עד כמה חשוב לכם ה- BRAND NAME?

logankungfu · שליחה 14/06/2006 19:01

אבל רמקול, חשוב על הדימוי הבא: מציעים לך לאכול אוכל גורמה מעולה בסכו"ם פלסטיק וצלחות יום הולדת, אבל אכן גורמה, בעשירית המחיר ואף פחות. לא היית רואה בזה משהו ששווה לבדוק?
אני כן.

zy · שליחה 14/06/2006 20:35

אבל לוגן, במוסיקה יש לא מעט רגשות...חשוב על הדימוי הבא: היו מציעים לך אישה שמבשלת מעולה, חכמה, חסכונית
(ואפילו מרוויחה יפה) ובעלת תכונות נשיות טובות נוספות, אבל מה נראית על הפנים בעינך, לא מצליחה לרגש אותך במיל,
עדיין תשקול בחיוב אנליטי?
דווקא בנושא האוכל אני מסכים איתך, הנאת הטעם והשובע היא ריגעית ולא מעניין אותי הקנקן אלה מה שיש בו.

logankungfu · שליחה 14/06/2006 20:44

ZY, הדימוי הזה לא כ"כ מסתדר לי. אישה אינה חפץ למכירה, וכשחושבים על תכונות חיוביות מול שליליות בבחירת בת זוג, אין שיקולי עלות מולם כמו- "חכמה, חסכונית, מבשלת וכו', אינה יפה, אבל עולה עשירית מהמחיר, אז שווה לבדוק.."
לא מתחבר לדוגמה הזו.

zy · שליחה 14/06/2006 21:14

רגש, לוגן, רגש, זה העניין, יש אנשים שמחצית מהסיפוק האודיופילי שלהם נובע מהציוד ואם אין אליו רגש!
לא הולך, מה לעשות, (זו ההקבלה שהתכוונתי אליה, לא להעלב חלילה).
ל TAMP כפי שציין רמקול קשה לפתח רגש, לא משנה כמה טוב ישמע (הוא גם הוסיף והדגיש את עניין הזמניות/אמינות שלו
עוד נקודה חשובה בבואנו להתקשר למוצר באשר הוא (כולל פרסונה).

diz1 · שליחה 14/06/2006 21:14

logankungfu כתב:ZY, הדימוי הזה לא כ"כ מסתדר לי. אישה אינה חפץ למכירה, וכשחושבים על תכונות חיוביות מול שליליות בבחירת בת זוג, אין שיקולי עלות מולם כמו- "חכמה, חסכונית, מבשלת וכו', אינה יפה, אבל עולה עשירית מהמחיר, אז שווה לבדוק.."
לא מתחבר לדוגמה הזו.
...

ממליץ לך לעזוב דימויים ,פילוסופיה וניתוחי שוק.
אתה מצטייד בזוג האוזנים שלך וזהו. לא מתאים לך מוצר "איכותי" -אל תקנה.
כל כך פשוט.
אני מכיר כמה וכמה שמתאים להם מוצרים "איכותיים" או "יקרים"
אתה לא מכיר אותם, לא יודע מה יש להם, הם לא מראים את זה לאחרים, לא צרכים להשוויץ עם זה, יש להם מספיק ניסיון ושעות האזנה למערכות ואפילו תובנות פילוסופיות וכלכליות.
למרות זאת הם קנו את אותם מוצרים .
אני חושב שזה אומר מספיק .

dart-vader · שליחה 14/06/2006 21:25

חבר'ה, הדוגמאות שלכם יותר מדי קיצוניות לטעמי. ברמת העיקרון חוץ מחברות סיניות שצצו בשנים האחרונות או חברות שאיבדו כל פרופורציה יש חברות ותיקות ובעלות מוניטין, במיוחד חברות משפחתיות קטנות שלא מנסות לכבוש את כל העולם ולא מוכנות לשלם ערמות כסף בשביל להופיע בעמוד הפתיחה של איזה שהו מגאזין אודיופילי. וחוץ מזה חלק מהענין שלמתג מוצר איכותי ובעל מחיר הגיוני בארץ עדיין מאוד קשה במיוחד כשאין עליו כתבות בכל מיני מגאזינים בחו"ל. וגם בקהל הסוחרים העדפה היא למכשיר שיש סביבו הרבה רעש בתקשורת, כך צריך להשקיע פחות בהסברה ושכנוע לקוח פוטנציאלי ולכן בארץ כמעט ואין מוצרים כאלה.
אני באופן אישי מעדיף לתת ציון למכשיר לאחר התנסות אישית שלי עם הציוד ולא להסתמך על כתבה מוזמנת ע"י יצרן.

יואלפלרמן · שליחה 14/06/2006 21:32

ושוב ל-ZY
הבסיס הכלכלי לא רק שאינו שונה, הוא בדיוק זה שעושה את ההי-אנד למה שהוא. נוסחת בסיס אחת היא היצע מול ביקוש. הביקוש, מלכתחילה, אינו ברמת מוצרים המוניים. הבסיס הטכונולגי של מוצרים אלו מאפשר ללכת גם על כמויות קטנות, אפילו קטנות מאוד. במידה וקיים פיתוח מקורי של עסקים קטנים, הוא מתחיל משיגעון לעניין של איש אחד או שניים שעושים משהו לאורך שנים בזמנם הפנוי. כאשר העסק מבשיל לרמה של מוצר מוגמר וברור כי מחיר הייצור שלו יהיה גבוה יחסית ברור גם שהביקוש לא ימריא ומכאן צריך להיקבע מחיר גבוה. אם המוצרים באמת מבריקים מבחינה אודיופילית, והם מצליחים להגיע לתודעת הקהל הרלוונטי, המחיר לא ממש מציק (רמות כאלו מקובלות בגלל זחילה של שנים), ממילא זאת קנייה לפרק זמן ארוך (תיאורטית), קהל היעד אמיד, ויש כאן אלמנט של יוקרה (וזה נראה כמו גלגל חוזר בגלל שזה כזה).
בשעונים צריך עוד כמה: שם של המון שנים ותכונות מובהקות שבאות לידי ביטוי באופן מיידי (חומרים, מנגנון). בשעונים יש גם היררכיה מסודרת ומעבר איטי מלמטה למעלה. באודיו יש מגברים חלשים בהמון כסף, רמקולים קטנים במחיר מכונית, פטיפון במחיר מרצדס S ושאר תובפעות ביזאריות (ואין "קטגוריות" כמו ברוב מוצרי הצריכה, כולל ובייחוד מכוניות). העניין הוא שכאן אפשר להתפזר ולהגזים גם כדי ליצור רושם שמדובר במשהו מדהים, גם בגלל שזאת יריה באפילה שאולי תפיל את הברווז, וגם בגלל שלא צריך להוכיח דבר מכלתחילה אלא רק לדבר במלים על מה שקשה/בלתי-אפשרי למדוד וכולם רוצים אותו: הסולנים בחדש שלך. ושוב לכלכלה: אכן, המון יצרנים מגיחים – ומתפוגגים, גם תוך שנה.

יואלפלרמן · שליחה 14/06/2006 22:00

רמקול כתב כי מוצר הי-אנד צריך שיהיו לו שלוש תכונות: 1. איכות צליל ללא פשרות; 2. ביצוע, גימור, בחירת החומרים או טיב עבודה ללא רבב; 3. עיצוב יוצא דופן. אולי צריך, היצרנים לא שמעו על זה. כלומר: כולם נשבעים בצליל שהוא ממש-ממש כמו בחיים (ועד שלא שומעים לא יודעים), אבל העיצוב של רוב המכשירים שנראה לא ממש מתעלה (אני עדין, לא?) וחלקו מחפיר, ויש גם מוצרי הי-אנד לא מעטים בהרבה כסף עם גימור בינוני (כולל הזרוע בפטיפון שלי). השווה למוצרים יפניים בינוניים.
ביחס לפרארי הפספוס, לעניות דעתי, פשוט קוסמי. כמו באודיו יש גם כאן פלצנים/עשירים וכו' (עם יתרון של "רואים בחוץ"). אבל מי שאוהב לנהוג, יותר מאשר יוקיר את מה שהמכונה הזאת מסוגלת לעשות לנשמתו (ולגופו). ובמקומות הנכונים (אירופה) יש לו מספיק כבישים ציבוריים ו/או מסלולים בהם יוכל להתעלות יחד אתה. נכון, זאת לא יצירה מוזיקלית שגיבה (ויש כאלו שיטענו אחרת אם לוקחים בחשבון את צליל המנוע), אבל אין יצירה מוזיקלית שגיבה שאפשר לנהוג אותה בפיתולי הרים (ביחד אתה זה הולך ממש טוב). כך שהעובדה כי הקשה והלבן הן שתיים מתכונות הביצה עדיין לא מוכיחה כי האחד שווה לשני.
מגברים מסוימים נראים מה זה מרשים, אבל אם קופסה של שתי כניסות ושתי יציאות תעשה את הנדריקס יותר בבית שלי ממגבר מרשים של הלקרו – שכך יהיה (ולא שמכשיר שנראה גם טוב, בדגש על גם, מפריע).

Booboo · שליחה 14/06/2006 22:54

לדעתי חייב להיות הבדל בסיסי בין קניית מכונית על לקניית ציוד היי-אנד יקר, ויש לי הרגשה מוזרה שלא תמיד זה קורה, ואני אסביר:
נניח שמישהו זוכה בלוטו, ונורא בא לו לקנות פרארי. לדעתי העובדות במקרה הזה, בהנחה שלא מדובר בבן של דונלד טראמפ, הם כדלהלן:
1. הוא מעולם לא נסע בפרארי
2. הוא "יודע" שזה אוטו ספורט מעולה
עכשיו, וזאת הנקודה העיקרית, ברגע שאותו אדם החליט לקנות פרארי, הוא החליט זאת לפני שעשה בפרארי נסיעת מבחן בהרי האלפים. וגם עם יעשה נסיעת מבחן, קשה לי להאמין שלאחר המבחן יגיד בנימוס לסוכנות הרכב שלדעתו אחיזת הכביש והמומנט של למברוגיני עשו לו את זה יותר, ולכן הוא ייקח למבורגיני דווקא.
אם הוא ייקח למבורגיני הרי זה בגלל שאו שהעיצוב מוצא חן בעיניו יותר, הוא חושב (דגש על חושב, ללא השוואה) שלמבורגיני "יותר טוב" או, וזה או גדול, למבורגיני יותר יקרה, ולכן כסמל סטאטוס זה יותר "שווה".
לעניות דעתי איכות הסאונד בציוד אודיו יקר ויוקרתי ככל שיהיה הוא אספקט אינדיוידואלי לחלוטין, וטעמו של פלוני לא יכול (לדעתי) לעמוד as is בפני עצמו, אלא לעמוד בהשוואה למשהו אחר - reference. צליל מנורתי אופייני לעומת צליל טרניסטורי אופייני לדוגמה.
יש לי הרגשה מוזרה שיש אנשים שקונים ציוד אודיו יקר במיוחד רק בגלל שאמרו להם שזה הכי טוב/"מומחה" המליץ להם/זה הכי יקר/העיצוב מדהים, וזאת מבלי שאותו אדם בא ושמע את אותו ציוד אודיו ולו דקה אחת.
יתרה מזאת, אני תמה מה אותו אדם שקנה ציוד אודיו יקר במיוחד אוהב יותר - לשמוע את הציוד, או דווקא לראות אותו.
אותי אישית מעניין כמה שעות בשבוע אנשים שקנו ציוד אודיו יקר במיוחד יושבים ומאזינים למוסיקה, והאם הם יידעו לזהות בקלות את ההבדל בשמע בין שמיעת track מסויים במערכת שלהם לעומת מערכת אחרת, זולה הרבה יותר משלהם.

zy · שליחה 14/06/2006 22:57

יואלפלרמן כתב: באודיו יש מגברים חלשים בהמון כסף, רמקולים קטנים במחיר מכונית, פטיפון במחיר מרצדס S ושאר תובפעות ביזאריות (ואין "קטגוריות" כמו ברוב מוצרי הצריכה, כולל ובייחוד מכוניות). העניין הוא שכאן אפשר להתפזר ולהגזים גם כדי ליצור רושם שמדובר במשהו מדהים, גם בגלל שזאת יריה באפילה שאולי תפיל את הברווז, וגם בגלל שלא צריך להוכיח דבר מכלתחילה אלא רק לדבר במלים על מה שקשה/בלתי-אפשרי למדוד וכולם רוצים אותו: הסולנים בחדש שלך. ושוב לכלכלה: אכן, המון יצרנים מגיחים – ומתפוגגים, גם תוך שנה.
...

ליואלפלרמן- תודה על התגובות, עכשיו אני בטוח שעניין הכאוס אינו רק נחלתי, לתחושתי עדיין יש "המון" יצרנים יחסית לביקוש (האם היצרנים החדשים לא שמעו על כשלונות, כדבריך, של קודמיהם?)

תחשבו על בעל ממון ובעל אוזן שחפץ בכל מאודו לרכוש לעצמו את הטופ שבטופ.. בניגוד לכל תחום אחר
כאן הוא מתפזר ומתפזר ומתפזר ולא מצליח לערוך מבחן השוואתי לכל ההיצע, כולל היקר/איכותי
ביותר, תחושה של פיספוס משהו..

ל diz1- תפסיק לגונן על אלו שרוכשים ציוד יקר- זכותם, זה חיוני להם ואין ויכוח על כך..
אני מאמין ומקווה שהם עושים זאת גם בסיוע אוזניהם, כמו כולנו.
תהיה גם פתוח לסקרנות ללמוד ולהבין "מאין הדג...."

שליחה 14/06/2006 23:48

אני אחזק את דבריו של Booboo ואנסה להתמקד יותר בתחום

ניתן לחלק את חובבי העניין למספר רמות בסיסיות

צרכן בסיסי - זה אותו האדם שירצה לקנות מערכת כי צריך במשהו לנגן מוסיקה (בדומה להנהלה שלי

) אלו אנשים שיכנסו לחנות ו\או לדיוטי פרי ויקנו סטאפ שלם במחיר מאות דולרים והמהדרים שבינהם יקנו ב 1500$ מקסימום .
ברור לנו שהוא לא מבדיל בין טרנזסיטור מטבח לבין קופסאת שימורים של מלפפונים במלח נופלת לרצפה.

צרכן בסיסי בעל "עוונטה" - זה ישות מתקדמת יותר מקודמתה והיא שמעה פעם שיש חברה כגון B&... והוא משקיע יותר ע"מ להגיד יש לי.
אותו האדם כמו קודמו אינו מרגיש בהבדלים אבל עמוס בפוזה.

אודיופיל מתחיל - הוא שמע על עיתוני ביקורות ושיש ציוד איכותי יותר הוא גם גילה כי ה CDP לא יצאו מהאופנה.

אודיופיל מתקדם - בעל יכולת האזנה והבחנה ברזי צליל המצילתיים הפילרמונית הכוללת 150 נגנים בצד ימין ועוד 300 בשמאל
.

וכמובן אודיופיל מתקדם בעל עוונטה - הוא מאוד דומה לצרכן הסיסי בעל עוונטה אך עם הרבה כסף .
אכן גם הוא לא מבדיל בין טרנזסיטור מטבח לבין קופסאת שימורים של מלפפונים במלח נופלת לרצפה.

שוק היייצור חייב לספק את כל צרכי הלקוחות ולבנות מוצרים במידרגים שונים .
ואכן יש כאלו שיש להם יכולת לקנות פרארי ונכון להגיד כי לא בטוח שהוא ידע להעריך את הפרארי .
בתחום האודיו יותר קשה להציג תמורה לכסף ובטח לבנות סקאלה שתאפשר הערכה, בשונה ממכוניות שקל מאוד להעריך כספית אותן
ע"פ החומרים ,המנוע ,השילדה ,האבזור וכו....
ע"פ רוב האנשים שקונים מערכות סטיראו סופר יקרות אינם קונים אותם מטעמים אדיאלים של איכות דיוק ועל טהרת האודיופיליה.
הם פשוט קונים כדי להציג לחבר שהגיע עם ה S600 שיש לו "גדול" יותר.

logankungfu · שליחה 14/06/2006 23:56

אבחנה יפה מאוד,

ויש עוד סוג, שיכול להשתלב עם כל אחד מהנ"ל: האודיופילים הטכנופילים (שחלקם חנוניי מחשבים או גאדג'טים בעברם או בהווה).
מאוד מעניין אותם הציוד כציוד, כמכשירים, ככלים טכנולוגיים. מעניין אותם איך זה עובד. הם גם נוטים ללקות בשדרגת בתדירות גבוהה מהאחרים, ומתלהבים אם ל CD מסויים שקנו יש ממירים יותר מתקדמים גם אם הם לא שומעים את ההבדל בינו לבין DVD ב 200 ש"ח, ולאלו שכן חשים בהבדלים- ההתלהבות כפולה ומכופלת. הם מאמינים שכשהם שומעים את המוזיקה יותר ברורה ב CD החדש, ממש ניתן לחוש בממירי הוולפסון או הבר- בראון סופרים אפסים ואחדים.

ramkol · שליחה 15/06/2006 7:38

לוגן,
בקשר לטעימת גורמה בכפית פלסטיק: אין מדובר בטעימה אלה בלאכול בכפית פלסטיק תמיד... גם בטעימה יהיו לי בעיות... לאכול בכלי שעשוי מפלסטיק... אותו חומר שעושים ממנו מושבים לאסלה...

יואל,
אין כאן שום פיספוס. שנינו מיתיחסים לנושא מישתי נקודות מבט שונות. יש שתי דרכים להיתיצב מול הניסיון להגדיר הי אנד.
1. אני בוחן ושואל: לפי ההבנה שלי אלו תכונות חייבות (פחות או יותר) ליהיות בהי אנד? הגעתי לשלושת הפרמטרים שצינתי. אני לוקח מגבר של בורמסטר ובודק, עונה על שלושת הסעיפים? סבבה זה מוצר הי אנד. לוקח מכשיר אחר ורואה שזה לא עומד בקריטריונים שקבעתי, אז זה לא מוצר הי אנד. נידמה לי שדרך כזו להגדיר היא לגיטימית.
2. אתה הולך הפוך. אוסף מכשירים שבאינטואיציה או לפי מה שמקובל ניקראים הי אנד, בוחן אותם ורואה מה המשותף לכולם. כמובן מה שמשותף להם מגדיר אותם ובהתאם מגדיר מה זה הי אנד. גם דרך זו היא לגיטימית. זה שנגיע להבדלים בנינו לגבי מוצרים מסויימים זה רק הגיוני.

ramkol · שליחה 15/06/2006 11:29

המשך ההגיגים שכתבתי לעיל.

העלו כאן ובכמה שירשורים אחרים את דוגמת השעון. אקצין מעט את הדוגמאות שניכתבו בדוגמה שכבר הרבה זמן אני מחפש לה מקום...

בעיר בשם בראונשוויג שבגרמניה משדרת אנטנה אות שמציין את התאריך והשעה. מקור האות הוא בשעון שמבוסס על פרוקי אטומים (נידמה לי) ושהדיוק שלו הוא שתי שניות במיליון שנים... ניתן ליקנות שעונים, גם שעוני יד, שמסוגלים ליקלוט את האות הנל, ובעזרתו מציגים את השעה המדוייקת. השעונים גם עוברים בין שעון קיץ לחורף באופן אוטומטי. אפשר בביטחון לאמר ששעונים אלו הם המדוייקים בעולם וגם די פרקטים. שעון פשוט כזה ניתן להשיג גם בעשר יורו. מי שרוצה לדעת מה השעה אין לו שום סיבה ליקנות שום דבר אחר.
יש בשוויץ אחד שבונה שעוני יד בעבודת יד. שעונים מכניים לגמרי. הוא ממש בונה ומשייף כל גלגל שיניים בשעון בעצמו. ליבנות שעון לוקח לו כשמונה חודשים. הסנדלר הולך יחף וגם הוא לא יכול להרשות לעצמו להיתהדר בשעון פרי יצירתו. כמובן שיש רשימת המתנה ארוכה למרות המחיר הגבוה של השעונים. וכמובן כל שעון הוא יצירת אומנות.
אים היה לי את הכסף הנחוץ הייתי ניכנס לרשימת ההמתנה, ולא כדי להציג את הסטטוס שלי, כי ממילא אין לי סטטוס. גם לא כדי להשוויץ בזה או כדי שהסובבים אותי יעריכו אותי, כי המעט שסובבים אותי לא זה מה שירשים אותם. הייתי רוכש כזה מוצר בישביל ההנאה שבלהחזיק יצירת מופת. ההנאה ליראות מוצר הבנוי לתלפיות והמדגדג את השלמות. התנועה השיגרתית של הרמת האמה סיבובה והמבט בשעון היו הופכים מעינין שיגרתי, אינסטיקטיבי, חסר רגש וטקס לחוויה. מפעולה תת מודעת לפעולה מודעת. כל פעם שהייתי בודק מה השעה הייתי גם נהנה...

עיצוב זה עינין של טעם! לא נכון! עיצוב זה עינין של הבנה. לפחות בשלב הראשון.
הרבה כתבו על עיצוב מחריד של מוצרים שונים בהי אנד. לדעתי צריך לעשות ההפרדה מסוימת. ניתן להעריך עיצוב ולהבין אותו גם אים הוא לא לטעמנו. במישורי הדיון שלנו "אקבל" טענה שמישהו לא אוהב עיצוב מסויים רק אחרי שהוא יבין אותו.
חברה גרמנית, מברלין, המיצרת מערכות שמע יוצאות דופן- MBL. גולת הכותרת של החברה הוא פיתוח עצמי של רמקולים המפזרים את גלי הקול בצורה הקיפית. סביב הרמקולים הם פיתחו מערכת שלמה של מיכלולים, מגברים נגנים וכו, שאמורים להפיק את המקסימום מהרמקולים. עיצוב הרמקולים מושפע כמובן ישירות ממיבנה הרכיבים ההקפיים, אבל מעבר לכך הולך העיצוב בדרכים מישלו. המערכות כבדות במישקלן וגם בעיצובם. העיצוב מגביר במודע את הכבדות. הגימור מבריק, שחור או שנהב עים הדגשים בזהב וכסף בהתאמה. רחוק מניקיון יפני- מודגש הלוגו בחוצפה מסויימת או אפילו היבריס, וללא האלגנט האיטלקי יושבת המערכת על רגליים שחורגות עיצובית אל מעבר לגדלם האמיתי, כמובן מודגשות בזהב או כסף. לעיצוב יש ללא ספק קונצפט, הוא אחיד ועיקבי. המערכת כמיזבח בהיכל. נכון, זה בומבסטי וצועק, אבל זה לא עיצוב זול. אני יכול להבין את הקונצפט, להבין את העיצוב, להבין את האיכות ולהבין את מי שירצה שעיצוב כזה ישלוט בביתו. אבל אצלי בבית אעדיף דבר אחר.

לגבי מה זו איכות במערכת שמע דובר כבר רבות. ולא אחזור כאן על כך.

לסיכום בניים של מה שהרחבתי עד עתה. יש סוג אנשים, שחלק מהאודיופילים נימנה עליהם, שמגלים רגישות, אהדה והערכה למוצרים שיש להם את השילוש הקדוש שהזכרתי. כלאמר למוצרים שמבצעים את יעודם בצורה המקסימאלית האפשרית, שבנויים פיזית כהלכה ובשאר רוח, ומעוצבים בהשראה גדולה. האנשים האלו יחיו עים מצלמה מכנית, ישלמו כפול רק ביגלל שהדבר יפה בעניהם ויבלו ימים ולילות בהשוואת ניואנסים של סאונד במערכות שמע. בדרך כלל הם גם ימנעו מפסט פוד...
אים הכלכלה בביתם בצד הירוק של הסקלה הרי הם המאושרים באדם. אים הכסף הוא מילה זרה עבורם הרי הם אומללים. כתרופת פלא יכולים גורואים דבילים מהמיזרח, שטוענים כל מיני דברים נגד הרכושניות, לעזור במידת מה. עזרה חולפנית.

בקיום השילוש הקדוש שלעיל הרי שם החברה הוא עיניין שולי. והמחיר? בטח שזה יקר.

במישור הפרקטי כדאי לברר ליפני קנית מוצר אזוטרי מה הסיכוי שבמיקרה של תקלה אכן יהיו עדיין חלקי חילוף. במרבית הרמקולים לדוגמה האלמנטים עצמם הם של חברות ידועות וותיקות כמו סייז או ויזטון וכו ולכן פחות בעיות יתעוררו והסיכון נמוך. לדוגמה הפוכה, הייתה חברת רמקולים, נידמה לי משוויץ, בשם ACR הידועה היום מעולם האדיו לרכב. ביזמנו הם יצרו רמקולים מצוינים עים מגנטוסטטים במיד וטוויטר. החברה הפסיקה את פעילותה בתחום הרמקולים הבייתיים וחלקי חילוף למגנטוסטטים לא קיימים יותר. כלאמר- היתקלקל הרמקול, הלך עליו...

בתי מלאכה קטנים ליצור מגברי מנורות, רמקולים ופטיפונים היו תמיד. יכול ליהיות שביגלל היתפתחות התיקשורת הענקית בשנים האחרונות אנחנו היום מודעים יותר לקיומם. לא מוכר לי שום מחקר סטטיסטי שבדק את כמות הסדנאות הניפתחות והניסגרות היום או בעבר. אין לי סיבה להניח שזה שונה מהותית מסדנאות אופנה, בתי מלאכה לתיקי נשים או מצרפות תכשיטים.

אמשיך אחר כך...

שליחה 15/06/2006 15:36

אני לא עוקב אחרי כל מה שנאמר, ובהגדרה אני גם לא אודיופיל כך שאני גם לא מבין כל מה שאתם אומרים

, אבל המובאה הזאת של רמקול תפסה לי את העין ואני חייב לשאול אותך שאלה מכשילה:

ramkol כתב:...
עיצוב זה עינין של טעם! לא נכון! עיצוב זה עינין של הבנה. לפחות בשלב הראשון.
...
...

אמנות זה גם עניין של הבנה?
ועל אותו משקל : משיכה? תשוקה? זיקה?

ramkol · שליחה 15/06/2006 15:45

עדוא,
ללא ספק!

שליחה 15/06/2006 15:53

ramkol כתב:עדוא,
ללא ספק!
...

zy · שליחה 15/06/2006 17:04

מי שצפה בערוץ 2 השבוע לא יכול היה להתחמק מהפרומו הצעקני לתוכנית של עדי אשכנזי על אומנות-
ולמי שבכל זאת הפסיד להלן ציטוט:

"גברת מה זה את לא רואה שהכלב שלך עשה פה אומנות"

שליחה 15/06/2006 17:52

Metheny,
תקרא את זה:

http://www.hometheater.co.il/modules.ph ... le&sid=135

שליחה 15/06/2006 18:04

מרטין

עד כמה חשוב לכם ה- BRAND NAME?

כלכלה

מישהו פספס (גם עם הפרארי)

קניית רכב על לעומת קניית אודיו היי-אנד...הבדלים?

Re: כלכלה

הגיגים, המשך

Re: הגיגים, המשך

"אמנות" אולי זו רק נק' מבט?