתחייה אם נסיון אישי של 30 שנה בהקלטות ויעוץ לאולפנים ולפיתוח בחברות אודיו לא מספיק, אז הרי מכיוון שבין היתר גם בניתי חדרי בקרה ו/או פיקחתי על בנייתם, עבדתי מול לא מעט אקוסטיקאים, מעצבים, אלקטרונאים וכיו"ב וכמובן טכנאים, שלמצער עליהם (אם לא עלי) איש לא יטען שהם אינם "יודעים איך רמקולים עובדים או מתוכננים".
...
אני לא מטיל חלילה ספק בניסיון שלך, אבל ניסיון אינו תחליף לידע או הבנה של איך "משהו עובד". יתרה מכך, בעלי ניסיון נוטים לשים בצד עובדות רק בגלל שהם מתחשבים יותר "בניסיון" שלהם.
אני לא יכול להרצות בהרחבה בכל פעם שאני פותח את הפה באינטרנט ורק כדי לשכנע מישהו שאני יודע על מה אני מדבר - יש מספיק חומר מחקרי ברשת בנושא, ובמקרה ה-NS-10M מדובר בעובדות ידועות ומקובלות בין אנשי המקצוע. אתה מוזמן לחפש למשל את הביטוי "NS-10 phase", הנה מתוך אחת התוצאות הראשונות:
...
עניין "הזמן" נובע פשוט בגלל שהוופר ב ns-10 יושב בתיבה סגורה, זה הכל. אם זה כזה דבר מעולה מדוע הנושא לא תפס? מדוע כמעט כל המוניטורים היום מגיעים עם תיבות ported? הרי זה דבר עם "תזמון" גרוע, לא? סיבה נוספת להרגשת "התזמון המהיר" ב ns-10 נובע מהעובדה שהרמקול לא יורד נמוך, במידה וה ns-10 היו יורדים נמוך יותר (ועדיין יושבים בתיבה סגורה) הם כבר לא היו "מהירים", או במילים אחרות - "המהירות" שאנשים חושבים שהם שומעים זו גם פונקציה של חוסר בנמוכים, וזו עובדה.
את הטריק הזה (שיחודי ל-NS-10) למדתי מטים פאלמר באולפני "יוטופיה" בלונדון עוד בשנות השמונים, וכנראה זה עבד לו לא רע באלבומים של כל המי ומי, מפרל ג'אם דרך דיוויד בואי ועד טירז פור פירז - ואם הוא אכן התלוצץ בזמנו, אז הבדיחה שלו הפכה מן הסתם לנחלת שאר הטכנאים כפי שיעיד עוד חיפוש פשוט ברשת, למשל:
...
בני אדם הם עדר, והעובדה שטכנאי סאונד מוכר החליט "שהטריק" הזה עובד טוב לא אומר שעדר הטכנאים שהולכים באותו הקו עושים את הדבר הנכון.
והטכנאים חיפשו סימן פיזי להערכת התדרים שלא שמעו בבירור.
...
לא עדיף לשמוע באוזניים במקום "לחפש סימן פיזי"? זה כמו רב חובל של אוניה מודרנית (בעל שנים של ניסיון) שהחליט ש GPS זה מיותר כי יותר נוח לו לנווט לפי התחושה שלו.
אכן ניתן לדוגמא להציב רמקולים גדולים מאד ומרובי אלמנטים בעמדת NEARFIELD (על גשר המחוונים של המיקסר), אך אז המרחק מהאלמנטים הפרושים עליהם ישתנה משמעותית בכל תזוזה של הטכנאי, ולכן זמן ההגעה היחסי של התדירויות השונות ישתנה, מה ש'יצבע' את מאזן התדרים בצבע אחר בכל מיקום.
...
ואני אכן ציינתי את זה במאמר.
הוא לא יכול 'לעקוף' אך אך הוא יכול 'להביא בחשבון', ומאחר והמרחק למיקסר ידוע פחות או יותר ניתן לפצות על כך בתכנון.
...
חד וחלק - לא מתכננים רמקולים ככה, אי אפשר גם. היצרן עושה מה שכולם עושים ומתכנן את הרמקול בסביבה ללא החזרים, מכיון שכל אולפן שונה, כל חדר האזנה שונה, כל טיפול אקוסטי שונה, כל שולחן מיקס שונה במידות שלו, וכל מיקום רמקול שונה. יותר מדי משתנים שלא ניתן לקחת בחשבון! הדבר היחידי שהם יכולים לעשות (והם עושים את זה) זה לתת במוניטור אופציות לפיצוי (המתגים שבדר"כ נמצאים מאחורי מוניטורים מדפיים, או/וגם RC שמתחיל לתפוס תאוצה). המתכנן לא יכול לדעת איפה הרמקול ימוקם ולכן ישנה אופצייה לפיצוי לדוגמא בתדרים הנמוכים - האם הרמקול יושב על שולחן? על סטנדים? צמוד לקיר? רחוק מהקיר? עובד בשילוב עם סאבוופר? וכו'. אין שום רמקול בעולם שיתאים לכל זה, ולכן מאפשרים את הגמישות הזו.
הסברתי כבר (ואתה יכול לקרוא בציטוטים לעיל) שהבעיה היא לא במאזן התדרים אלא בזמן, ובעית מופע כזו, ה-EQ שציינת לא יכול לתקן.
...
לא טענתי בשום מצב ש EQ יכול לתקן "בעיות תזמון", מכיון שהוא לא.
וכאמור, לא באתי לטעון שמוניטור אולפני הוא 'טוב' יותר או פחות מרמקול ביתי. במוניטור (היקר מאד) שאני משתמש לעבודה אני לא מקשיב בד"כ למוזיקה, מכיוון שאני שומע בו יותר מדי 'טעויות' וזה מפריע לי להנות מהמוזיקה כמו כל אדם רגיל.
...
זה misconception ידוע - רמקול אולפני "אינו מיועד להאזנה למוזיקה". כל רמקול נשמע מעט שונה מהשני (ובהנחה והחדר אינו מוסיף יותר מדי מעצמו), ובאותה המידה שמוניטור אחד שנשמע לך יותר מדי "חושפני" (מילה יפה לרמקול בהיר שמדגיש תדרים מסויימים), מוניטור אחר ישמע בדיוק ההיפך. רמקול ביתי יכול להישמע "חושפני" בדיוק באותה המידה, מכיון שישנם כל מיני רמקולים וכל אחד מתוכנן אחרת (מסיבות כאלו ואחרות), והדבר תקף גם למוניטורים. במילים אחרות, השוק, היצרנים, והפרסום שלהם זה מה שמכתיב את מה שהרוב חושבים (וזה נכון גם בשוק הביתי), ודווקא את זה אני מנסה לנפץ, רק צריך קצת לחשוב מחוץ לקופסא.

Reuven_Sch
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
תגובות: 8
הצטרף: מאי 2012

שליחה

שמע, העניין הזה מתחיל לקחת לי יותר מדי מהזמן שאין לי, ולכן אענה בקיצור ובוא נסכים שלא להסכים.
אני לא מטיל חלילה ספק בניסיון שלך, אבל ניסיון אינו תחליף לידע או הבנה של איך "משהו עובד". יתרה מכך, בעלי ניסיון נוטים לשים בצד עובדות רק בגלל שהם מתחשבים יותר "בניסיון" שלהם.
...
סבבה.
עניין "הזמן" נובע פשוט בגלל שהוופר ב ns-10 יושב בתיבה סגורה, זה הכל. אם זה כזה דבר מעולה מדוע הנושא לא תפס? מדוע כמעט כל המוניטורים היום מגיעים עם תיבות ported? הרי זה דבר עם "תזמון" גרוע, לא?
...
לא. (בקיצור רב ובהכללה הנובעת מכך) העיכוב האקוסטי משתנה לפי התדר, ולכן שימוש בפורטים הוא לא דבר גרוע *כל עוד* מצליחם לפצות על התזמון לפי התדר תוך תכנון התיבה, האלמנטים ונקודות החיתוך של הקרוסאובר בין היתר -

אבל נתוני ה-NS10M הם כאלה, שלו היית קודח פורטים ב-NS10M אמנם היית מקבל תחום היענות רחב יותר ושומע יותר את הבסים, אבל בעיכוב גדול מאד, שהיה 'מורח' את הסאונד:
ולכן ה-NS-10M הוא מצויין כפי שהוא ומוניטורים אחרים מצויינים כפי שהם, בשני המקרים יש פשרות, ואין כלל אוניברסלי לפיו עיצוב אחד הוא 'נכון' והאחר לא.

עיצוב-כולל-פורטים מציג התנהגות מורכבת יותר, עם יתרונות רבים (אחד מהם הוא האפשרות להציג 'נתונים יפים' לעין הצרכן, בדיוק הדבר שאתה דווקא טוען נגדו) אך גם עם בעיות נוספות שיש להתמודד אתן, שהבוחרים בעיצוב קופסא סגורה פטורים מהן -
והנה שוב הארכתי, ואיני מתכוון להתחיל כאן עכשיו דיון על בעד/נגד שימוש בפורטים - זה לא הנושא, וכפי שציינתי הדיונים האלה לא נגמרים, כמו הויכוחים על דלק/דיזל במכוניות או פנדר/גיבסון בגיטרות.

המקרה של של ה-NS-10M הוא דוגמא מצויינת להבדל בין מוניטורים ורמקולים ביתיים, ולא שהוא עוצב לכך מלכתחילה:
הטכנאים מנסיונם (חלקם מדעת וחלקם שלא) בחרו בפשרה מוצלחת עבורם (הקרבת חלק ממאזן התדרים בעבור תזמון מצויין בשאר תחום השמע והדגשת תחום האמצע, הקריטי עבורם), פשרה שלא תעלה על דעת הצרכן הביתי השפוי, מאחר והוא קונה רמקול להנאה, ולא ל'איבחון' - וכך דווקא רמקול שעוצב עבור השוק הביתי נכשל בשוק זה, וזכה לפופולריות עצומה דווקא בשוק האולפני.
סיבה נוספת להרגשת "התזמון המהיר" ב ns-10 נובע מהעובדה שהרמקול לא יורד נמוך, במידה וה ns-10 היו יורדים נמוך יותר (ועדיין יושבים בתיבה סגורה) הם כבר לא היו "מהירים", או במילים אחרות - "המהירות" שאנשים חושבים שהם שומעים זו גם פונקציה של חוסר בנמוכים, וזו עובדה.
...
א. זו לא עובדה, זו טעות. אנשים לא "חושבים שהם שומעים" תזמון טוב של ה-NS-10M, הם שומעים אותו בפועל - מניה וביה הרי התזמון הזה ניתן לחישוב, ולתוכנה המחשבת אין שום 'סובייקטיביות'.

ב. לו היה ה-N-10M "יורד נמוך יותר" הוא היה 'איטי' יותר לא בגלל 'הסובייקטיביות בשמיעת יותר נמוכים' כביכול, אלא בגלל העיכוב (group delay) של נמוכים אלה. אתה מוזמן לנסות להגביר את הנמוכים של ה-NS-10 בקידוח פורטים או באופן אלקטרוני:

http://forum.speakerplans.com/possible- ... page4.html
One thing that people either forget, or don’t know is that if you boost the bass electronically, then that increases the group delay. You need to look at the overall response. The following plots show the response of an eminence beta 10 in a sealed enclosure –yellow, a bass reflex –white, and a sealed enclosure with eq –blue.
...
[img2=550x502]http://i41.tinypic.com/33jn4lx.jpg[/img2]
בני אדם הם עדר, והעובדה שטכנאי סאונד מוכר החליט "שהטריק" הזה עובד טוב לא אומר שעדר הטכנאים שהולכים באותו הקו עושים את הדבר הנכון.
...
סבבה.
לא עדיף לשמוע באוזניים במקום "לחפש סימן פיזי"? זה כמו רב חובל של אוניה מודרנית (בעל שנים של ניסיון) שהחליט ש GPS זה מיותר כי יותר נוח לו לנווט לפי התחושה שלו.
...
אם מה שתשמע הוא בס שיגיע הרבה זמן לאחר שאר התדרים - אז לא, לא עדיף לשמוע באוזניים במקום לחפש סימן פיזי.
חד וחלק - לא מתכננים רמקולים ככה, אי אפשר גם
...
סבבה.
זה misconception ידוע - רמקול אולפני "אינו מיועד להאזנה למוזיקה".
...
סבבה.
ובאותה המידה שמוניטור אחד שנשמע לך יותר מדי "חושפני" (מילה יפה לרמקול בהיר שמדגיש תדרים מסויימים), מוניטור אחר ישמע בדיוק ההיפך.
...
הסברתי כבר כמה פעמים, לא זו הסיבה החיונית לרמקול "חושפני", המוניטור שלי לדוגמא הוא "חושפני" מאד ודווקא לא "מדגיש תדרים מסויימים".
רמקול ביתי יכול להישמע "חושפני" בדיוק באותה המידה, מכיון שישנם כל מיני רמקולים וכל אחד מתוכנן אחרת (מסיבות כאלו ואחרות), והדבר תקף גם למוניטורים. במילים אחרות, השוק, היצרנים, והפרסום שלהם זה מה שמכתיב את מה שהרוב חושבים (וזה נכון גם בשוק הביתי), ודווקא את זה אני מנסה לנפץ, רק צריך קצת לחשוב מחוץ לקופסא.
...
אם לטענתך כל רמקול יכול להיות "חושפני" או שלא, ואם על כל רמקול ניתן גם להדפיס את המילה 'מוניטור' או שלא, אז הטענה הזאת זהה לטענה "כל רמקול יכול לשמש לעבודת אולפן או שלא" שהיא סמנטית ומיותרת - זה טרואיזם (משפט שהוא תמיד נכון מאליו), אז על מה הויכוח פה?

אז יש יצרן שמייצר 'מוניטור' שלטעמי הוא נשמע *** לעבודת אולפן (לא חסר כאלה), ויש יצרן שהתכוון ליצור רמקול ביתי בכלל ויצא לו 'מוניטור' שמקובל על רבים (ה-NS10M למשל) - ושוב, על מה הויכוח פה?

אין תנ"ך אוניברסלי שמגדיר את המוניטורים בנפרד מהרמקולים, את זה עושים המשתמשים לפי העדפותיהם, והיצרן לפי העדפותיו - לפעמים מצליח להם (למשתמשים וליצרנים) ולפעמים לא.

הטענה שלי היא שהדרישות *שלי* מרמקול אולפני שונות מהדרישות מרמקול להאזנה בבית, ולא הטענה כאילו אין רמקולים ביתיים שיכולים בלי כוונה (הרי בייצור לא הגדירו אותם כ'מוניטור') לשמש *לי* כמוניטור (שוב לראיה ה-NS10M למשל) -
וממילא את אותה הטענה טוענים גם היצרנים, כשהם מכתירים רמקול בתואר 'סטודיו מוניטור' (?)

ובטח שכל אחד חופשי להציב דרישות אחרות משלי כרצונו, ולהקשיב לאיזה רמקול שהוא רוצה לאיזו מטרה שהוא רוצה -
השאלה היא רק אם הוא מסוגל (כמוני) באמצעות הכלי שבחר, להוציא תוצאה שלקוחותיו אוהבים ושאינה משתנה כשהיא מושמעת במערכות אחרות - והשאלה אם אלה שישעו לעצתו, יוכלו גם הם.

יום טוב.

HazooM פותח השרשור
כתב
כתב
תגובות: 6805
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

לא. (בקיצור רב ובהכללה הנובעת מכך) העיכוב האקוסטי משתנה לפי התדר, ולכן שימוש בפורטים הוא לא דבר גרוע *כל עוד* מצליחם לפצות על התזמון לפי התדר תוך תכנון התיבה, האלמנטים ונקודות החיתוך של הקרוסאובר בין היתר -
אבל נתוני ה-NS10M הם כאלה, שלו היית קודח פורטים ב-NS10M אמנם היית מקבל תחום היענות רחב יותר ושומע יותר את הבסים, אבל בעיכוב גדול מאד, שהיה 'מורח' את הסאונד:
...
קודם כל - אני מסכים שתיבה סגורה בעלת תזמן עדיף על תיבת פורטד, זו עובדה ברורה (כנ"ל לעניין של הגברה ב EQ), אבל אי אפשר לתכנן תיבת פורטד שתאפשר "לפצות" על הנושא. הדבר היחידי שאפשר לעשות הוא לתכנן מוניטור עם תיבה שבה הפורט מכוון נמוך (נניח 20hz) (ככה שהוא שטוח לשם), אבל לא משתמשים בו מתחת לתדרים שמיועדים לרמקול מדפי (נניח מתחת ל 40-60hz). זה די בזבוז של הרעיון שכן זה יצריך תיבה גדולה מדי ופשרות מכיוון הדרייבר (אלא אם זו מערכת 3way).
הסברתי כבר כמה פעמים, לא זו הסיבה החיונית לרמקול "חושפני", המוניטור שלי לדוגמא הוא "חושפני" מאד ודווקא לא "מדגיש תדרים מסויימים".
...
ומאיפה בדיוק אתה חושב שמגיעה כל "החושפניות" הזו? בגלל שזה "מוניטור"? בגלל קסם טכני כזה או אחר? רמקול יכול להיות נאמן למקור ככל האפשר, או לא, כלומר להדגיש או להחסיר דברים שאינם בסאונד שנכנס אליו. זו עובדה, זה מדיד, וזה הדבר מספר אחת שאחראי על "אופי" הסאונד של רמקול (מעבר לכך ישנם כמובן אלמנטים נוספים, אבל הם אינם קשורים לרמת "החושפניות" שברמקול כזה או אחר).
שמע, העניין הזה מתחיל לקחת לי יותר מדי מהזמן שאין לי, ולכן אענה בקיצור ובוא נסכים שלא להסכים.
...
כמה דקות לכתיבה בפורום לוקחים לך יותר מדי מהזמן שאין לך? זה פורום, משמע - אף אחד לא מכריח אותך להגיב ולבזבז את הזמן שלך. אני פה כי אני אוהב את זה.

tnsilver
סמל אישי של משתמש
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 4166
הצטרף: פברואר 2012

שליחה

לאיתי חזום תודה על המאמר המרענן. יחד עם זאת, בנושאים טעונים במיתוסים מושרשים שמהווים נקודות חיכוך בין אנשי האקדמיה והמדעים המדוייקים לבין אנשי השטח, בעלי 'הנסיון', והארטיסטים למיניהם, היה ראוי לשאול נוהל אקדמי פשוט של הערות שוליים. הדבר היחיד שחסר לי במאמר הערוך והכתוב למופת, אלו הם footnotes, או לפחות קישורים מראי מקום.

ללא הערות שוליים, עלול הקורא המצוי לסבור כי הכותב 'המציא' את הנטען וכי הטענות המוצגות כעובדות הן על דעתו הבלעדית של הכותב. מכיוון שאני בטוח שלא בדית את התיאוריות ואת הנטען במאמר, יש מאין, הייתי מצפה ממך, ולו כאקט של מחווה אקדמית בלבד, לציין, מהיכן נשאבו המסקנות במאמר. איני חולק עליהן, להיפך, הארת את עיני, אך העימות הקודם, המתיש והמביך, היה נמנע אלו יכולת לצרף למאמר את המקורות, ולו העורכים היו נותנים דעתם על כך.

הפריוילגיה של מאמרים פסקניים בנושאים טעונים, נטולי הערות שוליים, שמורה בד"כ לפרופסורים קשישים בעלי שם או לאתרים עם בעיית גאזים אקוטית כמו stereophile.com שבהם ההפניות היחידות הקיימות הן למאמרים קודמים של הכותב וחבריו.

Jonny123
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
תגובות: 1526
הצטרף: אוגוסט 2008

שליחה

איתי,
יישר כח על המאמר המעולה והמחכים! (Y)
אכן נופצו מיתוסים רבים.

המאמר שלך בא מבחינתי בדיוק בזמן.
לאחרונה התחלתי לחפש פתרון למערכת איכותית למחשב לצורך האזנה למוסיקה ואני רוצה להמנע מכל הבלגאן של התאמת רמקולים למגבר ולהיפך. תמיד שקלתי להשתמש במוניטורים כי הם באים עם הגברה מובנית שמן הסתם, כשמדובר במותגים מובילים, הותאמה ע"י היצרן לרמקולים. כמו כן, גם האפשרות לשחק עם ה"צבע" של הסאונד ע"י המתגים המובנים מאחורה.
1. קראתי את המאמר, אך לא היה לי ברור מה היתרונות של שימוש במונטורים מלבד ההגברה המובנית והבניה ה"קשיחה" (האם הפופולריות שלהם זו פשוט תופעת עדר ותו לא?)
2. כמו כן, רציתי לדעת האם מבחינה טכנית יש חסרון לשימוש ברמקולים מוניטורים כרמקולים למחשב (רכיבים נוספים שצריך לקנות כמו כרטיס קול וכדו')?
3. האם בתקציב נמוך יחסית (2K-3K ש"ח) אוכל לקבל רמקולים מוניטורים מוגברים עם סאונד שמקביל למערכת של רמקולים + רסיבר בסכום גבוה בהרבה או שעדיף לרדת מהעניין?

תודה רבה! :)

HazooM פותח השרשור
כתב
כתב
תגובות: 6805
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

tnsilver - תודה על התגובה. המאמר מיועד לקורא המצוי דווקא בגלל שאני לא נכנס לעומק הדברים ברמה שכבר תשעמם אותו או תגרום לו לעומס. לציין מהיכן נשאבו המסקנות לא נעשה בשום מקום במאמרים מהסוג הזה, אבל גם ככה אין פה באמת "מקורות", זה ידע שנרכש עם השנים ופשוט שמתי אותו על המקלדת. השתדלתי להוסיף תמונות וגרפים איפה שאפשר על מנת להמחיש, אבל מעבר לזה אין ממש מה להוסיף. "העימות" שאתה מדבר עליו היה מבחינתי יותר דיון או וויכוח בנושא טכני מאשר "עימות" (וטוב שככה כי עימותים פה זה לא דבר רצוי).

Jonny123 - לא התכוונתי לדבר על היתרונות של מוניטור כזה או אחר, אלא על ההבדלים (או חוסר ההבדלים). אם תשים לב, כל רמקול למחשב הוא מוגבר, אבל זה לא הופך אותו למוניטור (מכל מיני סיבות). חיבור של מוניטור למחשב נעשה באותה הצורה שבה מחברים מגבר למחשב. לגבי תמורה למחיר, אני ממליץ שתאזין לכל מיני רמקולים ופשוט תסיק את המסקנות שלך, זה הכי הגיוני.

Reuven_Sch
חבר שרק התחיל
חבר שרק התחיל
תגובות: 8
הצטרף: מאי 2012

שליחה

אלא אם זו מערכת 3way
...
...והמוניטור שלי הוא 3WAY.


רמקול יכול להיות נאמן למקור ככל האפשר, או לא, כלומר להדגיש או להחסיר דברים שאינם בסאונד שנכנס אליו. זו עובדה, זה מדיד, וזה הדבר מספר אחת שאחראי על "אופי" הסאונד של רמקול.
...
א. שוב אתה עונה בטרואיזם, משפטים שאין בהם מידע רלוונטי:
"רמקול יכול להיות נאמן למקור ככל האפשר, או לא" (שווה ערך ל) "X יכול להיות Y, או שלא" (שווה ערך ל) "משה יכול להיות אלוף אולימפי, או שלא".

ב. "וזה הדבר מספר אחת שאחראי על "אופי" הסאונד של רמקול" - נאמנות למקור היא הרי בעצמה "אופי" סאונד של רמקול (?)

ג. ...ואם יש שני רמקולים שאינם נאמנים למקור באופן קיצוני, אז לטענתך יש להם את אותו אופי? :)

ד. כדאי שתחליט מה אתה טוען: הודעה אחת לפני זו טענת שרמקול הוא חושפני בגלל שהוא *לא* נאמן למקור:
ובאותה המידה שמוניטור אחד שנשמע לך יותר מדי "חושפני" (מילה יפה לרמקול בהיר שמדגיש תדרים מסויימים)
...
אבל המוניטור שלי הוא "חושפני", והוא דווקא לא "מדגיש תדרים מסויימים" -

אז "חושפנות" לטענתך היא נאמנות למקור, או לא?


מאיפה בדיוק אתה חושב שמגיעה כל "החושפניות" הזו? בגלל שזה "מוניטור"? בגלל קסם טכני כזה או אחר?
...
גם הטענה הזו היא טרואיזם:

מוניטור אולפן טוב = מערכת שחושפת בעיות טוב = מערכת "חושפנית".

המוניטור שלי הוא מוניטור טוב (לדעתי ולדעת אנשי מקצוע רבים).
NS-10M הוא מוניטור טוב (לדעתי ולדעת אנשי מקצוע רבים).

אבל הנתונים הטכניים שלהם שונים:

ה"חושפנות" (=מוניטור טוב) במקרה של המוניטור שלי נובעת גם מדברים שלא התייחסת אליהם במאמר שלך ובנוסף גם ממאזן תדרים חלק, רחב ותואם לתנאי החדר שלי.

אך ל-NS-10M יש דווקא מאזן תדרים מאד לא חלק ומאד לא רחב, והוא "חושפני" (=מוניטור טוב) גם בחדרים רבים בהם המוניטור שלי ישמע גרוע (גם "מסתירני" וגם לא נעים לאוזן).

במילים פשוטות, המוניטור שלי מגלה בעיות בדרך אחת, שאני יודע להוציא ממנה את המסקנות הנכונות -
וה-NS-10M מגלה בעיות בדרך אחרת, שגם ממנה אני יודע להוציא ממנה את המסקנות הנכונות.

והטרואיזם נובע מהעובדה שמרגע שהגדרנו רמקול כ"חושפני" (=מוניטור טוב) כמובן שבהכרח ה"חושפנות" היא תוצאה של הנתונים הטכניים היחודיים לו (?)


כמה דקות לכתיבה בפורום לוקחים לך יותר מדי מהזמן שאין לך? זה פורום, משמע - אף אחד לא מכריח אותך להגיב ולבזבז את הזמן שלך. אני פה כי אני אוהב את זה.
...
זה תלוי בכמה דקות מדובר, זה תלוי לאיזו כתיבה אני מקדיש אותן, זה תלוי באיזה פורום אני כותב וזה תלוי לאן מתקדמת השיחה:

בנושא הטכני אין כאן דיון ענייני, אלא התקפות לא ענייניות ואני לא אוהב את זה בכלל - אבל עכשיו אני כותב על לוגיקה, נושא אחר שאני אוהב -
ויום שישי בערב עכשיו, כך שכרגע (לשם שינוי) יש לי זמן.

yoeds
חבר פעיל
חבר פעיל
תגובות: 88
הצטרף: יוני 2010

שליחה

מאמר מעולה! כיף לקרוא מאמרים שמדברים על שפיות ומדידות. מזכיר לי את The Audio Critic
ולדעתי זו אחת המחמאות הכי גדולות שניתן לתת.

HazooM פותח השרשור
כתב
כתב
תגובות: 6805
הצטרף: ינואר 2005

שליחה

שוב אתה עונה בטרואיזם
...
אתה אוהב להשתמש במונח הזה בהקשר לדברים שאני כותב, אבל אם אני כותב ש 2+2 זה 4 אז מדובר בעובדה ולא בטרואיזם. יש אנשים שיבואו ויטענו ש 2+2 זה לא 4 אלא 3.5, אבל אין פה וויכוח מלכתחילה.
ואם יש שני רמקולים שאינם נאמנים למקור באופן קיצוני, אז לטענתך יש להם את אותו אופי?
...
לא טענתי כך.
כדאי שתחליט מה אתה טוען: הודעה אחת לפני זו טענת שרמקול הוא חושפני בגלל שהוא *לא* נאמן למקור:
...
אתה מבלבל את מה שאני כותב. ברמקול נאמן למקור הכוונה היא לכזה שלא מוסיף מעבר לסיגנל שנכנס אליו. רמקול שמדגיש יותר מדי את המיד (כמו ה ns-10) אינו נאמן למקור שנכנס אליו - הוא מוסיף מעבר, משהו שאנשים "מפרשים" כחושפני אבל בפועל זה פשוט לא נאמן למקור.
אבל המוניטור שלי הוא "חושפני", והוא דווקא לא "מדגיש תדרים מסויימים"
...
אתה ממשיך לטעון את זה, אבל הפרשנות שלך סובייקטיבית. האם לקחת את המוניטור שמשמש אותך בעבודה ואת הרמקול שמשמש אותך בבית ומדדת אותם? האם יצא לך להאזין לשניהם בתוך חדר אנקואי לשם השוואה (ברור שלא, אני סתם מדגיש)? עד שכן, זו הערכה של מה שאתה שומע ולא עובדה.
מוניטור אולפן טוב = מערכת שחושפת בעיות טוב = מערכת "חושפנית"
...
אך ל-NS-10M יש דווקא מאזן תדרים מאד לא חלק ומאד לא רחב, והוא "חושפני" (=מוניטור טוב) גם בחדרים רבים בהם המוניטור שלי ישמע גרוע (גם "מסתירני" וגם לא נעים לאוזן)
...
אתה לוקח את אחד הכלים שמשמש אותך לעבודה, ואתה רוצה שהוא יבליט חלקים של הסיגנל בצורה לא טבעית. אתה רוצה לשמוע את הבעיות בתחום תדרים מסויים (כמו המיד הבולט ב ns-10)? קח מוניטור טוב ותשתמש בפילטרים כדי לחתוך את כל מה שלפני/אחרי איזור המיד, ושלום על ישראל (ברור שאני לא מצפה ממך או מאחרים לעשות זאת). מוניטור כמו ה ns-10 בעצם לא חושף כלום! הוא פשוט משמיע חזק יותר איזור של הסאונד, ומכיון שזה נשמע יותר חזק יחסית לתדרים אחרים אנשים מפרשים זאת כחושפני.
ה"חושפנות" (=מוניטור טוב) במקרה של המוניטור שלי נובעת גם מדברים שלא התייחסת אליהם במאמר שלך ובנוסף גם ממאזן תדרים חלק, רחב ותואם לתנאי החדר שלי.
...
בבקשה, האר את עיני. איזה עוד דברים שלא התייחסתי אליהם במאמר (כמובן שיש, אבל לאילו אתה מתכוון)?
הטרואיזם נובע מהעובדה שמרגע שהגדרנו רמקול כ"חושפני" (=מוניטור טוב) כמובן שבהכרח ה"חושפנות" היא תוצאה של הנתונים הטכניים היחודיים לו (?)
...
נתונים טכניים יחודיים לו? ממש לו, זה פשוט התוצר של המתכנן (לטוב ולרע, משתמשים יחליטו). אם תיקח שני רמקולים שונים שנמדדים אותו הדבר (לא קיים אבל נניח לרגע), אתה לא יכול לטעון שאחד חושפני והשני לא (אם כן אז אתה מדמיין דברים).
בנושא הטכני אין כאן דיון ענייני, אלא התקפות לא ענייניות ואני לא אוהב את זה בכלל
...
חס וחלילה אין פה התקפות! אם היו אז התגובות שלי היו נערכות על ידי הנהלת האתר. אני חושב שכן יש פה דיון ענייני, פשוט מפריע לך שאני לא מסכים איתך (וזה לגיטימי לחלוטין). אם זה לא היה דיון לא הייתי ממשיך לכתוב.

חזור אל “אודיו דו-ערוצי (סטריאו)”