אז כבר כמה ימים מופעל עליי לחץ פיזי מתון מגורמים כאלו ואחרים על מנת שאשתף את הרשמים שלי ממסע הטרינוב שיצאתי אליו.
בעיקר מחברי קבוצת הווטסאפ, אך לא רק...
לגיטימי מאוד וכנראה אם הייתי במקומם גם הייתי חופר לא מעט על מנת להשקיט את הסקרנות הטבועה בי.
עד כה בחרתי לא לשתף אף אחד (עד היום בקושי נכחתי בבית ולא הגעתי לייצר מבחן ההאזנה כמו שצריך לאחר הכיול החדש שבוצע עם רן) וכן על מנת לשמור ככל שניתן על אובייקטיביות הרשמיים האישיים שלי מהתהליך.
חשבתי עם עצמי איך יהיה נכון לסכם התנסות של כמה ימים עם מכשיר קצה שבקצה והגעתי לתובנה שפשוט יהיה לי הכי קל להשוות אותו בחלק מהנקודות למכשיר קצה אחר שהתנסיתי איתו בעבר.
טרינוב ST2 (פרוססור קצה דו ערוצי) VS לינגדורף TDAI-3400 (מגבר קצה דו ערוצי).
שני המכשירים כוללים מערכות כיול RC מהמובילות בתחומן, שעובדות בקיצון אחת מול השנייה.
נתחיל
מהעיצוב: הטרינוב מגיע עם פאנל אלומיניום (יש גם בשחור) שעליו חרוט בגדול לוגו החברה וכן ממוקם עליו (רק) כפתור הדלקה וכיבוי שהזכיר לי משום מה לחצן לפתיחת דלת של אינטרקום. כנראה המשורר התכוון לאנלוגיה שאנחנו הולכים להיכנס לעולם קסום של סאונד, חחח... המשקל שלו אגב הפתיע אותי כי לא ציפיתי למשהו כזה כבד.
הלינגדורף בעיצוב "מודרני" יותר עם יותר כפתורים, תצוגה וכו'.
איכות הבנייה: מיותר לציין.
וויזארד הכיול / התקנה: בשני המקרים מאוד נוח, אינטואיטיבי ופשוט.
מיקרופון הכיול: בלינגדורף מיקרופון בודדאל מול גליל בטרינוב שמורכב מ-4 מיקרופונים שלכל אחד יש את הכבל שלו לפרוססור.
תהליך הכיול: פה מדובר ב-2 קצוות הסקאלה. בעוד שהלינגדורף מעבר לנקודת הכיול הראשונה שנמדדת בדיוק בסוויט ולאחר מכן נמדדות נקודות רנדומאליות ככל שניתן בחלל (ממש "שכונה") הטרינוב דוגל בתהליך של "בית מרקחת". למעשה איכות המדידה תשפיע מאוד על התוצאה. עד לרמה כזו שהמיקרופון חייב להיות ממוקם ישירות מול אמצע הרמקולים וכן מפולס לחלוטין. כמובן בשני המכשירים רצוי להקפיד על סביבה שקטה בעת תהליך המדידה.
חווית הסאונד בעת הכיול: נקודה שאני חייב לציין כי זה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו: בלינגדורף הקולות שיוצאים מהרמקולים בעת תהליך המדידה כאילו לקוחים מסרט אימה, בווליום גבוה ולוקחים יותר זמן מול הקולות "הרגילים" שכולנו מכירים מדגמי המיינסטרים שיוצאים מהטרינוב. משך תהליך מדידת הכיול עצמו קצר יותר בטרינוב.
ממשק / GUI: מבחינתי פה הלינגדורף מוביל לדעתי כאשר הטרינוב נותן את התחושה שהממשק עצמו נראה יחסית מיושן, אבל...
עומק הממשק – שמים וארץ !! אפשר לחפור ולחפור ולחפור בטרינוב המון, ברמת הרמקול הבודד !! ואחרי שחפרנו ונראה לנו שהגענו לנפט, גילינו שאפשר להמשיך לחפור עוד ולגלות שיש גם זהב תחת הנפט. במילים אחרות: עמוס מכל טוב בפיצ'רים ובאפשרויות לדייק את כמעט כל מה שאנחנו רוצים לגעת בו.
היכרות מקדימה של המוצר: בלינגדורף יש אפשרות לשחק עם אפליקציית דמו, מה שטרינוב לא מציעים (ככל שחיפשתי). על כן, כל תהליך הלמידה המקדימה מבוסס ברובו על המון קריאה מקדימה כאשר לאחרונה טרינוב אף הוציאו וובינרים למכשירים השונים שלהם שמראים איך עובדים עם המערכת אולם אין את האפשרות "לשחק" בצורה עצמית טרם רכישת מכשיר כזה או אחר.
יכולת שליטה: בלינגדורף יש שלט, אפליקציה וכן קיים ממשק WEBי באמצעות IP. בטרינוב רק באמצעות הורדת VNC שבו מכניסים את כתובת ה-IP של המכשיר.
נקודות נוספות שאפשר לדון בהם:
קיימים 29 מצבי זיכרון פריסט ייחודיים (בחייאת, לא יכלו לעגל ל-30 ?!) כאשר כל מצב ניתן כאמור לכוון כל דבר ברמת כל רמקול בודד ועד לכיוון "אזורי שמע" שונים בהתאם למספר המאזינים בחלל. בעיניי, גמישות מטורפת, אולי אפילו מוגזמת.
כיבוי והדלקה של המכשיר מבוצע ישירות מהכפתור ע"ג פאנל המכשיר. לא מצאתי אפשרות לבצע זאת ישירות מה-VNC. אני מעריך שקיימת אפשרות של שליטה באמצעות תוכנה צד ג'. קיימת אפשרות לתכנת בכל הדלקה חדשה את מצב הכניסה וכן את מצב הפריסט שאנחנו רוצים שהמכשיר יפעל בו.
משהו שלי הציק, מעבר בין הפריסטים השונים מחייב ללחוץ כל פעם מחדש על האייקון של הפריסט ואז נפתחים על הפריסטים לבחירה.
לחיצה על אחד מהם סוגרת למעשה את התפריט ואם אני רוצה לעבור שוב לפריסט אחר צריך ללחוץ שוב על אייקון הפריסט.
כלומר, יכולת "הדפדוף" מוגבלת והיה יותר נכון להשאיר את התפריט פתוח אלא אם לחצנו שוב על האייקון ואז התפריט היה נסגר (פחות קליקים).
המעבר בין הפריסטים הוא מאוד מהיר ומיידי – ברמת השנייה הבודדת.
הדובדבן שבקצפת מבחינתי – היכולת לראות ויזואלית את
הגרף של החלל וכיצד כל רמקול (כן, בודד...) מושפע ומשפיע על הסאונד בהתאם למיקום שלו.
מניח שלאור השיתוף כעת לחלק מהדברים יונתן / בעלי טרינוב נוספים יוכלו להתייחס ביתר פירוט.
חווית השמע בפוסט הבא...
