על-פי תחושת בטן, ממשמשים ובאים לכאן עוד טורנסים עתידיים רבים. יש ביניהם הרבה מהמשותף. אני אנצל את ההזדמנות הזו לסקירה היסטורית קצרה. אעשה במידע הזה שימוש בעתיד. ראוי שמידע כזה יהיה קיים כאן, איפשהו, במקום שיהיה צורך לחזור עליו בכל פעם מחדש. אתחיל בקצת היסטוריה של הדגמים, כפי שריכזו האנשים הטובים של
Analog Department:
- ב-1965 Thorens-Franz AG השוויצרית הציגה לעולם את ה-TD-150. פטפון מונע רצועה, ידני לחלוטין בעל מערכת שיכוך קפיצית שעיקרה תליה בשלוש נקודות של תת-שלדה הנושאת את הפלטות והזרוע. תת השלדה חוברה לשלדה הראשית הנושאת את המנוע ומקובעת לבסיס. הקשר בין שני החלקים נעשה באמצעות רצועת ההנעה. המנוע בהספק 2 וואט הוא מנוע סינכרוני בעל 16 קטבים שאופן פעולתו 'מתביית' על תדר רשת החשמל כדי לשמור על מהירות קבועה.
הפטפון כלל שתי פלטות סגסוגת אלומיניום\אבץ במשקל כולל של 2.9 ק"ג. הפלטה המרכזית הונעה ברצועה שנכרכה בהיקפה הפנימי. היא כללה במרכזה את הפין של הציר המרכזי העשוי פלדת אל-חלד בקוטר 10 מ"מ ובקצהו כדורית מתכת קטנה. הפין התיישב בתוך תושבת ברונזה שהיוותה את החלק השני של המסב (conventional bearing). הכדורית נשאה את משקלן של הפלטות בתוך ציר שחלקיו נחרטו ברמה כה מדויקת עד ששמן מתקשה לברוח מבין מרווחי חלקיו. התכנון החדשני כלל מערכת שמטרתה צמצום משמעותי של רמות רחש הסבסוב (rumble) באופן ניכר. זו היתה מערכת מתלים חדשנית ותבניתה הבסיסית מאפיינת את כל הדגמים ה'נחשבים' בסדרה.
הפטפון כלל גם זרוע, די פרימיטיבית, אך יעילה מאוד שנקראה TP-13. הזרוע לא כללה מכניזם לכיוון אנטי-סקייט אך כללה שלה המאפשרת שליטה בזווית התקיפה של המחט. כשנה לאחר מכן חתמה החברה השוויצרית על הסכם שת"פ עם EMT הגרמנית. ה-TD-150 השוויצרי יוצר עתה, באופן זמני, בשתי מדינות שונות.
- ב-1969 החברה הציגה את ה-TD-150 סימן 2 ואת הזרוע המשופרת ה-TP-13A שכללה משקולת על חוט לכיוון אנטי-סקייט.
- ב-1972 נולד ה-TD-160 (סימן אחד) וזרוע ה-TP-16 Mk-I שלו. הפטפון כלל את אותו תכנון בסיסי של ה-TD-150 אך מבנה השלדה הפנימית שלו הוסב לצורה האליפטית של 'פלטת צבעי הצייר' במקום ה'T' של ה-150. מהציר המרכזי בקוטר 10 מ"מ, הוסרה הכדורית הקטנה והוא נחרט לקצה מעוגל ומדויק ביותר.
- באותה שנה הוצגה גרסה זולה יותר של ה-TD-160 שנקראה ה-TD-165 ובה הוחלפה הפלטה המרכזית בפלטה זולה וקלילה יותר עשויה תרכובת שרף פלסטי. בשלב הזה כבר היו שינויים קוסמטיים נוספים שמטרתם העיקרית היה חסכון בעלויות הייצור.
- ב-1975 הוצג לראשונה ה-TD-145. זוהי גרסה זהה לחלוטין ל-TD-160 סימן אחד, אלא שהפטפון כולל מכניזם חצי אוטומטי להרמת הזרוע ולכיבוי המנוע בסוף התקליט. המטרה הושגה ללא מערכת קישור פיזית בין המנוע לזרוע אך הציגה מעגל חשמלי נוסף, מחוכם למדי, שתפקידו 'להרגיש' את ההשראה החשמלית שיוצרת הזרוע בעת הגיעה לסוף התקליט, ולשחרר ממסר חשמלי. תפקידו של הממסר לשחרר את ה'ליפט' ולהרים את הזרוע, תוך ניתוק אספקת הכוח למנוע.
הביצוע היה גאוני לתקופה אך הוא זה המהווה מקור לבעיות מבעיות שונות עשורים לאחר תכנונו. המהומים, רעשים, טרנזיסטורים עייפים, קבלים שתמו ימי חייהם, זרוע מקפצת, בעיות בהפעלת המתג, זרוע שמתרוממת במיקום הלא נכון הם חלק ממגוון הבעיות ש-TD-145 עלול לייצר.
- ב-1976 הוצגה זרוע שהיוותה המשך ישיר ל-TP-16. היא נקראה TP-16 IsoTrack והיתה בעלת מסה אפקטיבית נמוכה יותר מקודמתה. היא כללה חיבור בין מוט הזרוע ובסיסה במיקום הקרוב יותר לציר הזרוע. ה'מטה' המתחבר לבסיס נקרא TP-62 והוא כולל שלה רגילה בעלת מנשא אצבע. 'שיפור' נוסף של הזרוע נקרא TP-63 והוא כולל שלה נטולת מנשא אצבע והיא ידועה בכינוי TP-16 Mk-III. זוהי הגרסה הכלולה בפטפון במודעה.
- באותה השנה ובעקבות פיתוחים של גרסאות הזרוע השונות, הוצגו מספר דגמים חדשים של הפטפונים הקודמים. הפעם הוכנס לשימוש ציר דק יותר, בקוטר 8 מ"מ, שהיה זול יותר לייצור. הוצגו הTD-160 סימן 2 עם IsoTrack סימן 2, כמו גם ה-TD-145 סימן 2 עם אותה זרוע. בשנה הזו הוצג גם ה-TD-166 עם אותה זרוע משופרת. הוא כבר כלל שיפורים קוסמטיים, שעיקרם כמובן, חסכון בעלויות הייצור. רוב ה'שיפורים' היו למעשה שיפורים במאזנים של היצרן ולאו דווקא שיפורים באיכות המוצר.
- הדגמים ה'משופרים' של טורנס כוללים חלקי פלסטיק במקום חלקי מתכת, נחושת וברונזה. למעשה, ה-TD-160 הראשון (סימן 1) הוא היחיד מכל הדגמים שבאו לאחר ה-TD-150 שכלל את כל מכלול הרכיבים האיכותיים, כלומר כפתורי אלומיניום, בסיס כפתורים ותמסורות מנחושת ואבץ, בסיס מודבק (במקום משודך בסיכות שדכן תעשייתי), פלטות מתכתיות, ציר 10 מ"מ, זרוע TP-16 סימן 1 בעלת גימבל איכותי ושלה מסוג TP-60. הוא גם כלל מרכזית פלסטיק שריכזה את כל החיווט בתחתית הפטפון בלשוניות מתכת ייעודיות. בכל שאר הדגמים העוקבים נעשתה פשרה, כזו או אחרת, באחד או יותר מהרכיבים.
- 1982 היתה שנה בה הוצגו חידושים ושיפורים נוספים בדגמים האייקונים של הסדרה. הוצג ה-TD-166 Mk-II שכלל פלטה מרכזית משרף פלסטי בעלת ציר 8 מ"מ וזרוע IsoTrack Mk-III.
- הוצג ה-TD-147 שהיה למעשה TD-145 Mk-II עם זרוע IsoTrack Mk-III ומכניזם אוטומטי מלא (הפעם גם בתוספת תמסורות המקושרות לזרוע)
- הוצג ה-TD-160 Super שכלל בסיס רציני יותר, בתוספת מכסה המחובר לבסיס בצירי מתכת איכותיים ונדירים, וכלל גם שכבה של חומר מבודד (דומה לזה המצוי ברמקולים) בתוך הבסיס. ה-TD-160 Super הוא הנדיר והמבוקש ביותר בסדרה שכוללת את הדגמים שהוזכרו כאן.
- הדגמים העיקריים של ה-TD-160 נמכרו בגרסת A/B. כאשר גרסת ה'B' כללה פטפון ובסיס ללא זרוע. הזרוע הושארה לבחירתו של הלקוח. דגמי ה-'A' הגיעו בד"כ עם IsoTrack Mk-III.
- 1983 הציגה את ה-TD-146, גרסה חצי אוטומטית של ה-TD-166, כמו גם את ה-TD-147 Jubilee, מהדורה מיוחדת לרגל חגיגות יום ההולדת ה-100 של החברה. לדגם האחרון יש ערך אספני גבוה.
- בשלב מסוים, הוצגה אלטרנטיבה לזרוע ה-TP-16. קראו לה TP-11 והיא בעלת מסה אפקטיבית נמוכה מזו של ה-16 הוותיקה. למרות דמיונה ההנדסי לקודמתה, היא אינה עשויה ע"פ אותם סטנדרטים. הגימבל (מע' הצירים הקרדנית) שלה פחות איכותי. הזרוע כוללת אנטי-סקייט מבוסס משקולות והמערכת המגנטית האיכותית של ה-TP-16 הקודמת הוסרה ממנה. זוהי זרוע בינונית למדי וקיימות גרסאות IsoTrack של הזרוע הזו - גם כן.
בקרב הכת הזו של חובבי Thorens, שלא להזכיר את האספנים הרציניים, התגבשה לה, עם השנים, היררכיה די ברורה של העדפה כלפי דגמים מסוימים. קשה להסביר אותה למי שלא מכיר את הניואנסים הקטנים, אך עקרונותיה נובעים מההיסטוריה של הדגמים ומהשינויים שהוצגו בהם, לרבות ה'שיפורים' שחלקם אינם כאלו כלל. כללי הסדר הכללי (הבלתי כתובים) בעולם הזה הם:
- TD-124 מונע הגלגל הוותיק הוא הפטפון המבוקש ביותר של טורנס
- TD-125 המסיבי, מונע הרצועה ועמוס האלקטרוניקה הוא הדגם השני הנחשק ביותר. שאר הסולם מורכב מנגזרות משפחת ה-150 וה-160:
- TD-160 Super
- TD-160 Mk-I עם TP-16 Mk-I
- TD-145 Mk-I עם TP-16 Mk-I
- TD-160 Mk-II עם IsoTrack Mk-II
- TD-145 Mk-II עם IsoTrack Mk-II
- TD-160/TD-145 בגרסת 'B' - ללא זרוע של טורנס (ה-TP-16 IsoTrack Mk-III אינה מבוקשת ועוד פחות ממנה זרוע ה-TP-11 המאוחרת)
- TD-150 הקלסי
- TD-147 האוטומטי המלא
- TD-165
- TD-166 הוא הפטפון הכי 'משופר' עם הכי פחות ביקוש.
כמובן שהכללים אינם חקוקים בסלע. כשמדובר בפטפונים משומשים, למצבו של הפטפון הנמכר יש משמעות ברורה. לזרוע המורכבת עליו, כמו לבסיס ולשיפורים נוספים שהוצגו בו, יש משקל רב. מידי פעם מגיעה איזו מכירה במכרז מיוחצן היטב ב-eBay וטורפת את הקלפים לחלוטין. קשה למצוא דפוס במחירי סדרת ה-TD הקלסית בשוק היד השנייה. עם זאת, העקרונות הנ"ל נשמרים ומי שמצוי ברזי המכרזים הבינ"ל לא יכול שלא לשים לב לדפוס החוזר על עצמו. למעט השלדה של ה-TD-150, רוב החלקים האחרים של הפטפונים בסדרות העוקבות הם ברי חילוף עם דגמים נוספים. העניין מציג סיבוכיות נוספת משום שקל מאוד להרכיב 'יצורי כלאיים' מפטפונים הנמכרים 'לחלקים'.
הנה
דוגמה עכשווית שסותרת את כל מה שציינתי עד עכשיו. TD-166 Mk-II עם גרסת IsoTrack של זרוע מסוג TP-11. זה קורה. אין לי הסבר. דם חדש אולי? צעירים שלא מכירים את החוקים? כאן, לעומת זאת, יש
מכרז מעניין מאוד של TD-160 Mk-I קלסי שעומד כרגע על $107. מעניין אם יגיע לרמה
הזו או ל
זו?
העולם הזה נדיף משהו. החוקים לא ברורים. זהו שוק שנראה 'פסיכי' לחלוטין אך קיים הגיון מסוים בשיגעון. אתייחס למיפוי הזה בהמשך.