uris כתב:יש יש לצערי בעיה עם הנוער בפרט ועם החברה בכלל עם כל המקרים שמסביב.
אני רוצה שיחזירו תלבושת אחידה
לעמוד בבוקר במסדר עם התקוה
לפנות למורה ב "כן המורה" , "לא המורה " ולא בשם הפרטי.
ענישה קשה יותר בבתי הספר.
לעמוד שהמורה נכנס.
חינוך לאהבת הארץ על כל המשתמע מכך (היסטוריה תרבותית , דתית , גאוגרפית וכו')
וכו' וכו'
סתם קוריוז נוסף...
אתמול הייתי עם ילדי אצל רופאת הילדים ...נכנסה אליה נערה בת 12 בערך ...אומרת לרופא " אירנה מה קורה ? " אתם מבינים ? חברה שלה , אני לא פונה מעולם לרופאה בשמה הפרטי אלא רק ב "דוקטור" ,מה יש ? קצת כבוד.
...
Huber כתב:mrunderhill כתב:איתי - אתה צודק על ההכללה. באמת אין צורך להכליל, אבל עדיין, כשאני מסתכל עשר שנים (או בעצם עשר וקצת
) שנים אחורה, כשאני הייתי בגיל הזה - היה הרבה יותר כבוד לזולת, בעיקר להורים ומורים וכו'.
...
כשאני הייתי חייל (גם לפני כעשור וקצת) לא היה מצב בו זקן או אישה בהיריון היו עולים לרכבת ומישהו לא היה קם לפנות להם מקום מייד. היום אני וראה זקנים עולה לרכבת ואף אחד אפילו לא מסתכל לכיוון שלהם. זו רק דוגמא אחת אבל אי אפשר שלא להרגיש את התדרדרות ב 10-20 שנה האחרונות בחברה הישראלית מהבחינה הזו.
אני אישית חושב שהכל מתחיל ונגמר בחינוך מתירני ורפה מידיי בבית הספר ובבית.
...
בתור אחד הצעירים פה (עד כמה שידוע לי) שהזיכרון שלו מהתיכון הוא די טרי אני מבטיח לכם שהבעיה היא לא מתירנות אלא התרפסות מצד אחד ומהצד השני חשיבה מיושנת ונוקשה.
תלבושת אחידה לא תורמת דבר, במקום ליצור מעמדות באמצעות בגדים התלמידים יוצרים מעמדות באמצעות אקססוריז, פלאפונים וכו'.
עמידה במסדר - אנחנו לא בנוער היטלר, אם לתלמיד אין אמון וכבוד כלפי מערכת החינוך אתה לא תוכל לפמפם לו את זה לתוך התודעה באמצעות שירת התקווה - אתה רק יוצר עוד יותר אנטי כלפי המערכת.
פנייה למורים - זה מאד תלוי במורה, אם מורה מעוניין שיפנו אליו ב"המורה" אין שום בעיה עם זה בדיוק כפי שאין שום בעיה עם מורים שמסתחבקים עם תלמידים. באופן אישי אני יכול להעיד שאני הכי התחברתי והכי כיבדתי מורים שהסתכלו על תלמידים בגובה העיניים, אני לא אומר להריץ דאחקות עם תלמידים אבל כדי לקבל כבוד אתה צריך לתת כבוד. אני זוכר שדווקא למורים הנוקשים היה הרבה יותר קשה להעביר שיעור בשקט ותלמידים הרבה פחות פנו אליהם לעזרה. לדעתי יש חשיבות רבה שהתלמידים יראו במורה יותר מדמות שמעבירה להם חומר ובסוף הסמסטר מחליטה איזה ציון יהיה להם בתעודה אלא גם דמות שהם יוכלו לפנות אליה כשהם צריכים עצה, ואתה זה אתה יכול להשיג רק ע"י זה שמורים יראו כדמות סמכותית ויחד עם זאת כמישהו ששהתלמידים מרגישים בנוח לפנות אליו בבקשה לעזרה.
ענישה - מסכים לחלוטין, מצב הענישה הוא זוועתי במיוחד.
עמידה בכניסת המורה - לא עובד וגורם להרגשה מאד לא נעימה בכיתה, מניסיון. זה קשור לפסקה הקודמת, המורה לא שווה יותר מהתלמידים גם אם יש לו יותר סמכות וחוכמת חיים. אי אפשר להכריח תלמידים לתת למורים כבוד, אפשר רק לגרום להם להעמיד פנים.
ועוד כמה נקודות:
*ענישה על איחורים לשיעור - מגוחך כאשר במחצית המקרים המורה מאחר בעצמו.
*אורך השיעורים וההפסקות - הרבה יותר מדי הפסקות ושיעורים קצרים מדי. רבע מהיום הולך להפסקות ועוד רבע מהיום מתבזבז כי כשאורך שיעור הוא 45 דקות ומתוכם המורה מגיע רק אחרי 5 דקות, לוקח לתלמידים 3 דקות נוספות להירגע, 3 דקות המורה מקריא שמות ורק 5 דקות אחר כך השיעור סוף סוף מתחיל שליש ממנו נשרף. צריך להאריך את השיעורים.
*חופשים - יותר מדי ומפוזרים בצורה חסרת היגיון, אבל זו אחת הבעיות הקטנות של מערכת החינוך.
*יעדים - אומנם זה לא תפקידו של ביה"ס, אבל לצערי הגענו למצב שבו בתי הספר צריכים לשים את החינוך לפני הלימודים אבל במקום זה משרד החינוך מתנער מאחריות בטענה שזו אחריות ההורים ומנסה לשפר את הציונים ללא מחשבה על מה יהיו ההשלכות שיבואו בעקבות הפורענות וחוסר התרבות שגוברים ממחזור למחזור.
*התחסדות - אי אפשר למנוע מתלמידים לשתות אלכוהול ולעשן סיגריות. עדיף שיעשו את זה בסתר או שיעשו את זה בגלוי ותוכלו לפקח ולהגביל בצורה מסויימת?
*שכר המורים - נמוך מאד, לא מושך אנשים איכותיים למקצוע.
*התרפסות - החוק ומערכת המשפט מתרפסים כלפי נוער אלים ומופרע ואוסרים ענישה בטענה להגנה על זכויות שהן הרבה יותר מדי מופרזות ממה שהן צריכות להיות. זה יוצר מצב שבו אין שום אפשרות הרתעה והרחקת השפעה רעה מבתי הספר.
*מקצועות חובה - יש יותר מדי מקצועות חובה מיותרים כגון תנ"ך, חנ"ג (שלא צריך לבטל אלא רק לשנות מתכונת), ספרות, מתמטיקה ועוד ולא מספיק התמקדות במה שחשוב באמת - לשון, אנגלית, היסטוריה ואזרחות.
