כמה נקודות - וחשיפות - על הלילה שהיה והלילה שכנראה יהיה בקרוב מול איראן (המידע המקצועי/מודיעיני בציוץ אושר מול הצנזורה):
1. הולכים לתקיפה, זה כבר די ברור. הרמטכ"ל למעשה אמר את זה הערב.
2. הצלחה פנומנלית של מערך ההגנה האווירית, אבל אחוז היירוטים שפורסם (99) לא מדויק - האחוז האמיתי נמוך יותר.
3. המודיעין הופתע בשתי נקודות: היקף המתקפה (בייחוד השימוש בטילים בליסטיים), והיכולת של הכטב"מים הסילוניים של איראן להגיע לישראל.
4. בצה"ל הכירו את השאהד 238 הסילוני, אך הניחו שהוא קיים במספרים קטנים ובעל טווח קצר מדי. בפועל, האיראנים התקינו עליו בוסטר וכמחצית מהכטב"מים ששוגרו היו מסוג זה (האחרים מסוג שאהד 136 עם מנוע בוכנה). השיגורים הללו התבצעו ממערב עיראק כדי לצמצם טווחים.
5. אחוזי היירוט חסרי התקדים הושגו בין היתר בזכות ההיערכות מוקדמת - במקרה של מתקפת פתע יפגעו בישראל יותר כטב"מים וטילי שיוט.
מול טילים בליסטיים ניתן להתמודד פחות או יותר באותה הצלחה גם כשהם משוגרים בהפתעה, למרות שזמן המעוף שלהם מאיראן הוא הקצר ביותר, כרבע שעה בלבד - זאת בגלל שמערך החץ נמצא בכוננות 7/24.
לעומת זאת, דווקא מול הכטב"מים וטילי השיוט, שזמן המעוף שלהם ארוך למדי, יש בעיית זמנים: לוקח שעות ארוכות לחמש עשרות מטוסי קרב בטילי אוויר-אוויר, לתדלק אותם, להעלות אותם לאוויר, להרים מטוסי תדלוק, מטוסי בקרה וכו'.
במצב כזה חלק מהכטב"מים והטל"שים יחדרו (כאן מתבטא יתרון המהירות של השאהד 238 על אחיו הצעיר, שאהד 136) - עוד סיבה שבגללה אסור "לנרמל" את התקיפה האיראנית.
6. הפרסום בתקשורת האמריקנית לפיו כ-50% מהטילים הבליסטיים של איראן כשלו ונפלו בדרך אינו נכון - נפלו פחות, יירטנו יותר (אבל לא 99% מכלל החימושים).
