הגעתי עם WEB (גבי), והסתובבנו שם ממש עד שהיו צריכים לגרד אותנו החוצה בסגירה. היה ה-מ-ו-ן מה לראות ולשמוע, ואם משקיעים את הרבע שעה (נניח) בכל דבר, פשוט אין מספיק זמן..
היה ממש כיף לפגוש חלק מהחברים- יורם, נמר, וכמובן עופר ומרטין- היה לי לעונג רב.
עופר ומרטים (וגם חיים הנחבא אל הצללים)- סחתין על ארגון שתיקתק (לפחות עד כמה שמבקר יכול לדעת), ותערוכה ברמה גבוהה. לא איכפת לי על מה מקטרים המקטרגים ונטולי יכולת הפירגון. לא היה מושלם כמובן (ועל כך בהמשך, ברור שיש גם ביקורת), אבל היה מעולה ומהנה ביותר. המקטרים יכולים לסור לתערוכה אחרת (אופס, שכחתי, אין).
יורם- חבל שלא חזרת איתנו ! יכולנו עוד לקשקש המון. אבל באמת נשארנו ממש עד שהיו צריכים לגרד אותנו מהרמקולים.
מבחינת ההתרשמות מהחדרים- עשו מאוד, מאוד מאוד בשכל מי שהביאו סטאפ בודד או שהקפידו על הפעלת סטאפ אחד בלבד בכל רגע נתון (אייל פור, זיו ממורל, גמליאל מאחוזת הסטריאו, עופר ממאסטרו). כל מי שהביא כמה בחדר (במיוחד זכור לי לרעה החדר עם החברה שהביאו את ההי- אנד (..?) הסיני, 4 (!!) סטאפים שפועלים לפעמים יחד), הפך למקרה קלאסי של "תפסת מרובה לא תפסת", וחבל.
החדרים הטובים ביותר לדעתי:
אייל פור עם הגיבון+קארי+ניופורס= צליל נ-ה-ד-ר. שמעתי השגות על התמחור של הגיבון בארץ, אבל זה פשוט לא רלוונטי להתרשמותי הרבה מהסטאפ הזה (שנשפט כמובן כסטאפ שלם ולא כרמקולים נטו). החדר היה גם מסודר מצויין, במינימליזם ראוי. לדברי אייל- כי לא היה לו כוח לסחוב לקומה השלישית הכל. אני אומר- מזל שתקעו אותו בקומה השלישית, וכך כולם הרוויחו.
מורל- גם סאונד מעולה. פשוט נהניתי. זיו המציג היה מקסים ביותר כהרגלו (לפחות כמו בשנה שעברה), שם איזה דיסק שביקשתי ונמנע מהתפלצנויות כמו מאש. הציוד היה "פשוט" לכאורה- 2 מורלים רצפתיים+רסיבר של פיוניר או סטאפ של קיימבריג'. זו היתה פשוט, מבחינתי, הוכחה לכך שרמקולים טובים בחדר טוב יעבדו נהדר ם בלי הגברה של שבע מאות אלף כסף. נכון, הרסיבר נכנס לרוויה בקטעים קשים במיוחד ובווליום שהוא הרבה מעבר לווליום האזנה ביתית (בכל זאת, רמקולים של 83 דציבל). אבל הגברה קצת יותר
חזקה כבר היתה ממש שרה. גם לא היו שם שום כבלים / סטנדים / משחות מיוחדים כמו בחדרים אחרים, והיה פשוט טוב.
עופר- הסטאפ של קורה + שאטל + דובל פלנטס היה מצויין. ממש הפתעה לטובה. באמת שהרמתי גבה בתימהון כשקלטתי שאלו הקטנים ולא הגדולים ששרים. צליל כיפי, נעים אם כי חסר את החדות שאני מאוד אוהב (המצויה ברמקולים כגון טריאנגל וטוטם שבחנתי לאחרונה), ולמרבה ההפתעה- פוקוס *מצויין*! מה הקטע עם האומניהורן והאימג' המעורפל שמדברים עליו לא בדיוק הבנתי. הפוקוס היה בול. אולי זה החדר וקירבתם של הרמקולים זה לזה, אולם זה רק מראה שאים משחקים איתם בהעמדה וכדומה אפשר לקבל המון פוקוס. בצד השלילי, עופר משום מה סירב להשמיע שיר שלי על היופיטר. ממש התאכזבתי ולא הבנתי מה הקטע. ממה שהבנתי ממנו בערך, הוא חשש שאני אתבעס משום שזה מחוץ להישג ידי (מה????). עופר, זה בסדר, אני ילד גדול- אשתי תנגב לי את דמעות התיסכול אח"כ. מה הקטע של לסרב להפעיל רמקולים יקרים? מה הם נשחקים? עולים יותר בחשמל? אני ממש לא מבין. זו תערוכה, לא?
היו עוד חדרים טובים יותר ופחות, אולם אלו היו ההי- לייטים שלי מהתערוכה. באוזניות ומסכים, אגב, פחות התעניינתי.
אז זהו לבינתיים, זה מה שעולה לי בראש. אה, ועוד דבר- אח"כ חזרתי הביתה לסטאפ שלי, והבנתי שני דברים:
(1) הוא נשמע נהדר. ישבתי והאזנתי למוזיקה בכיף רב, בלי לחוש רגשי נחיתות כלשהם (עם זאת, זה גם ממש לא סטאפ זול, אז חבל על הזמן אם הוא היה נשמע גרוע). נראה לי שאני מתחיל ללמוד להינות יותר מאשר לרדוף כל הזמן אחרי משהו.
(2) אני בטוח אף יותר בחיבתי לסגנון מסויים של צליל. הסטאפים שאהבתי במיוחד הזכירו לי באופיים את הצליל שיש לי בבית. הרמקולים שממש לא אהבתי היו ההיפך הגמור. לא קרה ששמעתי משהו באופי אחר לגמרי ואמרתי לעצמי "ואללה, עשיתי טעות". הדברים שאהבתי מאוד היו אלו שנשמעים באופיים כמו מה שיש לי רק יותר טוב.
זהו, יצא קצת ארוך. למי שהיה כוח לקרוא את כל זה- מספיק ! לכו לשמוע מוזיקה.
, והשילוב של האופרה עם נגן הcd של בלונוט 25,000 ש"ח. אכן לו הייתי רוטשילד.
העביר סאונד מאוד נעים ומוסיקלי בהתחשב ברמקול הרצפתי הבסיסי ביותר של החברה וה - n-Vi שאינו מגבר סטריאו וקומפקט יעודי. המכשיר מציע לדעתי פיתרון יוצא מן הכלל למי שרוצה פתרון כולל במכשיר אחד ובאיכות טובה - הייתי שמח לראות בארץ עוד מכשירים כאלה כגון Linn CLASSIK Movie . 
.
