25/10/2020 7:15
Catskinner כתב:
למה להסתבך כשהעקרון הוא מאוד פשוט.הזרמת אודיו עובדת רק בתחום הדיגיטלי ולכן איכות ההזרמה נמדדת בקצב הדגימה ובגודל הדגימה. יש שתי אסקולות עיקריות: PCM שבו קצב הדגימה יחסית נמוך אבל גודל הדגימה גדול ו DSD שבו גודל הדגימה מזערי (למעשה רק חישוב של השינוי מהדגימה הקודמת) אבל קצב הדגימה מאוד גבוה. בתכלס, שניהם נותנים תוצאות דומות עד לזהות ולמרות שאני יודע שיהיו שיטענו אחרת אני רוצה להזכיר שאוסף חוויות אנקדוטיות אינו מהווה עדיין הוכחה לפה או לשם.
היות ומדובר באודיו דיגיטלי יש צורך בהמרתו לאודיו אנאלוגי כדי שאפשר יהיה להשמיע אותו דרך הרמקולים. לצורך ההמרה זקוקים ל DAC שהוא קיצור ל Digital to Analog Converter. מבחינה מעשית רוב מכשירי ה DAC המודרניים מסוגלים לטפל גם ב PCM וגם ב DSD.
העברת האודיו הדיגיטלי ל DAC מתבצעת בדיוק כמו כל העברת מידע דיגיטלי אחר ורק בתחום האודיו תמצא אנשים שיטענו שזה משהו מסובך לאללה הדורש מומחיות בשמיים. אפשר לבצע אותו באמצעות כבל רשת, או רשת אלחוטית, או HDMI או USB. מכשירי DAC המסוגלים לקבל אודיו דיגיטלי באמצעות רשת התקשורת הקראים סטרימרים (Streamers) ולהעברה עצמה קוראים הזרמה. את ההעברה כאמור אפשר לבצע מקומית משרת רשת מוזיקה DLNA מקומי (מחשב לצורך העיניין יכול להיחשב לכזה) או דרך האינטרנט באמצעות שרותי הזרמת מוזיקה כמו Spotify או Tidal. כשמשתמשים בשירותיהזרמה באינטרנט אין צורך להוריד לדיסק ברשת המקומי כי אתה משתמש בשירות כדיסק אחד ענק המחובר אליך דרך האינורנט.
שרותי ההזרמה מזרימים ברובם מוזיקה המקודדת דיגיטלית כ PCM כי אחד החסרונות של DSD (ויש לא מעט) הוא גודל הקבצים. רוב שירותי ההזרמה משתמשים בשיטות דחיסה כדי להקטין את גודל קבצי ה PCM ומכאן גם את דרישות רוחב הפס. בעקרון ישנן שתי טכניקות לביצוע דחיסה. אחת "מעלימה" מידע שהמוח והאוזן האנושית כביכול אינם מסוגלים להבחין בחסרונו ומגיעה להקטנה מאוד משמעותית של גודל הקובץ והשיטה השניה משמרת את כל המידע אך מצליחה להקטין את גודל הקובץ בכ 50% לכל היותר. השיטה הראשונה נקראת שיטה אובדנית (Lossy) ותמצא בה בין היתר את MP3, AACC וגם את MQA והשיטה השניה נקראת ללא אובדן (Lossless) ותמצא שם את FLAC, OGG ו ALAC למשל.
ספציפית ל MQA זו שיט דחיסה המתבססת על פטנטים של Meridian לקידוד אובדני ואפשר להתייחס אליה כאל MP3 משופר. הטענה
המסחרית שקבצי MQA הם ברמה גבוהה יותר מאודיו של CD ומשתווים לקבצים שנגמו בקצב ובגודל דגימה גבוהים אינה מחזיקה מים, אלא אם מוכנים להתעלם מהעקרונות הבסיסיים של תיאוריית המידע. אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בפילטרים ועיבוד מידע כדי לגרוםפ להם להישמע נעים יותר לאוזן אנושית ולכן ההעדפה של הקשבה למוזיקה המקודדת ב MQA היא בדיוק זה: העדפה פרטנית.
בעקרון קובץ MQA הוא PCM לכל דבר אם לא משתמשים במפענח MQA ייעודי. המפענח עצמו עובד בשתי רמות, ברמה הבסיסית הנתמכת גם בתוכנה באפליקציה אפשר להחזיר את הקובץ למשהו די דומה לאיכות של CD וברמה השניה שעבורה חייבים מכשיר פיזי מפעילים כמה פילטרים הגורמים לאודיו להישמע נעים ומפורט יותר וזה גם מדליק נורה או חיווי אחר במכשיר שגורם לכל העסק להיראות מאוד מתוחכם ומסתורי.
Roon אינו טכנולוגיה. זה מוצר מסחרי. ליתר דיוק זו תוכנה המשמשת כשרת מוזיקה + נגן המסוגלת להתחבר לשירותי הזרמה ברשת, כמו Tidal למשל ולמאגרי מוזיקה מקומיים כמו NAS או מחשבים הנמצאים בבית ומשם היא אוספת את המוזיקה שהיא מוצאת ומציגה אותם כקטלוג מאוחד עם תוספות כמו מלל, תמונות, הסברים וכדומה. אחת מנקודות החוזק של Roon היא הצגת ממשק אסטטי וברור יותר מלמשל האסון הארגונומי הנקרא Tidal. נקודת טורפה עיקרית של Roon היא ש(א) זה לא בחינם ו(ב) אי אפשר להשתמש בו עצמאית ללא חיבור לרשת הבית. היות ש Roon הוא לא רק שרת אודיו וקטלוג מידע אלא גם נגן אז אם רוצים להשתמש בו צריכים לדאוג שניתן יהיה לשלוט דרך Roon בנקודה שבה האודיו הופך לשמיע (כלומר ה DAC) ולכן תמצא רסיברים או סטרימרים המכריזים על עצמם כ Roon Ready או Roon Endpoint.
...