למה משמש DAC ? (שאלה כללית)
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
על רגל אחת, בכל המקרים שבו מועבר מידע דיגיטלי מצד אחד לשני ללא איבוד או הפרעה זה בגלל שקיים פרוטוקול נוקשה להעברת אותו המידע הכולל מנגנונים לבדיקת ותיקון שגיאות. מנגנונים אלו קיימים בהעברת אודיו רב ערוצי ב DTS או Dolby למשל, וזו גם הסיבה מדוע מעולם לא קראת כאן שרשור הדן בבעיות של jitter עם DD. אותם מנגנונים אינם קיימים בהעברת אודיו בפורמט PCM על גבי S/PDIF.
כהערת אגב, אם אי פעם תהית מדוע אי אפשר להעביר 1Gb של דטה על גבי רשת Gigabyte, שלא לדבר על הניצול המחפיר של רוחב הפס האלחוטי ברשתות WiFi, אז אחת הסיבות שמיד מזדקרות לעין היא שחלק מאוד נכבד מאותו רוחב פס נצרך על ידי אותם מנגנוני בדיקה ותיקון שגיאות העברה. בעיה נוספת עם אותם מנגנונים היא שלרוב הם דורשים תקשורת דו כיוונית והחזרה על מידע שגוי גורמת לשיבושים לא קטנים באחידות קצב ההעברה. זו גם הסיבה מדוע אין למעשה מנגנון אמיתי לתיקון שגיאות ב HDMI ומדוע מתרחשות תופעות של דעיכת איכות האות (ראה תופעת הנקודות הירוקות הרצות) למרות שההעברה היא דיגיטלית ולכאורה חסינה בפני אותן דעיכות.
כהערת אגב, אם אי פעם תהית מדוע אי אפשר להעביר 1Gb של דטה על גבי רשת Gigabyte, שלא לדבר על הניצול המחפיר של רוחב הפס האלחוטי ברשתות WiFi, אז אחת הסיבות שמיד מזדקרות לעין היא שחלק מאוד נכבד מאותו רוחב פס נצרך על ידי אותם מנגנוני בדיקה ותיקון שגיאות העברה. בעיה נוספת עם אותם מנגנונים היא שלרוב הם דורשים תקשורת דו כיוונית והחזרה על מידע שגוי גורמת לשיבושים לא קטנים באחידות קצב ההעברה. זו גם הסיבה מדוע אין למעשה מנגנון אמיתי לתיקון שגיאות ב HDMI ומדוע מתרחשות תופעות של דעיכת איכות האות (ראה תופעת הנקודות הירוקות הרצות) למרות שההעברה היא דיגיטלית ולכאורה חסינה בפני אותן דעיכות.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
- opv
- חבר מביא חבר

- תגובות: 4862
- הצטרף: מאי 2005
- מיקום: עמק חפר
- נתן תודות: 91 פעמים
- קיבל תודות: 225 פעמים
קודם כל, תקן הHDMI למשל, הוא תקן גרוע במיוחד שלא נכתב ע"י מומחי תקשורת אלא ע"י אנשים שחשבו שתקשורת זה קלי קלות והוא לא כולל קוד לתיקון שגיאות, זו הסיבה שהוא מוגבל לאורכי כבל של 15 מטר בניגוד לאתרנט שעובד ב120 מטר.nir11 כתב:אינך מחדש דבר. לכל השכבות שמעבירות מידע דיגילי יש מנגנוני תיקון שגיאה, בסופו של דבר אתה מצליח להעביר את המידע - או מקבל הודעה על כשלון, או שיש פשוט RETRY. אני לא מבין למה אני יכול להעביר קובץ ענקי בין מחשבים במהירות שעולה בהרבה על המהירות הדרושה להעברת אודיו -- ולא לאבד אפילו ביט, ולמה כשזה נוגע לאודיו פתאום יש איבודים....
לגבי גילוי שגיאות וRETRY, ברור לך שכמות הRETRY משפיעה על קצב הנתונים בסופו של דבר?
כאשר יש קוד לתיקון שגיאות, הכולל ביטי יתירות, ברור לך שביטי היתירות תופסים מקום של ביטי מידע?
מדד של מערכת תקשורת הוא בTHROUGHPUT הסופי. הכולל בתוכו את הפסדי הקצב מביטי היתירות ומשידורים חוזרים.
זה עדיין נשמע לך פשוט?
אני יודע על יתירות, על RETRY, ועל זה שהוא צורך רוחב פס (אז מה? יש, או צריך להיות, מספיק להיות מספיק פס גם בשבילו.
זה כמעט בדיוק גיגה ביט לשניה.
לא רק זה, אני גם יכול להראות לך איך אפשר להעביר בקלות מידע על קו של 10 גיגה בקצב שעולה על 1100 מגה בייט שזה גם ניצול כמעט מלא.
מדובר על העברת מידע IO גולמי, ללא FILE SYSTEM.
. ברור שאם תוסיף מעל זה פרוטוקולים ברמת אפליקציה אז חלק מרוחב הפס הולך לאיבוד על משהו שהוא לא המידע עצמו, אבל הניצול של הקו מלא. זאת בדיוק הסיבה שמודדים מהירויות של קווין בביטים ולא בייטים. הקו לא "יודע" אם ביט מסויים הוא חלק מהמידע, או משמש למטרה אחרת.
ההסבר היחידי הראוי שניתן כאן ועושה שכל הוא שבהעברת מידע יש לעיתים פרוטוקולים שלא עושים תיקון שגיאות.
יחד עם זאת, ברשתות מקומיות, אפשר (לדוגמא) להעביר מידע מעל רשת UDP, למי שמכיר, בניגוד לTCP, בלי לאבד ביט אחד. כדיוע UDP לא מבטיח שהמידע יגיע.
עוד אגדה אורבאנית. אתה מוזמן אלי למעבדה ואני אראה לך איך אני מעביר מידע במהירות 120 מגה בייט לשניה מעל קו גיגה.הערת אגב, אם אי פעם תהית מדוע אי אפשר להעביר 1Gb של דטה על גבי רשת Gigabyte...
זה כמעט בדיוק גיגה ביט לשניה.
לא רק זה, אני גם יכול להראות לך איך אפשר להעביר בקלות מידע על קו של 10 גיגה בקצב שעולה על 1100 מגה בייט שזה גם ניצול כמעט מלא.
מדובר על העברת מידע IO גולמי, ללא FILE SYSTEM.
. ברור שאם תוסיף מעל זה פרוטוקולים ברמת אפליקציה אז חלק מרוחב הפס הולך לאיבוד על משהו שהוא לא המידע עצמו, אבל הניצול של הקו מלא. זאת בדיוק הסיבה שמודדים מהירויות של קווין בביטים ולא בייטים. הקו לא "יודע" אם ביט מסויים הוא חלק מהמידע, או משמש למטרה אחרת.
ההסבר היחידי הראוי שניתן כאן ועושה שכל הוא שבהעברת מידע יש לעיתים פרוטוקולים שלא עושים תיקון שגיאות.
יחד עם זאת, ברשתות מקומיות, אפשר (לדוגמא) להעביר מידע מעל רשת UDP, למי שמכיר, בניגוד לTCP, בלי לאבד ביט אחד. כדיוע UDP לא מבטיח שהמידע יגיע.
נערך לאחרונה על ידי nir11 ב 31/01/2011 13:46, נערך פעם 1 בסך הכל.
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
nir11, תן לי קצת קרדיט שאני מבין מהו ההבדל בין קצב העברה סינתתי לקצב העברה אפקטיבי.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
- urisavor
- חבר פעיל במיוחד

- תגובות: 909
- הצטרף: ספטמבר 2009
- מיקום: רחובות
- נתן תודות: 46 פעמים
- קיבל תודות: 53 פעמים
לפי התקן, יש קוד תיקון שגיאות מינימלי, אבל אין retry.
http://en.wikipedia.org/wiki/AES3
http://en.wikipedia.org/wiki/S/PDIF
http://en.wikipedia.org/wiki/AES3
http://en.wikipedia.org/wiki/S/PDIF
- opv
- חבר מביא חבר

- תגובות: 4862
- הצטרף: מאי 2005
- מיקום: עמק חפר
- נתן תודות: 91 פעמים
- קיבל תודות: 225 פעמים
לא התכוונתי לקחת שום כבוד ויוקרה, אם זה מה שהבנת, אני מתנצל.urisavor כתב:אהה, כתבתי "תיקון שגיאות" - איתך הסליחה. זה לא יחזור שוב. הכבוד והיוקרה שלך בלבד....
רק רציתי להדגיש עד כמה התקן הזה גרוע בהסתכלות של תקשורת ספרתית. אין תיקון שגיאות, אבל יש גילוי שגיאות ואין מה לעשות עם הגילוי הזה.