על היבש ועל והרטוב

[צפיד]

חנן,
דבר ראשון- כל הכבוד על היוזמה ושאפו על היכולות והידע!
אני ממש נהנה לקרוא את ה"חקירות" שאתה מבצע ואת התובנות שאתה מגיע אליהן.
רוב האודיופילים נוטים לסמוך על אוזניהם בלבד וברוב הפעמים גם שמים בצד גורמים פסכולוגים באשר הם ואתה בדרכך מוכיח את השיפור שאתה שומע.

אני מבין מדבריך שאכן קיים שיפור שמיע בניגון תקליט רטוב/לח ואני נוטה להסכים מנסיון אישי,
מה שאני לא מצליח להבין זה מדוע אתה לוקח תקליטים מקליט אותם (אם זה ברטוב או יבש) על מדיה דיגיטילית?
בעידן בו רוב המדיה האנלוגית העוברה לצורה הדיגטלית מה הטעם בלהקליט את התקליטים בעצמך?
ושאלה שניה,
בהנחה שאתה עושה את זה מסיבות כלשהי ,האם מעצם ההמרה לדיגטלי יש איבוד מסויים?
האם הרצועות שהועברו נשמעות זההות לחלוטין כמדיה דיגטלית ?
האם יש לך רעיון איך אפשר למדוד זאת(שוני או זהות)?
עוד משהו אוף דה רקורד וסליחה מראש שזה לא קשור לשרשור,
אם הצלחת להסביר את השיפור בשמיעה בתקליט רטוב האם יש לך רעיון להסביר או להפריך הבדל בין כבלים?

[chalmh]

צפיד,

תודה על המחמאות .

החקירות הן חלק בלתי נפרד ממני. אני תמיד מנסה להבין דברים לעומקם והסיבות למה דברים נעשים כך או אחרת, בין בלימוד או התנסות מעשי או שניהם גם יחד.

זה שאודיופילים סומכים על אוזניהם בלבד היא אמת מידה מקובלת וסובייקטיבית בקרב הקהל הזה. כנראה שאוזנינו כבני אדם שונות בספקטרום השמע ולכן יש כל כך הרבה יצרני ציוד אודיופילי.

הייתי מגדיר את עצמי כחובב אודיו "שפוי" עם הרגליים על הקרקע הטכנית ולא אודיופיל "שבוי" באמונות שונות ככל שהן נכונות או לא נכונות (ואני לא נכנס לוויכוח האינסופי ללא התוחלת). אני כמובן לא פותח כאן בוויכוח על הנושא הזה כי הוא נטחן עד דק.

החקירה טכנית של תופעות תמיד קסמה לי כמו גם ניפוץ מיתוסים (לא תמיד אני מצליח). אכן, ידעתי על ההשמעה הרטובה של תקליטים אך מעולם לא יצא לי להתנסות בכך ממש מפאת החשש להזיק לתקליטים. אבל לא עמדתי בפיתוי והחלטתי לנסות את השיטה. הופתעתי ברמות האזנה שלא תיארתי לעצמי מלכתחילה. לכן זה דחף אותי לחקור את התופעה ולנסות להוכיח את שאני חווה. לדעתי מי שלא חווה שמיעה של תקליט רטוב לא יבין את ההבדל. אתה בעצם מקבל צליל אנלוגי ברמת ניקיון שמתקרבת לדיסק (אולי אני מגזים קצת, אבל זה סובייקטיבי לחלוטין) אם התקליט שמור באיכות סבירה.

אני מקליט את התקליטים שלי בשל מספר סיבות. הסיבות העיקריות הן שימור ההיסטוריה והאוסף כגיבוי. סיבה נוספת וחשובה היא האפשרות להאזין לתקליט מספר אינסופי של פעמים ללא גרימת נזק לתקליט עצמו. הרי ידוע שעם כל השמעה התקליט ניזוק בעוד קצת לעומת שימור איכות הסאונד בפורמט הדיגיטלי. חוץ מזה זה מאפשר לי ליהנות מהתקליטים שלי כמעט בכל מקום ללא הצורך להזדקק לפטפון. נכון, רבים הכותרים שיצאו בויניל גם הודפסו על מדיה דיגיטלית. ראשית להחליף אוסף של מאות תקליטים במאות דיסקים יעלה הון. לא תמיד איכות הפקת הדיסק תואמת לאיכות ההדפסה האנלוגית המקורית בתהליך ה-REMASTERING. בנוסף גיליתי הזדמנות אישית יוצאת מן הכלל מעניינת בעיסוק בסאונד ויצירתיות מהנה. אכן זה גוזל זמן יקר אבל אני נהנה מכל רגע. זה תחום שכל הזמן נדמה לך שאתה כבר יודע הכל אבל בבוקר שלמחרת אתה מגלה דבר חדש שלא נתקלת בו קודם. בעיה חדשה שצריכה פתרון יצירתי ואולי לא שיגרתי. היה לי חלום ילדות לעסוק בסאונד ואולפן הקלטות אך כורח הנסיבות הובילו אותי למחוזות אחרים. אולי בגילגול הבא...

לדידי אין הבדל בין מה שאני מקליט כמקור אנלוגי להמרה בפורמט הדיגיטלי. לאוזני זה נשמע זהה לחלוטין וזה מה שחשוב לי. אני לעתים אפילו מגדיל לעשות ולשפר את הסאונד בפורמט הדיגיטלי לעומת המקור האנלוגי. עצם העבודה עם תכנת העריכה לניקוי רעשים ואיקווליזציה של הצלילים מחדש כדי לחזק צלילים שהונחתו מפאת ההשמעות הרבות מכניסים "נשמה" חדשה לסאונד. יהיו כאלה שלא יאהבו את ההתערבות ו"עיוות" מכוון של הסאונד, אבל אותי זה מספק וזה הדבר החשוב. אין הרבה טכנאי סאונד שיוכלו לקלוע לצליל המדויק של הלקוח שקונה את הדיסק ויש בזה המון טעם אישי. ברגע שיש לי את ההזדמנות הנפלאה ליצור את הסאונד לטעמי, הרי אין טוב מכך. הכוונה הסופית היא ליהנות מהמוזיקה והציוד הוא רק האמצעי להשגת ההנאה כמו ש-Eyal_w אומר. וזה בדיוק מה שאני עושה. אני מקפיד לשמר עותק של הקלטת המקור ללא שום שינויים מה שנקרא RAW RECORDING, כדי שתמיד אוכל לחזור לאחור ולשנות אם יש צורך,.

לגבי שוני בשמיעה של כבילה, העניין הזה גם נטחן עד דק ואין טעם להיכנס לזה שוב ולעורר את הארי מתנומתו. ישנם הבדלים בין כבלים, אולם יש קושי להוכיח בצורה אובייקטיבית בהאזנה את ההבדלים ולשייך אותם לאספקט טכני כזה או אחר. אם שאלתך לגבי השוואה טכנית של כבלים, אז בהחלט אפשר למצוא הבדלים במדידה בעזרת מכשור מתאים, אבל לא תמיד יש קורלציה בין הממצאים לממצאי האוזניים האודיופיליות של המאזינים השונים.

לדעתי אנחנו צריכים לצאת מנקודת השקפה אישית לגבי כל ציוד אם הוא מתאים לנו או לא ולא להתחשב מהותית בלחץ החברתי שקיים בקרב האודיופילים לגבי איכויות כאלו ואחרות (ראה מושג כמו פטפון לעומת מחרשה). ברור לכל בר דעת שבעלי פטפון יוקרתי יכנו מחרשה כל פטפון העשוי מפלסטיק כמו שאי אפשר להשוות בין הפרולטריון למעמד האצולה. לעולם אציל לא יגור בבקתה בעלת גג קש שגם היא משמשת מעון הגם שארמונו גם מעון. בכל עניין האודיופיליות ישנן הרבה אמוציות אישיות וניסיון ההוכחה שלי יש יותר גדול. אני רחוק מהדברים הללו. כל שאני מנסה להוכיח זה לעצמי ובמידת האפשר לשתף את השאר. אני לעולם לא אומר לאדם שיש לו פטפון מפלסטיק ומחפש עצה לתקן או כל דבר אחר, לנטוש את פטפון כי הוא מחרשה. גם מחרשה מנגנת תקליטים ויש לי הוכחות בעניין הזה. כך גם לגבי כבלים, אין גבול לאיכות הכבלים, השאלה היא היכן עובר הגבול בין תוספת התרומה לאיכות לעומת הגריעה מהארנק והאם שווה לאותו אדם כל המאמץ הזה.

מבחינה טכנית ישנם חיבורים שבהם הכבלים מהווים גורם יותר קריטי וישנם חיבורים בהם הם פחות קריטיים. מן הסתם ההבדלים בין הכבלים תוך שמיעה עשויים להיות יותר מורגשים באופציה הראשונה.

[yairf]

האריק אינשטיין נשמע מצויין, במגבלות ההקלטה וההדפסה כמובן

[chalmh]

Rita Coolidge - Anytime anywhere הוקלט לפני שעתיים.
לפני הרצועה הראשונה ואחריה השארתי במכוון את מרווחי התקליט השקטים. קחו בחשבון שמרווחי השקט בתחילת התקליט הם ה"רועשים" ביותר בשל המהירות הקווית היחסית בין המחט לויניל שהיא גבוהה.

הקלטה רטובה כמובן. להתרשמותכם.

http://cid-941cb60d0a0ea1d5.skydrive.li ... medley.mp3

שבת שלום.

[beller]

chalmh

לא ידעתי שיגיע הרגע וריטה קוליג' תהיה בבחינת נוסטלגיה. הרי רק אתמול חזרתי מהתיכון, זרקתי את התיק על הספה ורצתי לפטיפון הגרארד ומגבר הטלווקס, לשמוע חלק מהשירים האלה...
איזה פטיפון יש לך?
ההעברה נשמעת מצויין, בכך שהיא שומרת על סאונד הויניל.

דני

[chalmh]

שבת שלום דני,

הפטפון שמשמש אותי להמרה של התקליטים הוא RPM5 של PRO JECT. הפטפון עבר שיפור משמעותי על ידי ע"י שינוי קונספטואלי של שיכוך המנוע. ה-RPM5 במצב המקורי אינו טוב להמרת תקליטים בגלל זליגת רעש רעידות המנוע אל הפלינט/זרוע/ראש. זה יוצר רצפת רעש לא מספקת למשימה הזאת. לדעתי כרגע זה ה-RPM5 הטוב ביותר שקיים בכלל כי שיכוך המנוע כפי ש-PRO JECT עשו הוא שגיאה תכנונית.

אבל לא רק הפטפון יוצר את הסאונד אלא כלל הסט-אפ. הצלחתי להגיע לדעתי להתאמה מיטבית של המרכיבים (על פי טעמי) כך שהתוצאה הסופית נשמעת כפי שהיא נשמעת.

אני מקפיד מאוד שהגוון של הויניל יישמר בתהליך ההמרה ולכן חשת בניחוח המיוחד של הצליל. זה משהו שחברות התקליטים מחסירים (מאוד) בהדפסת הכותרים על CD מתוך הקלטות המאסטר שלהן.

בעוונותיי אני מכיר את הגררד ואת הטלווקס מעברי. הפטפון היה פחות טוב מהמגבר. חוץ מדגם אחד טוב, גררד בנו פטפונים לא טובים (בלשון המעטה). היה לי אחד כזה ושמחתי שנפטרתי ממנו בשעתו (תרומה). אפילו מחרשת פלסטיק כמו ה-JVC שלי נשמעה טוב יותר מהגררד. אבל הגררדים וה-BSRים משלו בכיפה ושיווקו פטפונים על ימין ועל שמאל לעמך ישראל.

לעומתם חברות הקיטים להרכבה עצמית כמו טלווקס, אס,ג'י, דקדה-הנדלמן ויוניק עשו עבודה טובה יחסית לאותה תקופה וניתן היה להגיע עם המגברים לתוצאות טובות במחיר אטרקטיבי יחסית.

חנן.

[chalmh]

דיון מעניין ביותר בליווי ניסויים מרתקים מתנהל כאן: http://www.vinylengine.com/phpBB2/viewt ... &start=240

לדעתי הולך ומתנפץ לו מיתוס. מי יודע?

[barvfr]

חנן ידידי,
נתקלתי בתמונה ולא יכולתי שלא להוסיף אותה לכאן...

[mr_dish]

לפחות זה מים מזוקקים?

...

אני מניח שהמים מגיעים ישר ממתקן ההתפלה החדש.....

[chalmh]

אני משתמש במים מסוננים מאבנית. בלשון העם "מים מסוננים עם פילטר בריטה" (לניסיוני, זה בהחלט מספיק).

[chalmh]

חלפה עברה לה כבר מחצית השנה כמעט מאז התחלתי לנגן תקליטים בשיטה הרטובה (וגם היבשה). נכון, אולי יהיו שיאמרו שלא חלף עדיין מספיק זמן מאז על מנת להסיק מסקנות. העובדות הן כדלקמן נכון לנקודת הזמן הנוכחית.
1. האזנתי לתקליטים כמה מאות שעות לפחות בתקופה הזאת.
2. לפחות מחצית מהזמן הניגון היה על רטוב.
3. התקליטים שהורטבו גם נוגנו על יבש ולא ניכר בהם שום פגם בשל ההרטבה.
4. התקליטים שהורטבו והושמעו על יבש נשמעו ללא רחשי רקע נוספים בשל ההרטבה.
5. הראש והמחט עדיין במצב מצויין ולא ניכרת בהם שום קורוזיה או חלודה.
6. בקצב שאני מאזין אני מוכן אפילו לסבול החלפת מחט אחת לשנה. אם זה יהא "תג המחיר" תמורת תוספת האיכות יצא בזה שכרי. מאידך יתכן שהרטבת התקליט אפילו הטיבה עם המחט ובעצם מאריכה את ימיה. ניתן לזמן לדבר.