בעודי מתכתב עם מוכר באודיוגון לגבי מכשיר אודיו אלקטרוני מסויים- מתברר שהוא כתב של עיתון האינטרנטי הזה. הוא מוכר מוצר שעליו הוא כתב ביקורת לפני לא המון שנים.כמובן שהביקורת היתה חיובית. הוא ציין לפני את הביקורות הנוספות של לפחות עוד 3 מוצרים של אותה חברה (שהוא כתב ביקורת באותו עיתון)
כששאלתי אם המכשיר עובד ב 230V הוא הפנה אותי לאדם מסויים בחברה של המוצר- ואמר לי לציין כי מדובר במכשיר הספציפי ששיך לאותו כתב בעיתן 6 ירחים.
ואני חושב לעצמי- איזה יופי שכתב שכותב מאמר ביקורת נלהב על מוצר מסויים- כל כך מתלהב ממנו -שהוא רוכש אותו לעצמו.
או
היות ואותו כתב הוא אודיופיל חובב שקונה לעצמו מוצר והעיתון מנצל את הסיטואציה ומבקש מאותו כתב לכתוב על המוצר שכבר קנה (וברור שאותו כתב -יפרסם דברים טובים).
לגבי האפשרות התיאורתית שאותו כתב קיבל את המוצר הנדון בחינם (לפני או אחרי פרסום הכתבה)-אני לא רוצה להתיחס.
הגיגים בנושא המגאזין Stereophile...
- diz1
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1022
- הצטרף: נובמבר 2004
- oferlaor
-
- מנהל
- תגובות: 78973
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
diz1,
אני סקרתי המון מוצרים, את חלקם קניתי לפני הסקירה וחלקם אחרי. לשמחתי מעולם לא דרשו או פנו אלי מהחברות בניסון להטות אותי בדרך זו או אחרת. אני חושב שאם הוא הטה את הדעה שלו סביר שהוא עשה זאת על דעת עצמו (או באופן לא מודע).
אם חברה תנסה לשחד מישהו, זה בוודאי יתגלה לבסוף וזה יהיה קטסטרופה לשני הצדדים. בד"כ לא מדובר בסכומים שמצדיקים את הרס השם הטוב של כל הצדדים.
הבעיה היותר קשה היא לחץ של מפרסם על עיתון וגופים עיתונאים למנוע מידע מהקוראים, ולא - לא יפרסמו בו. תקלה שלא מתגלה בעיתון בכוונה זה דבר חמור מאוד. גם נטיה ליפות מכשיר רק בגלל שהיצרן מפרסם במקום זה בעייתי מאוד.
זו גם הסיבה שכל הפרסום אצלנו מנותק מהאתר ומבוצע על ידי חברה חיצונית. אגב, כבר היו שתי פניות אל החברה הזו עם נסיון להשתמש בפרסום כאמצעי לחץ בכדי שהאתר ישנה תוכן. ביקשתי מחברת הפרסום אפילו לא להודיע לי על מקרים כאלה, אני לא רוצה שזה יגרום לפעולה הפוכה (כלומר, שאני בתת מודע אהיה "נגד" אותו יבואן או חנות).
אני סקרתי המון מוצרים, את חלקם קניתי לפני הסקירה וחלקם אחרי. לשמחתי מעולם לא דרשו או פנו אלי מהחברות בניסון להטות אותי בדרך זו או אחרת. אני חושב שאם הוא הטה את הדעה שלו סביר שהוא עשה זאת על דעת עצמו (או באופן לא מודע).
אם חברה תנסה לשחד מישהו, זה בוודאי יתגלה לבסוף וזה יהיה קטסטרופה לשני הצדדים. בד"כ לא מדובר בסכומים שמצדיקים את הרס השם הטוב של כל הצדדים.
הבעיה היותר קשה היא לחץ של מפרסם על עיתון וגופים עיתונאים למנוע מידע מהקוראים, ולא - לא יפרסמו בו. תקלה שלא מתגלה בעיתון בכוונה זה דבר חמור מאוד. גם נטיה ליפות מכשיר רק בגלל שהיצרן מפרסם במקום זה בעייתי מאוד.
זו גם הסיבה שכל הפרסום אצלנו מנותק מהאתר ומבוצע על ידי חברה חיצונית. אגב, כבר היו שתי פניות אל החברה הזו עם נסיון להשתמש בפרסום כאמצעי לחץ בכדי שהאתר ישנה תוכן. ביקשתי מחברת הפרסום אפילו לא להודיע לי על מקרים כאלה, אני לא רוצה שזה יגרום לפעולה הפוכה (כלומר, שאני בתת מודע אהיה "נגד" אותו יבואן או חנות).
- diz1
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1022
- הצטרף: נובמבר 2004
אני מבין את הזהירות שלך-ולכן גם אני ניסיתי להיות זהיר במה שאני כותב.oferlaor כתב:diz1,
אני סקרתי המון מוצרים, את חלקם קניתי לפני הסקירה וחלקם אחרי. לשמחתי מעולם לא דרשו או פנו אלי מהחברות בניסון להטות אותי בדרך זו או אחרת. אני חושב שאם הוא הטה את הדעה שלו סביר שהוא עשה זאת על דעת עצמו (או באופן לא מודע).
אם חברה תנסה לשחד מישהו, זה בוודאי יתגלה לבסוף וזה יהיה קטסטרופה לשני )....
אני מדגיש שוב נקודה- הוא הפנה אותי לחברה המייצרת-כנראה למנהל שם(הוא צירף שם) ואמר לי להשתמש בשמו -ולומר להם שזה המוצר שלו ואז שאשאל האם או איך לעשות את השינוי הרצוי.
תגיד לי- אם אני פונה לחברה ואומר להם שזה המכשיר של עופר - זה מידע חשוב? אני אקבל שירות יותר טוב, רק בגלל שזה המכשיר שלך? אני חושב שהם יצחקו במקרה שלך(סורי- אתה כנראה לא מספיק מפורסם)
רוצים לכתוב מאמרי סקירה על מכשירים- מצוין. יש מקומות שמעוניינים שהמאמרים יהיו אובייקטיביים עד כמה שניתן- מצוין
אז לפחות גילוי נאות והתנהגות נאותה.
יש המון מכשירים אודיופילים בעולם. יש גם מקריות וגם אי מקריות.
דרך אגב - ההתכתבות עם אותו בחור היא במהלך 48 שעות אחרונות ולא קשורה ישירות לשירשור הזה
- ramkol
-
- חבר מביא חבר
- תגובות: 3075
- הצטרף: אפריל 2006
כבדהו וחשדהו, ואים החשדהו מציק אז קפדהו.
זה די בעיה בשנים האחרונות עים הכיוון שהעיתונות פונה אליו. ליפני כמה שנים הפסקתי מיד מנוי של המון המון המון שנים, לירחון מוסיקה קלסית אנגלי מכובד מאוד, ביום בו הם פירסמו בעמוד השער: "בך, המלחין הגדול ביותר בכל הזמנים"
ניראה לי שיש זרם כזה שהופך את עיתונות הביקורת לקונטרסטית מידי. ניראה שלרוב האנשים יש בעיה בלישפוט או ביכלל להבחין בניואנסים, או שכך בכל אופן מאמינה העיתונות המסויימת הזו. המוצגים מוצגים לכן בשחור לבן. "מי יותר גדול, בך או ברהמס?" שאלה אפילו יותר דבילית מהשאלה " מה יותר טוב דנון או פיוניר?" אבל עושה רושם שזה מה שרוב הציבור רוצה, תשובות קונטרסטיות ולא מאמץ לגלות את הניואנסים שבהבדלים. החברה שלנו היא חברה שנותנת ציונים בימקום להנות מיפי המיגוון. ציונים שמבלבלים בין ערכים אתים ואסטטים בין אוביקטיביות לסוביקטיביות, אבל ציונים שיבנו היררכיה ברורה. למעלה המוגדרים טובים ולמטה הגרועים. ואים בך הוגדר כמלחין הטוב בכל הזמנים כבר אין צורך להאזין למוסיקה שלו. הקטרזיס הוא בבנית ההיררכיה. המסר הוא לא רק במדיה אלא בשיפוט המדיה.
העיתונות הגרמנית העוסקת באאודיו מגוונת מאוד. יש צהובון שמופיע נידמה לי פעמיים בחודש ויש כאלה "רציניים" שמופיעים פעם בחודשיים. מערכת הבחינה של כל העיתונים ממש מורכבת, מעבדות מצוינות, הכותבים מיקצועיים וכו, ההבדלים הם בעיקר מנקודת המבט של: כמה כסף שווה להשקיע במוצר?
הצהובון ממש חסכן בסופרלטיבים. ומעט מקבלים ציון גבוה ביחס עלות תועלת. הוא כמובן בוחן בעיקר לו אנד ומעט מעל ובחינות מורכבות ועמוקות ביותר. הירחונים העוסקים באאודיו סובלים לדעתי מאינפלאציה של סופרלטיבים. כל המוצרים טובים, יש מעט מאוד ביקורת וגם היא מיד מאוזנת במשהו חיובי וכו. עדיין לא קראתי שם מאמר שהבוחן אמר: המכשיר גרוע אל תיקנו אותו. כמובן שהיום מוצרי האאודיו במידה מסויימת ומנקודת מבט מסויימת טובים אבל הכיוון של החיזוקים החיוביים בלבד ניראה לי מוגזם.
ירחונים מסוימים נותנים ציונים ומחלקים לקטגוריות. אין כמובן קטגוריה: חלש, או פשוט, או למתחילים וכו אלא בירחון אחד מתחילים מהרמה הבנונית ואז עוברים לגבוה ואז לעוד יותר גבוה ואז להכי גבוהה שהיא הרפרנס...
ירחון אחר מעניק תואר היילייט למכשירים שזולים במיוחד יחסית לטיבם. יש כל כך הרבה מוצרים שקיבלו את התואר הזה שהוא מאבד כבר את יחודו.
אני קורא ונהנה מאוד ליקרא חלק מהעיתונות הזו אבל תמיד בזהירות. בשבילי הביקורות הן רק כיוון כללי. חץ. את ההחלטה מה אעדיף אעשה לאחר האזנה מרוכזת.
זה די בעיה בשנים האחרונות עים הכיוון שהעיתונות פונה אליו. ליפני כמה שנים הפסקתי מיד מנוי של המון המון המון שנים, לירחון מוסיקה קלסית אנגלי מכובד מאוד, ביום בו הם פירסמו בעמוד השער: "בך, המלחין הגדול ביותר בכל הזמנים"
ניראה לי שיש זרם כזה שהופך את עיתונות הביקורת לקונטרסטית מידי. ניראה שלרוב האנשים יש בעיה בלישפוט או ביכלל להבחין בניואנסים, או שכך בכל אופן מאמינה העיתונות המסויימת הזו. המוצגים מוצגים לכן בשחור לבן. "מי יותר גדול, בך או ברהמס?" שאלה אפילו יותר דבילית מהשאלה " מה יותר טוב דנון או פיוניר?" אבל עושה רושם שזה מה שרוב הציבור רוצה, תשובות קונטרסטיות ולא מאמץ לגלות את הניואנסים שבהבדלים. החברה שלנו היא חברה שנותנת ציונים בימקום להנות מיפי המיגוון. ציונים שמבלבלים בין ערכים אתים ואסטטים בין אוביקטיביות לסוביקטיביות, אבל ציונים שיבנו היררכיה ברורה. למעלה המוגדרים טובים ולמטה הגרועים. ואים בך הוגדר כמלחין הטוב בכל הזמנים כבר אין צורך להאזין למוסיקה שלו. הקטרזיס הוא בבנית ההיררכיה. המסר הוא לא רק במדיה אלא בשיפוט המדיה.
העיתונות הגרמנית העוסקת באאודיו מגוונת מאוד. יש צהובון שמופיע נידמה לי פעמיים בחודש ויש כאלה "רציניים" שמופיעים פעם בחודשיים. מערכת הבחינה של כל העיתונים ממש מורכבת, מעבדות מצוינות, הכותבים מיקצועיים וכו, ההבדלים הם בעיקר מנקודת המבט של: כמה כסף שווה להשקיע במוצר?
הצהובון ממש חסכן בסופרלטיבים. ומעט מקבלים ציון גבוה ביחס עלות תועלת. הוא כמובן בוחן בעיקר לו אנד ומעט מעל ובחינות מורכבות ועמוקות ביותר. הירחונים העוסקים באאודיו סובלים לדעתי מאינפלאציה של סופרלטיבים. כל המוצרים טובים, יש מעט מאוד ביקורת וגם היא מיד מאוזנת במשהו חיובי וכו. עדיין לא קראתי שם מאמר שהבוחן אמר: המכשיר גרוע אל תיקנו אותו. כמובן שהיום מוצרי האאודיו במידה מסויימת ומנקודת מבט מסויימת טובים אבל הכיוון של החיזוקים החיוביים בלבד ניראה לי מוגזם.
ירחונים מסוימים נותנים ציונים ומחלקים לקטגוריות. אין כמובן קטגוריה: חלש, או פשוט, או למתחילים וכו אלא בירחון אחד מתחילים מהרמה הבנונית ואז עוברים לגבוה ואז לעוד יותר גבוה ואז להכי גבוהה שהיא הרפרנס...
ירחון אחר מעניק תואר היילייט למכשירים שזולים במיוחד יחסית לטיבם. יש כל כך הרבה מוצרים שקיבלו את התואר הזה שהוא מאבד כבר את יחודו.
אני קורא ונהנה מאוד ליקרא חלק מהעיתונות הזו אבל תמיד בזהירות. בשבילי הביקורות הן רק כיוון כללי. חץ. את ההחלטה מה אעדיף אעשה לאחר האזנה מרוכזת.