דוחף_לויתן כתב:jonessy,
מה שאתה כותב רק מוכיח שהמתמטיקה נכונה. אם יש מצבים אחרים בהם הכבל משפיע,
ואנחנו יודעים בוודאות למה הוא משפיע, הרי שנדע בוודאות מתי ובאלו מצבים הכבל לא ישפיע.
><>
...
כמובן.
קרא את הודעתי הראשונה. זה בדיוק מה שטענתי.
הרי אמרתי שכדי להוכיח את טענת הכבלים, יש צורך לשלב בין הגישה המדעית (כדי לנסח שאלות מתאימות) ובין הגישה השמיעתית (כדי לדעת האם יש הצלבה בין המבחן לבין מה שידוע למדע).
לא אמרתי שקיימת הוכחה חותכת לגבי זה.
רק טענתי כי אם יש כ"כ הרבה אנשים ששומעים הבדלים, כדאי לבדוק מדוע ולנסות למצוא קשר מדעי,
אם קיים כזה בכלל.
כך היה גם עם High Resolution Audio.
קלוד שאנון יישם את ההוכחה המדעית של הארי ניקוויסט באשר לחוק הדגימה.
כבר בסוף שנות ה-20
הוכח מדעית כי אין שום סיבה לדגום אודיו ביותר מ-40kHz, שהרי האדם הבריא ביותר מסוגל לשמוע מקסימום 20kHz - ודגימה בלפחות פי שנים מהתדר הגבוה ביותר בסיגנל זה "מעל ומעבר".
(לשנים זה הפך להיות 44.1, אבל הסיבה לכך היא כבר סיפור אחר לגמרי).
והנה, בשנות השמונים המאוחרות ולאורך כל שנות ה-90, טענו אנשים כי הסאונד הדיגיטלי נשמע "קר ומנוכר" ועוד אלפי הגדרות אמוציונאליות שאינן סימלו
שום דבר מדעי.
ועם התפתחות הטכנולוגיה, התחילו לדגום בתדירויות גבוהות יותר - ובעיני רבים הורגש שיפור באיכות.
(אגב, עד עצם היום הזה יש כאלה הטוענים כי דגימה בתידרויות "גבוהות" היא קשקוש בלבוש).
רק בשנים האחרונות התחילו מומחים לחקור לעומק את הנושא, וגילו שאכן יש דברים בגוב.
פתאום צץ לו עניין ה-Temporal Resolution בהקשר למנגנון השמיעה האנושי, ומדענים רבים סבורים כי למרות שהמתמטיקה של ניקוויסט נכונה פרפקט, הנחות היסוד של שאנון באשר למנגנון השמיעה - מוטעות.
והנה, העניין קיים כברירת מחדל בכל אולפן המכבד את עצמו, והנושא עושה את דרכו בקצב מסחרר גם לכיוון המשתמש הביתי.
(* איני טוען כי כל טכנאי הקלטה מקליט אך ורק בתדירויות דגימה גבוהות. ההחלטה משתנה לפי צרכי הפרויקט.)
כל שאני מנסה לומר הוא, שההיסטוריה הוכיחה כבר לא פעם שמנגנון השמיעה שלנו מסתורי ומורכב. ורק בדיקה לעומק (קרי - מאות מחקרים בנושא) הביאה להבנה כי בעוד המתמטיקה לא משקרת - לפעמים הנחות היסוד הן מוטעות.
באותה מידה, ייתכן והיה מוכח בדוגמת תדירות הדגימה, כי הכל קשקוש.
אבל מה שהביא למחקרים שהניבו תגליות חדשות בנושא, היה טענותיהם של אנשי מקצוע באשר ל"חוסרים בקיים" או רצון להגיע ל"משהו יותר טוב".
ובנימה פילוסופית זו, אני חושב כי בעיסוקינו במדע, "חובת" ההוכחה (לכאן או לכאן) חלה עלינו מתוך רצון לגלות וללמוד דברים שלא ידענו, או לחילופין לגלות כי אין דברים בגוב (גם תשובה שלילית היא תשובה).
איני חושב כי צריך לערוך מחקר בן 10 שנים על כל "הפלצה" של מישהו.
אבל כאשר מדובר באלפי עדויות ברחבי העולם, יש להתיחס לנושא ברצינות ולפתור או לשבור את המיתוס.
.
