האם יש תחליף לאודיו אנלוגי?

פורום המיועד לציוד אודיו וינטאג' על כל סוגיו וכן אודיו אנלוגי - פטיפונים, ויניל וטייפים
Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

yuvalb כתב: סאונד זה עניין של התאמות, אם ההתאמה לא טובה, אחד הסממנים הוא הדגשת הקצוות וחוסר איזון, כנראה שפשוט לא שמעת מספיק סט-אפים מאוזנים וטובים (מניסיון, אין שום בעיה של בהירות בדומיין הדיגיטלי).
...
לאוזניי, למערכות דיגיטאליות יש בעיה של צליל לא טבעי.
yuvalb כתב: הקיצר, צא ולמד
...
ברצון.
אגב, מה ללמוד וממי?
בברכה,
יהושע גומא

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב: מעשית, לא ניתן לממש אינטרפולציה כזאת מושלמת, אלא להתקרב אליה. אבל נשאף להתקרב אליה (לחלון מלבני מושלם). ולזה התכוונתי.
...
לכן, מעשית, מערכות דיגיטאליות של 44.1 או 48 נחותות ממערכות אנלוגיות – אם כי, יכול להיות שמימוש מושלם של עקרונות הדיגיטיזציה היה משנה את התמונה.
בברכה,
יהושע גומא

gab
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 427
הצטרף: אוגוסט 2007
מיקום: מודיעין

שליחה

לא אקח לעצמי את הזכות לסכם דיון כה ארוך וטעון , אבל לדעתי , יש כאן בעצם דיון חמקמק ופתלתל בעניין של טעם וריח על הצליל הבוקע מהמערכות שלנו.
זה בעצם כמו להתווכח איזה רמקול טוב יותר- מפורט או להיפך.
לגבי ההרמוניות- הן ללא ספק מרכיב מרכזי באפשרות שלנו לזהות גוונים שונים של צליל והפרדה בין כלים שונים ועוד. אין בין זה לסף העליון של יכולת השמיעה שום דבר. עד הסף שומעים גם את התדר הראשי וגם את ההרמוניות. מעבר לכך לא נשמע לא את זה ולא את זה.
העובדה שמערכות איכותיות יותר מפיקות תדרים גבוהים יותר בנאמנות גבוהה יותר לא גורמת לנו לשמוע אותם. אם יש לתדרים כאלו השפעה כה מרחיקת לכת דרך חושים אחרים? אין לי את הכלים לעזור כאן. נדרשת כאן אוטוריטה רצינית בתחום הפסיכואקוסטיקה ע"מ לתת הסבר מניח את הדעת לתופעות הללו. יתכן ויש מיעוטי יכולת שמסוגלים לשמוע מעבר לתדרים האלה אבל לקבל מהם תאור לגבי מה הם שומעי םזה כמו לבקש הסבר מיתוש מה הוא רואה בלילה- ניתן לתאר רק בכלים שיש לנו.
לדוגמה- כאשר אנו רואים צילום שנעשה באינפרה אדום אזי איננו רואים את התוצאה האמיתית, אלא תרגום של הצבעים לכאלו הנראים ע"י עיני אדם- ז"א הזזה של תדרי האור לתחום הנראה.

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב: מעשית, לא ניתן לממש אינטרפולציה כזאת מושלמת, אלא להתקרב אליה. אבל נשאף להתקרב אליה (לחלון מלבני מושלם). ולזה התכוונתי.
...
לכן, מעשית, מערכות דיגיטאליות של 44.1 או 48 נחותות ממערכות אנלוגיות
...
זה אתה אמרת. זו לא המסקנה מדברי.
בסה"כ דיברת על חולשות הדיגיטציה, ואני מסכים שאכן, תקני ה- CD המיושן משאירים טווח ביטחון קטן מדי והארטיפקטים שמיעים לעתים. אני נתתי הערה טכנית לגבי התלות של חולשה ב' בחולשה א'.
Joshua_G כתב: – אם כי, יכול להיות שמימוש מושלם של עקרונות הדיגיטיזציה היה משנה את התמונה.
...
גם מימוש מושלם של עקרונות האודיו האנלוגי (דמיין "פטיפון אידיאלי" ללא כל מגרעות) - היה פותר את כל הבעיות מבחינת איכות הצליל, ולכאורה מונע את הצורך בדיגיטציה :)

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב: הסיבה לכך שכל הצלילים המופקים בטבע, כולל כלי נגינה וקולות אנושיים, הם בעלי תדר יסוד בצירוף הרמוניות. ההרמוניות הן אלה המשוות לכל כלי נגינה ולכל קול אנושי את הגוון האופייני לו. לכל צליל טבעי צורת גל מורכבת, הבנויה משילוב הצליל היסודי עם ההרמוניות. דהיינו, ההרמוניות מצויות בצורת הגל. אם כי אוזן אנושית ממוצעת מוגבלת לתדרי יסוד של עד 20 קה"צ, האוזן האנושית רגישה גם לרכיבי ההרמוניות על תדרי היסוד.
...
אינך צודק. לפחות לא ככל הידוע לי, אשמח לסימוכין לטענתך.
...
חשוב בעצמך ותגיע לבד.
אם תעמוד על זה, אסביר בהמשך.
...
ממה שכבר הסברת, ההסבר שלך נראה לא קביל בעיני.
הרמוניה בתדר מסוים מגרה את מערכת השמע. מה הקשר אם זוהי הרמוניה שלישית מעל תדר יסוד, או שהיא תדר היסוד עצמו?
Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב: כאשר מדובר על תחום שמיע, אין לכך כל קשר למס' ההרמוניה, אלא לרכיבי תדר.
...
ההרמוניות הן רכיבי תדר המתבטאים בשינוי צורת הגל של תדר היסוד מסינוס טהור לצורת גל אחרת.
...
אוקיי... אבל מה הקשר? דיברתי על מספר ההרמוניה. כאשר אין תדר יסוד (למשל בצלילים א-כרומטיים ולא מחזוריים, שאין להם "תווים"), אין מספר להרמוניה, כי אין טור פורייה. זוהי בסה"כ הרמוניה בתדר מסוים בספקטרום.

MASTERMIX
סמל אישי של משתמש
חבר ותיק
חבר ותיק
תגובות: 2297
הצטרף: אוקטובר 2007
מיקום: טכנאי אולפן הקלטה ולוחות בקרת קול

שליחה

דורון3 כתב:
MASTERMIX כתב:
דורון3 כתב:
michael123 כתב:דורון3

הבעיה היא בצריבה, ולא בריפ.
או שצריך לקחת מחשב + DAC כמו שהזכרת למעלה (I2S/FW/USB2), או Transporter/LINN DS/PS Audio Perfect Wave וכו'

Joshua_G.
...
יש לי שאלה ל- MASTERMIX ואחרים העוסקים בהקלטות:
בהנחה שהקובץ הדיגיטלי המקורי שבאולפן נשמע קרוב מאוד למקור ולא שונה בהרבה מטייפ מסטר אנלאוגי מקביל, איפה לדעתכם אובדת האיכות בדרך?
...
דורון3
לא כל כך ברורה לי השאלה שלך ..?
אתה מדבר על קובץ דיגיטאלי , שהוא לא שונה בהרבה ממקור על טייפ סלילים\ טייפ אנלוגי ?
יש הבדל רב מאוד בין קובץ דיגיטאלי להקלטה על אנלוג.
בכדי להבהיר את הנושא אנא פרט קצת למה אתה בדיוק מתכוון?
להמרות או לקבצים דיגיטאלי והאם יש הבדלים ביינהם ?
סליחה אבל פשוט לא ברורה שאלתך.
...

אני אנסח את השאלה מחדש:

בוא נניח שמקליטים תזמורת חיה בלתי מוגברת (ג'אז או קלאסי) בו זמנית בשתי הקלטות מקבילות שונות (הפיד מהמיקרופון מתפצל לשניים):
1. אנאלוגית באמצעות טייפ או טוב יותר Direct to Disk.
2. דיגיטלית ב - 192Khz/24 Bit

נוצרו שתי מדיות: אחת אנאלוגית על גבי הטייפ (או התקליט במקרה של Direct to disk) ואחת דיגיטלית, נניח על גבי דיסק קשיח או Memory Card.

בהנחה שכל הפרטמרים האחרים זהים ושתי ההקלטות מושמעות באותה מערכת (מערכת סטודיו ההקלטה לצורך העניין) והמערכת בעלת רזולוציה גבוהה עם DAC סופר איכותי, ה - Jitter נמוך (במקרה של ההקלטה הדיגיטלית) ושתיהן משומעות באקוסטיקה אידיאלית (זאת של האולפן).
מה אמור להישמע טוב יותר והאם ההבדל שמיע לדעתך ומניסיונך?

בהנחה ששתי ההקלטות קרובות מאוד וקשה מאוד להבחין בינהן (או בלתי אפשרי) באיזה שלב במעבר הקובץ המקורי ל - CD או DVD-A לדעתך נפגמת האיכות? (או אולי לדעתך אין פגימה באיכות במעבר ל - CD או DVD-A אלא אך ורק בהשמעת במערכת הפרטית של כל אחד מאיתנו).


י
...
`

אהלן דורון3

נסתי להבין את שאלתך, אני מקווה שאצליח להעביר לך את היידע שלי כטכנאי הקלטה,
אך עם זאת ההסבר יהיה מאוד כללי ולא ארד לפרטי פרטים כיוון שהנושא מאוד מורכב, אולי בהמשך אפרט יותר לעומק.
תראה אני לא משתמש בכלים שייש ברשותך , DVD וכדומה...
ברשותי C.D TASCAM 601 פטיפון וציוד אנלוגי נוסף,
אצלי זה שונה לפחות במעט מבחינת הציוד , כיוון שזה ציוד אולפני ,
אם אני מקליט בצורת פיצול כך שיהיו לי שניי סוגי הלקטה אנלוגית ודיגיטאלית , ממקור חיצוני כמו להקה או מיקרופון כהגדרתך
תמיד יהיה שוני מסוג שהוא בהקלטה, כיוון שאם זה קובץ דיגיטאלי הוא מקודד בצורה שונה וזו למעשה שפה בינארי כמו של מחשב 0001,0001011111,000111 כך היא נראת כתרגום נגיד אם זה מתבצע במחשב.
אם זו הקלטה אנלוגית שם זה שונה לחלוטין.
יש טווח דינאמי מאוד גדול (אם זה נגיד על סלילים)
הקלטה עם VU מיטרים שונה בטיבה בין דיגיטאל , פרטים נוספים אפשר גם לקרוא ברחבי הנט למינייהם .
הקלטות אילו לא יכולות להיות דומות אחת לשניה מעולם!
כפי שהיגדרת העתקי זאת בהנחה ששתי ההקלטות קרובות מאוד וקשה מאוד להבחין בינהן (או בלתי אפשרי)
אין דבר כזה!
לגבי המרות מסוגים שונים ופגיעה באיכות לשאלתך אם הבנתי נכון אז זו תשובתי :
כל המרה מסוג שהוא, להמרה מסוג שונה שתתבצע למעשה תפסיד "דור" - של איכות ככל שתמיר את הקובץ לעוד פורמט תרד האיכות שלו וזה במידה ואני לא נשנה את מקור ההקלטה שלנו , וכך הלאה..

לגבי הקלטות ישנה אפשרות דגימה דרך כרטיסי קול לקבל הקלטה שתומר לרזולוציית ביט משתנה לפי בחירה אם זה 16-24 וכדומה...
כולל התדר דגימה 96-192 וכך הלאה...
בכדי להמחיש לך עם איזה ציוד אני משתמש העלתי עבורך כמה תמונות מהאולפן שלי:
תמונה-1 הראק מואונט עם ה=ציוד המאסטרינג
תמונה-1 כרטיס קול
תמונה - 3 שולחן הבקרה
תמונה-4 טייפ סלילים אנלוגי 16 ערוצי הקלטה.


תמונה


תמונה

תמונה

תמונה
נערך לאחרונה על ידי MASTERMIX ב 29/07/2009 18:40, נערך 3 פעמים בסך הכל.
דווקא את מה שהכי קרוב אלינו - אנחנו לא מצליחים לראות.. .

http://mastermix-production.blogspot.com/

המשך גלישה נעימה .. (f)

איתי_הגיתי
סמל אישי של משתמש
חבר מכור קשה
חבר מכור קשה
תגובות: 6052
הצטרף: נובמבר 2004

שליחה

אני לא מתימר לפסוק בסוגייה זו, ואין לי נסיון רב בשנים במערכות אנלוגיות כאלה או אחרות,
אבל לפני כמה זמן כשהיינו באולפן הקלטות DB, שמעתי את הצליל הכי טבעי, ריאליסטי, מרטיט, מדהים, מושלם,
ששמעתי בחיי. (חוץ מלעמוד ליד הנגנים בהופעה חיה/אקוסטית).
ושום פטיפון לא היה מעורב בתהליך.
ככה שלבוא ולהחליט שמוזיקה אפשר לשמוע רק אם פטיפון, זה בעיני לא מדויק.
זה נכון שבבית, עם ציוד מוגבל באיכותו, ודיסקים 16/44 שלא עברו מסטרינג/מיקס טוב,
העסק יכול לצרום.
אבל מפה להסיק שחובה להשתמש בתקליט ושאין דרך אחרת לשחזר מוזיקה, זה לא נראה לי חוק בל יעבור.
גם לי יש פטפון (זול, VPI סקאוט) ויש מקרים שהוא נשמע מדהים לעומת הדיגיטל, אבל יש מקרים שהסטאפ הדיגיטלי נשמע בדיוק אותה האיכות וצפונה.
ככה שלדעתי זה קשור למקור. כלומר, להקלטה, מסטרינג, וצורת ההורדה/שמירה/צריבה של המדייה עצמה.
אותו מאסטר-טייפ יכול לרדת נפלא ל CD וחרא (סליחה) לתקליט, ולהיפך.
יכול להיות שמדיית ה CD היא מאד בעייתית למסטרינג, ועושים שם הרבה טעויות ומה לא, שפוגע במוזיקה.
ויכול להיות שהרבה תקליטים ישנים שמסתובבים ביננו עד היום, לא סובלים מבעיות הקומפרסייה והשאיפה לווליום גבוה שיש בתחום הסידי.
מה המסקנה? מעבר לקבצי אודיו היי-רז שלא חולים במחלות שיווק הסידים. אבל אין הבטחה כזו, זה יקרה גם שם.

yuvalb
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 756
הצטרף: נובמבר 2005
מיקום: תל אביב

שליחה

איתי_הגיתי כתב:אני לא מתימר לפסוק בסוגייה זו, ואין לי נסיון רב בשנים במערכות אנלוגיות כאלה או אחרות,
אבל לפני כמה זמן כשהיינו באולפן הקלטות DB, שמעתי את הצליל הכי טבעי, ריאליסטי, מרטיט, מדהים, מושלם,
ששמעתי בחיי. (חוץ מלעמוד ליד הנגנים בהופעה חיה/אקוסטית).
ושום פטיפון לא היה מעורב בתהליך.
ככה שלבוא ולהחליט שמוזיקה אפשר לשמוע רק אם פטיפון, זה בעיני לא מדויק.
זה נכון שבבית, עם ציוד מוגבל באיכותו, ודיסקים 16/44 שלא עברו מסטרינג/מיקס טוב,
העסק יכול לצרום.
אבל מפה להסיק שחובה להשתמש בתקליט ושאין דרך אחרת לשחזר מוזיקה, זה לא נראה לי חוק בל יעבור.
גם לי יש פטפון (זול, VPI סקאוט) ויש מקרים שהוא נשמע מדהים לעומת הדיגיטל, אבל יש מקרים שהסטאפ הדיגיטלי נשמע בדיוק אותה האיכות וצפונה.
ככה שלדעתי זה קשור למקור. כלומר, להקלטה, מסטרינג, וצורת ההורדה/שמירה/צריבה של המדייה עצמה.
אותו מאסטר-טייפ יכול לרדת נפלא ל CD וחרא (סליחה) לתקליט, ולהיפך.
יכול להיות שמדיית ה CD היא מאד בעייתית למסטרינג, ועושים שם הרבה טעויות ומה לא, שפוגע במוזיקה.
ויכול להיות שהרבה תקליטים ישנים שמסתובבים ביננו עד היום, לא סובלים מבעיות הקומפרסייה והשאיפה לווליום גבוה שיש בתחום הסידי.
מה המסקנה? מעבר לקבצי אודיו היי-רז שלא חולים במחלות שיווק הסידים. אבל אין הבטחה כזו, זה יקרה גם שם.
...
(Y)

truejoker
חבר מכור קשה
חבר מכור קשה
תגובות: 5738
הצטרף: יולי 2007

שליחה

nitayn כתב:
truejoker כתב:אלוקים ישמור ניתאי , אתה רוצה לומר לי שתקליט שהיגיע ממאסטר דיגיטאלי ישמע יותר טוב בפטיפון ? סליחה אבל אני מציע לך לנקות אוזניים :lol:
אני מסכים שבתחום מחירים שלי לפחות אין שום CDP שיכול להשמע יותר טוב מתקליט מטופל היטב עם פטיפון טוב , אבל מדובר על תקליטים תוצרת חוץ שהוקלטו אז ולא עברו מיסטור לדיגיטאל . כמעט כול תקליט שעבר מאסטר דיגיטאלי לא נשמע יותר טוב מCD

הבעיה שלי עם כול השרשור הזה , זה הנחרצות שלכם שלוויניל יש יתרון כ"כ גדול . אני מסכים שעם פטיפון כמו של יהושוע ועם ראש כמו שלו , יש מאוד סיכוי שהוא ישמע יותר טוב בתקליטים שנשמרו אנאלוגיים , השאלה היחידה היא כמה צריך לשלם על אנאלוג טוב , ועד כמה אתה מוכן לשלם בשמירה וטיפול מאסיבי , ועד כמה יש תועלת סונית מזה . וכאן בהרבה מקרים אני מסכים דווקה עם אייל שזה לא ממש שווה את הטורח
למרות שאת הפינק פלוייד אני תמיד אעדיף לשמוע בוויניל :lol:
...

אתה מוזמן לשמוע אצלי את פורטיסהד החדש ויניל מול סידי

:-)

אגב אני מאוד מקפיד על ניקוי האוזניים

:-)

חבל שלא יכולת להגיע להרצאה שהעברתי על מוזיקה אקספרימנטלית

ערב קריר

נתאי
...
ניתאי , אתה יודע היטב מדוע לא יכולתי להגיע , ואם כול הכבוד הרמיזה הזו שאני מפחד לנסות היא לא בסדר . אני אפילו לא יכולתי להגיע לאייל לשמוע את הקווד האלקטרוסטטי שיש לו שם , ואני מאוד רוצה לשמוע אותו (וזה למרות שבתנאי החדר הנוכחי שלי כנראה לא אוכל לרכוש אותם ). אבל אם אני לא מגיע לשמוע קווד ישן , אתה יכול להבין שאני בוודאי לא אנסה לשמוע את מה שאתה קורה לו "מוסיקה" :lol:
וד"א כשאוכל אצור איתך קשר למרות שנדמה לי שהמוסיקה שאתה שומע באופן תדיר , גורמת לך לא להבחין בדקויות של בין וויניל אנאלוגי ובין רימאסטר :lol: :lol:

truejoker
חבר מכור קשה
חבר מכור קשה
תגובות: 5738
הצטרף: יולי 2007

שליחה

דורון3 כתב:
truejoker כתב:אלוקים ישמור ניתאי , אתה רוצה לומר לי שתקליט שהיגיע ממאסטר דיגיטאלי ישמע יותר טוב בפטיפון ? סליחה אבל אני מציע לך לנקות אוזניים :lol:
אני מסכים שבתחום מחירים שלי לפחות אין שום CDP שיכול להשמע יותר טוב מתקליט מטופל היטב עם פטיפון טוב , אבל מדובר על תקליטים תוצרת חוץ שהוקלטו אז ולא עברו מיסטור לדיגיטאל . כמעט כול תקליט שעבר מאסטר דיגיטאלי לא נשמע יותר טוב מCD

הבעיה שלי עם כול השרשור הזה , זה הנחרצות שלכם שלוויניל יש יתרון כ"כ גדול . אני מסכים שעם פטיפון כמו של יהושוע ועם ראש כמו שלו , יש מאוד סיכוי שהוא ישמע יותר טוב בתקליטים שנשמרו אנאלוגיים , השאלה היחידה היא כמה צריך לשלם על אנאלוג טוב , ועד כמה אתה מוכן לשלם בשמירה וטיפול מאסיבי , ועד כמה יש תועלת סונית מזה . וכאן בהרבה מקרים אני מסכים דווקה עם אייל שזה לא ממש שווה את הטורח
למרות שאת הפינק פלוייד אני תמיד אעדיף לשמוע בוויניל :lol:
...
האם יש חשיבות לאם המאסטר הדיגיטלי הוא בעל רזולוציה גבוהה או לא?
בוא נניח שהמאסטר הדיגיטלי הוא ברזולוציה 192/24.
אם נעשה Down Mixing ל - 44.1/16 האם לא נאבד מידע?

הסיבה שאני שואל היא ששמעתי תקליטים שהוטבעו לתקליטים ממאסטר דיגיטלי ברזולוציה גבוהה ושנשמעו טוב יותר לאוזני (יותר מידע מוסיקלי, יותר ניואנסים, יותר Ambiance וכו' וכו') גם מגרסת ה - CD וגם מ - DVD-A.

דעתי האישית: אני לא כל כך מסכים שצריך להשקיע הון בפטיפון על מנת לקבל תוצאה טובה.
להלן ביקורת של פטיפון שלי אישית יש הרבה נסיון איתו, בעיקר עם קרטרידג' ADC XLM Mk III, פונו סטייג' Jolida JD-9 ומס' שיפורים לא מאוד יקרים (Record Mat ,Record Clamp ו - Outer Ring של
http://www.ttweights.com/page/page/6597621.htm שנתנו בעיני תוצאה טובה בהרבה מכל CD שאי פעם שמעתי:
http://www.tnt-audio.com/sorgenti/techn ... 200_e.html

קיבלתי תוצאות טובות גם עם מס' דגמים של Kenwood כגון KD-500 וגם Thrones 160 וגם דגמים מסויימים של JVC (שפיתחו מנגון הנעה ישירה מעולה) ואפילו Luxman. אף אחד מהם לא יקר כיד שנייה במצב טוב (מאות בודדות של דולרים אפילו עם זרוע וקרטרידג' איכותי).

כרגע יש לי Oracle Delphi MkII ע זרוע Alphason Xenon MCS ו - Dynavector 17D3 ואפילו הפטיפון הלא זול הזה כולל הזרוע (שניהם ביד שניה) וקרטרידג' חדש עלו פחות מ - 2,500 דולר.

כאן ההשוואה ל - CDP (בכל טווח מחיר כולל מכשירים סופר יקרים dCs Elgar , Wadia 581se, MBL DAC/Transport, EMM Labs CDSA, naim CDS3) היא לא פחות ממעליבה לאוזני ולטעמי.
עניין של טעם וסדרי עדיפויות בצליל.

כנ"ל לגבי אם הטרחה שווה או לא. עניין אישי. כל אחד יעשה את החשבון שלו אבל יש לי הרגשה שאחרי ששומעים פטיפון מכוונן היטב ומותאם לפונו סטייג' (יותר חשוב בעיני מאשר פטיפון יקר ותו לא - שמעתי יותר מידי VPI ו - AVID במחירים מעל $10K שנשמעו לי לא יותר טוב מ - CDP בגלל כיוונון רשלני והתאמה לא טובה של זרוע, קרטרידג' ופונו) המחשבה על הטרחה הופכת לפחות מהותית. ייתכן ואני טועה.
...
בא נגדיר את זה כך , רוחב הסרט שהקליטו לאנאלוגי היה מאוד גדול , והם נשמרים בצורה מעולה , הבעיה האמיתית היא שבהמרה לדיגיטאל , הם משתמשים בכול מיני פקדים/מסננים חלקם ע"מ להוריד את ההיס , חלקם למטרה של יכולת להשמיע בתנאים של היום (כבר היה שירשור באתר על הורדת הטווח הדינמי שעושים היום ). יכול להיות שזו הבעיה , אבל אני יכול לומר לך ששמעתי אצל אייל כמה תקליטים , ואאל"ט היה לו גם תקליט או שניים שהיו רימאסטר (או שאולי שמעתי את זה אצל מישהו אחר ), וההבדל לאנלוג היה גדול כשמדובר על תקליט מקורי , על רימאסטר , או שלא היה הבדל או שההבדל היה כזה , שלטרוח לנקות את התקליט , וכו' וכו' כדי לשמוע לא היה שווה את הטרחה . כמובן שזה אישי לגבי , אם אתה מוצא שגם רימאסטר מתאים לך , בבקשה

truejoker
חבר מכור קשה
חבר מכור קשה
תגובות: 5738
הצטרף: יולי 2007

שליחה

Joshua_G כתב:
uris כתב: Joshua_G יקר הרשה לי להעיר לך משהו ברוח טובה , עקבתי אחרי הפוסטים שלך בשרשור זה אשר כולם נכתבו ברהיטות ובנימוס אך גם בהתנשאות ויהירות (גם אם חבויה לעיתים)
...
ההתנשאות והיהירות הם בעיני המתבונן.
...
מעניין , אבל גם אני נתקלתי כמה פעמים באותה תחושה שלו , אז אולי תבדוק את עצמך

yuvalb
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 756
הצטרף: נובמבר 2005
מיקום: תל אביב

שליחה

Joshua_G כתב:
yuvalb כתב: סאונד זה עניין של התאמות, אם ההתאמה לא טובה, אחד הסממנים הוא הדגשת הקצוות וחוסר איזון, כנראה שפשוט לא שמעת מספיק סט-אפים מאוזנים וטובים (מניסיון, אין שום בעיה של בהירות בדומיין הדיגיטלי).
...
לאוזניי, למערכות דיגיטאליות יש בעיה של צליל לא טבעי.
yuvalb כתב: הקיצר, צא ולמד
...
ברצון.
אגב, מה ללמוד וממי?
...
עזוב את הספרים, התיאוריה ודפי ה html ובעיקר את הפורומים (תואר "חבר משקיען" יכול לחכות קצת).
אין תחליף לניסיון מעשי של שמיעת סט-אפים, במיוחד בתחום הזה.
זה תחום שמשופע בהסברים תיאורטים ובצידוקים טכניים כמעט על כל טענה (וגם על ההפוכה לה).
בתור אחד שעבר תהליך כזה, אני מאמין שתהנה מאוד ואולי גם תופתע פה ושם.

אחרי כל זאת, מבטיח שכשתעמוד מהצד ותראה הצהרות כגון "דיגיטלי זה בהיר" יכנס בך החשק לענות באופן דומה לאותו כותב. אתה תרצה לומר לו שזה "הרבה יותר מורכב".

החיים זה לא 0,1.

[קבל את דבריי בידידות ובהומור ואכן כך הם רוח הדברים (f) ]

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

gab כתב: העובדה שמערכות איכותיות יותר מפיקות תדרים גבוהים יותר בנאמנות גבוהה יותר לא גורמת לנו לשמוע אותם.
...
זאת דעתך.
אנשים רבים שומעים הבדלים במערכות בעלות הענות תדר גבוהה, מעל 20 קה"צ. את ההסבר הטכני לכך הבאתי למעלה.
בברכה,
יהושע גומא

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב: מעשית, לא ניתן לממש אינטרפולציה כזאת מושלמת, אלא להתקרב אליה. אבל נשאף להתקרב אליה (לחלון מלבני מושלם). ולזה התכוונתי.
...
לכן, מעשית, מערכות דיגיטאליות של 44.1 או 48 נחותות ממערכות אנלוגיות
...
זה אתה אמרת. זו לא המסקנה מדברי.
...
זאת המסקנה המתבקשת מדבריך.
הסברת כיצד אינטרפולציה מושלמת יוצרת שחזור מדויק. הוספת גם שאינטרפולציה מושלמת אינה קיימת. המסקנה המתבקשת היא ששחזור מדויק אינו קיים.
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב: – אם כי, יכול להיות שמימוש מושלם של עקרונות הדיגיטיזציה היה משנה את התמונה.
...
גם מימוש מושלם של עקרונות האודיו האנלוגי (דמיין "פטיפון אידיאלי" ללא כל מגרעות) - היה פותר את כל הבעיות מבחינת איכות הצליל, ולכאורה מונע את הצורך בדיגיטציה :)
...
מגבלות נגינת תקליטי ויניל אינן גורמות לכך שהצליל יישמע לא טבעי – בעוד מגבלות הדיגיטיזציה גורמות לכך.
בברכה,
יהושע גומא

דורון3
חבר פעיל מאוד
חבר פעיל מאוד
תגובות: 361
הצטרף: מרץ 2006
שם מלא: דורון אור
מיקום: Edmonton, Canada

שליחה

truejoker כתב:
כמובן שזה אישי לגבי , אם אתה מוצא שגם רימאסטר מתאים לך , בבקשה
...
אני לא מדבר על Remaster. הרבה מה - Remastered לא נשמעו לי טוב יותר מגרסת ה - CD שלהם.
אני מדבר על תקליטים שהוטבעו במקור מהקלטה דיגיטלית (למשל מוסיקה קלאסית משנות ה - 70 מחברות כמו Decca, Philips וכו').
מה שהדהים אותי יותר מכל דבר אחר היה שלאוזניי נראה שטכנולגיית הדיגיטל של שנות השבעים (ואולי גם שנות השישים) הייתה מספיק טובה כבר אז וזה עניין של implementation. זה כמעט נראה כאילו הדיגיטל לא צעד קדימה (כמובן שזו הכללה גסה).
משום מה נשמע לאוזניי שכשטובעים תקליט ממאסטר דיגיטלי מקורי בעל רוחב פס רחב (מס' דגימות גדול ועומק ביט גבוה) יש אובדן נמוך יותר של איכות מאשר כאשר מייצרים DVD-A או SACD מאותו קובץ ואין לי הסבר לתופעה הזו.
על פניו (וההאזנה באולפני DB מאששת את זה) יש פוטנציאל לקובץ ההקלטה הדיגיטלי המקורי להישמע לא פחות טוב מתקליט (למעשה טוב יותר) אך משום אנו הצרכנים הסופיים מקבלים מין גרסה משוחזרת ולא איכותית כמו הקובץ הדיגיטלי המקורי ולכן זה לא נשמע אותו דבר.
נראה לי שהבעייה היא כפולה:
1. איכות המדיה (ומס' העיבודים שמבוצעים עליה) שאנו מנגנים בהשוואה לקובץ ההקלטה המקורי.
2. איכות והיצע הנגנים שיכולים לנגן את הקובץ המקורי בעל הרזולוציה הגבוה (ובשום פנים לא DVD-A או SACD) ללא פגימה באיכות.

סתם הרהורים.

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב: מעשית, לא ניתן לממש אינטרפולציה כזאת מושלמת, אלא להתקרב אליה. אבל נשאף להתקרב אליה (לחלון מלבני מושלם). ולזה התכוונתי.
...
לכן, מעשית, מערכות דיגיטאליות של 44.1 או 48 נחותות ממערכות אנלוגיות
...
זה אתה אמרת. זו לא המסקנה מדברי.
...
זאת המסקנה המתבקשת מדבריך.
הסברת כיצד אינטרפולציה מושלמת יוצרת שחזור מדויק. הוספת גם שאינטרפולציה מושלמת אינה קיימת. המסקנה המתבקשת היא ששחזור מדויק אינו קיים.
...
לא, זו זווית הסתכלות שאתה בוחר כדי לחזק את הפרדיגמה שלך.
וודאי שמערכות דיגיטאליות יכולות להיות "נחותות" מבחינות מסוימות. דיברנו כאן על קריטריונים שחושפים את חולשות הדיגיטציה המעשית. אבל קיימים הרבה קריטריונים להשוואה. למערכות דיגיטאליות יש חסרונות אבל בהחלט יש גם יתרונות.

במילים אחרות - דיברנו על כמה חולשות של ה-CD. אבל להסיק מכך שפטיפון יותר טוב, רק משום שחולשות אלה אינן רלבנטיות לגביו - זו מסקנה מוטה ואפילו מעוותת. לפטיפון יש את הבעיות שלו. גם מבחינת איכות הסאונד.
Joshua_G כתב: אנשים רבים שומעים הבדלים במערכות בעלות הענות תדר גבוהה, מעל 20 קה"צ. את ההסבר הטכני לכך הבאתי למעלה.
...
שוב, ההסבר הטכני שלך תמוה ולוקה בחסר. אין כל קשר למספר ההרמוניה, אלא רק לתדר שלה.
נערך לאחרונה על ידי DigiSUN ב 02/08/2009 3:16, נערך פעם 1 בסך הכל.

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב: הסיבה לכך שכל הצלילים המופקים בטבע, כולל כלי נגינה וקולות אנושיים, הם בעלי תדר יסוד בצירוף הרמוניות. ההרמוניות הן אלה המשוות לכל כלי נגינה ולכל קול אנושי את הגוון האופייני לו. לכל צליל טבעי צורת גל מורכבת, הבנויה משילוב הצליל היסודי עם ההרמוניות. דהיינו, ההרמוניות מצויות בצורת הגל. אם כי אוזן אנושית ממוצעת מוגבלת לתדרי יסוד של עד 20 קה"צ, האוזן האנושית רגישה גם לרכיבי ההרמוניות על תדרי היסוד.
...
אינך צודק. לפחות לא ככל הידוע לי, אשמח לסימוכין לטענתך.
...
חשוב בעצמך ותגיע לבד.
אם תעמוד על זה, אסביר בהמשך.
...
ממה שכבר הסברת, ההסבר שלך נראה לא קביל בעיני.
הרמוניה בתדר מסוים מגרה את מערכת השמע. מה הקשר אם זוהי הרמוניה שלישית מעל תדר יסוד, או שהיא תדר היסוד עצמו?
...
ההרמוניה מגרה את מערכת השמיעה האנושית כאשר מערכת הקול המשחזרת מעבירה את ההרמוניות.
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב: כאשר מדובר על תחום שמיע, אין לכך כל קשר למס' ההרמוניה, אלא לרכיבי תדר.
...
ההרמוניות הן רכיבי תדר המתבטאים בשינוי צורת הגל של תדר היסוד מסינוס טהור לצורת גל אחרת.
...
אוקיי... אבל מה הקשר? דיברתי על מספר ההרמוניה. כאשר אין תדר יסוד (למשל בצלילים א-כרומטיים ולא מחזוריים, שאין להם "תווים"), אין מספר להרמוניה, כי אין טור פורייה. זוהי בסה"כ הרמוניה בתדר מסוים בספקטרום.
...
בכלים מוסיקליים אקוסטיים ובקולות אנושיים אין הרמוניות ללא תדרי יסוד.
בברכה,
יהושע גומא

DigiSUN
סמל אישי של משתמש
חבר פעיל במיוחד
חבר פעיל במיוחד
תגובות: 551
הצטרף: יולי 2009

שליחה

Joshua_G כתב: ההרמוניה מגרה את מערכת השמיעה האנושית כאשר מערכת הקול המשחזרת מעבירה את ההרמוניות.
...
אלא אם היא בתדר גבוה מ-20 קה"ץ. ואז, תיאורטית, היא לא תגרה את מערכת השמיעה.
אני איני אומר שהשמיעה מוגבלת דווקא ל-20 קה"ץ, אבל ההסבר שלך אינו מסביר דבר. (אינטרמודולציה הוא הסבר יותר ראוי).
Joshua_G כתב: בכלים מוסיקליים אקוסטיים ובקולות אנושיים אין הרמוניות ללא תדרי יסוד.
...
כמו שאמרתי - רק בצלילים כרומטיים - כלומר בעלי Pitch מסוים.
קולות אנושיים הם רק עיצורים קוליים ("גד-עזר-לנו-בים") ולא עיצורים א-קוליים.
כלים מוסיקליים הם רק כאלה המפיקים תווים (למשל, מצילתיים לא כלולים בהגדרה זו).
אז...?

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב:
DigiSUN כתב: מעשית, לא ניתן לממש אינטרפולציה כזאת מושלמת, אלא להתקרב אליה. אבל נשאף להתקרב אליה (לחלון מלבני מושלם). ולזה התכוונתי.
...
לכן, מעשית, מערכות דיגיטאליות של 44.1 או 48 נחותות ממערכות אנלוגיות
...
זה אתה אמרת. זו לא המסקנה מדברי.
...
זאת המסקנה המתבקשת מדבריך.
הסברת כיצד אינטרפולציה מושלמת יוצרת שחזור מדויק. הוספת גם שאינטרפולציה מושלמת אינה קיימת. המסקנה המתבקשת היא ששחזור מדויק אינו קיים.
...
לא, זו זווית הסתכלות שאתה בוחר כדי לחזק את הפרדיגמה שלך.
...
כרצונך.
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב: אנשים רבים שומעים הבדלים במערכות בעלות הענות תדר גבוהה, מעל 20 קה"צ. את ההסבר הטכני לכך הבאתי למעלה.
...
שוב, ההסבר הטכני שלך תמוה ולוקה בחסר. אין כל קשר למספר ההרמוניה, אלא רק לתדר שלה.
...
העניין הוא שההרמוניות נישאות על צורת הגל של תדר היסוד.
בברכה,
יהושע גומא

Joshua_G פותח השרשור
חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
תגובות: 3390
הצטרף: יוני 2008
שם מלא: יהושע גומא
מיקום: תל מונד

שליחה

DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב: ההרמוניה מגרה את מערכת השמיעה האנושית כאשר מערכת הקול המשחזרת מעבירה את ההרמוניות.
...
אלא אם היא בתדר גבוה מ-20 קה"ץ. ואז, תיאורטית, היא לא תגרה את מערכת השמיעה.
...
באופן מעשי, הרמוניות שהתדר שלהן מעל 20 קה"צ מגרות את מערכת השמיעה.
הסיבה היא שההרמוניות מוכלות בצורת הגל של תדרי היסוד.
DigiSUN כתב:
Joshua_G כתב: בכלים מוסיקליים אקוסטיים ובקולות אנושיים אין הרמוניות ללא תדרי יסוד.
...
כמו שאמרתי - רק בצלילים כרומטיים - כלומר בעלי Pitch מסוים.
קולות אנושיים הם רק עיצורים קוליים ("גד-עזר-לנו-בים") ולא עיצורים א-קוליים.
כלים מוסיקליים הם רק כאלה המפיקים תווים (למשל, מצילתיים לא כלולים בהגדרה זו).
אז...?
...
אז הנקודה הזאת אינה רלוונטית לכלים מוסיקליים אקוסטיים ולקולות אנושיים – אשר שחזור נאמן שלהם הוא עניינה של מערכת שמע איכותית.
בברכה,
יהושע גומא

חזור אל “וינטאג' ואנלוגי”