פרויקט Terafab של אילון מאסק לייצור שבבים נחשף
-
Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73178
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 644 פעמים
- קיבל תודות: 3151 פעמים
https://www.notateslaapp.com/news/3840/ ... afab-event
הקמת פרויקט Terafab
טסלה, בשיתוף פעולה עם SpaceX ו-xAI, הכריזו על הקמת מפעל עצום לייצור שבבים בשם "Terafab" באוסטין, טקסס, בהשקעה של כ-25 מיליארד דולר. המפעל נועד לרכז את כל שלבי ייצור השבבים תחת קורת גג אחת – החל מעיצוב וליתוגרפיה ועד לייצור, זיכרון, אריזה ובדיקה – והוא יתבסס על טכנולוגיית ייצור מתקדמת מאוד של 2 ננומטר.
יעדי תפוקה וקיבולת מחשוב
המטרה של הפרויקט היא לספק כוח מחשוב שנתי חסר תקדים של מעל 1 טרהוואט. המפעל מכוון לייצור התחלתי של כ 100,000 פרוסות סיליקון (Wafers) בחודש, עם שאיפה עתידית להגיע למיליון פרוסות בחודש. בסך הכל, צפויים להיות מיוצרים בין 100 ל 200 מיליארד שבבי בינה מלאכותית וזיכרון מדי שנה.
ייעוד השבבים וחלוקת המשאבים
פעילות בחלל (80% מהתפוקה): הרוב המוחלט של יכולת המחשוב תוקצה לטובת חוות שרתים ולווייני AI במסלול סביב כדור הארץ (באמצעות SpaceX). אילון מאסק ציין כי ניצול קרינת השמש החזקה והוואקום בחלל (לטובת קירור) יהפכו את המחשוב לזול ויעיל יותר בהשוואה לכדור הארץ. למטרה זו ייוצרו שבבים ייעודיים בשם D3.
יישומים בכדור הארץ (20% מהתפוקה): יתרת הייצור תשמש את טסלה ו xAI. בין היתר, ייוצרו שבבי ה AI5 (שהייצור ההמוני שלהם צפוי ב-2027), אשר יפעילו את תוכנת הנהיגה האוטונומית המלאה (FSD), את צי המוניות הרובוטיות (Cybercab) ואת הרובוטים האנושיים מסדרת אופטימוס (Optimus). מאסק ציין שמיליוני רובוטים מסוג אופטימוס צפויים לסייע בהקמה ובתפעול של מפעל השבבים עצמו.
הקמת פרויקט Terafab
טסלה, בשיתוף פעולה עם SpaceX ו-xAI, הכריזו על הקמת מפעל עצום לייצור שבבים בשם "Terafab" באוסטין, טקסס, בהשקעה של כ-25 מיליארד דולר. המפעל נועד לרכז את כל שלבי ייצור השבבים תחת קורת גג אחת – החל מעיצוב וליתוגרפיה ועד לייצור, זיכרון, אריזה ובדיקה – והוא יתבסס על טכנולוגיית ייצור מתקדמת מאוד של 2 ננומטר.
יעדי תפוקה וקיבולת מחשוב
המטרה של הפרויקט היא לספק כוח מחשוב שנתי חסר תקדים של מעל 1 טרהוואט. המפעל מכוון לייצור התחלתי של כ 100,000 פרוסות סיליקון (Wafers) בחודש, עם שאיפה עתידית להגיע למיליון פרוסות בחודש. בסך הכל, צפויים להיות מיוצרים בין 100 ל 200 מיליארד שבבי בינה מלאכותית וזיכרון מדי שנה.
ייעוד השבבים וחלוקת המשאבים
פעילות בחלל (80% מהתפוקה): הרוב המוחלט של יכולת המחשוב תוקצה לטובת חוות שרתים ולווייני AI במסלול סביב כדור הארץ (באמצעות SpaceX). אילון מאסק ציין כי ניצול קרינת השמש החזקה והוואקום בחלל (לטובת קירור) יהפכו את המחשוב לזול ויעיל יותר בהשוואה לכדור הארץ. למטרה זו ייוצרו שבבים ייעודיים בשם D3.
יישומים בכדור הארץ (20% מהתפוקה): יתרת הייצור תשמש את טסלה ו xAI. בין היתר, ייוצרו שבבי ה AI5 (שהייצור ההמוני שלהם צפוי ב-2027), אשר יפעילו את תוכנת הנהיגה האוטונומית המלאה (FSD), את צי המוניות הרובוטיות (Cybercab) ואת הרובוטים האנושיים מסדרת אופטימוס (Optimus). מאסק ציין שמיליוני רובוטים מסוג אופטימוס צפויים לסייע בהקמה ובתפעול של מפעל השבבים עצמו.
נערך לאחרונה על ידי Huber ב 23/03/2026 11:46, נערך 3 פעמים בסך הכל.
- ufffnick
- גורו

- תגובות: 4866
- הצטרף: ספטמבר 2008
- מיקום: Fiat 500 שחוטה (כשר), ברחוב סומסום
- נתן תודות: 146 פעמים
- קיבל תודות: 516 פעמים
והאבק?
והקרינה?
והמגורים/לוגיסטיקה/אספקה סביב מי שיפעיל את המפעל?
ישכנו שם טכנאים לתפעול תקלות או שהכל רובוטי?
ומי יטפל ברובוטים? גם רובוטים?
מורכבות ועלויות ההובלה של תוצרת (ונניח ש100% מחומרי הגלם קיימים יל הירח)?
הגנה מפני מטאורים? (הירח סופג יותר מכדוה"א ושם אין אטמוספירה שישרפו בדרך למטה).
נשמע שלא חשבו על זה עד הסוף וקצת התמקדו מידי בקשיים על כדור הארץ ופחות בקשיים שעל הירח.
יכול להיות שהוא צריך להפסיק עם הסמים.
והקרינה?
והמגורים/לוגיסטיקה/אספקה סביב מי שיפעיל את המפעל?
ישכנו שם טכנאים לתפעול תקלות או שהכל רובוטי?
ומי יטפל ברובוטים? גם רובוטים?
מורכבות ועלויות ההובלה של תוצרת (ונניח ש100% מחומרי הגלם קיימים יל הירח)?
הגנה מפני מטאורים? (הירח סופג יותר מכדוה"א ושם אין אטמוספירה שישרפו בדרך למטה).
נשמע שלא חשבו על זה עד הסוף וקצת התמקדו מידי בקשיים על כדור הארץ ופחות בקשיים שעל הירח.
יכול להיות שהוא צריך להפסיק עם הסמים.
-
Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73178
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 644 פעמים
- קיבל תודות: 3151 פעמים
טוב, מסתבר שהכתבה מאתמול הייתה שגויה/חוסר הבנה של כותב הכתבה.
הבלבול בכתבות נובע מהייעוד של השבבים שייוצרו במפעל, ולא ממיקום המפעל עצמו:
תוצרת חלל: בעוד חלק מהשבבים (AI5) מיועדים לרכבים ורובוטים בכדור הארץ, חלק אדיר מפס הייצור (שבבי D3) מתוכנן במיוחד לתפקד בתנאי ואקום וקרינה בחלל.
תשתיות מחוץ לכדור הארץ: המטרה היא להשתמש בשבבים האלו כדי להפעיל רשתות עצומות של לווייני בינה מלאכותית המופעלים באנרגיה סולארית, ובהמשך לספק כוח מחשוב לרובוטים (כמו האופטימוס) ולתשתיות פיזיות שיוקמו על הירח. מאסק הציג הדמיות של שיגור לוויינים מהירח לעומק החלל בעזרת תשתית מחשוב שתיוצר בטקסס ותישלח לשם.
בקיצור: המפעל הפיזי נשאר בטקסס, אבל התוצרים שלו הם אלו שאמורים להישלח לירח ולחלל כדי להגשים את החזון של "ציוויליזציה גלקטית".
עדכנתי את הידיעה לאתר יותר מדויק וניסחתי מחדש את פרטי ההכרזה.
הבלבול בכתבות נובע מהייעוד של השבבים שייוצרו במפעל, ולא ממיקום המפעל עצמו:
תוצרת חלל: בעוד חלק מהשבבים (AI5) מיועדים לרכבים ורובוטים בכדור הארץ, חלק אדיר מפס הייצור (שבבי D3) מתוכנן במיוחד לתפקד בתנאי ואקום וקרינה בחלל.
תשתיות מחוץ לכדור הארץ: המטרה היא להשתמש בשבבים האלו כדי להפעיל רשתות עצומות של לווייני בינה מלאכותית המופעלים באנרגיה סולארית, ובהמשך לספק כוח מחשוב לרובוטים (כמו האופטימוס) ולתשתיות פיזיות שיוקמו על הירח. מאסק הציג הדמיות של שיגור לוויינים מהירח לעומק החלל בעזרת תשתית מחשוב שתיוצר בטקסס ותישלח לשם.
בקיצור: המפעל הפיזי נשאר בטקסס, אבל התוצרים שלו הם אלו שאמורים להישלח לירח ולחלל כדי להגשים את החזון של "ציוויליזציה גלקטית".
עדכנתי את הידיעה לאתר יותר מדויק וניסחתי מחדש את פרטי ההכרזה.
-
Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73178
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 644 פעמים
- קיבל תודות: 3151 פעמים
הטעות לא הייתה קשורה ל AI - התוכן השגוי נבע מהמקור עצמו, הכתב עשה את השגיאה מחוסר הבנה ורק בהמשך בגלל שקראתי כתבות נוספות הבנתי שזה לא נכון....
-
Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73178
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 644 פעמים
- קיבל תודות: 3151 פעמים
https://www.techzine.eu/news/infrastruc ... p-project/
אינטל מצטרפת לפרויקט ה TeraFab של אילון מאסק:
שיתוף פעולה אסטרטגי: אינטל (Intel) תשתף פעולה עם SpaceX ו Tesla בפרויקט ה-TeraFab השאפתני. מטרת המיזם היא להניח את התשתית הטכנולוגית לדור הבא של רובוטים דמויי אדם (Humanoid Robots) ומרכזי נתונים רחבי היקף.
התפקיד של אינטל: אינטל תביא לפרויקט את יכולות הייצור המתקדמות שלה ואת הניסיון הרב בפיתוח מוליכים למחצה. מנכ"ל אינטל הדגיש כי התעשייה זקוקה לחדשנות בסיסית, וכי פרויקט זה יתמקד באינטגרציה עמוקה יותר בין לוגיקה, זיכרון ואריזה (Packaging) של שבבים.
הקמת מפעלים בטקסס: במסגרת הפרויקט יוקמו שני מפעלי שבבים חדשים באוסטין, טקסס. מפעל אחד יתמקד ביישומים לכלי רכב ורובוטים, בעוד השני יוקדש למחשוב ומרכזי נתונים המיועדים לפריסה בחלל.
חשיבות עבור אינטל: עבור אינטל, השותפות מגיעה בתקופה קריטית של ארגון מחדש תחת המנכ"ל לי-בו טאן (Lip-Bu Tan). החברה מנסה להתאושש מהביצועים המאכזבים במגזר ה AI, והאנליסטים רואים בשיתוף הפעולה עם מאסק סימן חיובי ליכולתה של אינטל לגייס לקוחות ענק לפרויקטים מורכבים.
עצמאות טכנולוגית: המהלך נועד להפוך את החברות של מאסק לעצמאיות יותר מבחינה טכנולוגית ולצמצם את התלות בשרשראות אספקה חיצוניות, תוך פתיחת שווקים חדשים בחלל.
הסרטון של Tesla מציג הכרזה דרמטית של אילון מאסק על פרויקט ה TeraFab, שצפוי להיות מתקן ייצור השבבים הגדול והמתקדם ביותר בהיסטוריה. הנה עיקרי הדברים:
פרויקט TeraFab והחזון הגלקטי
המטרה: האצת העתיד של האנושות כציוויליזציה רב-פלנטרית המשתרעת בין הכוכבים. מאסק שואף להפוך מדע בדיוני לעובדה מדעית.
צורך בשבבים: כדי להשיג שפע כלכלי מוחלט (Abundance) ולקדם את המסע בחלל, נדרש כוח מחשוב (Compute) וייצור שבבים בקנה מידה של טרא-וואט (Terawatt), הגדול פי כמה מכל מה שקיים כיום על כדור הארץ.
שיתוף פעולה: הפרויקט משלב כוחות בין שלוש החברות של מאסק: Tesla (רובוטיקה ושבבים), SpaceX (שיגור לחלל) ו xAI (בינה מלאכותית).
מתקן הייצור באוסטין, טקסס
Advanced Technology Fab: המתקן הראשון נבנה באוסטין ויכלול את כל שרשרת הייצור תחת קורת גג אחת: לוגיקה, זיכרון, אריזה (Packaging) ובדיקות, כולל ייצור מסכות ליתוגרפיה. זה יאפשר לולאת שיפור (Recursive loop) מהירה במיוחד.
סוגי שבבים: ייוצרו שבבים עבור רובוטי ה-Optimus והמכוניות (Edge Inference), ושבבים מיוחדים המותאמים לסביבה העוינת של החלל.
בינה מלאכותית (AI) בחלל
היתרון שבחלל: מאסק טוען שבחלל תמיד יש שמש, מה שמאפשר הפקת אנרגיה סולארית יעילה פי 5 לפחות מאשר על כדור הארץ (ללא אטמוספירה או מחזורי יום-לילה).
עלויות: הוא צופה שתוך שנתיים-שלוש, עלות הפעלת AI בחלל תהיה נמוכה מהפעלתו על הקרקע בשל זמינות האנרגיה ועלויות שיגור יורדות בזכות החללית החדשה של SpaceX.
העתיד הרחוק: פטה-וואט (Petawatt) והירח
השלב הבא: לאחר ה-TeraFab, השאיפה היא להגיע ל-Petawatt של מחשוב על ידי הקמת משגרי מסה אלקטרומגנטיים על הירח (Mass Drivers). הירח, עם כבידה נמוכה וללא אטמוספירה, יהווה בסיס לשיגור חומרה למעמקי החלל בעלויות נמוכות דרמטית.
עולם ללא כסף: מאסק חוזה עתיד של שפע שבו הבינה המלאכותית והרובוטיקה יבטלו את הצורך בכסף, וטיולים לכוכבי לכת כמו שבתאי יהיו נגישים לכולם.
הסרטון מסתיים בקריאה להצטרף למסע השאפתני הזה לבניית 10 מיליון טון של מטען למסלול בשנה וטראוואט של שבבים ואנרגיה סולארית.
רוב הדברים שהאיש הזה אומר הם במקרה הטוב חצי נכונים. גם הפעם.
רוצים להקים מפעלי שבבים חדשניים עם אינטל? סבבה.
אבל לטעון שתוך מספר שנים יקימו חוות שרתים בחלל? הזיה מוחלטת שמראה על אפס הבנה טכנית.
בחלל אכן אפשר להפיק הרבה אנרגיה סולרית, אבל לא פי חמישה, בהנחה שהחוות האלה עדיין סובבות את כדור הארץ. כיוון שעלות האחזקה של החוות האלה תהיה גבוהה ביותר בשנים הקרובות, סביר שהקמה שלהן תדרוש פשוט יתירות משמעותית במקום לתקן מה שמתקלקל, ואז פקטור האנרגיה המופקת בהשוואה לעלות החומרה יהיה קטן בהרבה. לגמרי לא ברור מתי זמינות האנרגיה תוכל לקזז את עלות השיגור הגבוהה, אבל אני מוכן להמר הרבה שזה לא שנתיים וגם לא עשר.
אבל הבעיה העיקרית בחזון הזה היא שלא יצליחו לקרר חוות שרתים כאלה. לחום שנפלט מהמעבדים פשוט אין לאן לצאת - אין הסעה, אין מספיק הקרנה, ואין לאן להוליך אותו. זו כבר לא בעיה של כלכליות, זו בעיה שאין לה בכלל פתרון.
רוצים להקים מפעלי שבבים חדשניים עם אינטל? סבבה.
אבל לטעון שתוך מספר שנים יקימו חוות שרתים בחלל? הזיה מוחלטת שמראה על אפס הבנה טכנית.
בחלל אכן אפשר להפיק הרבה אנרגיה סולרית, אבל לא פי חמישה, בהנחה שהחוות האלה עדיין סובבות את כדור הארץ. כיוון שעלות האחזקה של החוות האלה תהיה גבוהה ביותר בשנים הקרובות, סביר שהקמה שלהן תדרוש פשוט יתירות משמעותית במקום לתקן מה שמתקלקל, ואז פקטור האנרגיה המופקת בהשוואה לעלות החומרה יהיה קטן בהרבה. לגמרי לא ברור מתי זמינות האנרגיה תוכל לקזז את עלות השיגור הגבוהה, אבל אני מוכן להמר הרבה שזה לא שנתיים וגם לא עשר.
אבל הבעיה העיקרית בחזון הזה היא שלא יצליחו לקרר חוות שרתים כאלה. לחום שנפלט מהמעבדים פשוט אין לאן לצאת - אין הסעה, אין מספיק הקרנה, ואין לאן להוליך אותו. זו כבר לא בעיה של כלכליות, זו בעיה שאין לה בכלל פתרון.
לא הבנתי - "כוח מחשוב (Compute) וייצור שבבים בקנה מידה של טרא-וואט (Terawatt)" - ממתי מודדים כוח מחשוב או ייצור שבבים ב-Watts?
Batnun
.
Batnun
.
Intel NUC 13 Extreme i9-13900K - 64GB - 2TB SSD
Nvidia 4090 FE - Samsung G95SC 49" OLED
Nvidia 4090 FE - Samsung G95SC 49" OLED
עזבו, חבל על המקלדת שלכם... הבנאדם חי בלה-לה-לנד של AI.
צאו מנקודת הנחה שכל משפט שני שלו עבר דרך AI כי הוא לא באמת מבין מה קורה בסרטונים האלו, אז אל תופתעו שכל מילה שנייה שלו היא הזיה מוחלטת או טעות מביכה. הבחור פשוט עושה "העתק-הדבק" מהצ'אט ומקווה לטוב. מיותר לגמרי גם לנסות לתקן אותו או להסביר לו איפה הוא טועה, פשוט תנו לו להמשיך להביא את הסיכומים ש AI מביא לו על סרטונים שהוא לא צפה בהם בכלל
תחזור לדילים, שם לפחות היה טעם לדברים שלך.
צאו מנקודת הנחה שכל משפט שני שלו עבר דרך AI כי הוא לא באמת מבין מה קורה בסרטונים האלו, אז אל תופתעו שכל מילה שנייה שלו היא הזיה מוחלטת או טעות מביכה. הבחור פשוט עושה "העתק-הדבק" מהצ'אט ומקווה לטוב. מיותר לגמרי גם לנסות לתקן אותו או להסביר לו איפה הוא טועה, פשוט תנו לו להמשיך להביא את הסיכומים ש AI מביא לו על סרטונים שהוא לא צפה בהם בכלל

תחזור לדילים, שם לפחות היה טעם לדברים שלך.
-
Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73178
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 644 פעמים
- קיבל תודות: 3151 פעמים
כשמדברים על "טראוואט של מחשוב", מדברים על שלב שבו אי אפשר להפריד בין כוח מחשוב לבין כמות החשמל שהוא צורך.Batnun כתב: לא הבנתי - "כוח מחשוב (Compute) וייצור שבבים בקנה מידה של טרא-וואט (Terawatt)" - ממתי מודדים כוח מחשוב או ייצור שבבים ב-Watts?
Batnun
....
למה הם מודדים את זה בוואטים ולא ב FLOPS? מכיוון שהחשמל הוא ה"דלק" של חוות AI אם פעם המגבלה הייתה כמה מהיר השבב, היום המגבלה היא כמה חשמל אפשר להזרים למרכז הנתונים. שבב AI חזק הוא בעצם "מכונה שזוללת חשמל והופכת אותו לבינה".
אז במקום להגיד "מיליון מיליארד חישובים בשנייה" (שזה מספר שאף אחד לא באמת מבין), הרבה יותר קל למדוד את זה בתשתית. אם שבב אחד צורך 1000 וואט, טראוואט אחד זה פשוט כוח מחשוב של מיליארד שבבים כאלה.
כדי לתבין את הטירוף – טראוואט אחד זה בערך כל צריכת החשמל של ארה"ב כולה בכל רגע נתון! כשאומרים שרוצים לייצר "טראוואט של מחשוב", אומרים שאני בונה מפעל שייצר מספיק שבבים כדי להפעיל "מוח דיגיטלי" שצורך חשמל כמו מעצמה עולמית.
בקיצור, וואטים הם הדרך הכי מדויקת למדוד תשתית. הם כבר לא סופרים רק שבבים, הם סופרים כמה "אנרגיית מחשבה" אני יכול לייצר ולהפעיל.
-
Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73178
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 644 פעמים
- קיבל תודות: 3151 פעמים
תשמע, אתה צודק לגמרי בספקנות שלך. כשמדובר באילון מאסק, תמיד צריך לקחת את ההצהרות ולוחות הזמנים בעירבון מוגבל. אבל מבחינה הנדסית ופיזיקלית, התמונה קצת פחות שחור ולבן ויש פה כמה דברים מעניינים שכדאי לקחת בחשבון:odedee כתב: רוב הדברים שהאיש הזה אומר הם במקרה הטוב חצי נכונים. גם הפעם.
רוצים להקים מפעלי שבבים חדשניים עם אינטל? סבבה.
אבל לטעון שתוך מספר שנים יקימו חוות שרתים בחלל? הזיה מוחלטת שמראה על אפס הבנה טכנית.
בחלל אכן אפשר להפיק הרבה אנרגיה סולרית, אבל לא פי חמישה, בהנחה שהחוות האלה עדיין סובבות את כדור הארץ. כיוון שעלות האחזקה של החוות האלה תהיה גבוהה ביותר בשנים הקרובות, סביר שהקמה שלהן תדרוש פשוט יתירות משמעותית במקום לתקן מה שמתקלקל, ואז פקטור האנרגיה המופקת בהשוואה לעלות החומרה יהיה קטן בהרבה. לגמרי לא ברור מתי זמינות האנרגיה תוכל לקזז את עלות השיגור הגבוהה, אבל אני מוכן להמר הרבה שזה לא שנתיים וגם לא עשר.
אבל הבעיה העיקרית בחזון הזה היא שלא יצליחו לקרר חוות שרתים כאלה. לחום שנפלט מהמעבדים פשוט אין לאן לצאת - אין הסעה, אין מספיק הקרנה, ואין לאן להוליך אותו. זו כבר לא בעיה של כלכליות, זו בעיה שאין לה בכלל פתרון....
קודם כל, לגבי האנרגיה הסולארית, המספר שמאסק זרק פה דווקא לא הזוי בכלל. על כדור הארץ, פאנלים סולאריים עובדים ביעילות די נמוכה (משהו כמו 15%-25% מהזמן) בגלל שאין ברירה, יש עננים, אטמוספירה שמפזרת את האור, חורף, וכמובן חצי יממה של חושך. בחלל, לוויין יכול להיות חשוף לשמש עוצמתית וישירה כמעט 100% מהזמן. אז להפיק פי 4 או 5 יותר אנרגיה מאותו שטח של פאנלים זה לגמרי נתון פיזיקלי מבוסס.
לגבי הכדאיות הכלכלית ולוחות הזמנים, פה אני לגמרי איתך ושם את הכסף שלי על ההימור שלך. שנתיים-שלוש זה אופטימי ברמה מנותקת. כמו שאמרת, אי אפשר לשלוח טכנאי לתקן שרת בחלל. המודל שלהם הוא באמת יתירות (Redundancy) – הם בונים על זה שפשוט ישגרו מראש המון חומרה וישלימו עם זה שחלק ממנה ימות בדרך. כל העסק הזה תלוי אך ורק בזה שהחללית תהפוך לפעילה ותוריד את עלויות השיגור לרצפה. עד שזה לא יקרה בשגרה, זה פשוט לא ישתלם.
הנקודה הכי מעניינת שהעלית היא הקירור. אתה צודק ב 100% שבחלל אין אוויר, ולכן מאווררים או קירור רגיל (הסעת חום) לא יעבדו פה, וזה באמת חתיכת כאב ראש הנדסי. אבל להגיד שאין לזה פתרון בכלל זה קצת חותך מדי. הדרך היחידה לקרר בחלל היא דרך "הקרנת חום" (Thermal Radiation) – וככה בדיוק מקררים היום חלליות ואת תחנת החלל הבינלאומית, בעזרת נוזלים (כמו אמוניה) שמעבירים את החום לרדיאטורים עצומים שפשוט מקרינים אותו החוצה. מאסק אפילו אמר שזו אחת הסיבות שהשבבים האלה יתוכננו מראש לעבוד בטמפרטורות גבוהות בהרבה משבבים רגילים, כי ככל שהשבב חם יותר, קל לו יותר להקרין את החום החוצה לחלל. ברור שזה אומר שהשרתים האלה יצטרכו לסחוב איתם רדיאטורים כבדים וענקיים, מה ששוב מחזיר אותנו לזה שחייבים שיגורים סופר זולים.
בקיצור, הפיזיקה מאחורי זה עובדת ויש לזה פתרונות הנדסיים על הנייר (ובגלל זה כנראה הם צריכים את אינטל שתתכנן להם את השבבים המוזרים האלה). אבל האם זה יקרה ויהיה משתלם כלכלית בעוד שנתיים-שלוש? פה אתה לגמרי צודק, זה כנראה יישאר בינתיים בגדר מדע בדיוני.
כמובן, אפשר לקרר בחלל, יש לא מעט לוויינים ותחנת חלל אחת שמראים שזה אפשרי. זה בגלל שאלה גופים יחסית דלי הספק. חוות שרתים היא לא כזו, ולא צריך ללכת לחווה של טרה ואט וגם לא לחווה של גיגה ואט, גם חווה של מגה ואט (וחווה עם הספק כזה לא באמת ראויה לשם חוות שרתים) אין דרך אמיתית לקרר בחלל. השטח שנדרש לשם כך הוא עצום, עלות השיגור שלו אסטרונומית והוא מאוד מגדיל את הפגיעות של התחנה.
לגבי אנרגיה סולרית, לוויין שסובב את כדור הארץ לא יכול להיות חשוף לשמש 100% מהזמן אלא רק 50%. אפשר לחשוב על חוות שרתים שלא סובבות את כדור הארץ אלא מרחפות בחלל סביב השמש, אבל זה לא משהו שיהיה לפחות בעשרות השנים הקרובות, וכנראה הרבה יותר מזה. ופנלים סולריים שמחוברים לחוות שרתים גם יהיו מאוד חמים, וזה פוגע מאוד ביעילות המרת האנרגיה מאור לחשמל.
בקיצור, לא אפוי. בכלל.
לגבי אנרגיה סולרית, לוויין שסובב את כדור הארץ לא יכול להיות חשוף לשמש 100% מהזמן אלא רק 50%. אפשר לחשוב על חוות שרתים שלא סובבות את כדור הארץ אלא מרחפות בחלל סביב השמש, אבל זה לא משהו שיהיה לפחות בעשרות השנים הקרובות, וכנראה הרבה יותר מזה. ופנלים סולריים שמחוברים לחוות שרתים גם יהיו מאוד חמים, וזה פוגע מאוד ביעילות המרת האנרגיה מאור לחשמל.
בקיצור, לא אפוי. בכלל.
- Amir64
-
- גורו

- תגובות: 10913
- הצטרף: אוגוסט 2012
- נתן תודות: 215 פעמים
- קיבל תודות: 1941 פעמים
כבר כאן אתה טועה בגדול.odedee כתב: לגבי אנרגיה סולרית, לוויין שסובב את כדור הארץ לא יכול להיות חשוף לשמש 100% מהזמן אלא רק 50%....
לווינים נמוכי מסלול, מוסתרים מהשמש "רק" 38% מהזמן.
ככל שתעלה בגובה, אחוז הזמן בו השמש מוסתרת ע"י כדור הארץ יורד בהתאם.
תמקם לווין במסלול Geostationary Orbit, והוא כמעט תמיד חשוף לשמש.
אפשר למקם אותם במקומות אחרים, נניח נקודת לגרנג' L1, והם יהיו חשופים לשמש תמיד, ללא הפסקה.
בוודאי שיש דרך לקרר גופים בעלי הספק גבוה בחלל.
די ברור שהם יהיו גדולים מאוד, ואולי נדרש פיתוח של חומרים\תהליכים כדי שהקירור יהיה יעיל יותר ממה שאפשר להשיג כיום.
אבל להגיד "אין דרך אמיתית" זה לוותר מראש וככה לא מתקדמים לאף מקום.
פעם אמרו רופאים שגוף האדם לא יכול לנוע במהירות גבוהה יותר מדהרת סוס...
-
Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73178
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 644 פעמים
- קיבל תודות: 3151 פעמים
אני לא טועה בגדול, אבל לא ניסחתי מדויק. התכוונתי לפנל הסולרי ולא ללוויין עצמו.Amir64 כתב: כבר כאן אתה טועה בגדול.
לווינים נמוכי מסלול, מוסתרים מהשמש "רק" 38% מהזמן.
ככל שתעלה בגובה, אחוז הזמן בו השמש מוסתרת ע"י כדור הארץ יורד בהתאם.
תמקם לווין במסלול Geostationary Orbit, והוא כמעט תמיד חשוף לשמש.
אפשר למקם אותם במקומות אחרים, נניח נקודת לגרנג' L1, והם יהיו חשופים לשמש תמיד, ללא הפסקה.
בוודאי שיש דרך לקרר גופים בעלי הספק גבוה בחלל.
די ברור שהם יהיו גדולים מאוד, ואולי נדרש פיתוח של חומרים\תהליכים כדי שהקירור יהיה יעיל יותר ממה שאפשר להשיג כיום.
אבל להגיד "אין דרך אמיתית" זה לוותר מראש וככה לא מתקדמים לאף מקום.
פעם אמרו רופאים שגוף האדם לא יכול לנוע במהירות גבוהה יותר מדהרת סוס......
לוויין שסובב את הארץ במסלול נמוך, כזה שיוכל לתת שירות עם זמן תקשורת קצר דיו, אכן חשוף לשמש בערך 60% מהזמן. אבל הפנל הסולרי שיושב עליו רואה את השמש כל פעם בזווית אחרת ככל שהוא מסתובב. למעשה הוא יפיק משמעותית *פחות מ-50%* בהשוואה לפנל סולרי תאורטי שמרחף בחלל ומופנה תמיד אל השמש. כלומר יהיה צריך להכפיל או לשלש את שטחו, לכן זה לא יהיה פקטור 5 לשטח פנל נתון. יש עדיין בעיה בכל פעם שהלוויין בצל של כדור הארץ, כי לא נראה סביר שדטה סנטר כזה יופעל בזמנים כאלה מסוללות.
לוויין גאוסטציונרי הוא לא לוויין שסובב את כדור הארץ, שציינתי בדבריי שאני מדבר עליהם. לוויין כזה אכן חשוף הרבה יותר לשמש, אבל המערך הסולרי שלו צריך להתכוון בצורה רציפה במשך היממה כדי לשמור על כיוון מול השמש. זה עניין פתור ללוויינים קטנים, אבל לא למערך סולרי בשטח של דונמים רבים, שזה מה שיידרש לדטה סנטר בחלל. כמו כן, עדיין בסביבת נקודות השוויון (מרץ וספטמבר) הוא יהיה פעם ביממה בערך שעה בצל של כדור הארץ, שזה די בעייתי לדטה סנטר כי כאמור סוללות להספקי ענק זה לא באמת מעשי.
בנקודות לגראנז' אפשר באמת לקבל חשיפה רציפה לשמש ולא להידרש לעקוב אחריה. אם נתעלם ממורכבות השיגור לשם, זה מיקום שמתאים למשימות אסטרונומיות, אבל גורם לזמן תגובה מסדר גודל של עשר שניות. אולי זה סביר למשימות חישוב ארוכות מאוד, שבהן לא נדרשת תקשורת במשך זמנים ארוכים מאוד, אבל זה נראה לי כמו אילוץ קשה.
אבל שוב, הקירור הוא המכשלה הכי גדולה פה. הוא יהיה הרבה יותר קשה ממציאת קונספט של אנרגטיקה חזקה, יציבה ואמינה.
הפיזיקה של הקירור היא בסיסית לגמרי. אם לא בונים על כך שתתגלה פיזיקה חדשה, הרי שבחלל אין דרך להוליך את החום או להסיע אותו, אז הקירור יכול להיות רק דרך קרינה. בהנחה שיודעים לבנות מקרן עם אמיסיביות מושלמת (גם לזה לא ממש מגיעים אבל נתעלם כרגע), כדי לפלוט הספק של מגה ואט צריך שטח של דונם בערך, אם נותנים לדטה סנטר להגיע לטמפרטורה של כ-90 מעלות צלזיוס. אם רוצים לשמור על טמפרטורה נמוכה יותר כדי לא לקצר את חיי האלקטרוניקה, נגיד 40-50 מעלות, זה ידרוש שטח מקרן כמעט כפול.
ומי שמדבר על טרה ואט יצטרך 1-2 מיליון דונם. כמו שאומרים, בהצלחה עם זה.


